נקודה שבועית, פרשת השבוע "מסעי" ה'תשע"ו

השבת בעזרת נסיים את החומש הרביעי, חומש "במדבר", בשעה שנקרא את פרשת "מסעי".
פתיחתה של הפרשה הוא בפרק ארוך בו מתוארים לפנינו כל המסעות שעברו בני ישראל מרגע יציאתם ממצרים ועד הגיעם עתה אל מול יריחו רגע לפני כניסה לארץ.
אלו הם מסעות ותחנות שעברו עליהם בדרך הארוכה והכתוב בחר דווקא לציין אירועים קטנים ולכאורה שוליים כמו שתים עשרה מעיינות מים ושבעים התמרים באילים, או את חוסר המים ברפידים, ואת מותו של אהרון בהר ההר ולעומת זאת דווקא מקרים קשים כמו כל המריבות שהיו, חטא המרגלים, מלחמות הכיבוש ואפילו את מעמד הר סיני בוחרת התורה שלא לציין פה. 
אין אנו יודעים במפורש מדוע בחרה התורה לספר לנו מקרים אלה ולא חשובים יותר לכאורה וגם איננו יודעים להסביר את חוסר התיאום שבפירוט התחנות כפי שנרשמו בפרשיות השונות.
רש"י בפירושו לפסוק הראשון בפרשה מסביר שעניין הזכרת כל המסעות האלו הוא כדי ללמד על החסדים של ה' לעם ישראל, שלכאורה היינו חושבים שהם היו בתנועה במשך כל הארבעים שנה, אולם מעיון מדוקדק במסעות רואים שארבע עשרה מסעות היו בשנה הראשונה, ושמונה מסעות בשנה האחרונה מה שאומר שבמשך ה 38 שנים שבאמצע הם הלכו 20 מסעות בלבד, וכנראה שהיו גם הרבה במנוחה. 
תזכורת המקומות האלה בהם עברו בני ישראל ובהם אירעו להם אירועים שונים הוא בעל ערך ומשמעות חשובה מפני שכך יוקירו ויעריכו היטב כל נקודה ונקודה בה עברו ובה חוו משבר או תקלה בדרך ובכל זאת התגברו עליה והמשיכו בה. 
גם אנו עצמנו, נמצאים מרגע לידתנו בתנועה מתמדת. לא אחת אנו עוצרים לרגע ונזכרים היכן היינו בגיל זה וגיל אחר ומה עברנו באותם השנים. בוחנים איך התקדמנו. מה עשינו בעקבות שנים אלה. האם למדנו והפנמנו להבא איך לפעול טוב יותר. 
כשם שאנו קוראים מידי שנה על מסעותיהם של בני ישראל גם אנחנו צריכים לבחון תמיד את מעשינו למען נלמד ואם צריך גם לתקן את דרכנו.

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

ע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

החומש הרביעי,חומש "במדבר",פרשת מסעי,מסעות,תחנות,יריחו,בהר ההר,מעמד הר סיני,