אמרי שפר כ"ו אב ה'תשע"ח

אומר רבנו האור החיים הקדוש שהעניים, הם המיוחדים בעם ישראל, ואין לזלזל בהם מחמת עניותם, ואדרבה, ה' יתברך עשה את העני, עני, כדי לזכות אחרים במצות צדקה ולהציל אותם מדינה של גיהינום.

ביום א' באלול מתחילים לתקוע בשופר, שופר פירוש שפרו מעשיכם.  שופר ר"ת ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה. פירוש להוציא את הרע. וע"י שופר אין פגע רע, שבזכות השופר לא יהיו עוד צרות. עוד ר"ת שופר ש'טן ו'אין פ'גע ר'ע.

בעל ה"התעוררות תשובה" זצ"ל כתב: "כבוד אאמו"ר זצ"ל בעל ה 'כתב סופר' אמר לי בשם אביו-רבנו ה חת"ס זצ"ל: 'דע בני, כי לא רק לצורך הלימוד זקוק אדם לרבי, אלא גם ליראת שמים, כי גם זאת היא פרק קשה בחיים, לאחוז בה במידה נכונה ולהשתמש בה בכוון הדרוש". )"ספרא דמלכא" - אוצר אמרות החת"ס(

''דבר אחד בטוח, ששום דבר אינו בטוח''

ויהיו לאות לבני ישראל" - (דרך עץ החיים(

סיפור סיפר רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: הדבר ארע בהיותי נער בישיבת "סלבודקא", בעיצומה של שמחת "שבע ברכות" בה השתתף ה"חזון איש" זצ"ל. קולות שמחה מהרחוב עלו באוזני המשתתפים, בעקבות תהלוכת הכנסת ספר תורה שהייתה ברחוב. שמחה רבה היא, אלא מאי? בית הכנסת אליו צעדו החוגגים, לא היה מהיראים לדבר ה'... החוגגים התלבטו: לצאת או לא לצאת? וה"חזון איש" פסק: יוצאים ללוות את ספר התורה!. ברם דעת אחד מתלמידי החכמים ששהה באותו מעמד, לא הייתה נוחה מהנהגת ה"חזון איש". הוא החליט להיוותר במקומו ולא לצאת ללוות הס"ת.

ה"חזון איש" יצא ושב בדממה, בלא לומר על כך מילה. שמחת שבע הברכות התנהלה כסדרה וזמן ברכת המזון הגיע. חשובי היושבים כובדו בברכות, ותורו של אותו תלמיד חכם הגיע לברך "אשר יצר את האדם בצלמו". אך המילים שיצאו מפי הרב היו "אשר יצר את האדם בחכמה"! רחש של פליאה עבר בין היושבים,  כשהרב שהתעשת ושב לברך בשנית, חזר שוב על טעותו: "אשר יצר את האדם בחכמה". כששב בשלישית על טעותו, עלתה על פני הנוכחים בת צחוק של ממש. באוויר ריחפה התחושה כי התורה גובה עלבונה! הקב"ה נפרע על ביזוי תלמידי חכמים! אותו רב שישב על מקומו ופגע בכבוד ה"חזון איש" כשלא יצא עמו ללוות את הס"ת, לקה ג' פעמים בביזיון ממש, לעיני כל קהל הנוכחים.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

http://dosanova.co.il/