"איֶזהו מכבד? המכֵבד את הבִּריֹות (אבות א,ד). זה לא רק תוצאה אלא גם הוכחה. אדם שמכבד את הבריות זה מוכיח שהוא באמת מכובד ואין לו בעיה לכבד אחרים!.

''אם תהיו כמונו להימול לכם כל זכר'' (לד,טו) - מפני מה היו צריכים בני יעקב לנקום באנשי שכם בדרך מרמה ולהשיא להם את העצה שיימולו? וכי לא היה לאל ידם של בני יעקב הגיבורים לגבור עליהם אף בלא שהיו נימולים? והשיב על כך ר' יונתן אייבשיץ: אילו הרגו את אנשי שכם שאינם נימולים, היה קם רעש בעולם, סערה של מחאות: לא כן, כשאנשי שכם נימולו ונודעו כיהודים, שאז היו בני יעקב בטוחים, שלא יאונה להם כל רע: "על רציחת יהודים לא תהיה בעולם תגובה כלשהיא".  (אהרון כהן)

ויבא יעקב שלם עיר שכם (לג יח) - ראשי תיבות של המילה שלם: שם, לשון, מלבוש (ש.ל.מ=שלם), יעקב לא שינה את שמו, מלבושו ולשונו, אע"פ שהיה זמן רב אצל לבן וקשר קשרי ידידות עם עשו. למרות הכול הוא נשאר שלם. ובאמת שלמותו של יהודי היא בזה שהוא עומד בתוקף על כך לבלי לשנות משלושת הדברים הללו. (רוני גולדברגר)

"וייוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו" (לב,כה)ע"י כוח הרבים מונעים את מלחמת היצה"ר אבל אם "וייוותר יעקב לבדו" כאשר האדם מתבדל מהרבים, מהכלל, ונשאר לבדו, אז "וייאבק איש עימו" מיד מתחילה אצלו מלחמת היצר. (מעיינה של תורה)

"וַירָץ עֵּשָו לִּקְרָאתֹו וַיחַבְקֵּהּו וַיפול עַל צַּווָארָו וַישָקֵּהּו וַיבְכּו" (לג, ג-ד). על מה בכו? יש האומרים שעשיו בכה כל כך שהוא נאלץ לנשק יהודי, ואילו יעקב בכה משום שידע שנשיקה עם שונא ישראל דורשת תמיד מחיר של וויתורים כואבים...

"הביזנעס הוא 'עולם משוחרר'' (ברכי נפשי).

באחת הקהילות החרדיות הגדולות באמריקה, התרחש מעשה שגרם לזעזוע בקרב כל מי שהדברים הגיעו לאוזניו.  יש במעשה זה כדי ללמדנו את הידיעה הפשוטה, זו שכולנו 'יודעים' אותה אבל לפעמים לא בדיוק 'חיים אותה', שיש דין ויש דיין', ואדם לא יכול לעשות בעולם הזה כל מה שהוא רוצה.

המדובר היה באחד העשירים המפורסמים באותה קהילה, אדם אהוב ונחמד, שפיזר הון רב לצדקה ותמך בישיבות ובמוסדות תורה. כל מי שעבר ליד הווילה המפוארת שלו, הרגיש 'קטנות מוחין' לא רק בגלל העושר המופלג שלו,  אלא גם ובעיקר בשל מעשי החסד שיצאו משם במשך כל ימות השנה. זו גם הייתה הסיבה שהאיש היה אהוב על כל בני הקהילה המקומית . והנה, בליל שבת אחד, נשמעו לפתע זעקות שבר מן הווילה, ובתוך זמן קצר הגיע למקום אמבולנס של 'הצלה'. כל השכונה הייתה כמרקחה, עד שהתברר שילדתו בת ה-11 של העשיר, התמוטטה לפתע, ללא כל סיבה, ואיבדה את הכרתה, והובהלה בדחיפות לבית החולים. הרופאים ניסו לעוררה ולייצב את מצבה, ולשווא. הילדה לא התעוררה , ומצבה אף הוחמר. הפלא העצום היה שלאחר כל הבדיקות המקיפות שנעשו לה, לא התגלה דבר וחצי דבר,  והממצאים הרפואיים היו תקינים לחלוטין. התעלומה הייתה גדולה שבעתיים.

במשך מחצית השנה נותרה הילדה במצבה הקשה, והמשפחה הפכה באחת מנשואת הערצה לנשואת רחמנות,  כאשר הכול נדים בליבם להורים האומללים שנאלצו לשבת ימים ולילות ליד מיטת בתם, ששכבה דום, ללא ניע.  כעבור מחצית השנה, חל שיפור במצב הילדה, ואט אט היא שבה לאיתנה, עד שהתרפאה.  הדבר היה לפלא בעיני כל בני הקהילה, שהרגישו שהעשיר נענש על דבר מה, אבל כמובן שאיש לא ידע על מה ולמה.

אחד מתושבי המקום, הרב נטע שלמה זילבער, החליט לברר את סיבת העניין... הוא פנה אל האבא בעצמו, ושאלו האם הוא יודע למה ניחתה עליו הצרה הגדולה הזו.  והאב, למרבה הפלא, לא כיחש ולא הסתיר דבר. הוא ידע אף ידע בעטיו של מה נגרמה לו עגמת נפש כל כך גדולה.  הוא סיפר להרב זילבער, על אירוע מביש שהתרחש ב'ביזנעס' שלו, עם אחד משותפיו.  לאחר תקופה ארוכה שבה עבדו השניים יחדיו, התגלגלה ביניהם מריבה, ודרכיהם נפרדו. אבל שלא כמו במקרים אחרים, המריבה שלהם המשיכה גם לאחר הפרידה וניתוק הקשר המסחרי.  העשיר סיפר שעד כדי כך הגיעו הדברים, ש'כאשר השותף שלי לשעבר רכש מוצר מסוים, כדי למוכרו, רכשתי גם אני כמויות גדולות מן המוצר ההוא, והצעותיו למכירה במחירים מוזלים מאוד, מתחת למחיר הקרן, על מנת לשבור את השוק, ולגרום לכך שהשותף שלי יפסיד...  ההתנצחות הזו נמשכה זמן רב, והמריבות ביניהם הפכו לאש של ממש.  פעם הגיע יהודי שניסה לתווך בינינו, והצליח להפגישנו יחדיו, על מנת לעשות שלום בינותינו. והנה, בפגישה ההיא, פ נה אליי שותפי לשעבר ושאלני כיצד אני מעז לעשות לו את כל הדברים הנ"ל, ולגרום לו להפסדים; 'האם אינך מאמין שיש דין ויש דיין, ולבסוף תיענש על כל זה'?! - אמר לי.  ואני השבתי לו, בשיא פחזותי: "הביזנעס הוא 'עולם משוחרר', וכל אחד יכול לעשות בו מה שהוא רוצה" ... סגנון של תשובה המתאים להווי- החיים באמריקה, למי שיודע.  שותפי, שישב מנגד, שמע את הדברים, ואמר בשקט, כמדבר לעצמו: 'העולם איננו הפקר; מי שחושב שבביזנעס אפשר לעשות מה שרוצים, טועה טעות מרה עד מאוד'!  הדיבורים הללו של השותף לשעבר, הרגיזני עוד יותר, ולבשתי עזות פנים ואמרתי לו: 'אל תלמד אותי מה לעשות ואל תטיף לי מוסר' - - -  והוא, השותף שכל כך הצקתי לו, סינן שוב מפיו, בשקט: "'אכן, אני לא אלמד אותך מאומה. רק הקב"ה ילמד אותך שיש דין ויש דיין'. ולא יסף עוד לדבר.  הפגישה הזו נערכה בבוקרו של יום שישי. בליל שבת התמוטטה ילדתו של העשיר, והאמבולנס הבהילה בדחיפות לבית החולים, שם שכבה במשך למעלה ממחצית השנה במצב קשה מאוד.

אשריו לאותו אדם היודע, באמת, שיש דין ויש דיין. אשריו לאותו אדם היודע, באמת, שאי אפשר לעשות כל מה שרוצים. מי שמאמין בכך, ומתנהג על פי אמת זו, כל חייו נראים אחרת. הוא לא יציק ולא יזיק לאף אחד, ביודעו שהכל עלול להתגלגל עליו בחזרה, ולהכותו שוק על ירך.

http://h-y1.coi.co.il/