1622אורית וולף-מהאימפרסיוניזם ועד הבלוז

צילומים-יחצ"ן

במסגרת סדרת הבקר של אורית וולף "בחותם אישי" שמעתי קונצרט-הרצאה על "מהאימפרסיוניזם ועד הבלוז".

בקונצרט שמענו סונטה של פורה ושל רוול כאשר אורח התכנית היה הכנר חגי שחם.

כבכל המופעים של אורית וולף גם מופע זה היה מרתק ומענין ביותר.

זאת היתה תכנית של מוסיקה צרפתית.

שמענו סונטה לכינור ופסנתר מס 2 מאת רוול בביצוע וולף ושחם.

רוול נחשב לגדול המתזמרים. הוא גם תזמר את היצירה של מוסורגסקי"תמונות מתערוכה.יש האומרים שהיצירה הפכה למפורסמת ביותר בגלל התזמור של רוול.

ביצירה ששמענו הוא השתמש בכלים כגון נבל וכלי הקשה  שלא היו מקובלים.

רוול אהב את הבארוק .הוא כתב יצירות שבהם יש מבנה בארוקי.

הוא שומר את השלט של העבר אך ביצירותיו הוא מתפרע,מחדש  ורואה את המציאות לא תמיד כפי שהיא דהיינו מציאות מאוד אינדיבידואלית.

רוול הנו אימפרסיוניסט במוסיקה. פרוש המונח בעברית זה התרשמות.

האימפרסיוניזם הנו זרם אמנותי שמקורו בפריז בסוף המאה ה19 שיסד בעצם הצייר מונה.

העיקר בו הוא שהוא רואה את המציאות לא כפי שהיא אלא כפי שרואה אותה המתבונן בה או השומע אותה.

בציור אימצו זרם זה מאנה,רנואר ואחרים.

במוסיקה אנו מכירים את רוול,דביוסי,דה פאיה ואחרים..

המוסיקה שלהם מתאפינת בזאת שהסולמות שהם משתמשים בה אינם אחידים,הרגש אינו משחק תפקיד מרכזי והמלחינים בחיבור המוסיקה שלהם משתמשים בכלים שלא היו מרכזיים בתזמורת הסימפונית.

לדוגמה אפשר לציין את הנבל,החליל,האבוב,הקרן האנגילית הויולה ועוד כאשר כלי המיתר שהיו העיקר הפכו להיות פחות מרכזיים.

המוסיקה שלהם תיארה את הרגש  כפי שהם הרגישו את המציאות ולא כפי שהיא היתה למעשה.

זה היה סיגנון ריגשי שונה מהתקופה הרומנטית.

בהתחלה סיגנון זה התקבל בזילזול אך בהמשך הפך למקובל ומוערך.

בסונטה ששמענו רוול השתמש בצורות מוסיקליות קלאסיות כדי להציג את חידושיו .הוא מציין שהושפע ממוצרט ותקופת הבארוק.

הוא משלב ביצירותיו המעטות שהספיק לכתוב גם גאז אמריקאי.

בסונטה ששמענו, אפשר לומר משתקפים חייו שלא היו קלים.היצירה אינה מוסיקה קלה להקשבה.

אין בה סינטזה בין הכינור לפסנתר.

בפרק השני שלה אנו שומעים בלוז

רוול לוקח את הכינור שהוא כלי קלאסי והופך אותו לכלי שמחקה בלוז.הוא משתמש במיתרים ללא קשת ועם אותה אצבע עובר מצליל לצליל –גליסנדו.

בסונטה זו הוא משתמש באפקטים יחודיים ורבים.

בקיצור אין ביצירה זו בלקנטו. אין רומנטיקה יש בין השאר בלוז כביכול קלאסי.

מוסיקת הבלוז נחשבת למוסיקה שחורה,אם כי גם לבנים מנגנים אותה.

זהו סיגנון מוסיקלי שהתחיל כסיגנון עממי במיסיסיפי של שירים עצובים של שחורים באמריקה והתפתח לבלוז-רוק ,בלוז- קאונטרי ועוד.

זה סיגנון  הבעה של עצבות, מלנכוליה-צורה מוסיקלית בעיקר אמריקאית שחורה-אם לא רק .

הבלוז נחשב לאחד מיסודות הג'אז.

נגינתם של חגי שחם בכינור ואורית וולף בפסנתר היתה נהדרת והסבה הנאה גדולה ושלמה לקהל המאזינים.

לסיום הבקר המהנה והמענין  נוגנה הסונטה אופוס 13 מאת פורה.

פורה אהב רומנטיקה. אפשר לומר עליו שהוא המעבר בין הרומנטיקה לאימפרסיוניזם.

את יצירתו כתב כהערצה לאהובתו מריאן שבסופו של דבר התחתן איתה אך כמה חודשים לאחר מכן היא ביטלה את הנשואין.

ביצירה יש סוג של בדיחה בה הפסנתר הוא נגד הקצב של הכינור.כאשר כלי אחד כאילו מרגיז את השני.

בסופו של דבר יש ביצירה שיר אהבה  ובפרק המהיר כאילו תחרות בין שני הכלים.

לראות או לא לראות: בקר מענין. יצירות יפות. ביצוע מעולה.

בסידרה "מסעות ערב" וולף ונתן דטנר יציגו הופעת מקור חדשה בשם "אורית ודטנר מנגנים ושרים יוסי בנאי."כל זאת לצד הקלאסיקה המיתולוגית מבאך ועד בנאי.

המופע יתקיים ב5.12.17 במוזיאון תא אביב בשעה 20.00.

אין לי ספק שיהיה מענין ומעולה.

אלי ליאון

[email protected]

www.elybikoret.022.co.il

03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי

חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה

מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו

מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן

WORD PRESS