אהבה לא צומחת על העצים או נקנית בשוק, אך אם אדם רוצה להיותנאהב, הוא חייב ראשית כל לדעת כיצד לתת אהבה.

אושר זה הטבע שלך, זאת אינה טעות לחפשאחריו, הטעות היא לחפש אחריו בחוץ, במקום בתוכך.

אמרו חז"ל כי תלמיד חכם צריך שתהיה בומעט גאווה, בשיעור של שמינית שבשמינית. ומבארים בזה ,   שלכל מידה יש מקום בעולם, וגם למידת הגאווה, על כן תלמידחכם צריך לדעת להשתמש בגאווה בצורה נכונה .   כתב על כך הגאון מווילנא כי פרשתנו היא הפרשה השמינית,והפסוק השמיני בפרשה הוא "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת", הרי רמז בכך,שצריך תלמיד חכם ללמוד מפסוק זה, כי אפילו כשהוא מצליח ויש לו במה להתפארולהתגאות, כפי שאמר יעקב: "ועתה הייתי לשני מחנות" - בכל זאת עליולזכור, כי אך חסדי ה' יתברך הם אלה, ועל ידי כך יבוא לידי "קטונתי ".   וזה הרמז, שאפילו בשמינית שבשמינית שבגאווה  -  יש רמז לענווה - קטונתי ...

ישנם הרבה אנשים שיש להם קושי בקבלת החלטות, הםנמנעים לעיתים מאוד קרובות מלהחליט כי יש להם את הפחד שמא הם טועים, ולמעשה אחתהטעויות הגדולות בחיים היא להימנע מהחלטה .

אַל נָא תהִי מרִיבָה ּבֵינִיּובֵינֶָך" ) בראשיתי"ג, ח') (מתוך הספר "שמחה בבית" - בעריכת הר' משה מיכאל צורן (

את המעשה דלהלן סיפרהגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל, והיה מקדים ואומר שהסיפור שהוא עומד לספרהוא 'מסמר שיער' הדברים הובאו בקונטרס המופלא 'אגן הסהר' שיצא לזכרו של הגאוןז"ל .

מעשה ביהודי שהיה רגזןבמיוחד, והדבר הציק לו במאוד, שהרי כבר אמרו חז"ל שהרתחנים חייהם אינםחיים  ) פסחים, דף קי"געמוד ב' ( . מחמת כעסו ,   לא היה איש זה נסבל בביתו, וגם לא בקרב ידידיו. הוא ניסהלהיגמל מהכעס בדרכים שונות, אבל לא הצליח .  בשלבמסוים הגיע האיש למרן הסטייפלער זצ"ל, ותינה לפניו את צערו הגדול:"כבר ניסיתי את כל העצות שבעולם ולא הועילו לי", אמר האיש .

רבן של כל בני הגולה הביט בו ברוך,ואמר שיש עצה שיתכן ותגמול אותו מהכעס, אבל בתנאי אחד, "האם תהיה מוכןלקיים את התנאי שאציע בפניך?" - שאל . "  כל תנאי שיאמר לי הרב, לא יהיה קשה בעדי על מנת להיפטרמההרגל הנורא של הכעס", הבטיח האיש . "  לא אבקש ממך דבר קשה מדי", אמר לו מרן זצ"ל,"רק שתביט על הפנים שלי במשך חמש דקות תמימות, בלא הפסק והיסח הדעת כלל ".   היהודי שמע ושמח עד מאד. ראשית, באמת לא מדובר בתנאי קשה,ושנית ,   מי לא יסכיםלהסתכל על פניו של צדיק כהסטייפלער !   והנה, רבנוזצ"ל מתחיל לעשות פרצופים שונים ומשונים בפניו הקדושות והעדינות, עין אחתלמעלה ועין אחת למטה, לפתע הוא מראה פנים זועפות ,  מלאות חמה. וכך מחליף מפעם לפעם את פני קודשו ממבטים רגועים,לכאלה המביעים כעס וריתחה ...   והאיש עומדומשתאה לנוכח המראה הכול כך חריג, אך כיון שהתחייב להסתכל חמש דקות ברציפות, לאהזיז עיניו מפניו הקדושות של מרן זצ"ל, והיה זה עבורו סיוט בל יתואר ...   והנה, חלפו להם 5 הדקות  , והסטייפלער חוזרלתואר  ) ולטוהר (   פניו הרגילות. הוא פונה אל היהודי ואומר לו: "דע לך,כך נראה אדם כועס! ולא אחרת !"

''רבינו", אמר הגר"אגניחובסקי: "ביקש להראות לאיש את עצמו ב 'מראה  '  ולהציג בפניו כיצד הוא נראה כאשר הוא כועס, כדי שיבין וירגיש אתצורתו הנלוזה, ויחדל ממידתו הגרועה". ואכן, היהודי סיפר שההמחשה שלהסטייפלער מלווה אותו לאורך כל שנותיו, וכאשר הוא עומד לכעוס, הוא מצייר לעצמואת הבעות הפנים של אותו צדיק, ומיד הוא נמנע מן הכעס .