נקודה שבועית, פרשת השבוע "כי תבוא" ה'תשע"ו

במשך עשרים ושבע הפרקים הראשונים של חומש "דברים" נושא משה נאום ארוך וחשוב לעם ישראל. זהו נאום חייו שבסיומו כידוע ייאסף גם משה על אבותיו בטרם יכנס עם ישראל לארצו.
בנאומו הגדול לאורך החומש קורא משה לעם ישראל להקים בארץ אליה הם עתידים להיכנס חברת מופת עברית שתהיה אור לגויים בכלל ושתדע לנהל את עצמה כראוי על הצד הטוב ביותר בפרט.
רגע לפני סיום נאומו משה "ממלכד" את עצמו במודע. הוא כובל את עצמו בהבטחות שהוא כבן אדם לא יכול לקיימן מפני שהם פשוט רק בידי ה': "והיה אם שמוע תשמע בקול ה'... ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך...יצו ה' איתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך" - משה נוהג כמנהיג עם ביטחון עצמי גבוה מאוד. הוא אינו מדבר על הבטחות של עולם הבא שלכאורה אין הוכחות אנושיות על קיומם, אלא דווקא מדבר על הבטחות שהפירעון שלהם יהיה בעולם הזה. כאן ועכשיו.
הוא למעשה אומר לעם ישראל שהם מוזמנים "לנסות" אותו שאם אכן יתקיימו הדברים היו אלה דברי אלוקים חיים ואם לא זו תהיה הוכחה הפוכה שהכול הוא בדה מעצמו.
הוא ממשיך ומבטיח להם כלכלה לאומית חזקה, עוצמה צבאית, שלוות נפש ואיכות חיים, בריאות על כל גווניה ועוד וכל זה בתמורה לשמירת המצוות על ידי כלל האומה.
משה הלך על כל הקופה מבחינתו והוא צדק בכך, שהרי אם לא הוגשמו כל אלה הייתה קמה צעקה גדולה בקרב העם ומנהיגיו וההדים לכך היו עד ימנו.
באותה המידה מגיש משה גם תסריט הפוך של קללות קשות ביותר על עם ישראל באם לא יקיימו את המצוות כפי שהצטוו, וגם כאן משה מדבר על הבטחות שיקרו בעולם הזה שלנו ולא אי שם בעולם הבא.
ההיסטוריה של תולדות עמנו על כל דורותיה מוכיחה עד רמת דיוק את הגשמת הדברים לכאן ולכאן וכיצד המציאות התאימה את עצמה למילים הקשות שהושמעו מפי משה.
שנזכה תמיד לראות ולקבל אך ורק את הברכות!

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

נאום ארוך,ייאסף,יכנס,חברת מופת,אור לגויים,ממלכד,כובל,צעקה גדולה,כלכלה,קללות,ברכות,בעולם הבא,