לקבל (בשלווה) את הבלתי נמנע

מאת: צילה שנהר

אתמול ירד גשם חזק מאוד בשעות הבוקר. חשרת עננים עבה התקדרה בשמיים ודמה היה כי היום החשיך בבת אחת. המתח באויר הלך ונבנה והתחושה היתה שעכשיו זה השקט שלפני הסערה. את השקט קטע ברק חד שפילח את השמיים הקודרים באלומת אור מסנוורת ושבריר שניה אחריו הגיע רעש מחריש אוזניים של רעם חזק ומתגלגל. ארובות השמיים נפתחו בבת אחת ומטח של גשם ניתך על הגגות, הכביש והמדרכות והבהיל אותי לחלון להביט החוצה בעוצמתו הפראית של הטבע. כל הנוף שלפניי התכסה בוילון סמיך של טיפות גשם מקפצות, תזזיתיות ורועשות, ניקוות באמצע הכביש לזרם שוצף של מים אשר נבלעים בפתחי הניקוז הממוקמים במרכז הכביש במרחק 50 מטר מביתי.
חשבתי לעצמי "כמה טוב שיש לי בית ומחסה בו אני יכולה להסתתר מתנאי מזג האויר", חם לי ויבש לי בבית והתחושה היא כמו של מבצר מחבק ומגן.


לפתע צד את עיני מראה מעט תמוה . מול ביתי על צלחת הלווין של הבית מעבר לרחוב עמד לו עורב. הוא עמד בשלווה גדולה כאילו הוא משתזף ביום אביבי נעים וחמים ולא עומד חשוף למטח גשם חזק ואימתני כשברקים ורעמים מרעימים מעל ראשו.

העורב עמד שם בשקט, מתבונן בשלווה בסערה, כאילו הוא אינו חלק ממנה. משבי רוח חזקים ערבלו את טיפות הגשם ונדנדו אותו ממקומו, אך הוא בשלו, עומד לו בשקט על הצלחת ולא זז ממקומו.
נראה היה שהוא אף נהנה מהסיטואציה כי בשלב כלשהו הוא פרס את כנפיו ריווח את נוצותיו והתקלח בגשם החזק והקר.
הבטתי בהשתאות גדולה במתרחש. הסיטואציה הסוערת הזאת לא היתה נעימה לאף ציפור, כל הציפורים שהתעופפו דקות ספורות קודם לכן לפני חלוני מיהרו לתפוס מחסה מפני הרוח והגשם ואילו העורב קבל בשלווה את הבלתי נמנע.


חשבתי לעצמי, מה קורה בחיים שלנו, איך אנחנו מקבלים את הבלתי נמנע?!

לא אחת מתרגשות עלינו צרות שנוחתות עלינו כרעם ביום בהיר. אין אדם בעולם שחייו יעברו על מי מנוחות ללא משבר או שינוי כזה או אחר. זה יכול להיות פיטורין ממקום עבודה שנתן לנו בטחון כלכלי ואפשר לנו לפרנס בכבוד את משפחתנו. זה יכול להיות בן / בת זוג שפתאום אנחנו מגלים שיש להם מאהב/ת או שהם רוצים להתגרש מאיתנו ולסיים את מערכת היחסים איתנו במהרה.
זה יכול להיות מחלה, פציעה, תאונה שלנו או של אדם קרוב או חלילה מוות בלתי צפוי. זה יכול להיות מלחמה, מצב כלכלי קשה וזה יכול להיות כל דבר אחר קטן כגדול שמערער את שלוות רוחנו.


לא רק אסונות ודברים שליליים נמצאים בקטגוריה של הגורמים ליצירת משבר ושינוי, אלא גם דברים טובים יכולים ליצור אצלנו לחץ וסטרס: חתונה, קידום בעבודה, לידת ילד, הקן המתרוקן וכל שינוי התפתחותי שמתרחש בחיינו.

כשמתרחשת בחיינו דרמה בלתי צפויה שדורשת מאיתנו התמודדות לא פשוטה וארגון מחדש של המערך הנפשי שלנו, אנחנו נוכחים לדעת שיש לנו 2 אפשרויות עיקריות.
אנחנו יכולים להלחם בסיטואציה בכל הכוח ולנסות לשנות את הבלתי נמנע. במצב כזה רוב הסיכויים הם שנצא מובסים ומותשים כי עד כמה שידוע לי אי אפשר לשנות את המציאות ובעיקר כזאת שנכפתה עלינו מלמעלה.
האפשרות השניה שעומדת לרשותנו היא לקבל את הבלתי ניתן לשינוי ואף לקחת את זה למדרגה גבוהה יותר ולקבל בשלווה את הבלתי ניתן לשינוי. נוכחתי לדעת שאין לנו אפשרות להשפיע על המציאות, אבל יש לנו האפשרות להחליט איך להתמודד עם המציאות, איך להסתכל עליה ואיך לשנות את היחס שלנו אליה כדי שתהיה יותר נוחה לעיכול.

גם אני בדיוק כמוכם התמודדתי בחיי עם כל מיני סיטואציות לא נעימות שנכפו עלי מלמעלה. סיטואציות כאלו שעל פניו לו יכולתי לבחור הייתי מוותרת עליהן מראש שכן היה כרוך בהן כאב, אשמה, פחד וחרדה.
גם אני כמוכם בתחילה נלחמתי בכל כוחי כדי לשנות את הבלתי נמנע, כעסתי, השקעתי משאבים, זמן ואנרגיה בנסיון להחזיר את הגלגל אחורנית. ניסיתי להנדס את המציאות כך שתתאים לי ולצרכיי ונלחמתי עד חורמה בתחנות רוח שהיו פי כמה חזקות ממני ומכוחי.

הדבר היחיד שקרה היה שהותשתי את מול פני המציאות, הובסתי מראש בנסיון הפתטי והנואש לשנות את הבלתי נמנע.
ללא כוח וללא נשימה התיישבתי לחשוב על דרכים אחרות להתמודד עם הסיטואציות והבנתי שאין לי כל שליטה על המתרחש, השליטה היחידה והמוחלטת שיש לי היא ביחס ובפרשנות שלי לאותה סיטואציה.

החלטתי לקחת את הקושי ולהפוך אותו לאתגר ולהזדמנות, למצות ממנו את המקסימום, להפיק לקחים וללמוד מטעויות. אם כבר אני חווה את הבעסה, אז לפחות שזה לא יתבזבז לשווא. בדקתי מה אני יכולה ללמוד מאותה סיטואציה קשה ככל שתהיה וגיליתי שטמונים בה אוצרות. אוצרות כאלו שמעולם לא הייתי נפגשת בהם אלמלא נאלצתי להתמודד עם אותו כאב וקושי אדיר. החלטתי לקבל בשלווה את הבלתי נמנע והחלטתי שאם כבר נגזר עלי להתמודד עם הלימון החמוץ הזה אז לפחות אכין ממנו לימונדה.

אמרתי ועשיתי!!! אל תחשבו שזה היה קל. המסע דרש ממני תעצומות נפש אדירות אך בו זמנית נתן לי מתנות יקרות ערך.
היום אני מודה על כל הקושי, על כל התובנות שרכשתי, על האומץ להתמודד ועל היכולת לראות שאפשר גם אחרת. לא הייתי מחזירה את הגלגל אחורנית גם אם היתה לי האפשרות לכך.

במקום להשקיע את האנרגיה במלחמות בבלתי נמנע וברחמים עצמיים השקעתי בלימוד עצמי , ברכישת תובנות ובהתפתחות אישית. לפחות אם אני כבר מתמודדת אז לא לפספס את השיעור, אחרת השיעור הזה יחזור על עצמו בעתיד ובצורה כואבת וקשה הרבה יותר.

אני פונה אליכם, כל אחד מכם מתמודד עם גזרות ומכות שנכפו עליו שלא מרצונו. יש לכם המון אפשרויות להתמודד, אני מוכנה לעזור לכם בכל דרך בה תבחרו, אך במידה ותחליטו לבחור ולהכין מהלימון החמוץ לימונדה, אשמח לתת לכם את המתכון ונתאים אותו ללימונדה האישית שלכם.  

צילה שנהר - מומחית לייעוץ אישי ובינאישי.

 שיחות טיפוליות בשילוב רפואה משלימה לנוער ומבוגרים. מנחת סדנאות למנהיגות והתפתחות אישית, מנהלת פורום באתר BWOMAN וכותבת ספר.   050-6402526   /