אומר הכתוב "כקטן כגדול תשמעון" (דברים א'\י"ז) מצינו בגמרא (שבועות ל"א\א'): מנין לשנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה (בגד יקר), שאומרין לו: לבוש כמותו או הלבישהו כמותך- ת"ל: מדבר שקר תרחק". ורמז לדבר גם בפסוק זה: "כקטן כגדול תשמעון" - או שתשמע שניהם כאילו היו קטנים, או שתשמע שניהם כאילו גדולים הם...(ע"פ "פנים יפות", מתוך "פנינים לשבת")

אומר המשך חכמה אין התורה דבר שאתם יכולים להתרוקן ממנה  ״כי היא חייכם״ - ואיך יכול האדם להתרוקן מן החיים?!

אומר הרבי מקוצק: כתוב בתורה "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ, טו). מדוע נזקקו ישראל לראות את הקולות במו עיניהם? שלא יפרשו את ה"לא תגנוב" - "לו תגנוב" כאילו ש"לשם שמים" - הגניבה מותרת!

הרב המקובל יצחק אלפיה זצ"ל (פניני עין חמד, גיליון 604)

בימי המלחמה העולמית השנייה, כאשר צבאות הגרמנים התקרבו לגבולות מצרים והגיעו אל "אל עלמין", הייתה אז סכנה חמורה לכל המזרח התיכון ובפרט לישוב היהודי בארץ הקודש מפלישת הגרמנים. נקל לתאר כי הערבים וכל צוררי ישראל הרימו ראש והיו מאיימים: בעוד כך וכך ימים יעשו כליה בשונאיהם של ישראל. במצרים עצמה עברו הערבים והצוררים ימ"ש מאיומים, למעשה פרעות . רבנו שהיה מגדולי מקובלי וחכמי ירושלים, הרעיש עולמות עליונים ותחתונים בתפילה נרגשת, על מנת שהגנרל רומל ימ"ש וצבאותיו לא יצליחו להיכנס לארץ הקודש ולהכרית גם בה את היהודים: בכותל המערבי, קבר רחל, רבנו חיים בן עטר הקדוש, בכל המקומות הללו ועוד, סובב רבינו ועימו מקובלים קדושי עליון מירושלים. שם העתירו שיח בתיקונים מיוחדים על פי חכמת הנסתר בניסיון לבטל ולקרוע את הגזירה הנוראה.

הארמנים ושאר העדות הנוצריות נכנסו בעיר "דמנהור" לגבול מצבת קבורת הרב הקדוש המלומד בניסים צדיק יסוד עולם האדמו"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א, הוציאו את ספר תורה המקודש מן ההיכל, ובעוונות רמסוהו ושרפוהו . באותו ערב חלם רבינו, והנה בחלומו איש לבוש בגדי חכמים בא אליו ואמר לו: " מדוע אינך פוקד את קברי?". ויאמר לו " : ומי אדוני שאדע לפקוד את מקום מנוחתו?" ויענהו : "שמי רבי יעקב אביחצירא " ". והיכן קבור מר -"? ויאמר לו " : בדמנהור אשר במצרים, ועתה חושה אל תעמוד כי בזה תלויה הצלת עם ישראל ". מיד התעורר רבינו ומיהר לבית הכנסת "בית אל" בעיר העתיקה וסיפר את חלומו לחבריו המקובלים: " הידעתם מי הוא הרב הצדיק הזה הבא אלי י בחלומי ?". ויענוהו: הרי הוא הצדיק המפורסם בכל ערי המערב, מחבר הספרים הקדושים : פתוחי חותם, יורו משפטיך ליעקב, מחשוף הלבן ועוד...

לאחר תפילת שחרית, הלך רבנו עם שניים מידידיו הרבנים למושל המחוז כדי לקבל אישור נסיעה למצרים. עצרם השומר בפתח ושאלם: "לאן פניהם מועדות -"? " למושל". "היש לכם הזמנה? " - לא". לשמע תשובתם תיכף ומיד גירשום . אך רבנו לא זז ממקומו ועמד בעקשנות שהוא יראה פני המושל ויהי מה, עד שממשרדו של המושל ירד קצין גבוה ובשומעו את בקשת הרב, חזר אל המושל ומסר לו את בקשתו של הרב . דקות ספורות עברו והקצין חזר בהוראת המושל והורה כי רבנו יעלה לבדו. רבנו סיפר את דבר העניין וסיים כי הוא מבקש שיינתן רשות למניין יהודים לנסוע למצרים כדי להשתטח על מצבת קבורת רבי יעקב אביחצירא זצ"ל . הנציב שמע אותו בכובד ראש והסביר: "רק רכבות צבאיות יוצאות למצרים בעת מלחמה. אני מוכן לצרפך לאחת מן הרכבות הללו, אך דע לך שמלוא האחריות לשלומך מוטלת עליך בלבד ." כאשר חזר לחבריו, וגולל באוזניהם את מה שנאמר, אמרו לרבנו: " דחה אותך בדברים בעלמא, איך תיכנס לקרון מלא חיילים ולא ירגישו בך? יש סכנת נפשות בדבר ולכן אל תעשה זאת". אך רבנו , לא שת ליבו לסכנות. מוכן היה למסור את נפשו למען העם היושב בציון.

למחרת בבוקר לקח את טליתו ותפיליו ובא לתחנת הרכבת כדי לעלות לקרון. בעודו עומד ניגשו אליו שני קצינים ושאלו לשמו ומיד העלוהו לקרון וישבו משני צדדיו עד הגיעם לקהיר. אז הביאוהו לשכונת היהודים ונעלמו . רבנו נכנס לביה"מ כתר תורה .' תמהו החכמים הלומדים שם: " הייתכן כי זהו ר' יצחק אלפייה מירושלים? כיצד הגיע למצרים בימים טרופים אלו?" בשמעם את חלומו ואיך זכות הצדיק כמוהר"ר ר ' יעקב אביחצירא זיע"א עמדה לו להגיע בשלום לקהיר, עשרות רבים נסעו לדמנהור למצבת קבורת הצדיק, להצלחת עמו ישראל ולהצילם מידי האויבים והשונאים ובפרט הגרמנים, למדו פעמיים את סדר "תענית הדיבור", שבעת כורתי ברית, הקפת המצבה ושאר תיקונים לילה ויום בלי הפסק . בלילה השלישי, יצא אחד מהלומדים לחוץ וראה והנה העיר כולה מוארת וקול העם בתרועות שמחה. (בזמן המלחמה הייתה אפילה עקב העוצר). הוברר כי הגרמנים ברחו מהחזית ויד האנגלים על העליונה. ונכנס לבשר לכל הלומדים . מיד קראו הלל ועשו שמחה גדולה ויהי הדבר לנס.

סיפר רבינו, כי בשעת הלימוד ראה הארה גדולה בוקעת ממצבת רבנו הרב יעקב אביחצירא זיע"א וכעין עמוד אש יצא מקברו זיע"א

http://h-y1.coi.co.il/