עכשיו השאלההיא כזאת בזוגיות, אוקי מה עדיף האם עדיף שאנשים שכל אחד מבני הזוג יצפה שהשני ימלאלו את הרצונות שלו או לא, בפשוט שני בני זוג נמצאים בקשר האם בן אדם אמור לצפותשהבן זוג השני שלו יתייחס אליו בכבוד כן או לא, האם הוא אמור לצפות שהשני הבן זוגהשני יאהב אותו כן או לא, האם הוא אמור לצפות שהשני יגרום לו להרגיש טוב כן או לא,האם הוא אמור לצפות שהוא ירגיש טוב במחיצתו של השני כן או לא. ואם רוצים גם אפשרלהרחיב את השאלה הזאת גם יותר, בן אדם נגיד נמצא בעבודה בן אדם יש לו תחביב האם הואאמור לצפות שהתחביב הזה יעשה לו כיף כן או לא?

ש: לפעמים כןרוב הפעמים כן.

אליעד: אניאמרתי שאני יכול להרחיב את השאלה, אמרתי שניתן להרחיב את השאלה ומה ששאלתי על בןזוג נשאל באופן כללי על כל דבר כי אחרי שתבין את התשובה תראה שזה רלוונטי לגבי כלדבר, מה שנכון לגבי בן זוג נכון לגבי תחביב נכון לגבי השכנים שלך, בסדר האם אתאמורה לצפות שיהיה לך טוב עם השכנים שלך כן או לא בסדר זאת אותה תשובה, האם אתאמורה לצפות שיהיה לך טוב עם הבן זוג שלך כן או לא. בקיצור מה התשובה? אני אתן אתהתשובה בפשוט, כן מה אתה אומר?

ש: מולהמציאות, למשל מול המציאות?

אליעד: מולהמציאות, האם אתה אמור לצפות שהמציאות תהיה כרצונך כן או לא?

ש: כדאי לרצותאותה יותר מאשר לצפות שהיא תרצה אותי

אליעד:באמת?

ש: כי אם אנימההיבט הזה בטוח אני.

אליעד: רגע באנשאל את זה על המציאות אתה במערכת יחסים עם המציאות האם זה יהיה הגיוני שאתה תצפהשהמציאות תמלא את רצונך או שאתה אומר "לא, עדיף שאני לא אצפה שהמציאות תמלא אתרצוני", מה עדיף?

ש: עדיף שאניאמלא את רצון המציאות.

אליעד: קודםכל זה יפה שישר לקחת את זה לאיזו מהות כזאת כללית משמה נגזור תשובה, למרות שזה לאתמיד אותו דבר אבל באופן יחסי זה טוב שלקחת את זה למשהו מהותי, הלאה.

ש: אני אומראם אני לוקח את המציאות אומר לה "את יודעת מה תעשי מה את רוצה" אני מנסה להתאים אתעצמי למציאות מההיבט הזה אני לוקח אחריות על עצמי.

אליעד: זהעדיף?

ש: זה נראה ליעדיף.

אליעד: הנראהלי עדיף לא אמרת כלום, זה עדיף?

ש: עדיף.

אליעד: למה זהעדיף אני חושב שזה לא עדיף.

ש: כי האחריותהיא בידיים.

אליעד: אוקיבהנחה שיש לך את התהליך שאתה יכול לקחת עליו אחריות ויכול להעביר את האחריות לשנימה עדיף שתיקח את האחריות או תעביר את האחריות לשני?

ש: שגםוגם.

אליעד: איךהתחילה השיחה בראשון אמרנו "לא מה אתה כל הזמן מעביר את האחריות לעצמך, תראה אתהמאבד את המשמעות תן את האחריות לשני". יפה עכשיו בא נתחיל מהתחלה, אוקי התשובה היאשבשביל להצליח בזוגיות במקום עבודה, בלשמור על תחביב בלהצליח לקרוא ספר בלי שימאסלך ממנו בכל דבר צריך את שני הדברים אבל בוא נלביש את זה קודם כל על זוגיות, בשבילשבן אדם יצליח בזוגיות הוא חייב להיות בשני מצבים תודעתיים מנוגדים 1. שהוא אומר"אני רוצה שהבן זוג יאהב אותי" 2. להגיד "לא אכפת לי אם הבן זוג שלי אוהב אותי אולא".

למה? אם בןאדם ילך רק בצד אחד "זוגיות? אני רוצה להרגיש טוב עם הבן זוג שלי" לצורך הענייןמתישהו הזוגיות תחרב, למה? כי אי אפשר שהבן זוג שלך יעשה לך רק טוב הוא לא יכוללמלא את כל רצונך לא משנה מה הוא יעשה תמיד יהיו חסרונות ולא משנה מה אתה תמידתסבול ואף פעם הוא לא יוכל לאהוב אותך בלב שלם. ולכן אם בן אדם ילך רק על הקונספטשאומר, בן אדם נגיד יושב בבית לבד רע לו שהוא לבד הלך מצא זוגיות, אוקי אז הוא אומר"למה מצאתי זוגיות? כדי לא להיות לבד כדי לא להרגיש רע מזה שאני לבד, אוקי אזמעכשיו תפקידו של הבן זוג הוא לגרום לי לא להרגיש שאני לבד" וזהו עכשיו כל פעםכשהוא מרגיש לבד הוא מתקשר לבן זוג.

אבל אי אפשרככה לנהל זוגיות אתה משגע את הבן זוג שלך הוא ישתגע הוא, יתאבד הוא לא יכול כל היוםלהיות איתך אין אפשרות כזאת ויותר גרוע מזה גם הם יכולים להיות ביחד ועדיין אתהמרגיש לבד, מה אז "לא אז תראה לי שאתה אוהב אותי", "איך אני יכול לשכנע שאני אוהבאותך? אוהב אותך", "לא עוד יותר", אבל אתה מתוסבך עם עצמך תפתור את זה עם עצמך מהאתה רוצה ממני". אוקי עכשיו זאת אומרת אם הוא יותר מדי יעמיס על זה שהוא רוצה שהשניימלא לו את הרצונות הוא יהיה בבעיה מצד שני אז מה הבן אדם אומר "טוב אז אני צריךלדעת להסתדר לבד אני צריך לדעת להכיל את עצמי, אני צריך לדעת שאם לא אוהבים אותימספיק להתמודד עם זה" אם בן אדם ייקח את זה יותר מדי לקצה השני אז בשביל מה אתהבזוגיות תישאר לבד.

זה הרעיון אםבן אדם יותר מדי יאהב את עצמו הוא לא יהיה בזוגיות, אם בן אדם יותר מדי לא יאהב אתעצמו והוא יצפה שיאהבו אותו הוא גם לא יהיה בזוגיות, למה אם הוא יותר מדי אוהב אתעצמו ויותר מדי טוב לו עם עצמו, יותר מדי הוא ממלא לעצמו את הרצונות של עצמו הואיכול להישאר לבד אין שום משמעות עבורו לזוגיות. אותו דבר הפוך אם בן אדם יותר מדילא אוהב את עצמו ויותר מדי הוא מצפה שיאהבו אותו אז אדוני זה לא משנה כמה יאהבואותך אתה תרגיש רע, אתה תרגיש מבואס והלך לך הזוגיות כאילו אין אפשרות לתחזק ככהולכן צריך גם וגם ולהיות מודעים לזה.

עכשיו אם בןאדם כל פעם שרע לו הוא יבחר את האופציה, כל פעם נגיד כשיש קונפליקט בזוגיות הואיבחר את האופציה "טוב בוא נאהב את הבן זוג או הבת זוג למרות זה" אין משמעותלזוגיות, למה אין משמעות לזוגיות? אז אתה כבר יכול לאהוב את השכנה שלך אתה יכוללאהוב את השכן אז זה לא משנה עם מי, תמיד תאהב את זה איך שזה תאהב בלי תנאים נגמרהמשמעות של הזוגיות ואתה יכול גם להיות עם עצמך לבד ותאהב את זה איך שזה, אז מצדשני הוא אומר "לא אז צריך להציב תנאים, אני רוצה שזה יהיה ככה או ככה" אבל אם אתהכל הזמן תציב תנאים שאתה רוצה ככה או ככה זה גם כן אף פעם לא יגמר אז גם כן אי אפשרלהיות בזוגיות כי אין שום דבר שמתאים לך.

עכשיו ומהשאני אמרתי בסך הכל שזה רלוונטי גם לגבי נגיד מקום עבודה אם בן אדם נגיד עובד במקוםעבודה והוא מצפה שהמקום עבודה ימלא לו את כל החסרונות הוא מתישהו יעזוב ואם הוא לאמצפה שהמקום עבודה ימלא לו שום חסרונות הוא גם כן לא ילך לעבודה יותר. ומה שאניאמרתי שזה רלוונטי גם לגבי תחביב נגיד בן אדם יש לו תחביב, אם הוא יצפה שהתחביב הזהזה יעשה אותו הכי מאושר בעולם הוא מתישהו ינטוש את התחביב, ואם הוא לעומת זאת יגיד"טוב מה התחביב נותן לי איזה סוג הנאה? אני אצליח להשיג את זה מתוכי" גם אז הואיאבד את התחביב. עכשיו אותו דבר לגבי המציאות אם בן אדם אומר "אני מצפה שהמציאותתמיד תמלא לי את רצוני" אתה בקונפליקט תמידי, אם הוא אומר "טוב אז אני לא מצפה יותרשהמציאות תמלא את רצוני" אתה נעלם גם כן אין משמעות לכלום.

כל הדינמיקההזאת של החיים שפעם אחת תגיד "אני רוצה שהמציאות תהיה כרצוני" ופעם אחת תגיד "לא,עכשיו למה היא לא כרצוני, טוב אני מקבל את המציאות או לא מקבל את המציאות" הפינגפונג הזה מאפשר את השימור של מערכת יחסים כלשהי. ולכן אם אנחנו חוזרים עוד פעםלרובריקה של זוגיות במובן הפשוט הרבה פעמים הזוגיות נתקעת או בגלל שהבן אדם יותרמדי טוב לו עם עצמו או בגלל שיותר מדי רע לו עם עצמו והוא מצפה שהשני ימלא לו אתהחסרונות ותמיד כשמגיעים לאיזשהו קונפליקט אפשר לבדוק, אפשר לבדוק "רגע ממההקונפליקט נובע מזה שאני יותר מדי מצפה או מזה שאני פחות מדי מצפה?" בשניהם זאתבעיה פחות מדי מצפה זה מאבד עניין ויותר מדי מצפה זה גם כן מתחיל לאבד עניין כי זהממלא את הרצונות, יש לך כל כך הרבה ציפיות שזה כבר לא מעניין אותך כי אף אחד לאממלא לך את הרצון.

ואז צריךלאפשר לאזן את זה אם רוצים, כשהמוח לדוגמא אומר לך "אני חייבת שהוא", נגיד את אישיתנגיד לדוגמא את יוצאת עם מישהו נניח ו נגיד את אומרת "לא בא לי עליו", עכשיו למה לאבא לך עליו? או בגלל שאת אומרת "טוב לי עם עצמי" או בגלל שאת אומרת "תראה הוא בכלמקרה לא ימלא לי את הרצונות שלי" זה תמיד יהיה אחד משני הצדדים האלה. יפה אז אםלדוגמא נגיד את מתחילה לצאת עם מישהו נניח ופתאום את רואה שאת מתחילה לאבד עניין"רגע למה אני מאבדת עניין כי אני יותר מדי רוצה שהוא ימלא לי את הרצונות? אופס אזאני עכשיו יכולה למלא לעצמי קצת את הרצונות, רגע הוא כבר לא מעניין אותי כי אנייותר מדי ממלאת לעצמי את הרצונות, לא אז אני רוצה שהוא ימלא לי את הרצונות".

אם מבינים איךזה עובד אפשר לשנות את זה, אוקי אותו דבר נגיד בלקיחת אחריות אם בן אדם כל הזמןייקח אחריות על עצמו שב עם עצמך וזה שכשאתה רעב תיקח אחריות רע לך בגלל שאתה חושבשרעב זה רע וזהו ואל תאכל, אבל מצד שני אתה נותן משמעות לאוכל אתה אומר "לא, אוכלזה טוב" אתה נותן כוח לאוכל שזה חיצוני, מצד שני אם בן אדם יגיד "כל דבר אני חייבמהחיצוני" אז בלי חיצוני הוא לא יכול לחיות כי הוא כל הזמן בן...

המאמר מאת מאמן אימון אישי/ עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | מנטורינג, גישור,יועץ פילוסופי, הדרכה

הכנס לאתרותהנה מעוד פסיכותרפיה הוליסטית, יועץ טיפולי,מאמרים, שכנוע, הצלחה ב..., NLP, איבוד עניין, בזוגיות, רוחניות, תלות רגשית ועוד ...