אהבת יעקב לרחל,שבאה לידי ביטוי בפרשת השבוע שלנו, פרשת "ויצא" משמשת השראה למקרים רבים במהלך הדורות, הבולטת שבהם היא שיר השירים.

האהבה הגדולה שהייתה ביניהם הגיעה ממקום משותף מאוד לשניהם,וננסה לעמוד על הדברים:

א. מרוב שיעקב הרגיש קרוב אל רחל נפשית היא היחידה מארבע נשותיו שהוא קרא לה "אשתי": "שנים ילדה לי אשתי", והיא היחידה שהכתוב קורא לה "אשת יעקב".

ב. שניהם, יעקב ורחל,עסקו באותו המקצוע: רעית צאן.

ג. שניהם נתבעו על ידי הורים לעשות מעשה שיש בו הונאת הזולת: יעקב נתבע להשיג מידי אביו ,במרמה  את הברכה שהועיד לאחיו הגדול, ורחל נתבעה על ידי אביה להיות שותפה במעשה החליפין עם אחותה בליל הכלולות שלה.

ד. על שניהם פירש הכתוב מעשה גניבה: ביעקב - גנבת דעת: "ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי", וברחל - גניבת התרפים.

ה. הן יעקב והן רחל נתייסרו על מעשיהם: יעקב התייסר בעוני בשעה שעבד את לבן ובפגיעה שפגע בו ובגופו, ולאחר מכן זכה לחילופי שמו: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל", ורחל התייסרה בעקרות ממושכת ובקנאה ועליה דרשו חז"ל "קשה כשאול קנאה" ולאחר מכן קוצרו ימיה.

ו. אצל שניהם בא לידי ביטוי הרצון למצוות היצירה: יעקב אמר ללבן: "הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבוא אליה" ורש"י פירש שם שלא מדובר רק על יצר אלא גם על מצוות היוצר. וגם אצל רחל נכתב הביטוי "הבה": "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" - וזהו ביטוי של אישה שיודעת שגם מצד בעלה יש רצון אליה ולא רק מצד מצוות היצר אלא גם מצד מצוות היוצר.

ז. זעקתה של רחל ליעקב בתביעה "הבה לי בנים" עתידה להינעל כעבור אלף שנים ויותר בנבואת ירמיהו: "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו. כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם".

שבת שלום ומבורך!

תודות : צחי מכאלי

חוויית השבוע שלי

http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם