ביקורת: גזע – תיאטרון חיפה – מחזה קולח ושנון של זוכה הפוליצר והטוני דיוויד מאמט
מאת חיים נוי
"גזע" מאת המחזאי דיוויד מאמט, זוכה פרסי הפוליצר והטוני, המועלה בתיאטרון חיפה הוא מחזה שנון , קולח ונפלא , העוסק בבעיית הגזענות.
דיוויד אלן מאמט (66) הוא מחזאי, תסריטאי , במאי ומפיק קולנוע אמריקני ממוצא יהודי, עטור מוניטין.
המחזה "גזע" הוא חדש יחסית והועלה לראשונה לפני כחמש שנים ועורר תגובות נרחבות.
זהו מחזה מיוחד במינו שאין בו רגע דל. הוא מצחיק ונשכני, מעורר תהיות ומרגש ובעיקר הוא נוגע בסוגיית הגזענות, במקרה זה בארצות הברית.
המחזה עוסק בצ'רלס סטריקלנד, גבר עשיר ומפורסם, הנאשם בכך שאנס צעירה שחורה בחדר בבית מלון.
הנאשם מגיע למשרדם של שני עורכי דין , ג'ק לנסון ושותפו השחור – הנרי בראון (משחק מילים של המחזאי). הם מעסיקים גם מתמחה צעירה ויפה , שחורה, שנתקבלה על סמך הישגיה הלימודיים. תוך מהלך המחזה מועלות גם נסיבות קבלתה לעבודה וספיחים הקשורים אליה.
הנאשם מאמין בכסף ובכוחו לקבל את הצדק שבו הוא מאמין, ותוך כך אנו מקבלים שעור מאלף בסוגיות נוספות שעניינן אפליה, פרנויה, מצפון חברתי, חרטה ובושה.
הבמאי המשובח משה נאור הצליח ללהטט עם להקת השחקנים הנהדרת והפיק מחזה מעניין, מותח ועוקצני שאינו משאיר אף רגע דל, עד הדקה האחרונה.
העלילה מתפתחת לכיוונים שונים ואנו עדים לסגנון העבודה של עורכי דין ומה בעצם מריץ אותם והאם האמת היא תמיד נר לרגלם או שניתן לכוון אותה לצרכיהם.
רמי הויברגר כפרקליט הלבן מגיש משחק מופלא, קצבי, מקצועי חד וחריף כתער. משחקו הוא מעין פינג פונג מילולי שכל מילה שלו שקולה בפנינים ובהברקות לשוניות, בסיוע המתרגם המעולה יוסף אל דרור.
נורמן עיסא הוא השותף השחור והוא מגיש משחק יוצא דופן ומקצועי, משובח ומצטיין.
שרון אלכסנדר הוא הנאשם העשיר ומשחקו הוא אמין , יפה מאוד ואיכותי.
אסתר רדא היא הפרקליטה השכירה ומשחקה הוא מושלם, מעניין מאוד ומשלים את הליהוק המופתי והמשכנע. אסתר מצליחה לרגש ולהעלות את הזוית שבה עוסק המחזה לרמה איכותית ומשובחת.
ערן עצמון אחראי לעיצוב התפאורה ודימה חדר ישיבות מסוגנן ופרקטי, יפה ויעיל. השחקנים לבושים בחליפות שחורות ויפות שעיצב אורן דר והתאורה של חני ורדי היא פרקטית ונאותה. המוזיקה של רועי ירקוני מתמזגת עם האווירה הכללית והמותחת.
"גזע" הוא מחזה של חוויה תיאטרלית מהפנטת והעיסוק בבעיית הגזענות המטרידה היא מוצלחת מבחינת עומק הסוגיה והופכת את ההצגה למעניינת ומותחת, קלילה אך משכנעת.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות הידיעות IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים