ביקורת: עלובי החיים – בית צבי בתיאטרון רמת גן – מחזמר מרגש ומדהים

מאת חיים נוי

המחזמר "עלובי החיים", המועלה בבית צבי בתיאטרון רמת גן - הוא פנינה מוזיקלית, מרגשת , מדהימה ומקצועית. הפקה שראויה להתחרות בכל הפקה בווסט אנד ובברודווי , מלוהקת בידי שחקנים צעירים ומוכשרים, היוצרים מחזמר מלוטש וענוג, חוויה לאוזניים ולעיניים.

המחזמר מבוסס על הרומן "עלובי החיים" מאת הסופר הצרפתי ויקטור הוגו. הוא נחשב לאחד ממחזות הזמר המוצלחים ואחד משלושת מחזות הזמר שהועלו ברציפות במשך שנים ארוכות. המחזמר מועלה גם כיום ברחבי העולם וגם ממשיך ומועלה על בימות לונדון.

ייחודו של המחזמר הזה הוא שהתצורה שלו דומה לאופרה ואין בו טקסט דיבור רגיל , אלא שהכול נאמר בשירה. (גם מחזותיו של לוויד-ובר מבוססים על אותה תצורה). עם זאת – הוא שופע פנינים מוזיקליים ושירים מלודיים וידועים שזכו לאין ספור השמעות וביצועים. אין זו יצירה השופעת ריקודים סוערים ואולם יש בה תנועה ומחול ענוגים ויפים.

את המיוזיקל כתבו התמלילן אלן בובליל (בצרפתית) והמלחין קלוד-מישל שנברג.

כבר במאה ה-19 שאפו רבים להפוך את היצירה הקלאסית לאופרה ואולם רק לפני 34 שנים יזם צמד המחברים הפקת הרומן למחזמר. הם שקדו עליו במשך שנתיים ותחילה הפיקו אלבום אולפן בשנת 1980 שמכר 260 אלף עותקים. בספטמבר אותה שנה עלתה ההפקה הראשונה של המחזמר . הוא תוכנן להציג רק חודשיים, אולם הצופים נהרו לצפות בו והמחזמר הועלה 16 שבועות – עד שהסתיים החוזה עם האולם. במקביל, התקליט הובא לידיעתו של המפיק האנגלי הידוע קמרון מקינטוש שהזמין גרסה אנגלית למחזמר והפיק אותו בלונדון ב-1985 בבימויו של טרוור נאן , בימאי מחזות הזמר הנודע. ההפקה בניו-יורק, ברודווי, עלתה ב-1987 והוצגה בשתי הערים במשך שנים רבות ורצופות, בלונדון עד עצם היום הזה. המחזמר גרף פרסים רבים ובין היתר שישה פרסי טוני.

בישראל הועלתה הפקה מקצועית - בקאמרי ובהפקה מסחרית, שניהם עם דודו פישר בתפקיד ראשי. פישר שהיה עד אז חזן עלום לגבי רוב הצופים, זכה לתהילת עולם (תחילה חשבו שהתפקיד ראוי ליהורם גאון). הוא הוזמן להפקות בניו יורק ובלונדון ואף הופיע בפני מלכת בריטניה. עם זאת, הקפיד דודו , שומר המצוות, שלא להופיע בחגים ובשבתות.

סרט המבוסס על המחזמר צפוי לעלות בסוף השנה עם יו ג'קמן ונבחרת כוכבים ובהם מי שהיה זאן ואלזאן המקורי הראשון בלונדון – קולם וילקינסון, שיגלם הפעם את הבישוף.

העלילה של המחזמר מספרת על ז'אן ואלז'אן שריצה 5 שנים בכלא על גניבת לחם עבור משפחתו הענייה ועוד 14 שנים על ניסיון הימלטות מהכלא. עם זאת, הוא משתחרר על תנאי- אך המאסר מטיל עליו כתם והוא אינו מוצא פרנסה. ואלזאן מתכחש לעברו ומגיע לעיירה רחוקה בזהות אחרת והופך שם לראש העיר . במקביל - הוא פוגש בפאנטין, אישה קשת יום שמגדלת בחשאי את בתה בפונדק נידח. טרם מותה ממחלה, מבטיח לה ז'אן לדאוג לבתה. בפרשה משתלבים גם קצין המשטרה הרודף אחריו ומהומות הסטודנטים .

ההפקה העולה בימים אלה בבית צבי היא מרגשת, מפעימה ומקצועית ביותר. מי שאחראי במיוחד לתוצאה המרשימה הוא הבימאי דניאל אפרת שהצליח ללהטט עם להקת השחקנים הגדולה והפיק מחזמר מושקע ומרהיב, נעים לאוזן ולעין . דניאל אחראי גם לכוריאוגרפיה שהיא אמנם מינורית במחזמר, אך עשויה בטוב טעם, בדייקנות וביופי רב.

במקור, המחזמר הוא ארוך יותר ולעניות דעתי, ההפקה הנוכחית קוצרה ובצדק – אך התוצאה היא מיוחדת וייחודית.

עידן שמי מגלם את ז'אן ואלז'אן בצורה מעולה. עידן הוא כישרון מהלך. רוב הזמן הוא על הבמה. הוא מצליח לשיר ולשחק בצורה יפה ביותר , מרטיט את הלב וכובש את הלבבות.

יואל ברמן משחק בצורה נהדרת את קצין המשטרה ז'אבר . ליואל קול עמוק ומרשים ואין ספק שיש לו פוטנציאל נפלא.

טל גינת מגלמת מצוין את פאנטין. יש לה יכולת שירה מדהימה ומוצלחת במיוחד. אחת הזמרות המשובחות ביותר היוצאות השנה מבית צבי.

זהר בדש מגלם את הבישוף ובהופעה הקצרה הוא מצליח להגיש בצורה יוצאת מן הכלל את קטעי השירה שלו.

לירון ויגדור כקוזט הבוגרת משחקת ושרה בצורה ראויה וטובה.

בר פלד כמריוס משחק יפה מאוד ובאורח מקסים, ראוי ומקצועי.

עומר קרן כמהפכן צרפתי ומנהיג סטודנטים הוא מוצלח מאוד ויש לו פוטנציאל ראוי ויפה.

רביב מדר מגלם את גברוש בצורה מקצועית, מצוינת ויפה במיוחד.

נוי הלפרין היא אפונין והיא נפלאה ומפגינה יכולות שירה מצוינות וריגשה במיוחד בשיר הידוע "לבדי"  עד כדי כך שגרמה לרבים בקהל לגדוש את בלוטת הדמעות וגם היא עצמה הפגינה הזדהות ולחלוחית בעיניה.

בעלי הפונדק מביאים את האתנחתא הקומית במחזמר וגונבים את ההצגה. ישראל גולדרט נכנס לנעליו הגדולות של אלברט כהן המדהים מההפקות בישראל ומצליח לגלם דמות מפוקפקת ויכולות שירה ומשחק מצויינים.

שיר זלינגר היא נפלאה ומוצלחת במיוחד והופעתה מלאת חן, הומור ומקצועיות.

הנוסח העברי הוותיק של אהוד מנור הוא תוסס ונהדר. הניהול המוזיקלי והניצוח של ליאור רונן הוא מקסים. ליאור שהשתתף בעצמו בשעתו – כילד- בהפקה המסחרית בארץ – חי את המחזמר ונראה שר יחד עם השחקנים על גבי מרקע הניצוח.

התפאורה של סלבה מלצב היא פרקטית ומוצלחת. הדלתות הנפתחות והבמה הנעה הם מצוינים. דפנה פרץ אחראית לתלבושות היפות והמסוגננות. יניר ליברמן אחראי לתאורה ההולמת. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית ולתוצאה המבורכת של הסולנים. דניאל שוורצמן אחראי להדרכת המקהלה המצוינת  והנהדרת.

עלובי החיים הוא מחזמר בלתי שגרתי. הוא אינו דומה למחזות זמר אחרים . עם זאת – זהו מחזמר מפעים ומרגש והביצוע של בית צבי הוא מדהים ומשאיר רושם עז של חוויה תרבותית ומוזיקלית.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.