וכאן אתן דוגמא, כיצד הסדר של המילים במשפט, משנה את משמעות המשפט, למרות שכלפי חוץ נראה שהמשמעות של המשפט זהה. מה שבעצם אומר, שלא רק למשפט עצמו יש משמעות, אלא גם לסדר של המילים במשפט, גם להן יכולה להיות משמעות.

ולצורך העניין ניקח את המילים הבאות "חם" + "לי" + "קצת". ומי שיתבונן יראה, כי את המסר שאומר "חם לי קצת" אפשר להעביר עם אותן המילים בדיוק, אבל בצורות שונות. שהן (הסדר אקראי) : 1- חם לי קצת. 2 - קצת חם לי. 3 - לי חם קצת. 4 - לי קצת חם. 5 - קצת לי חם. 6 - חם קצת לי.

ולכאורה נראה שהמשמעות של כל צורות הניסוח, זהה לחלוטין. אבל באמת, לכל צורת ניסוח יש את המשמעות שלה. ולשם כך אנתח את המשמעות של כל מילה מהמשפט בפני עצמה. ואח"כ אראה, כיצד סדר המילים במשפט, כיצד הוא משפיע על משמעות המשפט כולו.

והמילה הראשונה, היא המילה "חם". והמילה חם, היא בעצם תיאור של מצב. והמילה "חם" היא בעצם עונה לשאלה של תיאור המצב. לדוגמא: מהי הטמפרטורה? מה מזג האוויר? והתשובה היא "חם" שמתארת מצב נתון.

והמילה השנייה היא המילה "לי". כאשר המילה "לי" היא בעצם עונה לשאלה, למי חם? מי נמצא במצב המתואר? והתשובה היא "לי", כי לי חם.

והמילה השלישית היא המילה "קצת". והיא עונה לשאלה, כמה חם? מהי עוצמת המצב המתואר? והתשובה היא, קצת חם, המצב המתואר הוא קצת אך לא הרבה.

ומי שיתבונן יראה, כי המילה "לי" + המילה "קצת" אלו שתי מילים שמצמצמות ומסתייגות ומקטינות את משמעות המילה "חם". כי כאשר האדם עומד מול קיר, הוא אומר "יש כאן קיר" כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר "יורד בחוץ גשם" כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית.

וכאשר האדם אומר את המילה "חם". אז קיימת האפשרות שהוא אומר זאת, כאינפורמציה אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא "חם" כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין.

וכאשר מציבים את המילים "לי" / "קצת" ליד המילה "חם", ולא משנה היכן מציבים את המילים האלו, הרי שהמילים האלו, מחלישות את העוצמה של המילה "חם". כי חם בפני עצמו, זאת עובדה קיימת. אבל המילה "קצת" מחלישה את העוצמה של החום. דהיינו, לא הרבה חם, אלא קצת חם. ולא חם ממש, אלא רק קצת חם. ולא חם כפי מה שמשמעות המילה חם, אלא רק קצת חם, ורק דומה למילה חם, אבל לא חם ממש.

וכך גם המילה "לי" שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה "חם". כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה "לי", עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה "לי".

ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר שלהן אחת לשנייה, עכשיו ממילא ניתן לראות כיצד סדר המילים במשפט, כיצד הוא משפיע על משמעות המשפט כולו.

וסדר המילים הראשון, הוא "חם לי קצת". וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת עובדה שחם, כעובדה ממשית שהיא עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של "לי". דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל פנים, לי חם. וכמה חם לי? חם כעובדה קיימת.

ז"א שכאשר האדם אומר "חם לי", אז בעצם הוא מתאר עובדה של המציאות, שהיא שחם. ואח"כ הוא מסתייג שגם אם אתה לא רואה שחם, הרי שחם לי בגוף ראשון. אבל עדיין העוצמה של החום קיימת. ואח"כ האדם מרגיש שגם לומר שחם לו, גם זאת הקצנה, וגם זאת לא עובדה מדויקת. ואז הוא מוסיף את המילה "קצת". דהיינו, לא חם לי כמו שחום אמור להרגיש, אלא חם לי רק קצת.

ומי שישים לב יראה, כי בעצם לפני המילה "קצת" וגם לפני המילה "לי", לפניהן יש "מילה שקופה" ו"מילה נסתרת" שהיא המילה "רק". דהיינו, "רק קצת" ו"רק לי". כי המילים רק / לי, הן בעצם צמצום של משמעות הדבר שאליו הן מתייחסות. ואפשר להוסיף את המילה "רק" גם לפני המילה "קצת" וגם לפני המילה "לי".

וכאשר האדם אומר "חם לי קצת", הרי שבעצם הוא אומר "חם רק לי רק קצת". וגם אם הוא לא מתכוון לומר "רק", הרי שהוא מחליש את רמת המחוייבות והאמיתות, של החום. כגון לדוגמא "חם לפחות לי לפחות קצת". דהיינו, גם אם המילים לי / קצת, לא מבטאות הסתייגות מלאה מהמילה "חם", הרי שהן בכל מקרה מחלישות את רמת ההיקף ואת רמת ההכללה של המילה "חם". וגם אם לפניהן המילה רק, היא לא המילה המתאימה, הרי שהמילה שמתאימה, היא ביטוי של המילה "רק". דהיינו, מילה של החלשה.

כי יש חם באופן כללי. ויש חם לי, דהיינו, שלילה של מה שהוא לא אני. ויש את המילה קצת, שהיא שלילה של חם באופן כללי כפשוטו, אלא רק חם קצת אך לא הרבה.

ואחדד: שלפעמים, השימוש במילה "לי", היא דווקא נועדה לחזק את המשפט. כגון לדוגמא אדם שאומרים לו, הרי לא חם, אז למה אתה לובש בגדים קצרים, אז הוא אומר "לי חם". והוא מצד אחד מסתייג מכך שלכולם חם, ובכך בעצם הוא מגן על העמדה שלו, שעדיין חם...

המאמר מאת מאמן אימון אישי / עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | חוויה רוחנית, סדנאות מודעות, מורה רוחני, כיצד עובד התת מודע

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמן עסקי רוחני, מדריכים רוחניים, אימון / אימון אישי קואצינג, לקוחות, אימון / אימון אישי קואצינג, מכירות, סוגסטיות, פסיכולוגיה, שתילת מחשבות, אליעד כהן ועוד ...