חשבת פעם מה חושבים עליך אנשים אחרים ? נקלעת פעם למאבקי כוח / שליטה וכולי ? אם לשמחתך לא אכפת לך מה חושבים אנשים אחרים עליך, אז המאמר הזה *אינו* בשבילך, אתה כבר מסודר. אבל אם במקרה אתה מאלו שמאוד חשוב להם מה שחושבים עליהם, או מאלו שבתוך מערך השיקולים / תחושות שלהם יש את מה שחושבים עליהם, המאמר הזה נכתב במיוחד בשבילך.

אחד המצבים בעולם שבו בא לידי ביטוי הנושא של מה חושבים עליך, הוא כאשר האדם נקלע לסיטואציה של מאבקי כוח ושל משחקי כוח. זה יכול לבוא ידי ביטוי בתהליך של גירושין וזה יכול לבוא בתהליך של פירוק קשר עסקי, פרידה זוגית, או כל פירוק כפוי או מרצון של מערכת יחסים כלשהי שהאדם נמצא בה.

בד"כ כאשר אדם נמצא בתהליך של פירוק מערכת יחסים כלשהי, בפרט אם התהליך נוצר בעקבות מריבה ומחלוקת כלשהי, בד"כ זה הרגע שבו הוא עושה את הטעות הקלאסית של לירות לעצמו ברגל, דהיינו שהוא מתחיל לחשוב על מה חושבים עליו, הוא חייב לצאת המנצח וכולי. הנזק הגדול ביותר שגורמים משחקי כוח, הם לאדם עצמו. האדם נאבק בעצמו, יורה לעצמו ברגל, מתיש את עצמו ומנצח לבסוף את עצמו.

בתהליך של פירוק מערכת יחסים יש שני חלקים. יש את החלק הטכני ויש את החלק הרגשי. לדוגמא, כאשר מפרקים שותפות ועסק, יש את החלק של מי מקבל מה, מה הולך למי, שזה בעצם הצד הטכני, שהוא מתבצע בעיקר דרך עורך הדין, אבל יש גם את החלק הרגשי, של ההתנתקות הרגשית שהיא כמובן הקשה יותר, דהיינו ההתחלה החדשה שהאדם עושה, ההתנתקות מההרגלים הישנים וכולי.

אם מדובר על פירוק של מערכת יחסים זוגית ושל חיי משפחה, אז גם כאן יש את הצד הטכני של הסדרי הממון, הסדרי הראיה, המזונות, תהליך הגירושים עצמו של הגט וכולי, אבל יש כמובן את הצד הרגשי, שבו האדם מתמודד מול הדימוי העצמי שלו, מול מה חושבים עליו, מה יהיה איתו, מה הוא יעשה מחר, איך הוא מתחיל התחלה חדשה, מה יהיה עם... וכולי.

התהליך החשוב ביותר מבין השנים, הוא כמובן התהליך הרגשי הפנימי. הדבר יחיד המוחשי באמת, הוא הרגשות שלך וכאב הראש שלך. הכסף שלך הוא לא מוחשי, הוא בסך הכל מספר שאתה רואה על צג של מחשב כלשהו, הוא משהו וירטואלי. המציאות האמיתית שאותה אתה מסוגל להרגיש באמת, היא הרגשות שיש לך בלב, העצב השמחה, הכעס הרוגע וכולי.

יותר מאשר חשוב שהתהליך הטכני יצא טוב, חשוב לעבור בשלום את התהליך הרגשי. התהליך הרגשי הוא הדבר היחיד שאותו אתה הולך לסחוב איתך לשארית חייך. כסף הולך וכסף בא, הדבר היחיד שיישאר איתך עד סוף ימיך, הוא הרגשות והתחושות שלך שילוו אותך החל מהרגע הזה עד סוף הדרך.

ההתמודדות הטכנית מתבצעת מול עורך הדין, ההתמודדות הנפשית מתבצעת מול עצמך. וזה דרך אגב אחד הדברים הטובים שיש בגירושים ובפירוק של מערכות יחסים, שהמצב הזה גורם לאדם להיפגש עם עצמו, דבר שלא קרה כבר שנים רבות. ככל שהאדם רגיל יותר במשך חייו להיפגש עם עצמו בצורה מסודרת, כך הפגישה שלו עם עצמו בתהליך של גירושים קלה יותר. ככל שהאדם היה מנותק מעצמו יותר זמן וככל שהוא ועצמו לא נפגשו המון זמן, כך הפגישה של האדם עם עצמו, מפתיעה ומלחיצה יותר.

כל דבר שקורה לאדם בחיים מספק לו שתי אפשרויות. אלו הן שתי האפשרויות שיש לכל אדם בחיים בכל רגע ורגע ממש. יש לו את האפשרות לבחור בחיים, דהיינו להפוך את המצב הקיים ואת החיסרון ליתרון, דהיינו לצאת מחוזק נפשית מהמצב שבו הוא נמצא, או לחלופין להמשיך לשקוע בחול הטובעני שבו הוא נמצא.

כאשר האדם משתמש בשכלו ובכוחותיו הנפשיים, הדבר הזה מאפשר לו להפוך כל קושי להצלחה. אך כאשר חוש הדמיון של האדם חזק יותר מאשר השכל שלו, על ידי זה הוא יורה לעצמו ברגל והופך את ההזדמנות לכישלון. הכל תלוי אך ורק בבחירה החופשית של האדם, כיצד להגיב למצב הנתון שיש לו בכל רגע ורגע מחדש.

התמודדות נכונה עם מצב נתון, מביאה אושר אמיתי לאדם בחיים, דהיינו גם להמשך חייו אחרי האירוע. כאשר החיים מאלצים את האדם לפגוש את עצמו, מי שלא מפחד מכך, על ידי זה הוא מרוויח את עצמו ובונה את החוזק הנפשי שלו. מי שכן מפחד מכך, אז במקום להתמודד מול עצמו, הוא מתחיל להכפיש אחרים, להיות מוטרד ממה שאחרים חושבים עליו, להילחץ ממה יגידו עליו וכיו"ב. אך המפסיד הגדול כמובן, זה הוא עצמו. כי יש לו הזדמנות פז להיפגש עם עצמו, אבל במקום זה הוא הולך ושוקע בתוך הרפש והחול הטובעני שבו הוא נמצא.

הדוגמאות למאבקי כוח הן רבות, אך הן *אינן* רלוונטיות. הדבר היחיד הרלוונטי הוא העקרונות שעל פיהן צריך לפעול. לא משנה מהי הסיטואציה, משנה מהי דרך הפעולה ועל מה צריך להסתכל האדם, כדי לדעת כיצד לפעול בכל מצב נתון. כי כפי שכבר התבאר, הדבר היחיד החשוב הוא רק התכלית. כל השאר משרת את התכלית. יש תכלית ומטרה סופית, כל השאר רק משרת אותה.

כל, כולל כל הקשיים שיש לאדם בחיים בכלל וכל הקשיים שיש לאדם בחיים בפרט בנושא של קבלת החלטות וחוסר היכולת לדעת מה לעשות בכל רגע, הכל נובע רק מחמת דבר אחד בלבד. והוא שהאדם אינו מקשר את עצמו לתכלית. כאשר האדם מיושב בדעתו ומרוכז כל הזמן בתכלית ובמטרה שלשמה הוא חי את חייו ועושה את פעולותיו, על ידי זה אין לו שום התלבטות מה לעשות והוא חי את חייו בהרמוניה ובצורה מושלמת ולא משנה מה המצב הנתון שבו הוא נמצא. מבפנים הוא חזק נפשית ותמיד יודע מה לעשות. אך הכל תלוי בעד כמה הוא מסוגל להסתכל רק על התכלית ועד כמה הוא מסוגל לעצום את העיניים לחלוטין ממה שקורה סביבו ולהסתכל אך ורק על התכלית.

כאשר אל מול עיניו של האדם עומד הוא עצמו, דהיינו כאשר האדם החשוב ביותר לאדם זה הוא עצמו, דהיינו הנפש של עצמו (מה שלא קורה אצל רוב בני האדם), אדם כזה לחלוטין לא יתעניין במה חושבים עליו, זה לחלוטין לא יעניין אותו לצאת מנצח, זה לחלוטין לא יהיה אכפת לו מה אומרים וחושבים עליו. ולמה ? כי אין למעשיהם של אחרים שום קשר לתכלית של האדם עצמו. התכלית כמובן היא נפש האדם, שתהיה מאושרת, שתהיה שמחה, שתהיה רגועה, שיהיה לה טוב מבפנים, כל השאר הוא דמיון וחלום בלבד. כאשר האדם מפוקס ומרוכז בתכלית, שום דבר לא יכול לגרום לו לשום לחץ או פחד, כי הוא מרוכז תמיד רק בפנימיות ולא בחיצוניות.

כאשר מדברים עליך זו חיצוניות נטו. כאשר אתה חושב על עצמך משהו טוב זוהי פנימיות נטו. כאשר מדברים עליך, אין לכך שום משמעות אמיתית. זה לא מעלה ולא מוריד בשום דרך לאיכות חייך. כל העולם כולל כל העולם יכולים לדבר עליך ולחשוב עליך, אז מה ? זאת בעיה שלהם. לך יש בעיה רק כאשר אתה חושב שיש לך בעיה. גם אם הם חושבים שאתה משוגע, אז מה ? להיות משוגע זאת לא בעיה, אלא רק של מי שמוטרד מהמשוגע. נניח שאתה אוהב את עצמך ואת החיים כמו אדם חכם ואנשים חושבים שאתה משוגע, אז מה ? הם תמיד יכולים ללכת לפסיכולוג אם יש להם בעיה איתך.

כאשר אנשים מוטרדים ממך, להם יש בעיה לא לך ! הבעיה שלך נוצרת רק כאשר אתה מטריד את עצמך ממה שחושבים עליך. אם אתה מרגיש שאתה מטריד את עצמך, לך עכשיו ותוציא צו הרחקה של הדמיון שלך מעצמך, דהיינו שתחליט שאתה מפסיק להטריד את עצמך ממה שחושבים עליך. גם מי שכועס על חברו, רק לזה שכועס יש בעיה, כי הוא כועס. אם כועסים עליך ואתה רגוע, לך אין שום בעיה, רק לזה שכועס ומלכלך עליך, רק הוא בבעיה ורק הוא ממלא את נפשו ברפש וברוע ומעניש את עצמו לחינם.

אם כולם חושבים עליך מחשבות, אולי אתה בכלל אדם מאוד חשוב, אחרת למה כולם חושבים עליך ? או שאולי אתה מדמיין שאתה כ"כ חשוב ולכן נדמה לך שכולם חושבים עליך ?! הכל זה רק דמיון בלבד. כאשר האדם לא רוצה לחשוב על עצמו, אז הוא מתחיל לחשוב על אחרים. לחשוב על מה אחרים חושבים, נובע מריקנות. מה אכפת לך מה חושבים, האם מה שאתה חושב על עצמך לא מספיק חשוב, שאכפת לך מה חושבים עליך ?! כי כנ"ל, כאשר האדם החשוב ביותר לך הוא אתה, אז אכפת לך רק ממה שאתה חושב על עצמך בלבד, כל השאר הוא דמיון.

אז כנ"ל, הדוגמאות כיצד מאבקי כוח קורים בפועל לא ממש משנות. מה שכן משנה זה שהאדם ישנן את העקרונות שעל פיהם הוא צריך לנהוג. בניגוד למשחקי מזל שאין בהם חוקים, כאן יש חוקים ברורים למה צריך לעשות בכל מקרה. הכל לפי העקרונות, הכל לפי התכלית, למה יעשה אותך רגוע יותר מבפנים / מאושר בשביל עצמך בלי קשר לאחרים - כל השאר לא רלוונטי. אם פעולה גורמת לך ללחץ נפשי – היא פסולה. פעולה שממלאת אותך בעצבות / כעס = פסולה. פעולה / מחשבה / דיבור שגורמת לך להירגע באמת / בלי קשר למה חושבים עליך = פעולה טובה.

חשוב להבין מהם האינטרסים שלך (להיות מאושר) יותר מאשר לדעת מה לעשות בכל רגע. לא ניתן לדעת מה לעשות בכל רגע, אלא על ידי הסתכלות אל התכלית. הבנת התכלית של מעשיך ומה יצא לך מזה לחיים שלך ולשמחת חיים שלך, חשובה מכל פרט שולי אחר. הדבר היחיד המוחשי, הוא הרגשות שלך. האגו / הכבוד / הכסף וכולי, הם רק דמיון. הדבר היחידי שאתה באמת מסוגל להרגיש אותו, הוא הרגשות שלך. כל השאר הוא דמיון.

משחקי כוח דומים למאבק בחלום, כל המאבק לא באמת משפיע על אף אחד בעולם האמיתי, רק על מצב רוחו ועל הרגשות של זה שחולם את החלום בלבד. לא משנה מי ניצח את מי בחלום, משנה רק מה היה מצב הרוח שלך תוך כדי החלום. במציאות, אתה לא מנצח אף אחד ולא נאבק באף אחד, חוץ מאשר במחשבות שיש לך בראש.

עליך לזכור רק דבר אחד – אתה נאבק רק במחשבות שיש לך בראש. כאשר אתה לא חושב על מישהו הוא איננו קיים בעולם שלך. השני קיים בעולם ובמציאות שלך רק כאשר הוא במחשבה שלך. אתה נאבק רק בדמויות שיש לך בראש. אתה מנצח דמויות שיש לך בראש, אתה מתעצבן ונפגע רק מדמויות שיש לך בראש.

רצוי שתדע כי גיהנום וגם גן עדן הם לא אגדה ואינם נמצאים בעולם אחר. הם ממש כאן בעולם הזה, הכל אצלך בראש. אדם רגוע ומאושר נמצא בגן עדן, מי שרע לו נמצא בגיהנום. אתה מעניש את עצמך ממש כאן על הטעויות של עצמך, על ידי זה שאתה מלא בעצבים.

הבשורה המשמחת היא, שתוך שניה אתה יכול לעבור מגיהנום לגן עדן (או גם ליפול מגן עדן לגיהנום). תלוי לאיפה תסתכל. אתה מקבל את הרוח הנעימה / לוהטת לכיוון של הפנים שלך. אם תסתכל במחשבות שלך אל הטוב, תקבל משב רוח נעים, תסתכל על הרע תחטוף אש לפנים – הכל תלוי בך.

אנשים שמאמינים באלוהים, מאמינים בקיומו של העולם הבא. והנה קיומו של העולם הבא הוא אמונה, אך קיומו של העולם הזה הוא דמיון ! בשום מקום לא קיים העולם הזה. הדבר הוודאי היחיד שקיים הוא הגיהנום ! בשום מקום לא באמת קיים העולם הזה – כאן הוא הגיהנום. מי שטיפונת יסתכל לצדדים בעין פקוחה, יקלוט שהוא בעצם נמצא בגהינום. כולם כל הזמן מלאים ייסורים גדולים. כולם כל הזמן רוצים את מה שאין להם ואינם שמחים אלא רק מלאים בעצבים על לא כלום. היש לך גיהנום גדול מזה.

האם בן אדם יכול לתת לעצמו עונש גדול יותר מאשר מלהיות מוטרד ממה שחושבים עליו ?! אחד הדברים הגרועים ביותר שאתה יכול לעשות לעצמך, הוא להילחץ ממשהו דמיוני ולהיות מוטרד ממה חושבים עליך. האדם במו ידיו לוקח את עצמו ומוריד את עצמו מדור אל תוך מדור בעמקי הגיהנום. האדם במו מעשיו מעניש את עצמו. ככל שהאדם חושב יותר על מה חושבים עליו, כך הוא סובל יותר, כך הוא ישן פחות טוב בלילה, כך הלחץ דם שלו עולה, כך הוא נכנס יותר לחרדות, כך כאבי הראש שלו מתגברים יותר וכן הלאה. ומי גרם את זה לאדם ? רק הוא עצמו.

אל תאשים אף אחד בסבל של עצמך ! לכל אדם בכל רגע ורגע יש בחירה חופשית האם לסבול או לראות את הטוב ולהיות מאושר. מי שרואה את הטוב, מביא את גן העדן אליו, מי שרואה את הרע, מי שמחפש כבוד, סובל ומכניס את עצמו ישירות לתוך התנורים הלוהטים של הגיהנום ! אתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאות. המקום היחיד שבו אתה נמצא באמת, הוא המקום שבו אתה חושב שאתה נמצא. אתה יכול להיות תוך כדי נסיעה על הכביש, לחשוב על העבודה, להיות בעבודה - ולעשות תאונה תוך כדי. הכל תלוי רק על מה אתה חושב בלבד.

הסבל הכי גדול של האדם בחיים נובע מהמחשבה של מה חושבים עליו. במשחקי כוח לא צריך לא אדישות ולא התעלמות – צריך רק התרכזות בתכלית ובעצמך.

זכור ! מערכת היחסים היחידה החשובה שלא תתפרק, והקשר הזוגי היחיד שחשוב שישאר שלם, הם שלך עם המציאות ועם עצמך. כל אדם מנהל קשר זוגי רציף בינו לבין המציאות. זהו הקשר היחיד שחשוב שלא יתפרק בשום מצב. חשוב על כך, אולי בגלל שלא פגשת את עצמך המון זמן, אולי בגלל איכות הקשר הזוגי הירודה שלך עם עצמך, אולי בגלל זה התפרקה מערכת היחסים שלך עם חברך ?!

כאשר אדם נמצא בקשר זוגי ומנהל מערכת יחסים כלשהי עם מישהו (הורים / ילדים / משפחה / עסקים וכולי), במציאות האמיתית הוא לא מנהל את מערכת היחסים עם האדם שמולו, אלא אך ורק עם האדם שמצטייר לו בראש. לדוגמא, יכול להיות שבן הזוג שלך לא אוהב בך משהו, אבל אתה חושב בטעות שהוא מאוד אוהב בך את המשהו הזה. אתה נמצא בקשר עם הדמות שיש לך בראש ועם הפרשנות האישית שיש לך בראש לזולתך.

גם כאשר אתה מסיים מערכת יחסים, אתה בעצם נפרד רק מהדמות שיש לך בראש. כאשר אתה מרגיש אחרי פרידה שחסר לך את בן הזוג, *לא* הוא חסר לך ! מה שחסר לך זאת רק הדמות שהצטיירה אצלך בראש. יתכן שבן הזוג הזה בכלל לא אהב אותך. אתה מתגעגע רק לדמיון שהיה לך שאהבו אותך.

בסופו של דבר זה אומר, שבעצם כל מערכות היחסים שהאדם מנהל, הוא מנהל אותן רק מול הדמויות שיש לו בראש ומול הפרשנות האישית שלו לאותן דמויות. אתה כועס על חברך בגלל מה שאתה חושב שהוא חושב עליך. אתה אוהב את חברך בגלל מה שאתה חושב שהוא חושב עליך וכן הלאה. אתה נפרד מהדמות של חברך שהצטיירה בראש שלך. ואתה מתגעגע או כועס על הדמות שהיתה לך בראש. יכול מאוד להיות שבן הזוג שלך היה דווקא מאוד טוב, אבל מחמת שלא השכלת להבין זאת, מחמת כך אתה כועס עליו. כי אתה לעולם אינך כועס על האדם שמולך, אלא על הדמות שיש לך בראש בלבד.

אם כבר הגעת למצב של פירוק מערכת יחסים וקשר זוגי / שותפות / פרידה / גירושין וכיו"ב, עליך לדעת כי כרגע ברגע הזה אתה נולד מחדש וכי באפשרותך להתחיל התחלה חדשה לגמרי וליצור לעצמך חיים חדשים וטובים. הכל נתון לבחירתך האישית בלבד. כדי שזה יקרה, עליך לשנן במוחך שני דברים. 1 – אתה יחיד בעולם. 2 – כרגע נולדת. מובטח לך ככל שתשנן את הדברים האלו טוב יותר בראש שלך, כך תהיה מאושר יותר. נסה ותראה.

עליך להבין שהאדם החשוב ביותר בעולם הוא אתה ( אתה = הנפש שלך ). ואתה כ"כ חשוב עד שזה בכלל לא משנה מה חושבים עליך ! אתה כ"כ חשוב ולכן אתה חושב תמיד רק על מה יעשה לך טוב באמת בלי לחשוב על שיקולים של מה חושבים עליך. כל זמן שהמחשבה / דיבור / מעשה שלך נובעים ממה שחושבים עליך, הרי שאתה *לא* מספיק חשוב. מלך אמיתי עם אגו אמיתי לא אכפת לו מה חושבים עליו. אם אכפת לך מה חושבים עליך, הרי שאין לך אגו אמיתי.

עליך לחשוב בדעתך, כי כל העולם כולו לא קיים אלא רק בשבילך ועליך להיות זהיר שלא להרוס אותו. כל המציאות כולה קיימת רק בשבילך. עליך לתת את דעתך שלא להחריב את העולם הזה בשנאה, כעס ונקמה. לרצות לנקום במישהו = לתת *לעצמך* בלבד עונש. אותו אדם אינו רלוונטי לחלוטין לפעולות שלך. כאשר אתה חושב על נקמה בזולת, אתה ממלא את עצמך בתחושה של רוע, שהמפסיד היחיד ממנה הוא אתה. זכור ! אינך מנצח אף אחד חוץ מאשר את עצמך. בדיוק כמו במאבק תוך כדי חלום, אתה היחיד שמתאמץ במחשבות שלך, הדמויות לא באמת קיימות. אתה נאבק רק במחשבות שיש לך בראש.

לעולם אל תחשוב על מה שלא טוב, זה עונש רק לעצמך – העבר איננו לגמרי. העבר קיים רק במחשבה שלך, אם אתה לא חושב עליו הוא מעולם לא קרה. אל תחשוב על העבר - תחייה את הרגע !. חשוב רק על הרגע הזה בלבד. אל תחשוב על הרע שהיה לך אתמול, כי זה כמו שמישהו דוקר אותך עם סכין ואתה מסובב אותה במקום להוציא אותה ! אתה רק מחזק את הסבל על עצמך – אין אתמול – יש רק עכשיו. אין מה קרה, יש רק מה אתה עושה כרגע עם המצב הנתון.

מי שרוצה לחשוב עליך שיחשוב, מה אכפת לך ? מה זה עניינך מה חושבים עליך ?! כאשר אין לאדם חיים משל עצמו והוא חי את החיים של אחרים, כל עולמו הוא מה חושבים... אם עולמך בידיך – לא אכפת לך מה חושבים עליך. ואם גילית שעולמך עדיין אינו בידך – צור אותו עכשיו ! רק בשביל זה היה שווה להתגרש, כדי להתחיל לחיות את העולם שלך. החיים עוברים, חבל על הזמן. תחייה את החיים שלך ! ואם אין לך כאלו, צור אותם !

מי שנדמה לו שהפסיד את עולמו, שיעשה חושבים, שיתחיל התחלה חדשה – שיבנה את עולמו מחדש – כל נשימה היא עולם חדש – כל רגע הוא חדש לגמרי !

אתה תהיה מי שאתה באמת – בלי שום קשר למה חושבים עליך. תעשה כל פעולה / מחשבה רק בשביל עצמך ונפשך. לא חבל לבזבז אנרגיה בלעשות רע / בלחשוב רע ? חבל על האנרגיה – חשוב רק על עצמך. בכל מקרה הכל קורה אצלך בראש. כאשר מפריע לך מה חושבים עליך, זה רק בגלל שמפריעה לך המחשבה שיש בראש שלך על מה שחושבים עליך = רק אתה מפריע לעצמך – לא אף אחד אחר !

לא משנה איך נוצרה המהומה, משנה מה עושים כרגע מעכשיו. אתה כאינדיבידואל נולדת ממש עכשיו במצבך – תחליט מה אתה עושה איתו – העבר איננו. לא משנה מי החליט לפרק את הקשר ופתח במריבה, השאלה היא רק מה עכשיו. העבר איננו !

כאשר מקניטים אותך / שואלים אותך שאלה מהצד השני, שלב ראשון תירגע, תזכור שאתה עומד רק מול עצמך. עכשיו תענה את מה שנראה לך שהכי טוב לך, ותתעלם לחלוטין מאיך אמרו לך את הדברים, או מאיך מישהו אחר יפרש את הדברים. מה אכפת לך מה חושבים עליך ? אתה נאבק רק במחשבות שלך, אך לא באף אחד במציאות האמיתית !

כאשר משמיצים אותך, תתייחס לכך בדיוק כמו שאתה מתייחס לעכביש שעל התקרה שחושב עליך מחשבות... תתעלם לחלוטין, בדיוק כמו שהאדמה מתייחסת לאלו שדורכים עליה – זה יביא לך רק אושר. זכור, הכל קורה אצלך בראש. אם אינך יודע איך להגיב לאחרים ? זכור כי אתה לא מגיב לאחרים – אתה מגיב למחשבות שלך על אחרים ! אין אחרים, יש רק את המחשבות שלך בלבד !

אף אחד לא שופט אותך ואת מי שאתה *באמת*. אנשים שופטים רק את עצמם, אנשים מפרשים אנשים אחרים רק לפי הפרשנות הסובייקטיבית של עצמם בלבד. אין לזה שום קשר אליך ! בד"כ מי שרואה חסרונות באחרים, החסרונות האלו בכלל קיימים אצל עצמו. מי שמטיל רפש בשני, זה רק כדי לנסות לכסות על הרפש של עצמו. מי שטוב לו מבפנים, לא משמיץ אדם אחר. מי שרע לו מבפנים, משמיץ אחרים.

ואם גם הצד השני חושב שהוא ניצח – אז מה ? אלו משחקים מטופשים של ילדים. כפי שניתן לראות בחוש, כי ככל שיש לאדם פחות שכל, כך הוא רוצה יותר כבוד. מי נפגע הכי מהר משטויות ? ילדים. ולמה ? בגלל שהשכל קטן. ככל שהשכל קטן יותר, כך האדם צריך יותר כבוד. גאווה / כבוד / אגו הם השטות הגדולה ביותר. הם לא נותנים לאדם שום דבר ממשי, ובכל זאת האדם רוצה אותם. היש לך שטות גדולה מזו ?

מי שאכפת לו מה שחושבים עליו, הוא פשוט אדם מסכן. במקום לחיות את החיים של עצמו, הוא חי את החיים של אנשים אחרים. כל זמן שאתה בריא בגופך, מה אכפת לך מה חושבים עליך ?! זה לא מעלה ולא מוריד באיכות חייך אפילו לא כחוט השערה.

משחקי כוח נובעים מגאווה מטופשת. מה שהצד השני חושב עליך אינו מעלה ואינו מוריד. זה לחלוטין לא משנה ולא מעניין מי אמר מה למה וכמה. הכאב של מה חושבים עליך הוא דמיוני בלבד, והוא בשליטתך ובחירתך המלאה.

לפעמים המצב כ"כ גרוע והאדם נמצא בשינה תודעתית כ"כ עמוקה עד כדי כך שהוא מפתח אובססיה לדעת מה חושבים עליו, אך זו שטות גמורה. הדבר דומה למי שאכפת לו תוך כדי החלום מה חושבים עליו. כשם שאין לזה שום משמעות מה האנשים בחלום חושבים עליך, כך אין משמעות למה אנשים במציאות חושבים עליך.

גם הרצון לראות בנפילת השני, הוא רצון טיפשי וחסר משמעות. מה יתן לך מה שיקרה לשני. זה הכל בדמיון של האדם. אל תעשה שום פעולה בגלל מה שחושבים עליך, תעשה רק בשביל עצמך.

לפעמים האדם שותק בשביל לעצבן את השני, גם זו שטות ומסכנות. זה כמו לברוח מהכבוד כדי שהוא ירדוף אחריך – זה לא עובד ! משחקי כוח נובעים מחוסר בגרות נפשית בלבד (לא פלא שהזוגיות לא הצליחה...).

כל משחקי ה - מביס מובס – הכל קורה אצלך בראש – רק אתה מובס כי אכפת לך מה חושבים עליך. מי שרוצה לצאת מנצח, בד"כ מפסיד את הבריאות הנפשית שלו ויסחב איתו טראומה לאורך זמן. ככל שאתה ממלא את עצמך ברשימה ארוכה יותר של החסרונות של השני, כך אתה יותר פוגע בעצמך.

ככל שאתה משמיץ יותר את הצד השני, כך אתה משמיץ רק את עצמך בלבד. כי אתה בעצם אומר שאתה היית כ"כ טיפש כל הזמן הזה שהיית במערכת יחסים כזאת. חשוב על כך, להשמיץ מישהו שהיית איתו בקשר = להשמיץ את עצמך בלבד !

ככל שאתה עושה רשימה ארוכה יותר של החסרונות של השני, כך אתה סובל יותר. ולמה ? כי אתה הוא זה שתצטרך לסחוב את המטען הרגשי הזה איתך להמשך הדרך. זה כמו שמישהו זורק עליך בוץ ואתה מורח אותו עליך.

זכור ! בסופו של דבר, אחרי כל הבלגאן שאתה עושה, אחרי כל הניצחונות, אחרי כל מאבקי הכוח ומשחקי הכבוד, בסופו של דבר אתה מת. יותר מזה, לא רק שבסופו של דבר אתה מת, אלא ממש כרגע, ממש בשניה הזאת אתה מתקרב לרגע האחרון שלך חייך. האם לא חבל לבזבז את זמנך על מחלוקות ומריבות ?! האם לא כדאי במקום זה לעשות משהו חיובי עם עצמך ?! מה אכפת לך מה חושבים עליך ומי מנצח את מי ?! תתעורר ! שפוך לעצמך דלי של מים קרים על הראש (עם קוביות קרח), קום מהשינה בהקיץ שבה אתה נמצא, תתחיל לחיות באמת, תתחיל לעשות טוב בשביל עצמך !

חשוב רק להבהיר, כי לא צריך לכעוס על אדם שתלוי רגשית באחרים, כי הוא מעניש את עצמו. צריך רק לרחם עליו.

הסיבה העיקרית לכך שהאדם מוטרד ממה שחושבים עליו, נובעת מכך שאין לו ישוב הדעת. וחוסר ישוב הדעת של האדם נובע מכך, שהוא אינו שמח. ואיך זוכים לשמחה ? על ידי זה שהאדם משתדל בכל כוחו למצוא בעצמו נקודות חיוביות, בכל מצב. לראות את הטוב בכל מצב. הדבר החשוב ביותר כדי לצאת ממשברים, הוא השמחה. מי ששמח המוח שלו חושב בצורה טובה יותר, הכל הולך לו טוב יותר.

הדרך הטובה ביותר להתגבר על כעסים, היא על ידי התבוננות פנימה והתמקדות רק בעצמך. אם לא נעים לך להסתכל פנימה, זה אומר דרשני. תנשום עמוק, קח כוס מים, תירגע ותסתכל רק פנימה. אין אף אחד סביבך – הכל בראש בלבד. לא משנה מהן פעולותיו של הצד השני, השאלה היא איך אתה מתמודד עם המצב הנתון לך. תהיה אתה רגוע בשביל עצמך, לא בשביל מה יחשבו – כי אז אתה סובל, כל השאר לא רלוונטי. לא צריך להגיב מילולית לצד השני, הוא לא קיים – הוא קיים רק בראש שלך כמו באמצע חלום.

לסיכום: הדבר הטוב ביותר לעשות בתהליך של פרידה / גירושים / פירוק מערכת יחסים וכיו"ב, הוא להתחיל התחלה חדשה ממש ברגע הזה. לא מחר, לא אחרי שתסיים לריב, לא אחרי ש... ממש עכשיו ברגע הזה תנשום עמוק, תירגע ותעשה התחלה חדשה. אינך יכול לדעת מה ילד יום, וכל רגע שעובר חבל עליו. תאהב את עצמך ותתחיל התחלה חדשה כרגע בשביל עצמך. בהצלחה.

המלצה: שווה לקרוא את המאמר מספר פעמים ולשנן את הכל – כי הוא נוגע לכל החיים וכי הוא ישנה את חייך. בהצלחה.

כולם רבים עם כולם כל הזמן, אך בכל רגע האדם מתקרב לרגע האחרון של חייו !

כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַחֲלוֹקוֹת הֵן בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכֵן בְּכָל עִיר וָעִיר וְכֵן בְּכָל בַּיִת וּבַיִת בֵּין הַשְּׁכֵנִים וּבֵין כָּל אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו וּבָנָיו. וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׂים עַל לִבּוֹ הַתַּכְלִית שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָאָדָם מֵת, כִּי הַיּוֹם שֶׁעָבַר לא יִהְיֶה עוֹד וּבְכָל יוֹם הוּא מִתְקָרֵב לַמִּיתָה

היום נולדת ואתה יחיד בעולם !

יִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם

אתה האדם היחיד בעולם, אל תסתכל על אחרים !

אחד היה אברהם [אבינו]. שאברהם [אבינו] עבד ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם... רק כאילו הוא אחד בעולם, וזהו: 'אחד היה אברהם'. וכן כל הרוצה... אי אפשר לו לכנוס [אי אפשר לחיות טוב] כי אם על ידי בחינת שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו [שמונע ממנו להיות מאושר], כגון: אביו ואִמו או חותנו ואִשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים... וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: 'אחד היה אברהם' כאילו הוא יחיד בעולם כנ"ל

בשבילך נברא העולם. אל תהרוס אותו !

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי, כמ"ש חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם ! נִמְצָא כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי, צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם...

דַּע כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים, לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ, כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂוֹנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ, לִרְאוֹת בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ [היינו, על ידי שתיגרר למחלוקת, עי"ז תגרום לכך שהשונא שלך יראה במפלתך, כי כאשר אתה נגרר למחלוקת אתה סובל ונופל וכולי].

רַק אַדְּרַבָּא רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, בְּחִינוֹת: "וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה", כְּמוֹ הֶעָפָר שֶׁהַכּל דָּשִׁין עָלֶיהָ, וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְזָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, הַכּל הָיָה מִן הֶעָפָר, כְּמוֹ כֵן אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַקְּשִׁים רָעָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵעָשֶׂה לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, כְּמוֹ הֶעָפָר כַּנַּ"ל.

וְהוּא כְּמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר [חופר] תַּחַת בֵּית חֲבֵרוֹ, אִם הוּא יַעֲמד עַצְמוֹ וְיַחְתּר גַּם כֵּן כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי בְּקַל יָבוֹא הַחוֹתֵר לִמְבֻקָּשׁוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר וַחֲבֵרוֹ עוֹמֵד בִּפְנִים וְשׁוֹפֵךְ עָפָר וְעוֹשֶׂה תֵּל כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי מֵפִיר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל הַשּׂוֹנֵא לַעֲשׂוֹת מְבֻקָּשׁוֹ. כְּמוֹ כֵן אֵין לַעֲמד כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים לַעֲשׂוֹת כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁחוֹתֵר גַּם כֵּן כְּמוֹ הַשּׂוֹנֵא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ בְּקַל, אֲבָל עַל יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר" כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה מֵפִיר מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא כַּנַּ"ל, וַאֲזַי כּוֹרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפּל, כִּי נוֹפֵל וְנִשְׁאָר בְּהַשַּׁחַת שֶׁכָּרָה עַל חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי הֶעָפָר שֶׁנִּשְׁפָּךְ עָלָיו, כִּי חֲבֵרוֹ עוֹמֵד וְשׁוֹפֵךְ עָלָיו עָפָר כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי בְּחִינַת וְנַפְשִׁי כְּעָפָר כַּנַּ"ל.

סִפֵּר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כַּעַס. וְאָמַר: שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל מְאד מְאד, וְאַחַר כָּךְ... הִתְחִיל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס עַד שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס. אֲבָל תַּכְלִית שְׁבִירַת מִדָּה זוֹ מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל וּכְלָל שׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפִידָא בָּעוֹלָם,... זָכָה לָזֶה שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְזָכָה וְנַעֲשָׂה טוֹב מַמָּשׁ, וְלא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם צַד קְפִידָא בְּעָלְמָא. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לא הָיָה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד שִׂנְאָה וּקְפֵדָא עָלָיו, אַדְּרַבָּא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלא הָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלָל כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב מַמָּש

מי שיש לו פחות שכל, צריך יותר כבוד

מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה

כָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לַחֲלק לוֹ כָּבוֹד בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר קָטָן, הוּא יוֹתֵר חָפֵץ בְּכָבוֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהַילדים מַקְפִּידִין מְאד עַל כְּבוֹדָם, וְרוֹצִים מְאד אֶת הַכָּבוֹד, וְזֶה מֵחֲמַת, שֶׁדַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה מְאד

תהיה שמח, גם אם יחשבו שאתה משוגע !

כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשִׂמְחָה כִּי אִם עַל יְדֵי עִנְיְנֵי שְׁטוּת, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי צְחוֹק וּשְׁטוּת וְכוּ'

גיהנום וגן עדן הם כאן בעולם הזה

הַגַּן עֵדֶן וְהַגֵּיהִנּם הֵם בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּש

הַכּל אוֹמְרִים, שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה עוֹלָם הַבָּא אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא, [אך] אֶפְשָׁר יֵשׁ גַּם עוֹלָם הַזֶּה גַּם כֵּן בְּאֵיזֶה עוֹלָם, כִּי בְּכָאן נִרְאֶה שֶׁהוּא הַגֵּיהִנּם, כִּי כֻלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים גְּדוֹלִים תָּמִיד. ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל...

שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים, אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַזֶּה. וַאֲפִלּוּ הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וַאֲפִלּוּ הַשָּׂרִים, אֵין לָהֶם שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, כִּי כָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכֻלָּם מְלֵאִים טְרָדוֹת וּדְאָגוֹת וְעַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה תָּמִיד, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מְיֻחָדִים, וְאֵין גַּם אֶחָד מִכָּל הַגְּבִירִים וְהַשָּׂרִים, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַכּל כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, וְכֻלָּם כְּאֶחָד מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת תָּמִיד, וְזֶה בָּרוּר וְיָדוּעַ לְכָל מִי שֶׁבָּקִי קְצָת בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ כָּל זאת.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּדְמֶה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים: עשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהוֹן רַב וְאַרְמוֹנִים גְּדוֹלִים וְכֵלִים נִפְלָאִים וְתַכְשִׁיטִין וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְכוּ', אִם יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הֵיטֵב, הוּא גַּם כֵּן מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד בְּכַמָּה מִינֵי אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר זאת לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ בְּקָדְקֳדוֹ וּמִסְתַּכֵּל קְצָת בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלמה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהֶלֶת ב) : "גַּם כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת" וְכוּ', וּכְתִיב: "אָדָם לְעָמָל יוּלָד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רגֶז" (אִיּוֹב י"ד). וְזֶה כּוֹלֵל [את] כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻלָּם נוֹלְדוּ לְעָמָל וּמְלֵאִים רגֶז וְיִסּוּרִין, וְאֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵעָמָל וְיָגוֹן הַזֶּה כִּי אִם לִבְרחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אתה נמצא היכן שהשכל שלך נמצא

כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם

מתוך סיפורי מעשיות של רבי נחמן. שמספר על מלאך שלקח איזה בן אדם לעולם אחר, עולם נפלא וכולי.

וַאֲזַי תֵּכֶף חָטַף אוֹתוֹ [המלאך חטף את האדם] וְהִתְחִיל לִפְרחַ עִמּוֹ [לקח אותו איתו לעולם אחר...]

בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל [האדם, זה שלקחו אותו לעולם אחר] וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ. וְלא הָיָה מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ, אַךְ הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ [באוויר] כְּבַתְּחִלָּה, חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ, חָזַר וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ, וְכֵן הָיָה מִתְנַהֵג זְמַן רַב...

וְהָיָה לוֹ פְּלִיאָה גְּדוֹלָה מַה זּאת שֶׁהוּא פַּעַם בְּכָאן וּפַעַם שָׁם. וְהָיָה חָפֵץ לְסַפֵּר זאת לִבְנֵי אָדָם. אַךְ אֵיךְ מְסַפְּרִין פְּלִיאָה כָּזוֹ לִבְנֵי אָדָם מַה שֶּׁאֵין רָאוּי לְהַאֲמִין ?!...

[הסביר לו המלאך לאותו האדם, ] עַל כֵּן כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתְּךָ לְשָׁם אַתָּה שָׁם וְאַתָּה מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִמֶּנּוּ אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁאַתָּה חוֹזֵר לְכָאן אַתָּה כָּאן [אתה נמצא איפה שאתה חושב שאתה נמצא]

כל אחד מפרש את האחר לפי התפיסה האישית שלו. טוב יותר שאחרים יטעו בך, מאשר שאתה תטעה את עצמך !

כל אחד מטעה מישהו אחד. שים לב שאינך מטעה את עצמך !

בְּעִנְיַן הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִפְעָמִים דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הָאָדָם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד, וְהָעוֹלָם מַטְעִין עַצְמָם בְּעִנְיָנִים שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. כִּי כָּל אֶחָד מַטְעֶה עַצְמוֹ וְחוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָשָׂה זאת, וְזֶה מַטְעֶה עַצְמוֹ בְּטָעוּת אַחֵר... עָנָה וְאָמַר: טוֹב מְאד כְּשֶׁמּוֹסְרִין אֶת הַשּׁוֹטֶה [משוגע] לְתוֹךְ הָעוֹלָם.

כִּי כָּל אֶחָד מְשַׁטֶּה אֶת אֶחָד וְהָאֶחָד הוּא עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא טוֹעֶה וּמְשַׁטֶּה אֶת עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁנִּשְׁמָר שֶׁלּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ אֲזַי הוּא מַטְעֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם. הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד טוֹעֶה בּוֹ מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְעוֹת אוֹתָם כְּלָל, כִּי הֵם עַצְמָן מַטְעִין אֶת עַצְמָם כִּי כָּל אֶחָד נוֹפֵל עַל טָעוּת אַחֵר בְּעִנְיָנָיו כַּנַּ"ל.

אתה משמיץ את הדמות שיש לך בראש, אך לא את האדם האמיתי

אָמַר יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין מַכִּירִים אוֹתִי כְּלָל וְחוֹלְקִין עָלַי

כל הצרות נובעות מחמת חוסר ישוב הדעת, שנובע מחוסר שמחה.

מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים... הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד, וְאָז בְּוַדַּאי...

אַךְ דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה [עצבות] אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת [עולם החופש], בִּבְחִינַת (יִשְׁעַיָה נ"ה) : "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת.

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמּחַ, אֲזַי מחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת, וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת. כִּי עַל יְדֵי גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב

מתוך הסיפור על החכם והתם. תהיה שמח, גם אם יחשבו שאתה משוגע. אדרבה, מי שחושב שאתה משוגע, הוא בעצמו טיפש. מה לך ולמעשיהם של אחרים ? זה מעשה שלו וזה מעשה שלי !

הַתָּם וּמִנְהָגוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאד, וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד... וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד...

הֵשִׁיב לָהּ [התם לאישתו ששאלה אותו למה אחרים מרוויחים יותר כסף ממנו]: מַה לִּי בָּזֶה ? זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי ! וְעוֹד: לָמָּה לָנוּ לְדַבֵּר מֵאֲחֵרִים?... וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד.

וְאֵצֶל הָעוֹלָם הָיָה לְלַעַג, וְהִשִּׂיגוּ תַּאֲוָתָם בּוֹ, שֶׁמָּצְאוּ מִמִּי לְהִתְלוֹצֵץ כִּרְצוֹנָם, כִּי הָיָה נִדְמֶה לִמְשֻׁגָּע. וְהָיוּ בָּאִים בְּנֵי אָדָם, וְהִתְחִילוּ בְּכַוָּנָה לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְלוֹצֵץ... וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁכַּוָּנָתָם לְלֵיצָנוּת, הָיָה אוֹמֵר: מַה יִּהְיֶה כְּשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי? הֲלא אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה, כִּי מָה אֲנִי נֶחֱשָׁב?! וּכְשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי, אַדְּרַבָּא, אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה!

קרא עוד על חכם , ילדים , הערכה עצמית , התחלות חדשות , חסרונות , מצב רוח , אמונה עצמית , התמקדות , אושר , מציאות , לחיות את הרגע , גוף האדם , נזק , חול טובעני , אגו גאווה , החלטות , לחץ , מוות , מחלוקות מריבות , הרמוניה , זוגיות , כעס , בחירה חופשית , יעוץ , אלוהים , טעויות , כבוד , מערכות יחסים , ישוב הדעת , חרדות , התבוננות , משחקי כוח , אהבה , גירושין , אובססיביות , אימון אישי , אהבה עצמית , התמודדות , מה חושבים עליך , כסף , משפחה , חסרון ליתרון , טיפש , דמיון ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il