אם מגלים גנבשבא במחתרת מותר להרוג אותו, כי הגנב הזה מסוגל להרוג כשנתפס, והדין הוא, הבאלהרגך-השכם והרגו, אבל אם הבא במחתרת הוא אבא שרוצה לגנוב מהבן, אסור לבן להרוגאותו כי אבא לא יהרוג את בנו  ,  ובתורה כתוב שאם הבןהורג את אביו שבא במחתרת, חייב מיתה, רואים שהאב לא יהרוג את הבן, אבל הבן מסוגללהרוג את אביו.

ביום ח' טבת תלמי מלך יון הכריח את הסנהדריןלכתוב את התורה בלשון יונית והיה העולם חושך שלושה ימים, ט' טבת יארצייט של עזראונחמיה, י' טבת סמך מלך בבל על העיר .  כתוב באבודרהםשאם היה חל עשרה בטבת ביום השבת היו צמים גם בשבת, שכתוב בעצם היום הזה .  בחתם סופרכתוב שבכל שנה בעשרה בטבת יש נידון בשמים אם הגלות תמשיך או שתבוא כבר הגאולה .

החפץ חיים אומר שלאחים היו הרבה שאלות על התנהגותו הקשה של יוסף אליהם ועלהמאסרים, וכשאמר אני יוסף כבר הבינו את הכול למפרע, כך גם לעתיד לבוא כשיתגלהכבוד שמים ויאמר הקב"ה אני ה' כבר יובנו כל התלאות והצרות שהיו לכלל ישראלבמשך כל הדרות .

כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכייה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראלאלא מתוך בכייה, שנאמר "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם " ) ירמי'ל"א). ( מתוך מאמר של הגר"א דבורקס שליט"א (

הספר ההפוך (דבריםטובים - וירא)

שמענו מעשה מאלף אודות ראש ישיבהמסוימת, שישיבתו נקלעה לקשיים כספיים, עד שבשלב מסוים החליט לנדוד לאנגליה, כדילגייס כספים לקופת הישיבה .   הגיע למעונו שלגביר נכבד, הציג את עצמו וסיפר אודות הישיבה המעולה, ואף הציג בפני הגביר אלבוםמתלמידי הישיבה ותלמידיה השקדנים .   הגביר התפעל מאודמהדברים שהושמעו באוזנו ומהתמונות שהוצגו בפניו. ׳ימתין כבודו כמה רגעים עד שאלךלהביא את פנקס הצ׳קים שלי; אמר. טרם יצא מהחדר, ביקש ראש הישיבה רשות לעיין בספרהלימוד שהיה מונח על השולחן, והגביר השיב :  ׳ לעונג וכבוד יהיה לישכבוד הרב יעיין בספרי׳ .

הגביר שב, כשבידו האחת פנקס הצ׳קים, ובשנייה עט, התבונן ברב קוראבספר שהיה מונח על השולחן, ולפתע, התנצל הגביר ואמר: ייסלח לי כבודו, אבל הנניחוזר בי. החלטתי שאיני תורם לכם מאומה׳. ראש הישיבה התפלא, ׳מדוע? איזה פגם מצאתאצלנו?׳, ׳איני יכול לפרט׳, השיב. כשביקש ראש הישיבה שבכל זאת יספר לו מה אירעפתאום ,   המשיךבסירובו ונימק: ׳איני רוצה לפגוע בכם׳. הרב התקדם לעבר הדלת, ולפני שנפרד פנה אלהגביר :   יתראה,איני דורש ממך מאומה, אינך חייב לי כלום .   אבל הואיל נאבטובך לספר לי מה עומד מאחורי סירובך החד-משמעי לחרום; אני חש שקרתה כאן טעות.הגביר נענה לבקשה ואמר: ׳אני מאוד מצטער, אך איני מוכן לתרום לאחד שמציג עצמוכראש ישיבה, ואפילו לקרוא אינו יודע... ׳מדוע תאמר כך, מי סיפר לך שאיני יודעלקרוא?...׳ ׳כששבתי לחדר' הסביר הגביר, ׳ראיתי אותך מתבונן בספר שעל השולחן, אךהספר היה הפוך, ראשו היה כלפיך, והבנתי שאפילו את צורת האותיות אינך מכיר,במחילה... (הגביר חשב בליבו, שבוודאי האיש שלפניו אינו ראש ישיבה, אלא נוכלשמבקש להוציא ממנו צדקה במרמה)..

ראש הישיבה ביקש רשות לומר משפט אחדלפני שעוזב, והרשות ניתנה. ׳ראה נא, אני יליד צנעא שבתימן. בכל משך ילדותי,למדנו לפני ה מורי, כל התלמידים סביב ספר אחד בלבד. מקומי תמיד היה מול ה ׳מורי׳,בצד ראשו של הספר, כך שהורגלתי לקרוא בצורה הפוכה... ואמנם כיום כמובן שאני קוראגם באופן רגיל, אך כשמזדמן לי ספר הפוך, כפי שאירע זה עתה, אני פותח אותו מידוקורא בו באופן רהוט ;   תביא נא שניספרים, את האחד אתה תחזיק, ובשני אקרא הפוך, ותיווכח היאך אני קורא הפוך'... בעלהבית מיהר לעשות כדבריו, ואכן ראש הישיבה החל לקרוא במהירות ובאופן ברור. עיניושל הגביר התמלאו בדמעות. ׳אני מתנצל ומבקש את סליחתך על שלא דנתי אותך לכף זכות.תכנם נא בחזרה וארשום עבורכם את הציק...׳

מסיפור זה אפשר ללמוד את החובה הגדולההמוטלת עלינו לדון לכף זכות, וזו למעשה מצוות עשה מהתורה ׳בצדק תשפוט עמיתך׳(ויקרא י״ט, ט״ו). גם במקרה שבו אנחנו בטוחים, לכאורה, שפלוני לא נהג כשורה, לאכדאי לקבל החלטות פזיזות, אלא יש לנסות לדבר עמו, ללבן את העניין ולגלות מה עומדמאחורי מעשיו .