אמר רבי נחמן מברסלב כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם . ונתבונן מעט בעניין זה. אז נתחיל מההתחלה לכל אדם ישנם חמישה חושים שבאמצעותם הוא קולט את המציאות. ואלו הם: חוש הראיה - האדם רואה באמצעות עיניו, חוש השמיעה - האדם שומע קולות באמצעות אוזניו, חוש הריח - האדם מריח באמצעות אפו, חוש הטעם - האדם טועם באמצעות לשונו, חוש המישוש - האדם מרגיש לחץ, טמפרטורה, וכאב באמצעות גופו. עד כאן הכל ידוע. אבל נתבונן מעט בעניין.

נניח שמישהו דיבר לידך ותוך כדי זה המחשבה שלך הייתה עסוקה במשהו אחר ולא "שמעת" אותו. האם האוזן שלך שמעה אותו ? ברור שכן. אז למה "אתה" לא "שמעת" אותו ? כי המוח שלך והתודעה שלך לא קלטו את המידע. דהיינו שמי שבאמת שומע זה כמובן המוח ולא האוזניים. האוזניים הן רק טריגר ואמצעי שבאמצעותו המוח שומע.

נניח לדוגמא ששמעת שיר יפה והשיר ממשיך להתנגן לך בראש, האם אתה "שומע" את השיר ? כן ! אבל איך בדיוק אתה שומע את השיר ? באמצעות האוזניים ? לא ! אתה שומע אותו באמצעות המחשבה. נסה לרגע אחד לדמיין בראש שלך קולות שונים, נסה לרגע אחד לדמיין את הילד / אישה / חבר שלך מדברים איתך. האם אתה שומע אותם כאילו הם מציאותיים ? כן ! האם האוזניים שלך שמעו אותם ? לא ! כי האוזן היא רק אמצעי שיוצר את השמיעה, אבל באמת השמיעה מתרחשת במוח ובמחשבה.

נניח שרכב עובר מולך במהירות, ושואלים אותך האם "ראית" את המספר שעל הרכב ? התשובה תהיה שלא ! אבל העיניים שלך ראו את המספר, אז איך זה שלא ראית ?! המוח פשוט לא ראה. נניח שאותו הרכב עבר לך מול העיניים בצורה מאוד איטית, אבל תוך כדי זה חשבת על משהו ולא שמת לב לרכב, האם "ראית" אותו ? לא ! למה ? כי לא חשבת עליו. אם לא חשבת, לא ראית !

כאשר אדם הולך במדבר והוא סובל מהתייבשות וחוסר חשיבה צלולה, הרצון שלו לשתות מים, יוצר אצלו את מה שנקרא "פאטה מורגנה", דהיינו שהוא מתחיל "לראות" הרחק מולו את המים שהוא כ"כ רוצה לשתות. האם הוא רואה את הנווה מים ? כן ! האם יש שם נווה מים ? לא ! אבל הוא מבחינתו "רואה" את ה"פאטה מורגנה". נניח שמראים לך "אשליה אופטית". לדוגמא מראים לך משהו שהחושים שלך גורמים לך לחשוב שהוא זז, אבל באמת הוא לא זז. האם אתה "רואה" שהוא זז ? כן ! האם הוא זז ? לא !

עצום לרגע את העיניים ונסה לדמיין מישהו שאתה מכיר טוב. האם אתה "רואה" אותו ? כן ! האם העיניים שלך רואות אותו ? לא ! מסקנה: המחשבה שלך היא זו שרואה, אך לא העיניים. העיניים הן רק כלי עזר לראיה, אך המחשבה היא זו שרואה.

תחזיק ביד שלך משהו. האם אתה מרגיש אותו ? כן ! עכשיו נניח שהיד שלך היתה משותקת דהיינו שמערכת העצבים לא מעבירה תחושות מהיד אל המוח. האם היית מרגיש שאתה נוגע באותו הדבר ? לא ! ז"א שמי הרגיש שנגעת בדבר ? המוח !

נניח שאתה ממש מרוכז במשהו ותוך כדי זה זבוב עבר לך על הרגל. האם "הרגשת" שעבר לך זבוב על הרגל ? לא ! אבל הוא עבר, אז איך לא הרגשת ? כי המוח והמחשבה שלך היו מרוכזות במשהו, אז לא קלטת שהוא עבר.

נניח שאתה באמצע הקרב ונחתכת, האם נחתכת ? כן ! האם הרגשת ? לא ! מתי אתה מרגיש שנחתכת ? רק כאשר המחשבה שלך שמה לב שנחתכת, רק אז אתה פתאום מרגיש את הכאב. אדם באמצע קרב אינו מרגיש שום כאב. למה ? כי הראש נמצא במשהו אחר, עד כדי כך שהוא לא מרגיש שום כאב. ומה קורה מיד שהקרב מסתיים ? אז הגוף פתאום מרגיש את הכאב. אבל זה הרי כאב גם קודם, לא ? אלא שקודם לא חשבת על זה !

נמצא אם כן, כי באמת האדם הוא המחשבה שלו ! והאדם רואה ושומע וכולי באמצעות המחשבה שלו בלבד. ואם המחשבה אינה מרוכזת, אז האדם אינו שומע / רואה / מרגיש וכולי. אם המחשבה מרוכזת, אז האדם יכול לראות / לשמוע וכולי גם בלי שהחושים יקלטו את המידע הזה ! וכאשר האדם אומר "אני שומע / רואה" וכולי, הכוונה היא שהתודעה / הנפש / המחשבה של האדם שומעת / רואה וכולי. נמצא אם כן כי באמת מה שיוצר את המציאות של האדם, זאת כמובן המחשבה שלו, שבאמצעותה הוא רואה / שומע וכולי.

ונבהיר באמצעות דוגמה נוספת. כאשר אדם עובר לדוגמא היפנוזה, וגורמים לו לחשוב שהוא עולה במדרגות קומה אחרי קומה, פיזית הגוף שלו מתחיל להגיב כאילו הוא באמת עולה את המדרגות האלו, הוא מתחיל להזיע, קצב הנשימה והדופק משתנים שלו וכולי. ולמה ? בגלל שהוא באמת עושה את זה במחשבה שלו. ככל שהמחשבה תהיה חזקה יותר, כך התגובות הפיזיולוגיות שלו יהיו חזקות יותר.

משפטים כגון "אני מקבל צמרמורת רק מלשמוע על", "אני נגעל רק מלחשוב על", "יש לי ריר בפה רק מלחשוב על", "אני מתעייף רק מלחשוב ש" כל המשפטים האלו נובעים מכך שברגע שהאדם חושב על משהו, הוא חווה אותו פיזית ! ככל שהמחשבה חזקה יותר, כך התגובות הפיזיולוגיות חזקות יותר.

כאשר אדם ישן שינה עמוקה וחולם חלום. תוך כדי החלום, הוא חי חיים שלמים, הוא רואה, הוא שומע, הוא נפגש עם אנשים, הוא מרגיש דברים, הוא חי בעולם דמיוני שלם. אבל האם העיניים שלו ראו ? האם האוזניים שלו שמעו ? כמובן שאין בכך צורך, כי מאחר שהמחשבה היתה כ"כ חזקה, אז הוא באמת ראה וכולי, הכל היה נראה לו מציאותי לגמרי, כי המחשבה שלו ראתה / שמעה וכולי.

כאשר האדם מתבונן בדברים האלו לעומק, הוא פתאום מבין מי הוא באמת. כי האדם הוא המחשבה שלו ! והיכן שהאדם חושב שהוא נמצא שם הוא נמצא. ולכן אמר רבי נחמן כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם . כי האדם הוא שכלו והאדם נמצא היכן ששכלו נמצא. חשוב טוב יהיה טוב. בהצלחה.

לקריאה נוספת:
* מהו המקום הכי טוב בעולם ? איפה אתה בדיוק נמצא ? ולאיפה אתה הולך ?
* עד כמה המחשבה יוצרת את המציאות ה"אמיתית" והממשית של האדם ?.

מצו"ב סירטונים לצפיה בנושא:
* הסוד שמעבר לחומר - חלק 1
* הסוד שמעבר לחומר - חלק 2
* הסוד שמעבר לחומר - חלק 3
* הסוד שמעבר לחומר - חלק 4
צפיה מהנה.

האדם רואה באמצעות מוחו ומחשבתו

הָרְאוּת [חוש הראיה] הוּא מְשָׁרֵת וְשָׁלִיחַ שֶׁל הַמּחַ, לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמּחַ. כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הִיא הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֵידַע מַהוּת הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה, וְהַיְדִיעָה הִיא בַּמּחַ... וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּעֲבִירִין דָּבָר לִפְנֵי אָדָם בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת רָאָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת, לא הָיָה פְּנַאי לְהָבִיא הַדָּבָר לְתוֹךְ הַמּחַ.

מתוך סיפורי מעשיות של רבי נחמן. שמספר על מלאך שלקח איזה בן אדם לעולם אחר, עולם נפלא וכולי.

וַאֲזַי תֵּכֶף חָטַף אוֹתוֹ [המלאך חטף את האדם] וְהִתְחִיל לִפְרחַ עִמּוֹ [לקח אותו איתו לעולם אחר...

בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל [האדם, זה שלקחו אותו לעולם אחר] וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ. וְלא הָיָה מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ, אַךְ הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ [באוויר] כְּבַתְּחִלָּה, חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ, חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ, וְכֵן הָיָה מִתְנַהֵג זְמַן רַב...

וְהָיָה לוֹ פְּלִיאָה גְּדוֹלָה מַה זּאת שֶׁהוּא פַּעַם בְּכָאן וּפַעַם שָׁם. וְהָיָה חָפֵץ לְסַפֵּר זאת לִבְנֵי אָדָם. אַךְ אֵיךְ מְסַפְּרִין פְּלִיאָה כָּזוֹ לִבְנֵי אָדָם מַה שֶּׁאֵין רָאוּי לְהַאֲמִין ?!...

[הסביר לו המלאך לאותו האדם, ] עַל כֵּן כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתְּךָ לְשָׁם אַתָּה שָׁם וְאַתָּה מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִמֶּנּוּ אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁאַתָּה חוֹזֵר לְכָאן אַתָּה כָּאן [אתה נמצא איפה שאתה חושב שאתה נמצא]

קרא עוד על חלומות , אמת , נשמה , המוח האנושי , שכל ודעת , עולם , שינה , רגשות תחושות , תודעה , אני , גוף האדם , אשליה אופטית , מציאות ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה Daat.EIP.co.il