לימוד ריקודי בטן מבוסס על מספר אלמנטים מוכרים והכרחיים, מתוך המסורת של הריקוד עצמו. זהו לא רק מחול מזרחי פשוט, אלא מדובר על ריקוד מאוד מורכב ובעל מטענים רבים של היסטוריה ותרבות ומאוד חשוב להבין את כל מה שהריקוד הזה דורש. אחד האביזרים החשובים והמוכרים ביותר של רקדניות הבטן הוא הצעיף. לא מדובר על צעיף סקי אלא על צעיף דק ושקוף שמבליט את החושניות של ריקודי בטן ורקדניות רבות משתמשות במגוון צעיפים כדי לשנות אווירה ולהבליט את מה שצריך.

המקל המוכר לכולם

אחד האביזרים המוכרים ביותר הוא המקל. אמנם זהו אביזר שבעיקר נוהגים לרקוד עימו הגברים אך מזה זמן רב ניתן גם לראות רקדניות בטן משתמשות במקלות הליכה לצורך שיפור הריקוד. משמעות מאוד גדולה של המקל היא להראות שהרקדנית יודעת לשלוט בשרירים שלה ורקדניות מבצעות את התנועות שלהן כאשר הן מחזיקות את המקל מעל לראש. המקל הוא כמו איבר נוסף שהרקדנית יכולה להשתמש בו להבלטת תנועות הריקוד השונות.

ניצול תרבויות אחרות

נכון שריקודי הבטן במקורם מזרחיים, אך כיום אנו יכולים לראות שרקדניות הבטן משתמשות באביזרים של תרבויות אחרות כדי להעצים את אפקט הריקוד שלהן. אחד האביזרים שניתן למצוא בכל חוג ריקודי בטן מבוסס על המניפה היפנית. מניפה היא אביזר מעניין שחושף ומסתיר את מה שהרקדנית רוצה כדי להעצים את התחושה החושנית שהריקוד מסמל. מעבר לכך אנו גם יכולים לראות קסטנייטות מריקוד הפלמנקו, שמיטיבות עם המקצב של ריקודי הבטן והמקצב המהיר שלהן.

אביזרים בולטים וייחודיים

היום ניתן לראות במספר מקומות אביזרים נוספים כמו כנפיים או נרות דולקים ולכל אחד מן האביזרים הללו יש את הייחוד שלו שלא ניתן למצוא בכל מקום, אך הכוונה היא זו שמרחיבה את המסורת. רקדניות הבטן באופן כללי צריכות להישאר נאמנות למה שהריקוד מסמל והיתרון של הריקוד הזה הוא המטען התרבותי שהוא מביא עימו. היום כבר יש את האפשרות למצוא מספר פרשנויות לדרכים בהן הרקדניות מבטאות את עצמן ויוצרות את האשליה החושנית והאמנותית שלהן.