כיום, טכנולוגיית פיתוח האנרגיה הסולארית הולכת ומשתכללת. כבר אין צורך במאגרי שפע של נפט. כל שאנו צריכים זה הרבה שמש. הפיתוח היעיל הזה נקרא אנרגיה סולארית. אנרגיה זו חוסכת לנו את צריכתו של החשמל וגורמת לכך שחשבונות הצריכה שלנו במהלך החודש בחשמל יהיו מצומצמים יותר עקב, השימוש בקרני השמש במקום בחשמל. אחד מהמקורות שאנו חוסכים דרכו הינו דוד שמש. דוד השמש, החל כהמצאה של בוטנאי שוויצרי ומשם הלך והשתכלל למה שהוא כיום בעקבות ד"ר ישראלי. פעולת דוד השמש, מתבססת על האנרגיה הסולרית שמופקת על ידי קרני השמש. אז כל עוד השמש זורחת תמיד יהיו לנו מים חמים לשימושים שונים בדוד השמש.
ישנו צינור אשר יוצא מתשתית המים הביתית ומתחבר לקצה אחד של צינור אשר עובר בדוד שמש. לקצה השני של הצינור שעובר בדוד השמש מחובר המיכל בוא מתחממים המים. מכיוון שלקולט ישנו צבע כהה ( לרוב שחור) כאשר קרני השמש, פוגעות בקולט עצמו קרינת השמש הופכת לאנרגיה של חום. אנרגיית החום, נשארת כמעט כולה בתוך דוד השמש שקלט אותה. בצינור שמתחבר מין התשתית לקולט מתחממים המים ע"י הולכת חום ממתכת של הצינור שמקיף אותם. מכל הדוד שמש לרוב ממוקם גבוה יותר מן הקולטים, דבר שגורם לכך שתהיה תחלופה אשר תזרים לקולטנים מים מתחתיתו של הדוד שם המים קרים יותר יחסית והמים החמים מהקולטנים יחדרו לחלק העליוך של הדוד. אם המכל יהיה נמוך יותר הדבר יהפוך למסובך מכיוון שנצטרך לאלץ את המים לנוע.
לעיתים ישנם בתים אשר בנויים באופן בו לא ניתן למקם בצורה האולטימטיבית את הקולטנים והמיכל. דבר אשר יוצר סירבול מכיוון, שאז אין זרימה טבעית של המים החמים אל מעלה דודי שמש ויש צורך להשתמש בגורמים טכנולוגיים אשר יניעו את המים. כמו כן, יש גם בתים שהם מערכת האנרגיה הסולרית אשר מחממת את המים, בדודי שמש, בביתם הינה משותפת. דבר, אשר משפיע על כמויות זמן זרימת המים החמים בכל אחד מהבתים (למשל: בבניין משותף). לצורך כך, ישנו פיתרון שהינו: התקנה של שרוול סביב גוף החימום בתוך המיכל, בעצם הכנסת גוף חשמלי אשר ישמש לחימום דוד השמש במים כאשר קרני השמש לא מספיקות.