EFT – Emotional Freedom Techniques

בעבודה שלי כמטפל אני מתמקד ומתמחה בצד הרגשי. מטרת הטיפול היא לשחרר טראומות, פחדים, מצוקות, רגשות שליליים וכו'. זו המטרה הראשונה. המטרה השניה היא לשנות גישה, לשנות את האופן שבו אני רואה את העולם, להרחיב את הפרספקטיבה, להתהלך בעולם באופן רחב יותר ופתוח.
שינוי הגישה יכול להתרחש באמצעות "ארבע המחשבות" שמשנות את התודעה. "ארבע המחשבות" נלקחו מתרגול מקדים של הבודהיזם הטיבטי. "ארבע המחשבות" הן:

1. כמה חיי אנוש הם יקרים (Precious human life).
2. על האירעיות: כמה הקיום שלנו משתנה, זמני, ארעי ולא קבוע (Impermanence).
3. על חוק הסיבה והתוצאה, הוא חוק הקרמה.
4. על הסמסרה.

מחשבה ראשונה: חיי אנוש יקרים

למה הכוונה? מדוע חיי האדם הם יקרים?
הבודהיזם נשען על האקסיומה הבאה: הטבע האמיתי, הגרעין האמיתי, המהות, הטבע הבסיסי שלנו הוא של טוב (Fundamental Goodness). לב האדם טוב מנעוריו ולא רע מנעוריו. הבסיס שלנו הוא בסיס של טוב. יש בתוכנו מאגר אינסופי של אהבה וחמלה מצד אחד וחכמה או 'ידיעת הידיעה עצמה' מצד שני. כלומר, המהות הפנימית שלנו היא מושלמת, אלוהית. כמו שנאמר, בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ אלוהי. אלוהים לא נמצא בחוץ אלא בתוכינו. הטבע הפנימי שלנו הוא טבע אלוהי, מושלם. יש לנו יכולות אלוהיות. בפוטנציאל שלנו אנחנו מושלמים, יודעי כל וכל יכולים, כמו אלוהים. זהו הבסיס שלנו, עם זה אנחנו מתחילים.
בשלב זה, השלמות הזו היא רק פוטנציאל שאיננו ממומש. כרגע, יש בנו אספקטים שליליים אבל, הבודהיסטים אומרים שאספקטים שליליים אלו הם שוליים ואינם מהותיים לנו. ההזדהות שלנו עם האספקטים השליליים מרחיקה אותנו עוד יותר מאותה שלמות פנימית. אנחנו איננו הרגשות השליליים שלנו. מי שאנחנו באמת זו אותה שלמות פנימית.

כל היצורים החיים יש להם את פוטנציאל השלמות. אבל רק יצור כמו האדם יכול לממש את הפוטנציאל. לבעלי חיים יש את אותו פוטנציאל אבל בעל החיים, במצבו, לא מסוגל להגיע למימושו. מצד שני, יש יצורים חיים שאין להם גוף פיסי, גם להם יש את אותו פוטנציאל אבל גם הם לא מסוגלים לממש אותו. זה מתאים אולי לאמירה בקבלה: "אדם גבוה יותר ממלאך". למה? מלאך לא יכול להיות יותר ממלאך. אדם מסוגל להגיע הרבה מעבר למלאך.
לכן חיי האדם יקרים: כי רק בהיותך אדם אתה מסוגל להשתחרר מהמיגבלויות הנוכחיות שלך, לצאת מהתפיסה הקטנה של עצמך, ולממש את פוטנציאל השלמות שטמון בך ולחזור ולהיות מי שאתה באמת.

מחשבה שניה: על הארעיות

הקיום שלנו ארעי, משתנה, חולף, לא קבוע. המאפיין הגדול ביותר של הקיום שלנו הוא ההשתנות. הכל משתנה כל הזמן ללא הרף ומרגע לרגע. הכל משתנה, אין שום דבר שעומד לרגע אחד. הכל כל הזמן זז, משתנה. הכל נמצא בתנועה. למשל, יום-לילה-יום, קיץ-סתיו-חורף-אביב. הלב שלנו כל הזמן מתכווץ ומתרחב. מרגע שהלב נוצר בשלב העוברות ועד למוות, הלב לא נח לרגע אחד. תארו לכם שהלב היה אומר פתאום: "די, נמאס לי – כל כך הרבה שנים אני עובד, אני רוצה מנוחה, רבע שעה, להיות בשקט, לא לזוז". זה בלתי אפשרי. הלב כל הזמן, כל עוד אנחנו חיים, מתכווץ ומתרחב. וקיימות עוד אינסוף דוגמאות כאלה בגוף האדם.
כדור הארץ מסתובב סביב צירו, מסביב לשמש, מערכת השמש נעה בגלקסיה עצמה. הגלקסיה עצמה נעה בחלל ריק. ואם נדמה לנו לרגע שהיקום כולו קבוע, גם זה מתברר כלא נכון. פעם היקום שלנו לא היה קיים, עכשיו הוא קיים ופעם הוא שוב לא יהיה קיים. פעם היקום כולו התמקד בנקודה אחת זעירה שנקראת הנקודה הסינגיולרית. המדענים אומרים שאין להם מושג מה קורה בנקודה הזו. חוקי הטבע כפי שהם מוכרים לנו אינם תופסים שם. בנקודת זמן מסוימת הנקודה הזו התפוצצה ומהפיצוץ הזה, שנקרא המפץ הגדול, נוצר היקום על הכוכבים והגלקסיות שלו ומאז היקום הולך ומתפשט כל הזמן. כיום אנחנו נמצאים בשלב ההתפשטות והמדענים יודעים להגיד שהמרחק בין הגלקסיות הולך ועולה כל הזמן. בשלב מסוים היקום יפסיק להתפשט ויתחיל להתכווץ עד שיחזור שוב אל הנקודה הסינגיולרית ולא יהיה קיים יותר.
ואם נמשיך ונבחן כל דבר, נראה ששום דבר לא נשאר כמו שהוא והכל משתנה ללא הרף. המציאות שלנו היא מאוד דינמית ובזרימה אינסופית. לכן אין פה שום דבר קבוע, יציב. שום דבר אינו עומד בפני עצמו. אין דבר שאתה יכול להגיד עליו שהוא אוטונומי, עצמאי, קיים בזכות עצמו.
אם כך, אם אין דבר שקיים בפני עצמו אז הכל תלוי הדדית (Interdependent). במלים פשוטות, הכל משפיע על הכל והכל תלוי בהכל, לכן קיימת ההשתנות האינסופית, הזרימה הבלתי פוסקת הזו. לכן אומרים שכאשר פרפר מרפרף בדרום אמריקה, יורד גשם בפריז. כל תנועה הכי זעירה יוצרת תגובת שרשרת של שינויים. הכל משפיע על הכל.

מחשבה שלישית: חוק הסיבה והתוצאה, הוא חוק הקרמה

אין שום דבר שקורה במקרה. כל דבר שקורה, יש לו סיבה. אין מצב של יש מאין. הפרפר הזה שמרפרף בדרום אמריקה, גורם בסופה של תגובת שרשרת לירידת הלחץ הברומטרי מעל פריז ולכן יורד שם גשם. הסיבה היא הריפרוף של הפרפר והתוצאה היא גשם בפריז.
היות שהכל משפיע על הכל, הרי כל תנועה יוצרת שינוי, החל מהתנועה הגסה ביותר ועד לתנועה העדינה ביותר שהיא המחשבה שלנו. לכן כל מחשבה שלנו, כל מילה שלנו וכל מעשה שלנו משפיעים ומביאים לתוצאות. זהו חוק הסיבה והתוצאה. כאשר אני חושב מחשבות שליליות ויש לי כוונות רעות, כאשר המלים שלי פוגעות וקשות, כאשר המעשים שלי שליליים, מזיקים ופוגעים – כל אלה הן סיבות שיוצרות סבל!
לעומת זה, כאשר הכוונה שלי היא טובה, הכוונה לעזור ולהיות מועיל לאחר, כאשר המלים שלי נעימות והמעשים שלי טובים ומועילים – כל אלה הן סיבות שיוצרות אושר.
האושר והסבל שלי אינם מקריים והם גם אינם נקבעים על ידי גורל או אלוהים אלא הם תוצאה של המחשבות, המלים והמעשים שלי. זהו חוק הקרמה. אבל אני יכול להגיד שהאושר והסבל שלי תלויים בעיקר במחשבות שלי. למה? כי התבטאות מילולית ועשייה פיסית נובעים ממחשבה. המחשבה היא הגנרטור שיוצר מלים ומעשים. לכן אנחנו שומעים את המשפט: "מחשבה יוצרת מציאות קיימת".

הבודהה אמר לפני 2,500 שנה: "אנחנו מה שאנחנו חושבים"

אם כך, אפשר להגיד בקיצור שקרמה זה האופן שבו אתה חושב. כאשר אתה מבין זאת היטב היטב, אתה תימנע משליליות כמו מרעל, מתוך ההבנה שהשליליות גורמת לך לסבל, ולהיפך תשאף להיות במצב חיובי, לחשוב באופן חיובי, לדבר באופן חיובי ולעשות מעשים טובים, מועילים ובונים, מתוך ההבנה שכך אתה תורם לאושרך!

מחשבה רביעית: על הסמסרה

מה זאת סמסרה? סמסרה זה הקיום הזה שלנו אבל, הקיום הזה שמתאפיין על ידי סבל. למה הכוונה?
המציאות שלנו כפי שראינו היא מציאות שמשתנה ללא הרף והיא תוצאה של סיבות ונסיבות. לכן מציאות זו היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית.
השינוי הבלתי פוסק הזה קשה לנו, ואנחנו מנסים לקבע את המציאות המשתנה ולכן תופסים אותה לא כמציאות סובייקטיבית, אלא כמציאות אובייקטיבית. הפער הזה בין המציאות כפי שהיא לבין האופן שבו אנחנו תופסים אותה יוצר סבל.
לדוגמה: אני מחזיק מטבע כאשר היד הימנית מושטת ימינה וכף היד פונה לרצפה. בתוך היד שלי יש מטבע. אני רוצה להחזיק ולשמור את המטבע ולכן אני לא אפתח את כף היד. המטבע מסמל את האושר שלי, אני זקוק לאושר הזה ולכן אני אוחז בו ואני לא מעז לשחרר את כף היד, אחרת המטבע יפול או שהאושר יברח לי. אני נלחם לשמור על כף יד סגורה, אני מתאמץ ובשום אופן לא אפתח את כף היד. כך אני חי, בנסיון הנואש הזה לאחוז באושר הקטן שלי ולא להרפות מפחד שהאושר יברח לי. לכן אני דואג, חושש, פוחד וכועס והתודעה שלי ספוגה בשליליות וההתבטאות והמעשים שלי שליליים בהתאם וכך אני יוצר את הסבל שלי!
אבל אפשר אחרת. אני יכול לסובב את כף היד כלפי מעלה ועכשיו אני פותח את כף היד ומגלה שהמטבע נח על כף ידי. שחררתי את האחיזה ולא איבדתי את המטבע. שחררתי אחיזה ולא איבדתי את האושר ואדרבה, ככל שאני מנסה לאחוז באושר שלי כך אני סובל כי אני יוצר רגשות שליליים שגורמים לסבל. אבל כאשר אני מרפה מהאחיזה ומפסיק לדאוג, לחשוש, לכעוס וכו', אני נעשה מאושר.

הנסיון שלנו להיאחז במציאות המשתנה נידון מראש לכישלון, כי אין פה במה להיאחז, כי הכל משתנה ללא הרף. אנחנו מנסים נואשות להיאחז ביחסים, זוגיות, כסף, מעמד, מוניטין וכו'. הנסיון לדלות אושר מהמשתנה אינו יכול להצליח.

יש רק דבר אחד בלתי משתנה דבר אחד בלבד שאפשר לסמוך עליו והוא המהות הפנימית המושלמת והבלתי משתנה שלנו. גם במוות המהות הזו, הפוטנציאל הזה של השלימות אינו משתנה.
ישנה אמירה בודהיסטית כזו:
"סמסרה היא תודעה הפונה החוצה, אובדת בהשלכותיה"
“Samsara is Mind Turned Outwardly Lost in its Projections”

המציאות החיצונית שלנו היא תוצר של התודעה היחסית והמשתנה שלנו ולכן כאשר אתה נסמך עליה, היות שהיא משתנה, אתה הולך לאיבוד וסובל.

לעומת זה, נירוונה היא תודעה פונה פנימה מכירה את טבעה.
"Nirvana is mind turned inwardly Recognizing its nature"

כאשר אתה יודע להפנות את התודעה פנימה ומכיר את טבעה האמיתי של התודעה שלך, כאשר אתה מזהה את השלמות הפנימית שלך, הגעת אל האושר המוחלט (שהוא הנירוונה).
זהו האושר הבלתי משתנה, הבלתי מתכלה. ברגע זה כבר אינך צריך לפנות החוצה כי מצאת את השלמות הפנימית, את האושר המוחלט. על מנת לעשות את הדרך פנימה אל מי שאתה באמת, הכרחי ללכת בדרך רוחנית.