האדם מקנא במה ששווה לו, אדם שיקר אצלו הממון מקנא הוא בבעלי הממון, כיון שהממון תופס אצלו ערך חשוב. אדם ששואף לכבוד, יקנא באנשים בעלי מעמד שיש להם כבוד גדול, כיון שהכבוד אצלו ערך חשוב. וכן ביתר התאוות והחשקים של ענייני העולם - יקנא האדם באחרים במה שנפשו חושקת.

האש אוכלת ומשמידה הכל. היא מתיכה ברזל וממיסה זכוכית ופלדה, ואפילו חורכת את הסלעים והאדמה, וכאשר היא מתעצמת ומגיעה לרמה של פצצת אטום - בכוחה גם למחוק עולם ומלואו. ולמרבה הצער, התכונה זו קיימת גם במחלוקת. כן כן, המחלוקת משמידה כל חלקה טובה. בכוחה להרחיק לבבות ולהביא לגירושין בין בני זוג ולהפריד קהילות ולהחריב את בית המקדש ולגרום לצרות ואסונות, ובפרשה אנו רואים שהמחלוקת כילתה לקורח את כל מה שהיה לו, גם ברוחניות וגם בגשמיות, והוא ורכושו ושמו נמחקו מהעולם...

ה'מסילת ישרים': "הקנאה גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרוויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו...", ואז יקל עלינו להתגבר על המידה הרעה הזו.

יש אומרים, שפרשה זו של קרח,  אפשר לדרוש בה בכל ימות-השנה, שבכל השנה יש מחלוקות. וכן אומרים "ובני קרח לא מתו" - שהמחלוקת, לא מתה.

הסטירות המצלצלות! (נועם שיח -במדבר)

כשהיתי בבארא פארק לרגל שמחה אחת, ושם ניגש אלי אברך חשוב מחסידי ראחמיסטריווקא, ואמר לי שהוא רוצה לספר לי סיפור מאד מעניין, וכך סיפר:

לפני זמן מה, זכיתי שבני נ"י הגיע לעול התורה והמצוות, ובני הוא ב"ה ילד מוכשר ומתמיד, ולרגל שמחת הבר מצווה זכה לסיים ששה סדרי משנה ולדעת אותם על בוריים, ולכבוד השמחה, נכנסתי עמו אצל כמה וכמה מגדולי ומאורי הדור לקבל את ברכתם לכבוד הבר מצוה, ואף ביקשתי מהם שיבחנו את בני על משנת תלמודו אשר קנה ב??גיעה רבה ועצומה.  בין היתר, נכנסתי אצל זקן האדמורי"ם ה"ה כ"ק מרן האדמו"ר מוויזשניץ- מאנסי שליט"א, שלאחר ששמע ממני שבני סיים את כל הששה סדרי משנה שמח מאד מאד, אך לאחר כמה רגעים סטר לו הרבי על לחיו ונתן לו שתי סטירות מצלצלות!  השתוממתי מאד ועמדתי בהלם ממה שראו עיני - ונפלאתי מאד - על מה זה ועל מה זה - ולמה מגיע זה לבני?! ועוד יותר נפלאתי בראותי שבני עומד על מקומו ברוגע ובשלוה, ועוד מחייך בהתרגשות...  בצאתי מן הקודש, שאלתי מיד את בני בתימהון: איך עמדת בשלוה והיית כ"כ רגוע בעת שהרבי נתן לך את הסטירות? האם לא פחדת מזה??השיב לי בני בהתרגשות כדברים האלו:

הייתי רגיל לשנן את לימודי בכולל דחסידי ראחמיסטריווקא בבארא פארק, ובאחד הימים מצאתי את הגליון "נועם שיח" (פרשת נשא תשע"ו, מס' 57 ) מונח על השולחן, ושם הובא דבר נפלא מכ"ק מרן אדמו"ר מוויזשניץ- מאנסי שליט"א, שכשבאים אליו עם "שעות צעטלעך" (בו רושמים כמה שעות למדו ברציפות), מאוד שמח הרבי מזה , והוא נותן לאות חיבה סטירה על כך, וכאשר הוא שמח ונהנה יותר מהרגיל,  עקב סכום גדול של שעות לימוד הנרשם בצעט'ל, הוא יכול ליתן על כך שתי סטירות מצלצלות! (וכן עשה לבני הב' ידידי' יהודה נ"י מישיבת "מאור יצחק" במאנסי), ועל כן - אומר הילד - התכוננתי שמסתמא הרבי ייהנה מכך שזכיתי לסיים ששה סדרי משנה, וייתן לי לאות הוקרה וחיבה סטירה על הלחי,  ויותר מזה שמחתי שהרבי נהנה מאוד ונתן לי שתי סטירות מצלצלות!...

http://h-y1.coi.co.il/