הפכים זהים. מהי האמת הבלתי תלויה ? מהי מהותה של המציאות כולה ?

הפכים זהים. לוגיקה. פילוסופיה. הגיון. קיצוניות. אחדות. אמת בלתי תלויה.

שני הפכים שזהים זה לזה. מהי מהותם ? היכן ניתן למצוא כאלו ? מהי מהותה של המציאות ?

כפי שהתבאר יותר מפעם אחת, כל ההפכים כולם נפגשים בקצוות שלהם (ראה כאן).

המציאות מאפשרת את קיומם של כל ההפכים זה לצד זה, אך אותה המציאות מהווה את שניהם.

מה שאומר בעצם, כי במהותם ובשורשם כל ההפכים זהים זה לזה.

דוגמא:

כל הצורות השונות של המציאות טובות באותה המידה = כל הצורות השונות של המציאות רעות באותה המידה.

שתי צורות המחשבה הנ"ל מגיעות אל אותה התוצאה הרגשית = שתיהן יוצרות רגש טוב אין סופי. הכיצד ?

המהות של שני ההפכים האלו היא אחת. שני ההפכים אומרים את אותו הדבר. שניהם אומרים כי המהות של כל הצורות השונות של המציאות היא אחת וכי אין הבדל מהותי בין שום צורה של המציאות לשום צורה אחרת.

שני ההפכים הנ"ל מובילים לכך שאין טוב יותר או טוב פחות ואין רע יותר או רע פחות.

כאשר האדם מבין את הנ"ל, ממילא הוא לא ירצה את מה שאין לו ולא יפחד לאבד את מה שיש לו = טוב אמיתי.

כל זמן שאדם חושב שיש רע יותר ורע פחות / שיש טוב יותר וטוב פחות, הוא תמיד ירגיש רע, כי הוא תמיד ירגיש חסר את הטוב יותר / הפחות רע. כאשר האדם מבין שהמהות היא אחת, הוא מפסיק לרצות לשנות את המציאות + אינו תלוי רגשית בצורה כלשהי של המציאות = אושר.

טוב יחסי = רע יחסי = אחדות = טוב אמיתי.

האושר הגיע בשתי הדרכים הנ"ל, רק כאשר האדם הגיע לשורש ולמהות של שתי הדעות ההפוכות זו מזו.

המהות של המציאות היא אחת. ומצידה אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. וזו אמת מוחלטת ובלתי תלויה. מדוע ? כי מגיעים לאותה ההבנה מ 2 הקצוות של 2 הדעות השונות = אמת מוחלטת.

כאשר כל הצדדים מסכימים על אותו הדבר = אמת בלתי תלויה.

דוגמא נוספת:

מי שיודע את הכל מרגיש אותו הדבר כמו מי שאינו יודע שום דבר.

ידיעה חלקית = רע.

ידיעה מלאה = חוסר ידיעה מוחלטת = טוב.

הכיצד ?

אם האדם יודע את הכל = מבין את ההיגיון של כל דבר = מבין את הסיבה של כל דבר = מרגיש טוב.

אם האדם אינו מרגיש טוב = חושב שהיה יכול לעשות מציאות מושלמת יותר = חושב שההיגיון של המציאות אינו מספיק טוב = חושב שהוא חכם יותר מהמציאות = טיפש = חוסר ידיעה.

כל החוכמה של האדם היא חלק מהמציאות. האדם לעולם אינו יכול להיות חכם יותר מהמציאות, משום שכל חוכמתו היא חלק ממנה.

מסקנה: ידיעה שלמה של הכל = טוב מוחלט. חוסר ידיעה = רע.

אבל גם מהצד השני מגיעים לאותה הנקודה. גם לא לדעת כלום בשלמות = טוב אמיתי.

הכיצד ?

רע = ידיעה חלקית. אם האדם אינו יודע דבר, הרי שלא יכול להיות רע לו כלל.

רע = התנגדות בין ידיעות שונות.

רצון נוצר מידיעה. אם אין ידיעה של דבר, אין רצון של דבר. אין רצון = טוב בשלמות.

אם האדם אינו יודע דבר = אינו רוצה דבר = מרגיש טוב בשלמות.

גם כאן, שני הקצוות ההפוכים הובילו לאותה הנקודה.

תובנה:

מבחינה מהותית לדעת הכל = לא לדעת שום דבר. לא משנה להיכן תלך, תגיע לאותו המקום.

דוגמא נוספת:

לאהוב כל דבר בצורה שווה = לא לאהוב שום דבר, כדבר בפני עצמו.

לאהוב דבר = לאהוב את הדבר ולא להיות בהעדר אהבה לדבר = ישנם דברים שהאדם אוהב פחות וישנם דברים שהאדם אוהב יותר = האדם אוהב את הדבר בגלל הצורה החיצונית שלו.

לאהוב כל דבר באותה המידה = להרגיש את אותה מידת האהבה כלפי כל דבר = לא לאהוב שום דבר יותר מאשר דבר אחר = לאהוב את המהות = לא לאהוב שום דבר שאינו המהות.

שנאה לכל הדברים באותה המידה = אהבת כל הדברים באותה המידה.

לכעוס על הכל באותה המידה = להיות רגוע, כי שום דבר כבר אינו מכעיס. כעס = העדר טוב. אם אין שום טוב יחסי, אז אין שום רע יחסי = טוב באמת.

כאשר האדם אינו אוהב שום דבר = אינו מעדיף שום דבר יותר מאשר את האחר = אהבה זהה לכולם.

תובנה:

ברובד של המהות, האהבה זהה לחלוטין. ברובד החיצוני יכולה להיות יותר / פחות אהבה / שנאה וכולי.

דוגמא נוספת:

לכל דבר יש סיבה = לשום דבר אין סיבה.

נגדיר: סיבה >< תוצאה. סיבה = סיבה חיצונית אחרת ושונה מהתוצאה.

לכל דבר יש סיבה = כל סיבה נשענת על סיבה אחרת שקודמת לה = כל הסיבות כולן תלויות בסיבה אחרת = אין שום סיבה שטובה יותר מאשר אחרת, כי כולן רחוקות במרחק אין סופי מהסיבה הראשונה = = כל הסיבות טובות באותה המידה = אין שום סיבה לשום דבר.

כי כאשר הכל טוב באותה המידה, ממילא אין סיבה לשנות שום דבר = אין סיבה לשום דבר.

וגם מהכיוון ההפוך:

אין שום סיבה לשום דבר = הסיבה של כל דבר זה הוא עצמו = לכל דבר יש סיבה שהיא הוא עצמו.

תובנה של אמת בלתי תלויה:

כל דבר הוא הסיבה של עצמו = אין סיבה לשום דבר = יש סיבה לכל דבר = הסיבה והתוצאה מתאחדות.

האמת שמאחדת את הקצוות של האם יש / אין סיבה, היא שכל דבר הוא הסיבה של עצמו = המהות של כל הדברים טובה באותה המידה. והסיבה לכל דבר זה הוא עצמו = הסיבה נמצאת בתוך התוצאה ואינה נפרדת ממנה.

כמו כן את הנ"ל יש להשליך על עניין הבחירה החופשית.

בחירה חופשית = סיבה שקודמת לתוצאה.

ומאחר שהסיבה והתוצאה הן דבר אחד, ממילא אין בחירה = יש בחירה.

דוגמא נוספת להתבוננות:

לכל דבר יש הפך / ריבוי.

ההפך של כל דבר = ההעדר שלו, כל מה שאינו הוא = ההפך שלו.

הריבוי של כל דבר = הריבוי שלו, כל מה שהוא יותר ממנו = הריבוי שלו.

רק ההעדר של כלום = כלום.

רק הריבוי של אין סוף = אין סוף.

ראה כאן: הפכים. אולי ההפך הוא הנכון ?.

סיכום:

הדוגמאות רבות הן. כל הקצוות שבעולם מתחברים זה לזה.

היכן הם הופכים לדבר אחד ? רק כאשר לוקחים את הקצוות עד לקצה האין סופי שלהן.

כל ההפכים נפגשים באין סוף.

ההסבר:

המהות של המציאות היא אין סוף / אין גבול.

המהות של המציאות אינה מגביל דבר מלהיות. המציאות מאפשרת את קיומו של כל דבר.

כל ההפכים הנ"ל הם צדדים שונים של המהות האחת של האין סוף.

האין סוף הוא הדבר שכל ההפכים כולם מרגישים אהבה זה לזה בצילו.

האין סוף מחבר ומאחד את כולם. האין סוף מאפשר להפכים להתחבר.

כיצד נראה האין סוף ? מהי מהותו ?

תשובה: מהותו היא החיבור של כל האפשרויות הקיימות.

האין סוף, הוא הפוטנציאל של כל ההפכים כולם. הוא זה שמהווה את כל ההפכים כולם. כל ההפכים כולם הם חלק ממנו.

המחשבה של האדם היא סופית והיא אינה יכולה להכניס אל תוכה את המהות של האין סוף כפי מה שהיא באמת.

אך הדמיון של האדם יכול להבין קצת את מהותו של האין סוף, על ידי כל ההפכים השונים שנמשכים מהאין סוף.

כל ההפכים כולם, הם צמצומים שונים של האין סוף.

כמו הצבע הלבן, שהוא בעצם השילוב של כל הצבעים כולם.

כל צבע שקיים, הוא אחד מהגוונים שנמצאים בתוך הצבע הלבן.

מהותו האמיתית של הצבע הלבן, היא השילוב של כל הצבעים בבת אחת.

צבע שחור מוחלט אינו קיים במציאות (= אין רע מוחלט. ראה כאן).

צבע שחור מוחלט אין אפשרות לראות אותו והוא אינו קיים במציאות כלל.

משום שאין אפשרות ששום צבע יהיה קיים בלי שיהיה בו גוון כלשהו של הלבן, גם אם הוא בעוצמה חלשה מאוד.

צבע שחור = עוצמה חלשה של כל הצבעים שיש בלבן.

אין שחור שאין בו לבן כלשהו.

מאחר שהמהות האין סופית של המציאות היא טוב מוחלט כנ"ל, וכל הרע כולו קיים רק כאשר יש צמצומים שונים, ממילא גם לא יכול להיות רע מוחלט. כי בכל דבר שקיים יש צמצום וחלק כלשהו מהאין סוף שהוא הטוב המוחלט.

כל הדברים כולם, הם צמצומים שונים של המהות של המציאות.

כל הדברים כולם, הם הבגדים / מעטפת חיצונית / לבוש / קליפות, של המהות האין סופית של המציאות.

המהות של האין סוף, היא האחדות / השילוב / החיבור של כל מה שניתן לחשוב עליו.

המהות של האין סוף, היא השילוב של כל הקצוות כולם לדבר אחד.

המהות של מימד הזמן היא השילוב של כל האירועים השונים האפשריים בפחות מרגע אחד.

המהות של מימד המקום היא השילוב של כל המקומות כולם למקום שקטן פחות מנקודה אחת.

מסקנה:

איך אפשר לדעת מהי האמת האובייקטיבית של כל דבר ?

תשובה:

על ידי השילוב של 2 הקצוות וההפכים של הדבר.

התשובה לכל השאלות, היא סך כל התשובות האפשריות.

אם ברצונך לדעת מהי התשובה האמיתית לכל שאלה, קח את 2 האפשרויות המנוגדות ביותר. תחבר אותן ביחד. ומה שיצא זאת התשובה של האמת.

האמת היא המהות של המציאות. והמהות של המציאות היא השילוב של כל הדעות השונות כולן.

סיכום:

כאשר האדם חוקר את כל הנ"ל, ומגיע עד לקצה של כל ההפכים, אז הוא מגלה את האמת הטובה באמת.

המהות של המציאות היא השלמות עצמה, משום שהיא אינה חסרה דבר, היא מכילה את כל ההפכים, שום דבר אינו חסר גם לא את ההפך של עצמו.

כל השינויים / רע / גהנום וכולי, זה הכל רק ברמה של הצורות השונות של המציאות.

ומתי האדם מרגיש בגן עדן עלי אדמות ?

כאשר הוא רואה בכל דבר את החיבור והקשר הישיר שלו לאחדות הטובה של המציאות.

כאשר האדם רואה בכל דבר את הקשר שלו לשורש של המציאות = רואה בכל דבר את נקודת האמת הטובה שבו = גן עדן.

כאשר האדם אינו רואה את נקודת האמת ואת הצמצום וההשתקפות של מהותה של המציאות בכל דבר = שינויים = טוב / רע = גהינום.

כאשר האדם רואה את התמונה המלאה = שני הצדדים של המטבע = מבין שכל אחד מהצדדים אינו נוגד את הצד השני, אלא משלים את הצד השני, כדי ליצור את התמונה המלאה.

לחשוב מחוץ לקופסא = לראות את התמונה המלאה = להסתכל על האין סוף שהוא התמונה המלאה.

תוספות:

האמת הבלתי תלויה = האמת הטובה = התמונה המלאה = השכל של המציאות = המהות של המציאות = אלוהים = הקדוש ברוך הוא = השם יתברך = הבורא = הסיבה של כל הסיבות = הסיבה הראשונה = הרצון של כל הרצונות = הרצון הראשון = השורש של כל המציאות = השורש של כל המחשבות / דעות / רגשות וכולי = האין סוף = הידיעה שנמצאת בכל דבר = הידיעה הבסיסית של המציאות = המכנה המשותף הרחב ביותר = המאחד = האמת המוחלטת / המלאה = הטוב האמיתי = השלמות = טוב אמיתי.

יהדות / תורת הקבלה:

בריאת העולם = ההתגלות של האין סוף באמצעות הצמצומים של ההפכים השונים.

יש = יש סוף = יש אפשרות למחשבה של האדם להכיל אותו = יש אפשרות לחשוב אותו.

אין = אין סוף = אין אפשרות למחשבה של האדם להכיל אותו = אין אפשרות לחשוב אותו.

בריאת העולם יש מאין = צמצום האין סוף אל הסוף.

תורת הצמצום = התהליך שבו האין סוף מצמצם את עצמו לכל מה שנתפס במחשבה של האדם.

מחויב המציאות = המהות של המציאות שמהווה את הכל = נצחיות.

אפשרי המציאות = הצמצומים השונים / הבגדים / המעטפת החיצונית של המציאות.

החלל הפנוי = עולם ההפכים / צמצומים, שבטעות שקרית / דמיונית נראה כאילו הוא חלל פנוי מהאין סוף. למרות שמצד האמת הכל זה אין סוף ואין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר והכל זה אחדות גמורה. כי אין עוד מלבדו.

הקדוש ברוך הוא = הבורא / האין סוף.

השכינה = ההתגלות של הבורא אל הנבראים.

צרות / צרה = מלשון צורה ומלשון צר ההפך של רחב = הצמצום של המהות אל הצורה הצרה ושאינה אין סופית = צרות.

להתפלל / תפילה = דבקות וחיבור של האדם בשורש של המציאות / הבורא.

ללמוד תורה / לימוד תורה = כאשר האדם מקשר כל דבר לשורש שלו שהוא הבורא = כאשר האדם רואה את החוכמה של האין סוף שיש בכל דבר = תורה = חיבור הבורא לבריאה.

תורת הנגלה = לראות את הצמצומים השונים שיש בעולם כצמצומים.

תורת הנסתר / תורת הקבלה = לראות את הסוד הנסתר שיש בכל דבר. הסוד = הקשר של העולם לבורא.

מצווה / מצוות = צוותא = התחברות = האדם מתחבר לטוב שבכל דבר.

עוונות / עברה / עברות = העבר השני = הצד השני = הפרדה = מעבר לעבר = מצד לצד = צדדים = פירוד = האדם אינו מקשר את העולם אלא הבורא = אינו רואה את הטוב שיש בכל דבר.

לחטוא / חטאים = חטא = חסר. להחטיא את המטרה = להחסיר את המטרה. חטא = תחושת חסר. הנברא חסר את החיבור לטוב של הבורא.

לחזור בתשובה / חזרה בתשובה = הנברא שב וחוזר אל הבורא להיות איתו באחדות.

גאווה = הנברא מדמיין את עצמו כמשהו ממשי ואינו יודע שהוא כלום ביחס לאמת של הבורא.

ענווה = הנברא יודע שאין עוד מלבדו של הבורא = ולכן הנברא הוא כלום = "ונחנו מה" אנחנו כלום.

העולם הזה = הצורות השונות של המציאות, כאשר הן אינן מקושרות למהות שלהן.

העולם הבא = התכלית הסופית = כאשר כל ההפכים כולם מקושרים לשורש שלהם = לאחדות הגמורה.

מלחמת גוג ומגוג = המלחמה שיש בין ההפכים השונים לפני שהאדם מבין שהכל זה אחד = ביאת המשיח.

גהנום / גלות = כאשר האדם אינו רואה את הטוב ואת האחדות שיש בכל דבר.

גאולה / משיח / גן עדן = כאשר האדם רואה את האחדות שיש בין ההפכים השונים.

נשמה = המהות הפנימית של הדבר = האחדות של ההפכים.

גוף האדם = הבגד של הנשמה = הצורה החיצונית של הדבר = השונות שיש בין ההפכים שבם בכלל אחד.

ששת ימי החול = פעולות שונות זו מזו שמייצגות את בריאת העולם / הצמצומים השונים של האין סוף.

יום שבת = מנוחה מפעולות שונות = אחדות = לקשר את הבריאה לבורא.

אדם הראשון: עץ הדעת טוב ורע = הפכים שונים של טוב ורע = חוסר נצחיות = מוות.

עץ הדעת = השכל האנושי = מוגבלות להבין את האין סוף = הנברא נראה כנפרד מהבורא = טוב ורע.

אדם הראשון: עץ החיים = הכל טוב = אין טוב ורע, אלא הכל אחד = חיים לנצח.

עץ החיים = מעל השכל האנושי = הנברא מתאחד עם הבורא = אין ידיעה / הגדרה / הפרדה של דבר אחד מדבר אחר (ראה גם: תכלית הידיעה).

חיים = כאשר הנשמה של האדם מקושרת לשורש של החיים / למי שמחייה אותה / המהות של המציאות / הבורא = רואה את עצמה כאחד עם הבורא.

מוות = כאשר התודעה של האדם אינה מקושרת למקור שמחייה אותה / המהות שלה / הבורא = מת חי.

תחיית המתים = כאשר התודעה של האדם שהוא חי מת מתקשרת לבורא שלה.

היבט מדעי / פיזיקה:

קריסה קוונטית = פרדוקס שנראה שיש לכאורה בין תורת היחסות לבין תורת הקוונטים. הנ"ל מסביר את עניין הסופרפוזיציה הקוונטית (ריבוי מקומות), על ידי זה שמבינים שמצד של המהות של מימד המקום, הכל נמצא באותו המקום.

כל נקודה שיש במקום, זה הכל צמצום של האין סוף שמהותו מהווה את מימד המקום / מימד הזמן וכולי.

תהליך הקריסה הקוונטית = הרגע שבו האין סוף מצמצם את עצמו לתוך המחשבה של האדם.

האין סוף מצמצם את עצמו ל 3 גורמים שונים.

לאדם החושב את המחשבה + המחשבה + הדבר שנכנס אל תוך המחשבה.

שלושתם הם צמצום של מהות אין סופית אחת.

רגע הקריסה הקוונטית = רגע הצמצום של האין סוף ל 3 הגורמים הנ"ל.

וכמובן שזהו תהליך שמתרחש בכל רגע ורגע. כי גם הזמן / מקום עצמם מתהווים בכל רגע מחדש.

וגם התודעה של האדם עצמו מתהווה בכל רגע מחדש.

סרטים לצפייה בנושא:

* Quantum Mechanics - unified Field (באנגלית).

* ניסוי שני הסדקים - סופר פוזיציה + קריסה קוונטית.

תוספות:

המהות של לדעת הכל = לא לדעת שום דבר.

הכל = האין סוף. לדעת הכל = לדעת את האין סוף. לדעת את האין סוף = לא לדעת, כי האין סוף אינו נכנס לתוך מחשבה.

איך יכול האדם להגיע אל האין סוף שמאחד את הכל ?

תשובה: על ידי ששואלים על כל דבר, אולי ההפך הוא הנכון.

אולי ההפך הוא הנכון = לעקור את הדבר מהשורש = להגיע אל השורש = להגיע אל האין סוף.

ראה גם: * אני חושב משמע אני קיים. האומנם ? מהי האמת המלאה ?.

המאמר הפכים זהים. מהי האמת הבלתי תלויה ? מהי מהותה של המציאות כולה ? - מהאתר EIP.co.il

הכנס לאתר ותהנה ללא הגבלה מעוד מאות מאמרים על: אדם הראשון, שורש, הגיון, תורת הצמצום, כל ועוד ...