ש: אז השאלהשלי זה איך לגרום לעצמי לפעול ע"פ בוא נקרא לזה

"מטרות העל"או רצונות שלי לטווח הרחוק, ולא ע"פ הרצונות המידיים שעולים בכל רגע נתון.

אליעד: אוקיי,הוא אומר שיש לו איזה מטרה גדולה כגון שיהיה לך הרבה מאוד כסף נניח, יש לך גם מטרהקטנה לבזבז את הכסף.

ש: אפילולשטוף כלים עכשיו או לעשות משהו אחר ש..

אליעד: לא.נגיד שמביאים לך כסף, יש לך שתי מטרות: 1) אני רוצה לקנות את הגלידה הזאת. 2) אנירוצה שיהיה לי מליון דולר.

עכשיו, זהמטרות שמתנגשות, כאילו, אתה יודע.. אלא אם כן יהיה לך הרבה מאוד כסף, אבל בכל מקרההן מתנגשות איכשהו.

ש: כן.

אליעד: עכשיו,הוא שואל שאלה: או שיש לך מטרה להיראות טוב נגיד, לעשות דיאטה וגם יש לך מטרה לאכולאת הפיצה, כאילו מטרה מיידית ומטרה גדולה. יש את הקונפליקטים האלה.

ש: שלא בהכרחמתנגשות, בא נגיד המטרות המיידיות מבזבזות, בא נגיד על חשבון..

אליעד: כן, הןמתנגשות באופן יחסי. אתה יכול גם וגם אבל זה כאילו שאתה דוחה את המטרה הכללית.אוקיי, אז בקיצור מה אתה אומר? אתה אומר כזה דבר: יש לך מטרה, יש לך מטרה כללית, ישלך מטרות נוספות ויש לך משאבים מוגבלים ביכולת שלך להשיג את המטרות, כי אם המשאביםלא היו מוגבלים לא הייתה שאלה, היית אומר אני משיג גם את המטרה הקרובה וגם את המטרההרחוקה, עכשיו המשאבים שלך מוגבלים, אתה רואה הרגל שאינטואטיבית אתה מוציא אתהמשאבים שלך על המטרות המיידיות ואתה שואל איך אתה יכול לגרום לעצמך, את האיקסמשאבים שיש לך להשקיע על המטרות הגדולות יותר ואני בכוונה טרחתי לציין שיש לךמשאבים מוגבלים, כי אם הם לא היו מוגבלים לא הייתה בעיה מלכתחילה, או במילים אחרות,כשאומרים שיש לך משאבים מוגבלים, פירושו שממשהו תצטרך לסבול, משאבים מוגבלים, שתימטרות, חייבים לסבול ממשהו - אי אפשר לקנות גם וגם.

עכשיו השאלההיא: איך לאלץ אותך, איך אתה מאלץ את עצמך להוציא את המשאבים שלך על המטרה הזאת ולאעל המטרה הזאת. זה כמו לשאול: איך לגרום למישהו לקנות את המוצר שלך ולא מוצר אחר,נגיד, בהנחה שאתה רוצה.. זה אותו הדבר, כי אתה כאילו המוכר יש לך שתי מטרות, שתימוצרים ואתה רוצה למכור את המוצר הזה ולא את המוצר הזה.

ש: כן.

אליעד: יפה,אז מה שואלים? מה גורם לבן אדם להוציא את המשאבים שלו על מטרה אחת ולא על מטרהאחרת. אז מה התשובה? תן אתה תשובה. במה תלוי אם הוא מוציא את המשאבים שלו על המטרההזאת ולא אחרת?

ש: כמה שהואחווה שזה חסר לו.

אליעד: שניהםחסרים לו. במה זה תלוי? מה החוק שיחליט האם הוא יוציא את המשאבים שלו, הנפשיים,הרגשיים, על המטרה הקרובה או על המטרה הרחוקה יותר?

ר: כמה הואנואש.

אליעד: כמההוא נואש למה? הוא נואש לשני הדברים. כמה הוא רוצה מה? ברור שזה כמה שהוא רוצה אבלבמה זה תלוי כמה הוא רוצה? הוא בסוף עושה את מה שהוא רוצה אבל במה זה תלוי? לאבפילוסופיה אבל במה זה תלוי?

ר: אוליבזמינות, מה שזמין.

אליעד: אבלזמין לך גם להתקרב למטרה הגדולה על חשבון הקטנה, גם זה זמין.

ר: נמאס לךמהמטרה הקטנה..

אליעד: אבלעוד לא נמאס לו, הוא מנסה לשאול אותי איך לגרום לו שימאס לו מהקטנה ושישקיע בגדולה,אז קודם כל בואו ננסה להבין את החוקיות שלפיה אתה משקיע בגדולה ולא בקטנה. אזהתשובה היא פשוטה, התשובה היא שיש לכל בן אדם הרבה מטרות, יש לו מטרות קטנות ויש לומטרות גדולות, אבל יש עוד מטרה אחרת שצריך לקחת אותה בחשבון, שקוראים לה "אני רוצהלהרגיש טוב", זה המטרה הכללית. עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרההקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא מחליט? לפי המטרה הנוספתבכלל, יש לך מטרה אחת שהיא חשובה יותר מכל המטרות שקוראים למטרה "להרגיש טוב". ישלך מטרות קטנות, יש לך מטרות גדולות, רחוקות יותר שדורשות יותר התמדה ויש מטרה אחרתשהיא הכי גדולה בעולם: "אני רוצה להרגיש טוב". ואז המוח שלך עושה שיכלול: איפה ישלי סיכוי יותר גדול שאני ירגיש יותר טוב, האם במטרה הזאת או המטרה הזאת. ולפי זהבסוף אתה מחליט, קודם כל תבין לפי מה אתה מחליט שזה יהיה על המטרה הקטנה או עלהגדולה.

לפי המטרההנוספת, השלישית, שהיא להרגיש טוב. אתה כאילו בודק איפה להשקיע את המשאבים לפיהמטרה הכללית. מה הבנת אותי, עד כאן? אחר - כך נראה איך לנווט את זה.

ש: שאוליבעצם, השאלה היא למה אני חושב שאני ירגיש יותר טוב במטרות הקטנות.

אליעד: לא, אתזה אתה כבר חושב, כי אתה משקיע יותר בקטנות מאשר בגדולות. כדי לשכנע אותך לא להשקיעבמטרה הקטנה בשביל המטרה הגדולה, אנחנו בעצם צריכים להשתמש במטרה העוד יותר גדולהשהיא להרגיש טוב ולנסות לשכנע אותך שאם תשקיע במטרה הרחוקה, זה יעשה לך יותר טוב,יש יותר סיכוי שתרגיש בסך - הכל יותר טוב מאשר במטרה הקרובה. לדוגמא, נגיד שיש לךמקום שמשלמים לך "איקס" כסף בחודש, ויש מקום שלא משלמים משכורת בכלל, אבל במקום שלאמשלמים לך בכלל משכורת, יכול להיות שאתה תתעשר בסוף השנה בסכום עולמי. אז אתה בודק:פה משלמים לי במזומן, פה משלמים לי אולי, אבל פה אם משלמים לי איזה סכום כל כך גדולשבשבילו שווה לי זה. ולפי מה אתה בודק? לפי המטרה הרחוקה יותר, כאילו אתה משכלל אתשתי המטרות ביחס למטרה הכללית יותר. אוקיי, אז מה אתה מבין בעצם? מה זה אומר?

ש: זה אומרשאם בסופו של דבר אני יאמין שבסך הכל הכללי המטרה הרחוקה תגרום לי להרגיש יותרטוב..

אליעד: בסךהכל הסופי. כי במיידי, ברור שהמטרה הקטנה גורמת לך להרגיש יותר טוב, כי עובדה שאתהמשיג אותה מיד, אתה לא צריך לחסוך בשביל להשיג אותה, אתה עכשיו משיג אותה.

ש: כן, באופןמיידי, זה העניין, במטרות הקטנות - עכשיו אני מרגיש יותר טוב ובמטרה הגדולה זהאולי, מתישהו אני ירגיש טוב.

אליעד: זה כמונגיד, איך הרבי משכנע אותך לוותר על כל החיים בעולם הזה תמורת העולם הבא, הוא אומרלך "תראה, העולם הזה הוא במזומן, העולם הבא זה בדחוי" ואתה גם לא בטוח שיש וזה וזה,אבל הוא אומר "תראה, המזומן פה בסדר, תפסיד 70 שנה, מה קרה? אבל אתה רוצה להפסידחיי נצח?" אז אתה יודע, בשביל האופציה של חיי הנצח עוד 70 שנה אתה אומר "אני מוכןלוותר על המטרות המיידיות". עכשיו, יש כאלה שאומרים לו "לא שכנעת אותי. אני רוצהלאכול עכשיו, לא מחר" ויש כאלה שאומרים "וואלה, החיים שלי במילא לא משהו, בוא נוותרעליהם ונשקיע באדמות על הירח, אולי יום אחד אדמות על הירח יהיו שוות הרבה כסף". לךתדע, אתה מבין?

ש:אוקיי..

אליעד: אז מההמסקנה בעצם? כדי לשכנע אותך להשקיע יותר במטרות רחוקות, צריך לגרום לך לחשובשהשקעה במטרות היותר רחוקות תביא לך יותר תשואה בסך הכל הכללי ביחס למטרה הכלליתיותר של להרגיש טוב, יותר מאשר להשקיע במטרות הקטנות. נכון?

ש: נכון.

אליעד: יפה,זה קודם כל התשובה הכללית. עכשיו אם אתה רוצה, תביא דומה ספציפית וננתח אותה. תןדוגמה.

ש: נגיד, אנירוצה למצוא עבודה שהיא יותר מתאימה לכישורים שלי

אליעד: זאתהמטרה קצרה או הרחוקה?

ש: נגידשהרחוקה ונגיד שזה אומר תכנון של כל מיני דברים: להשקיע, ללמוד, כל מני דברים שהםלטווח הרחוק, או סתם, לכתוב איזה מאמר ללימודים או כל מיני דברים כאלה. והדברהמיידי זה פייסבוק, להכין אוכל, לא משנה, כל דבר שבא באותו רגע נגיד, זאת המטרההמיידית.

אליעד: כאילויש לך שתי אופציות: 1) לקום בבוקר ולהסתלבט ולעבוד קצת במה שיוצא. 2) להפסיקלהסתלבט, ללכת ללמוד וכו' בשביל איזה מטרה רחוקה יותר.

ש: כן.

אליעד: אוקיי,אז מה אתה מבין בעצם? שלפי מה בסוף אתה מחליט? מה אתה רוצה? אתה רוצה להסתלבטבבוקר.. תתרכז טוב טוב בשאלה, להסתבלט בבוקר או לעשות תואר ראשון וכו', לפי מה אתהמחליט בסוף? מה אתה רוצה, את זה או את זה?

ש: לפיהמציאות, מה שקונה זה הטוב המיידי, עד עכשיו..

אליעד: לא.אוקיי, אבל מה אתה רוצה יותר? כאילו מה אתה באמת רוצה? בוא ננסח את זה אחרת: מה אתהבאמת רוצה? להסתלבט בבוקר או ללכת ללימודים? מה אתה באמת רוצה? אני רוצה שתתן ליתשובה שזה לא זה ולא זה. מה אתה באמת רוצה?

ש: בסופו שלדבר להרגיש טוב.

אליעד: יפה!אתה מבחינתך, אם אפשר היה לדלג על הלימודים - היית מדלג עליהם. אם היה אפשר לדלג עלהסתלבט ולהרגיש טוב במיטה, היית מרגיש טוב במיטה. בשביל מה לקום, לפייסבוק אם אפשרהיה בלי זה. אוקיי, אבל מה לעשות שבשביל קצת להשתעשע צריך פייסבוק נכון? יפה, אםאתה רוצה להשתעשע הרבה יותר אתה צריך ללכת לעבוד ואז אחר כך תוכל להשתעשע יותר,כאילו אם תעבוד קשה תוכל אחר כך לא לעבוד קשה, זה סוג של פרדוקס כזה, כאילו אםתתעלל בעצמך אחר כך תוכל ליהנות, משהו כזה, כאילו תחסוך הרבה ואז תחיה יותר ואזתוכל לבזבז. אם לא תבזבז היום תוכל לבזבז מחר, כל מיני מחשבות כאלה. אוקיי, אז מהזה בעצם אומר? שמה יגרום לך להחליט ש"אני רוצה לקום וללכת למצוא עבודה מסודרתולימודים? ע"י שהדברים הקטנים יתנו לך פחות הנאה, ותהיה משוכנע שהדברים הגדוליםיתנו לך הנאה מאוד גדולה. אתה הבנת את החשיבה?

ש: כן, אניצריך איכשהו לשכנע את עצמי?

אליעד: בסדר,אנחנו קודם כל מנתחים מה האופציות, יכול להיות שאין דרך, יכול להיות שאין פתרון.רואים קודם כל מה הדרך. זאת אומרת שאם המטרות הקטנות יתנו לך פחות תועלת, פחות הנאהנגיד שיום אחד כבר ימאס לך מהפייסבוק בלי קשר לכלום ואם המטרות הגדולות ייצגו עבורךדברים מאוד מאוד גדולים, אז ממילא, מטבע הדברים, אתה תשקיע יותר במטרותהגדולות.

ש: אוקיי.

אליעד: יפה.עכשיו מה צריך לעשות? מה האמת? במה עדיף להשקיע בזה או בזה?

ש: האמתהמוחלטת?

אליעד: כן. מההאמת המוחלטת?

ש: שלאמשנה.

אליעד: יפה!לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכלאחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת שפה אתה צריךלהתחיל לשקר קצת. זה אומר שעל המטרות הקטנות אתה צריך לשקר ולראות את החסרונות שלהןועל המטרות הגדולות - אתה צריך לשקר ולראות את היתרונות שלהם. ולשקר, על המטרותהגדולות לראות רק יתרונות ובהנאות הקטנות לראות רק חסרונות, שזה שקר. לדוגמה: מההחסרונות בלקום בבוקר ולגלוש בפייסבוק? מה היתרונות בזה?

ש: היתרונותזה ש..

אליעד: איןיתרונות. אין יותר יתרונות, סתם. מה החסרונות?

ש: זה מבזבזאת הזמן..

אליעד: יפה.זה "גם" מבזבז את הזמן או "רק" מבזבז את הזמן?

ש: זה גםמבזבז את הזמן.

אליעד: לא לאלא, אז תלוי לאיפה אתה רוצה להגיע: אם אתה רוצה להגיע למצב שנוח לך עם עצמך אז תגידאת האמת, תגיד שזה גם מבזבז את הזמן וזה גם כיף, אבל אם אתה רוצה להגיע למצב שאתהמשנה את עצמך אז תשקר את עצמך ותגיד "מה פתאום זה גם מבזבז את הזמן? זה רק מבזבז אתהזמן".

אתם הבנתם אתהכוונה? אם רע לך אם מה שאתה עושה אז תגיד את האמת שיש בזה גם חסרונות וגם יתרונות.אבל אם אתה רוצה לשנות את מה שאתה עושה, אז אתה בעצם צריך להגיד שפה זה "רק" רע ושםזה "רק" טוב.

ש: אבל איךאני יצליח לשקר לעצמי אם אני יודע שזה שקר?

אליעד: אם אתהרוצה לעבור אתה צריך, מה אתה לא יודע לשקר? יש לי שאלה: מה יותר קל, לשקר את עצמךאו להגיד את האמת?

ש: להגיד אתהאמת.

אליעד: אוקייאז אם אתה רוצה את האמת, האמת היא שזה לא משנה מה אתה עושה, תקבל את עצמך כמו שאתה,עזוב אותך, למה להתמיד במטרות הגדולות? תצמד לאמת שזה לא משנה ותמשיך להתבטל למוות,מה אכפת לך? לא? אבל אתה אומר "קשה לי להצמד לאמת הזאת" נכון?

ש: כן.

אליעד: יפה,אז תשקר. אם אתה נצמד לאמת, אז מה אכפת לך מה אתה עושה בכלל? מה זה משנה איך אתהמעביר את החיים שלך? למי אכפת בכלל? מה זה משנה אם אתה מתבטל או עובד?

אם היו אומריםלך שאתה מת מחר, היית מעדיף להקדיש את היום האחרון בחיים שלך ללימודים אקדמאים אולבטלה בפייסבוק? יש לך שתי אופציות, מה אתה לוקח?

ש: נראה לישלא זה ולא זה. בטלה אבל אחרת..

אליעד: אחרת,אוקיי יפה ואם אומרים לך נגיד, שאתה מת עוד יומיים, אז מה אתה מעדיף, זה או זה? גםאת הבטלה, רוב הסיכויים שאת הבטלה.

ש: כן, כן

אליעד: יפה,אז בסדר, אבל אתה אומר זה אמיתי מדי.. תראה האמת היא שאתה בסדר איך שאתה, שאתה לאצריך לשנות כלום. בא לך להתבטל, תתבטל, ימאס לך להתבטל תעשה משהו אחר, זאת האמת.עכשיו, אתה אומר "לא בא לי על האמת הזאת. אני רוצה למצוא במה אני לא בסדר ולהחליטשאני צריך לשנות את עצמי, סבבה אז תשקר עוד קצת. אם אתה כבר משקר שאתה לא בסדר אזתשקר שאתה עוד קצת לא בסדר ואז תהיה לך מוטיבציה לשנות את עצמך. אם אתה נצמד לאמתאין הבדל.. ואם אתה רוצה לשנות אז תגיד שיש הבדל.

ש: מה אם ישקונפליקט פנימי בתוכי בין הצד שיודע את האמת, שלא משנה..

אליעד: לביןהצד שלא יודע את האמת, שאומר שכן משנה, כאילו אתה גם לא מצליח להגיד את האמת יותרמדי וגם לא מצליח לשקר יותר מדי. כי אם היית איש אמת, לא היה אכפת לך מה אתה עושהואם היית יותר שקרן, כבר היית משקר את עצמך שזה מאוד גרוע להתבטל ושצריך ללמודוכאלה

ש: אני לאמצליח לשקר לעצמי.

אליעד: טוב,אז מה עושים כשאתה לא מצליח, לא להגיד להגיד את האמת ולא לשקר? תשובה, מה התשובה?מה עושים כשלא מצליחים ללכת לא לצד הזה ולא לצד הזה?

ש: כלום.

אליעד:סובלים. זאת התשובה. כי אם אתה לא מצליח לא במים החמים ולא במים הקרים, אז חצי גוףחם וחצי גוף קר, אז אתה סובל, זה הכל. אז מה האופציות שלך? או לסבול מזה שאתהבקונפליקט או לסבול מזה שאתה צריך להתאמץ יותר להגיד את האמת שזה לא משנה, או לסבולמזה שאתה צריך לשקר קצת ולהגיד "תפסיק לחשוב שזה לא משנה, זה מאוד משנה. תפסיקלבזבז את הזמן. אתה "רק" מבזבז את הזמן, אתה פוגע בעצמך, אתה פוגע בעתיד שלך, אתהלא מממש את עצמך, איך אתה מבזבז את החיים? באת לעולם בשביל לגלוש בפייסבוק? מה זההדברים האלה? אתה צריך לפתח את עצמך, יש לך פוטנציאל גדול, אתה צריך להשקיע, לךתלמד, תתפתח ואל תשקר שזה גם טוב - פייסבוק, פייסבוק זה רק רע ופייסבוק זה הדבר הכינורא שקרה לך אי פעם.. והדבר הכי טוב שיקרה לך אי פעם זה שתתפתח ותלמד ותצליח"וזהו. ואם רע לך מזה, תדע שבתמורה אתה מקבל את ההצלחה ההיא.

ש: איך אנייודע שאני לא משתמש באמת בתור שקר? זאת אומרת שיש לי קול שאומר "זה לא משנה", אבלזה בעצם מניפולציה כדי לא לעשות דברים.

אליעד: למהמניפולציה?

ש: זה גם יכוללהיות.

אליעד: סליחה,אם אני אומר לך נגיד, שתכבה את הפלאפון שלך עכשיו, "הוא מצלצל. תשתיק אותו", מה אתהתגיד לי? תקשיב הפלאפון שלך מצלצל, תשתיק אותו, עכשיו הוא מצלצל - תשתיק אותו.

ש: הוא לאמצלצל.

אליעד: אוליאתה עושה עלי מניפולציה כי לא בא לך להשתיק אותו? אם אני אומר לך עכשיו להשתיק אתהפלאפון, מה אתה אומר לי? "הוא לא מצלצל" נכון? עכשיו, איך אנחנו נדע אם הוא באמתלא מצלצל או שפשוט הוא מצלצל ואתה עושה עלי מניפולציה ואתה אומר לי שהוא לא מצלצל,כי לא בא לך להשתיק אותו?

ש: לאיודע.

אליעד: זהאותו הדבר! זה בדיוק אותו הדבר. אם אתה חושב שאתה בסדר איך שאתה, מה אתה אומר? "אניחושב שאני בסדר איך שאני, אבל אולי אני עושה על עצמי מניפולציה כי לא בא לילהתאמץ?" אבל אין לזה סוף, אתה מגיע הבייתה ואז עובר לך בראש "אולי אני צריך לנקותאת הרצפה?" ואז אתה מסתכל ואתה רואה שהיא נקיה ואז אתה אומר "אולי אני משקר את עצמישהיא נקיה כי אין לי כוח לנקות אותה?" אבל היא באמת נקיה, אין לזה פתרון. מה, אתהרוצה לשגע את עצמך? אם אתה חושב שהאמת היא שאתה בסדר - אז אתה בסדר. אלא מה? שאתהלא באמת בטוח שאתה בסדר, לכן אתה חושב שאולי אתה משקר שאתה בסדר.. מה אתה מבין? אניאומר לך: זה החוקים. זה מה יש, זה חוקי המשחק.

ש: מה אנימבין? שאני באיזה מצב אמצע, בין לבין. אני חושב שכבר יותר קל לי ללכת לאמת מאשרללשקר לעצמי יותר.

אליעד: אניאומר לך כזה דבר: שלמות בכל מקרה אין פה. אם אתה תלמד יהיה לך רע מזה שאתה לומד ואםאתה תתבטל יהיה לך רע מזה שאתה מתבטל, בכל מקרה אתה צריך לסבול ממשהו, בכל מקרה -צפה פגיעה. מצד שני בכל דבר גם יש דבר טוב, אם אתה מתבטל אז כיף לך שאתה מתבטל ואםאתה עובד אז כיף לך שיש לך משכורת. אתה בכל מקרה נהנה וסובל ממשהו בכל מקרה. קודםכל אל תצפה למושלם, עכשיו יש לך בחירה, יש יתרונות וחסרונות בלהתבטל ובלעבוד - זאתהאמת. יש מלא אנשים שהם אנשי עסקים מאוד מוצלחים שהסיבה שהם ממשיכים לעבוד גם אחרישיש להם המון כסף היא שהם פוחדים שאם הם יתבטלו אז כאילו תיכנס להם מחשבה שתגיד"רגע, בשביל מה עבדתם כל כך קשה? לא היה כבר עדיף להתבטל מלכתחילה?" אז הם כאילובשביל לברוח מהמחשבה הזאת אז הם אומרים "לא לא, אנחנו צריכים לעבוד, העיקר זהלעבוד", כי יש אנשים שבתת - מודע שלהם אומרים "מה לא היה עדיף כבר להתבטל...

המאמר מאת מאמן אימון אישי/ עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | מאמן אישי לחיים,ייעוץ פילוסופי, מטפל רב תחומי, אימון עסקי

הכנס לאתרותהנה מעוד טיפול נפשי, אימון אישי לחיים,אימון עיסקי, נחישות עצמית, אימון עסקי, רוחניות, אימון / אימון אישי קאוצ'ינג,יעוץ, תת מודע, NLP ועוד ...