ביקורת: יפו 1903 - נוקב, מרגש וקולח – דרמה חברתית על דו הקיום בין ערבים ליהודים – תיאטרון הבימה

מאת חיים נוי

יפו 1903 , העולה בתיאטרון הבימה, היא הצגה נוקבת, מרגשת וקולחת העוסקת באפיזודות המתרחשות באותה תקופה בין חבורת חלוצים, ערב עלייתם לקרקע בגליל, לבין הערבים המתגוררים ביפו. הבמאית לילך סגל להטטה עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא דרמה חברתית משובחת על דו הקיום בין ערבים ליהודים, המשליכה גם על תקופתנו.

המחזה נכתב על ידי אורי פסטר בהשראת חזיון, בלשון אותם ימים, שנכתב בשנת 1912 בשם אללה כרים, שחיבר לוי אריה אריאלי ונחשב למחזה הראשון בשפה העברית. החזיון לא החזיק מעמד רב למרות שהוצג בארץ ובארה"ב וגם יצירתו של אריאלי לא שגשגה היטב והוא ירד בשעתו מהארץ לארצות הברית נוכח קשייו בהתאקלמות בתנאי הארץועבר לעסוק בהוראה.

המחזה שעיבד פסטר עוסק בשתי אפיזודות מקבילות אודות החלוצים שהגיעו מרוסיה ליפו, אהבה בלתי אפשרית בין רוכל ערבי לבין נעמי שץ, ארוסתו של מנהיג הקומונה שמשון ברונסקול. שמשון גם חיבר ספר , מעין יומן חיים, שנגנב ממנו. מוכר הכעכים עלי מתאהב בנעמי והיא אמנם מכחישה כל רצון לקשר עימו אולם כנראה שהיא גם נמשכת לאהבה אסורה זו. מה יקרה כאשר אחד החלוצים יגלה את המפגש בין בני הזוג וכיצד תפתר התסבוכת שמתעוררת בהמשך.

מחזהו של אריאלי היה כתוב בשפה מליצית מאוד שלא הובנה לעתים בידי הקהל וגם המחזה הנוכחי כתוב בשפה שיש בה מיסודות אותה עברית של החלוצים מאותה תקופה.

ההצגה עולה באולם ברטונוב בהבימה, אולם המסודר בכעין אות חית ובתווך הבמה השטוחה. באולם עצמו פזור חול ים וכל התפאורה והתלבושות כאילו נלקחו מאותה תקופה.

ליאור כהן כובשת בתפקיד נעמי שץ והמונולוג שלה בסיום ההצגה הוא מרגש מאוד. ליאור מגלמת את התפקיד באורח משובח , קולח ומקצועי ואין ספק שיש לה פוטנציאל תיאטרלי רב.

ארז רגב מגלם נהדר ובכישרון רב את שמשון ברונסקול, מנהיג קומונת החלוצים ביפו וארוסה של נעמי.

שפי מרציאנו נפלא בתפקיד עלי מוכר הכעכים המתאהב בנעמי ומשחקו הוא שופע אמינות ומצוין.

אבו הוואדי, דודו של עלי ובעל המאפיה, מגולם באורח מעולה על ידי דב רייזר, המגיש תפקיד המהווה בית ספר לשחקנים.

נח יונטר חבר הקומונה מגולם בידי בן יוסיפוביץ המצוין והמגיש משחק אמין וטוב.

הילה שלו מגלמת היטב את ציפורה, מורה, חברת הקומונה. הילה שופעת כישרון בימתי וווקלי ויש לה נוכחות מקסימה.

יובל גנות מגלם יפה מאוד את קלמן אלכסנדרוב, אחראי על השמירה בפרדס ומשחקו נעים ומוצלח.

את ההצגה גונב אלכס קרול בתפקיד שמריהו פוגל, שומר וחבר הקומונה. קרול מגיש משחק משובח, מרגש ועוצמתי.

ארז יניב עצב תפאורה פרקטית ויעילה. חגי אלקיים אחראי למוזיקה והניהול המוזיקלי הטובים. זיו וולושין עצב תאורה נאותה. יובל כספין עצב את התלבושות התקופתיות הנאות. מיכל שי עצבה את התנועה היפה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים

צילום –אור דנון