1194צ'רלי מנדלבאום-כוריאוגרפיה אמיר קולבן צילומים-אלי ליאוןכאשר הולך אני לראות מחול מודרני תמיד עומד אני בפני דילמההאם לקרוא מה שהיוצר כתב במילים ספורות על יצירתו או לא לקרוא ולנסות לפרשבעצמי לפי מה שראיתי את כוונות היוצר ולהשוות לאחר מכן עם מה שהיוצרכתב. הפעם לא קראתי ולא היתי צריך לקרוא כי הכוונה היתה ברורהמהכותרת-מעברי צ'רלי בברלין ומנדלבאום בירושלים.ראיתי את המחול וחיפשתי למצוא איך היוצר מבטא ביצירתו אתכוונותיו ומצדיק את הכתותרת. ביוצאי מתוך הנחה כי היצירה איך שהוא קשורה בשני המעבריםניסיתי בכל כוחי למצוא אותם ובאין ברירה מצאתי אותם עם הרבהדמיון,בקושי.המחול בטרם התחיל בפועל בעצם התחיל ב"טריקים". הכניסה לאולם היתה דרך שני מעברים.אחד לגברים בלבד והשנילנשים בלבד. אני דמינתי לי שזה החלוקה למעבר של מערב ברלינאים אויהודים והשני למזרח ברלינאים או לערבים או לפלסטינאים.כל נכנס התבקש להזדהות ע"י תעודת זהוי וללא שהראת את תעודתהזהוי ,כרטיס בלבד למחול לא הספיק לך. ההקבלה-בדיקות הבטחון במעבר.כאשר התחיל המחול תוך כדי ריקוד כל אחד מהרקדנים עבר לידרקדן מסויים שקרע מחולצתו חתיכת בד-בדיקות קפדניות במעברים עד כדי הפשטה חלקית שלהעוברים. בבדיקה הוא מנצל את ההזדמנות ממשמש ,נוגע,מכריח את האנשיםלהוציא לשון ונותן לעבור. מקביל לבדיקות הקפדניות במעברים.במחול דיברו בעברית ובגרמנית,היה נסיון של טיפוס על חומה,היורקדנים-צלפים,הרוגים,הרבה ריצותעל הבמה,בריחות,רדיפות,קפיצות,נפילות. הרקדנים ירדו אל הקהל טיפסו מעל הקהל ועברו בטיפוס משורהלשורה על הכסאות. בריחה רצופה במכשולים. הורגש שהרקדנים מיואשים ומשלימים עם המציאות.קהל שלא ידע או לא קישר בין המעברים לא יכול היה להביןמהמתרחש על הבמה דבר. כפי שכתבתי רק בעזרת דמיוני ואולי זו היתה כוונת היוצר,מצאתי פרוש כמעט לכל דבר שהתרחש על הבמה  הקושר את המתרחש לכותרת. אפשר היה לתת למחול שם אבסטרקטי כל שהוא והכל היה מתאים לשםהאבסטרקטי.עיצב את התאורה שי יהודאי,את התלבושות חגית אביר ואת התפאורהגלילי ניר חום מקומטים שהורמו מהרצפה ונראו כהקמת חומה-אמיר קולבן. הרקדנים שהיה להם גם חלק ביצירה היו עירית עמיחי,ניצןברדיצ'ב,ענבר שלו,ארין שנד,הראל גרדוטיס,אביב שם טוב,דניאל מסר ורוןמטלון. הביצוע של 8 הרקדנים מהם 5 רקדניות  היה טוב.היו הרבה תמונותמיוחדות לא שיגרתיות.בסוף המופע כל הרקדנים נשכבו על הבמה בלבוש תחתון בלבד והקהלהוזמן לעלות לבמה.אולי זה היה רמז לסקרנות ולנהירת ההמונים לראות את חומת ברליןשכבר לא היתה שלמה כמו לבוש הרקדנים או אולי רמז למה שיהיה כאשר יבוא השלום בארץוהמונים יבואו לראות מה קורה ויתאכזבו כי התמונה לא תיהיה שלמה כלבושהרקדנים...לראות או לא לראות:נהנתי מעצם המחול וביצועו הטוב ומההזדמנותלהפעיל את הדמיון.נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,18/12/2013 07:31 אלי ליאון
[email protected]
www.elybikoret.022.co.il
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקראמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה