אפילו אם אתה במסלול הנכון, אתה תידרס אם סתם תשב שם.

בחלק מעדות ישראל מוסיפים ברכה שמקבלת משמעות מיוחדת בפרשה בה קוראים על הקמת המשכן והשראת השכינה: "מי שעשה ניסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו... איך? חברים כל ישראל ונאמר אמן.

בקע לגלגלת. בקע אותיות עקב, מי שמחזיק עצמו לעקב, היינו בענווה, זוכה להיות גלגלת. דהיינו ראש.

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ר"ת ואלה, ו'חייב א'דם ל'חקור ה'דין, המשפטים, ה'דיין מ'צווה ש'יעשה פ'שרה ט'רם י'עשה מ'שפט,  אשר, א'ם ש'ניהם ר'וצים, תשים, ת'שמע ש'ניהם י'חד מ'דברים,  לפניהם, ל'א פ'ני נ'דיב י'הדר ה'תנכר מ'הם (בעל הטורים(.

אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה... כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עלייך כי אני ה' רופאך" [טו, כו].  (ופריו מתוק).

סיפר המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א:  באחת הקהילות בדרום הארץ, מתגורר אברך אשר תורתו אומנותו ובה הוא יגע יומם ולילה. האברך חתן במשפחה נכבדת משכונת רמת אלחנן בבני ברק, ומפעם לפעם מגיע לבקר בבית חמיו.  באחד הביקורים, שמע האברך דרשה מפי רב השכונה, הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, על ענייני שמירת העיניים.  בתוך הדברים ציטט הגר"י זילברשטיין את דברי הרה"ק רבי אהרון ראטה זצ"ל, שבשעה שמגיע לאדם ניסיון בשמירת עיניים, והוא עומד בו - אותו זמן הוא לו עת רצון, וכל אשר יבקש יקבל!  האברך שמע, הכניס לראשו, ולא ידע עד כמה הדברים נוגעים לו.

יום אחד בתו הקטנה שהייתה כבת שמונה חלתה במחלה קשה, ל"ע. היא אושפזה בבית החולים בבאר שבע, ואובחן אצלה חיידק אלים מהסוג המסוכן ביותר. הרופאים ניסו להתמודד באמצעים שונים, היו זמני עלייה מסוימים, אבל בעיקר זמני ירידה, עד שהילדה הייתה ממש על ערש דווי, רח"ל. מנהל המחלקה קרא לשני ההורים, אשר מזה כשבועיים כמעט שלא משו ממיטת חוליה של בתם, ואמר להם: "ראיתם שעשינו ככל אשר לאל ידינו להציל את בתכם, ולצערנו, המצב הולך ומדרדר. יש לנו עוד אפשרות אחת להציל את חייה, על ידי תרופה מסוימת שאותה לא נתנו לה עד עתה, בגלל התופעות החמורות הנגרמות בעקבות צריכתה. תרופה זו נותנים רק כשכבר אין מה להפסיד. אבל יש לנו קושי קטן, אמר המנהל,  התרופה לא נמצאת כרגע במחסן התרופות בבית החולים, ואם נזמין אותה נקבל אותה רק בעוד יומיים. אני מציע שהאבא ייסע לתל אביב למחסן הראשי, אתן לו מרשם ותקנו את התרופה בשלב זה על חשבונכם. כך נוכל להתחיל לתת לילדה את התרופה כבר היום".

האב מיד התארגן ושם פעמיו לתחנת הרכבת . לאחר שהרכבת הגיעה לתל אביב, יצא האברך על מנת לפנות רגלית אל הכתובת אותה קיבל ממנהל המחלקה. הוא רק פוסע שתי פסיעות ברחוב ההומה אדם, ו...חשכו עיניו, כל האזור היה מלא מראות פריצות ושחץ, כאשר כמעט לא היה יכול לסובב את ראשו. ואז, פתאום בהארה מן השמים, התנגן באוזניו קולו של הגר"י זילברשטיין שליט"א, שבשעה שאדם עומד בניסיון של שמירת עיניים, הוא יכול לזכות שכל שערי שמים ייפתחו בפניו ותפילתו תתקבל...  האברך עמד שם ברחובה של עיר, יצרו מבקש להתגבר עליו ולהכשילו, אך הוא קולט מאין הוא בא ולאן הוא הולך;  מאין הוא בא, מחדרה של בתו בבית החולים, שם היא נאבקת על חייה, ולאן הוא הולך - אם יעמוד בניסיון הוא יכול לפעול עבורה ישועה גדולה וחיים חדשים.  האברך הסתובב אל קיר הבניין שלידו, הרכין את ראשו על הקיר, והתחיל לדבר עם הקב"ה במילותיו שלו. הוא אמר, " ריבונו של עולם, למה אני בכלל כאן, מתמודד עם כאלו ניסיונות, הרי המקום שלי עכשיו היה אמור להיות בכלל בבית המדרש, ליד החברותא, אבל בגזירת עליון של רחמן מלא רחמים, באה מחלה קשה על בתי, וסובבת שהתרופה לא תהיה במחסן בית החולים, ובשביל זה עכשיו אני כאן. מבקש אני ממך ריבונו של עולם שתי בקשות- א) תן לי כוח להתגבר על יצרי שלא אחטא ולא אכשל. ב) תן בריאות ואריכות ימים לבתי הקטנה ". האברך דיבר וכולו בכי, מטלטל כך במשך קרוב לעשרים דקות, ולפתע, צלצל בכיסו הפלאפון, והחזיר אותו למציאות. הביט על הצג וזיהה כי נוות- ביתו מתקשרת. הוא יודע שהיא נשארה ליד מיטת הבת החולה, ומרים את הפלאפון,  אך מעבר לקו בכיות נוראיות. האב מבין שהגרוע מכל קרה, והוא פורץ בבכי מר . וכך זו בבאר שבע, וזה בתל אביב, מחזיקים בפלאפון ובוכים.  האב מנסה להשחיל משפט בתוך הבכי ושואל "מתי זה קרה?", והאימא עונה לו: "אל תקנה את התרופה, אין בה כל צורך". והבכי מתעצם ומתחזק משני צידי הקו.  רק לאחר שנרגעה מעט, אומרת האימא: "אל תקנה את התרופה, הרופא קרא לי ואמר, שלפתע כל המדדים השתנו לטובה...  במצב כזה לא נותנים תרופה בעלת תופעות כאלו. הרופא משער שהתרופות שקיבלה הילדה עד עכשיו, פתאום התחילו לקטול את החיידק אחרי שבמשך שבועיים המצב רק החמיר..."  אחרי שבועיים-שלוש, כבר נערכה סעודת הודיה!!

http://h-y1.coi.co.il/