פרשת השבוע, פרשת "מסעי", מסיימת בשעה טובה את חומש במדבר. עם ישראל צעד במשך ארבעים שנה במדבר וצפוי להיכנס לשטחה של הארץ המובטחת שלו. 

בפרשה מתארת לנו התורה לפרטי פרטים את גבולותיה של ארץ ישראל. אנו יכולים ממש לשרטט על פי הכתובים בפרשה את הגבולות הברורים של הארץ. 

גבולות הארץ הם אלה התוחמים ונותנים סדר עולמי בין מדינה ומדינה וקובעים לחברה היושבת בתוך הגבולות עצמם עד היכן הם יכולים וצריכים להתיישב. על פי גבולות אלה נדע אלו מצוות נעשות רק בתוך שטחי הגבולות והיכן כבר נהיה פטורים מהן. 

התורה מקדישה לנושא הגבולות חלק נכבד מאוד מהפרשה אך אנו מוצאים את מושג "גבול" עוד פעם אחת בפרשה בנושא שונה לחלוטין, ערי המקלט. 

לקראת סוף הפרשה מתארת לנו התורה את הלכות וענייני עיר מקלט אליה בורח הרוצח בשגגה. בעניין הזה כותבת התרה פסוק חשוב על הרוצח: "ואם יצא ייצא הרוצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה, ומצא אותו גואל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גואל הדם את הרצח אין לו דם" - אם ההורג בשגגה יצא מעיר המקלט שלו ובחוץ מצא אותו גואל הדם וזה הרגו, לנרצח אין דם שהרי הוא נחשב "הורג את המת שאין לו דם" כפי שרש"י מפרש על הפסוק. הרוצח היה חייב לשבת בעיר המקלט גם לצורך כפרה על ההריגה בשגגה ואם יצא ממנה אז אין הוא נחשב כבר כבעל הגנה ואפשר להורגו. 

במערכה הקשה שעם ישראל נמצא בה ממש בימים אלה מנסה האויב לפרוץ את גבולותיו. בתחילה עשה זאת בעזרת שליחת רקטות שתפקידן להרוג את כולנו כעת הוא מנסה ממש פיזית לחצות ולעבור את הגבול בעזרת מנהרות או אפילו ישירות דרך הגדר. אויב שאינו יודע גבול מהו וכל מטרתו לפגוע ביושבים בצד השני של הגבול הוא אחד. אין פה ספק. הוא בדיוק כמו הרוצח העוזב את עיר המקלט בגלל הרצח שעשה אין לו כבר "דם". מלחמתנו הצודקת היא מול שפל המדרגה של אדם שכל כוונותיו היא להביא את הרע לעולם. 

עם ישראל נמצא במלחמה הקיומית למען שימת גבול ומעצור לפראי אדם שכאלה. 

נישא תפילה כולנו לבורא עולם שישמור ויגן על כל חיילי צה"ל באשר הם ויחזירם בשלום לביתם.  

ובנוסף לכל חברנו ומכרנו בכל קו האש באשר הם מתפללים וחושבים עליכם! תמשיכו להיות חזקים!

שבת שלום ומבורך! 

תודות: לצחי מיכאלי

אתר "חוויית השבוע שלי      http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם