"בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". בנוגע לעניינים שמימיים רוחניים, תמיד תסתכל מי למעלה ממך ותשאף להגיע לדרגתו. לעמת זאת, בעניינים ארציים וגשמיים- "מתחת", היינו, תראה את אלה שיש להם פחות ממך ותהיה מרצה ממה שיש.

הנתינה היא היסוד של כל מערכת יחסים בעולם. כאשר שני אנשים מתרכזים בנתינה הדדית, מערכת היחסים ביניהם זורמת בשני כיוונים - מקשרת, מחברת ומגבשת את הקשר ביניהם. לעומת זאת, כאשר ישנה התמקדות ב"לקיחה" זה מזה, הדינמיקה פועלת בכיוונים מנוגדים - תופעה שיוצרת מתח, לחץ וריחוק בין השניים.

התירוץ של "אינני יכול" הנו כסוי ומעטה ל"אינני רוצה", כי מי שרוצה באמת - הקב"ה מזמן לו את רצונו ומצליח בידו.

הזולת ואני (קול ברמה,  גיליון מס' 260)

ר' לייב פוזין, מחסידיו של הרבי מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, היה עשיר גדול. הוא התגורר בעיר ויטבסק, ניהל עסק מצליח והחזיק בבעלותו כמה בתי-אבן ונכסים רבים נוספים. את ביתו הנהיג בהרחבה רבה וגם לצדקה נהג להפריש ביד נדיבה . באותה עיר התגורר חסיד נוסף, אף הוא עשיר גדול, ר' שמואל ברין. הוא היה גם למדן גדול בתורת הנגלה ועמקן בתורת החסידות. עסקיו היו באספקת חומרי בנייה לגורמים ממשלתיים, ועל-אף טרדותיו הרבות הקפיד יום-יום על קביעות עיתים לתורה .

בשנת תר"מ אירעה מפולת בעסקיו של ר' שמואל. נוסף על כך גם נפל לפח של סוחרים נוכלים, איבד את כל הונו ואף נקלע לחובות כבדים . זמן קצר לאחר מכן הזדמן ר' לייב פוזין לחצר המהר"ש. הוא סיפר לרבי על עסקיו וביקש את ברכתו להצלחה. כשסיים, נאנח ר' לייב ואמר: "ר' שמואל ברין נמצא בשפל המדרגה והוא זקוק לרחמים". מיד הוסיף: "אף כי 'צדיק ה' בכל דרכיו', ואם עשה כן,  נראה שזה מה שצריך היה לקרות, בכל-זאת גדולה הרחמנות עליו ." למשמע דבריו האחרונים של ר' לייב, לא הגיב הרבי. הוא הניח את כפות-ידיו על שתי עיניו והתעמק במחשבותיו .

זמן קצר לאחר מכן פרצה דליקה במחסני הפשתן של ר' לייב. השריפה כילתה גם את ביתו ואת חנותו הסמוכה ובה סחורה בשווי עשרים אלף רובל. הנזק הכללי נאמד בכחמישים אלף רובלים . בסערת רוחו נסע ר' לייב לליובאוויטש. כשנכנס לחדרו של הרבי פרץ בבכי וסיפר על האסון הכבד אשר קרה לו. כל אותה שעה הביט בו הרבי בעיניים חודרות. כשסיים, אמר לו: "על ידידך ר' שמואל ברין, שאיבד את כל הונו, מצאת ניחומים והצדקת עליו דין שמים, וכאשר הדברים נוגעים בפשתנך ובחנותך, אתה מרעיש עולמות. וכל זאת בשעה שעדיין נותרו בבעלותך שני בניינים ושטרות-חוב ממשלתיים. מתברר אפוא שהזולת וה 'אני', הם שני דברים נפרדים לגמרי ." דבריו של הרבי הכו את ר' לייב בהלם. הוא יצא מחדרו של הרבי בעיניים מושפלות ובלי לומר מילה. זמן רב ישב באחת מפינות בית-המדרש, מכונס בתוך עצמו, מתבונן בדבריו הנוקבים של הרבי: "הזולת וה 'אני' הם שני דברים נפרדים לגמרי ." יומיים התהלך כסהרורי. לבסוף החליט להיכנס אל הרבי פעם נוספת ולבקש ממנו דרך לתיקון ותשובה. בליבו כבר החליט כי מהיום והלאה יתמסר בכל לבו לטובת הזולת .

הפעם היו פניו של הרבי מאירות ועיניו רכות. המהר"ש הישיר מבט אל ר' לייב ובנימה אבהית אמר: "מקובל בשם הבעל-שם- טוב, שכל הפוסק דבר על חברו, הן לטוב והן לרע, פוסק זאת על עצמו. אם הוא מצדיק על חברו את הדין, מעורר הוא על עצמו דינים וגבורות; ואם הוא משתתף בצערו של החבר ומשתדל לסייע לו, מושך הוא על עצמו חסדים ושפע . "סע לביתך, קח שלושת-אלפים רובל במזומן ומסור אותם לר' שמואל כגמילות-חסדים, כדי שיוכל לקנות סחורה, להעבירה ברפסודות ולשקם את עסקיו. את הכסף תיתן בעין יפה, בנפש חפצה ומתוך רגש של תודה לה' על שזיכה אותך לגמול חסד. מיד לאחר מכן תיסע למוסקבה לקנות סחורה חדשה לחנותך, וה' יתברך ימלא את חסרונך בכפלים ." כשחזר ר' לייב לוויטבסק לקח מיד שלושת-אלפים רובל ומיהר לביתו של חברו ר' שמואל. אבל זה לא היה באותה שעה בבית.  שבוע ימים חיפש אחר ר' שמואל ולא מצאו. ר' לייב צריך היה לנסוע בדחיפות למוסקבה כדי לקנות שם סחורה חדשה, אבל חזקה עליו מצוות רבו והוא המתין עד אשר יקיים תחילה את ההוראה למסור לחברו את ההלוואה .

לקראת שבת, לאחר שבוע של היעדרות, חזר ר' שמואל לוויטבסק. מיד במוצאי השבת הלך אליו ר' לייב וביקש למסור לו את הכסף, אלא שר' שמואל סירב: "מה אתה מדבר! לא אקח ממך הלוואה בסכום כזה וגם אתה אינך רשאי לעשות כן. חלילה לי לסכן כסף של הזולת בעסקיי ."  ר' לייב נאלץ לספר כי זו הייתה הוראתו של הרבי. ר' שמואל הקשיב קשב רב ובכל-זאת עמד על דעתו: "אתה את שליחותך קיימת, אבל אני לא אקח את הכסף ." עוד באותו לילה נסע ר' לייב לליובאוויטש והניח את שלושת-אלפי הרובלים על שולחנו של הרבי. "סע לשלום", אמר לו הרבי . ביום שני בבוקר הגיע משרתו של הרבי לביתו של ר' שמואל והביא לו חבילה חתומה ובה פתק בכתב-ידו של הרבי: "הנני שולח לך שלושת-אלפים רובל לסחור בהם עד זמן מכירת הרפסודות בריגה - וצלח ." שני הסוחרים ראו עתה ברכה א-לוקית בעסקיהם. ר' שמואל שלח סחורה ברפסודות לריגה והרוויח סכומים עצומים. הרווחים מהעסקה הספיקו לתשלום כל חובותיו ואף לקניית בית-אבן ומגרש גדול . ר' לייב נסע למוסקבה וספקי סחורותיו החליטו להשתתף באסונו ולמחוק מחצית מחובו. הסחורה שקנה התייקרה פי שלושה והוא הרוויח הון רב. אך הוא הרוויח בעיקר את הלקח שלמד - שהזולת וה'אני' אינם שני דברים נפרדים.

http://h-y1.coi.co.il/