אליעד: אני טוען שאם תחקור את הנושא של טוב ורע, ותבין מה זה טוב ומה זה רע, אז ממילא כל הנושאים של מיצוות, שמירת שבת, מתן תורה, כל הנושאים האלה יפלו אצלך.

למה? במקום לשאול האם לשמור שבת או לא, אתה תתחיל לחקור את תכלית הדבר.

התכלית עבורך באם זה יעשה לך טוב.

כשאתה שואל האם עלי לשמור שבת, אתה למעשה שואל האם זה שאשמור שבת יעשה לי טוב?

ולכן עליך לחקור את הטוב והרע, ולשאול מה עושה לי טוב או רע, ולפי זה להתקדם.

אתה אדם אגואיסט, קם בבוקר ועושה פעולות שעושות לך טוב.

במקום לחקור מה צריך לעשות, יש לחקור את המנגנון של הטוב והרע. ואז זה יהפוך ללא רלוונטי את המנגנון של השכר ועונש.

אפילו אם תפסיק עם המיצוות, בכל זאת תצטרך לשאול על המנגנון של הטוב והרע.

מדוע אם תחקור את הטוב והרע, המיצוות כבר לא יהיו רלונטיות לגביך? כי היהדות מבוססת על הסתכלות חיצונית ולא הסתכלות פנימית. למה? כי הטוב והרע נמדדים בשינוי חיצוני.

בתורה נאמר לגבי השכר ועונש שזה חיצוני.

היום שרוצים להחזיר אדם בתשובה, אומרים לו שהוא יקבל שכר רוחני בעולם הבא. אבל בתורה עצמה ללא פירושים, לא מוזכר שכר ועונש רוחני, אלא מוזכר שכר ועונש גשמי.

היהדות של היום זה לא היהדות של פעם, למה? בתקופה של הסיפור התנכי, האנשים עבדו עץ ואבן, וכאשר שאלו שאלות כמו מי מזיז את השמש? אמרו להם אלוהים, אז מבחינתם אלוהים היה אחראי על ניהול העולם.

ואז מושה רבנו אמר להם, שאלוהים שמנהל את כל העולם אמר לי להגיד לכם שאם לא תנוחו בשבת לא ירד גשם, או שהבהמות שלכם ימותו.

הוא לא דיבר על זה שיש נשמה, ואחרי שתמותו תגיעו לעולם האמת וכו', אלו הכל סיפורים חדשים.

אבל אז אמרו להם שאם לא יעבדו את אלוהים, אלוהים יעניש אותם ולא יוריד גשם.

אבל היום אנחנו יודעים איך זה עובד, הגשם לא קשור לאלוהים. יש חוקי טבע והחזאי יודע מראש מתי ירד גשם.

המדד של השכר ועונש התנכי, זה היה באם יהיה לך או לא יהיה לך, זה היה שכר ועונש גשמי.

התפיסה שאומרת לא משנה מה יש לך אלא חשוב איך אתה חווה את הדברים, התפיסה הזאת לא הייתה בזמן התנך.

ובגלל שבתקופת התנך היה שכר ועונש גשמי, גם הפעולות היו גשמיות.

ומה שקרה שאנשים התפתחו מבחינה טכנולוגית, מדעית והבנה ואז ראו שכבר אי אפשר לאיים על האדם שלא יהיה לו מים, כי אפשר להזמין מהצד השני של העולם אוכל.

ואז עלתה השאלה, איך ימשיכו לשלוט באדם, אז הם אומרים לו שאחרי שתמות יבואו עליך צרות באם לא תשמע לאלוהים. כי החוקים כבר השתנו.

למשל אם היה צונאמי לפני 1000 שנה, היו אומרים, אלוהים כועס עלינו ולכן עשה צונאמי. אבל העובדה היא שהייתה רעידת אדמה, וזה לא קשור באם אתה דתי או חילוני.

אם תחקור את הנושא של שכר ועונש, זה יהפוך את כל העניין של היהדות למיותר.

אם תבין מה זה טוב ומה זה רע, ותבין שטוב ורע תלוי במה שאתה רוצה, אז כל המנגנון של שכר ועונש אין לו משמעות בכלל.

מה שמשנה זה באם אני ארצה את המציאות או לא. והשאלה היא מי משפיע אם אני ארצה את המציאות או לא.

שאלה: אבל מה הרצון האמיתי של האדם.

אליעד: אין רצון אמיתי, הרצון משתנה כל רגע ורגע לפי המציאות.

ביום יום המציאות משתנה והרצון משתנה, פעם הוא רוצה ופעם לא רוצה.

אם אתה רוצה להרגיש טוב, אתה צריך לשאול את עצמך, איך אתה מצליח להביא את עצמך למצב שבו אתה רוצה את המציאות כמה שיותר. או איך אתה מסתדר עם זה שאתה לא רוצה את המציאות. זוהי מהות העניין, כל השאר זה פלפולים.

רוב האנשים בכדור הארץ חושבים שאם יהיה להם - אז יהיה לכם טוב, ואם לא אז יהיה להם רע. כולם מודדים את הרע לפי שינוי חיצוני, אבל כמה מבינים שלא משנה אם יש או אין אלא מה שמשנה זה האם יש התאמה בין הרצון למציאות.

שאלה: ביהדות הם אומרים שהתת מודע רוצה לקיים מיצוות.

אליעד: מי מניח תפילין אתה או התת מודע שלך? אתה מניח. אז מה זה קשור לתת מודע? ואני יכול להגיד לך שהתת תת מודע שלך לא רוצה את המיצוות, למה? כי המיצוות זה חווית צמצום.

אבל לא משנה מה אומרים, מה שמשנה זה מה אתה רוצה, האם אתה רוצה להרגיש טוב?

שאלה: מה התפיסה שלך?

אליעד: אני מדבר בצורה פשוטה מאוד.

יש מציאות, בכל דבר שקיים יש חיסרון, מחוייב המציאות שתמיד יהיה לך גם רע, לא משנה היכן אלוהים ישים אותך, בגן עדן או בגיהנום, תמיד יהיה לך גם רע. בו זמנית אלוהים עצמו גם רע לו, כי גם לו יש חיסרון, אלא אם כן הוא לא יודע שהוא קיים. ואם הוא לא יודע שהוא קיים אז אין טוב ואין רע.

ואם אתה קיים תמיד יש חיסרון ויתרון, אם אתה רואה יותר יתרון יש יותר טוב, ואם אתה רואה יותר חיסרון יש יותר רע, אתה רואה שווה אז אין טוב ורע וזה כל הסיפור כולו.

ולא משנה מה תעשה בחיצוני, זה הכל קישקושים.

כול ישות שקיימת מחוייב המציאות שתרגיש גם טוב וגם רע, הקיום הוא גם יתרון וגם חיסרון, בכל דבר יש אין סוף יתרונות וחסרונות פחות אחד, והשאלה מה קורה באותו רגע.

אם אתה רואה יותר יתרונות אז יותר טוב לך יחסית, ואם אתה רואה יותר חסרונות אז רע לך יחסית, ואף פעם זה לא מושלם.

ואם אתה מבין את זה, מבין את המנגנון, אתה יכול לתמרן איך להרגיש.

אני לא אומר לך איך להתנהג, אני לא אומר לך, תראה אם תסע בשבת יהיה לך יותר טוב, אני לא אומר לך לשנות את ההתנהגות שלך.

שאלה: לי לא חשוב ההתנהגות החיצונית, אני חושב שיש טוב אמיתי.

אליעד: מה זה טוב אמיתי? מה זה טוב ומה זה טוב אמיתי ומה זה טוב לא אמיתי?

שאלה: טוב = ממלא את רצון הנפש, משמח את הנפש, הנפש חפצה בו.

אליעד: טוב הוא שהנפש חפצה בו, ואז רצונה מתמלא, ואז היא שמחה.

זה אומר שאם הנפש שלך רוצה משהו אז טוב לך ואם היא לא רוצה משהו אז רע.

שאלה: השאלה היא, מה הנפש באמת רוצה?

אליעד: אתה צודק, הנפש אף פעם לא רוצה דבר בשלמות, הנפש רוצה הרבה פעמים דבר והיפוכו. למשל אדם אוכל עוגה, מצד אחד הוא רוצה לאכול אותה אז טוב לו, ומצד שני הוא לא רוצה לאכול אותה, אז רע לו. ומצד שלישי מה הוא באמת רוצה?

זה לא משנה מה הוא רוצה, משנה מה הוא רוצה יותר באותו רגע, ובאותו רגע אתה לא רוצה שום דבר.

אם תשאל מה אני באמת רוצה...

המאמר מאת מאמן אימון אישי / עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | מאמן אישי ועסקי, מטפל אישי, מאמן אישי לחיים, קאוצינג

הכנס לאתר ותהנה מעוד יועץ פילוסופי, פסיכותרפיסט, לקוחות, אימון, אלוהים, פילוסופיה, אימון, אימון עסקי, כהן אליעד, אימון / אימון אישי קואצינג ועוד ...