כוח הרצון. במאמר זה נעסוק בהמון היבטים של הרצון של האדם, נתבונן פנימה על מה יוצר רצונות שונים אצל האדם ברמת המודע ותת המודע, מה גורם לאכזבות ומה גורם לאושר, מה יכול לעזור לאדם לקבל החלטות, כיצד להתמודד עם קשיים, כיצד לפתור בעיות ועוד. והכל מההיבט של הבנה טובה יותר של הרצון.

כוח הרצון הוא הכוח שמניע את העולם כולו. כל תהליך בעולם הן ברמה האישית אצל האדם עצמו, הן ברמה האנושית אצל בני האדם והן ברמה של היקום הכל מונע באמצעות הרצון. אצל האדם עצמו, כל פעולה שהוא עושה נובעת מהרצון שלו לעשות את אותה הפעולה, כי הרי הוא היה יכול לבחור לעשות אחרת ובכל זאת הוא בחר לפעול בצורה מסוימת בגלל הרצון החופשי שלו. גם אצל כל בני האדם כל פעולה באשר היא תכליתה ומטרתה היא למלא ולהגשים רצון של מישהו. הן פעולה טובה והן פעולה רעה, כולן נובעות מרצון של מישהו למלא את הרצון של עצמו ע"י הפעולה. וגם ברמה של היקום ניתן לומר כי הכל נובע מהרצון, דהיינו הרצון של האטומים (והחלקים הקטנים יותר) שיש בחומר לציית לחוקי הפיזיקה. כי אילו לא היה ברצונם של האטומים לציית לחוקי הפיזיקה הרי שהעולם לא היה קיים כפי שהוא. (ומה גורם לחוקי הפיזיקה לרצות להיות כפי שהם ? – על כך במקום אחר) . נמצא אם כן כי הרצון הוא זה שעומד בבסיסן של כל פעולות האדם והעולם. ולכן כוח הרצון הוא כ"כ חזק חשוב כי הוא זה שמניע את כל התהליכים וכל המעשים נוצרים כדי לשרת אותו וכדי למלא את הרצון.

אם נתבונן נראה כי כל רצון נובע מרצון אחר שחשוב ממנו וכל רצון מטרתו היא לשרת את הרצון החשוב ממנו. לדוגמא אדם קם בבוקר ורוצה ללכת למקום העבודה. הרצון הזה נובע מכך שיש לו לאדם רצון פנימי יותר לעבוד, שנובע מרצון פנימי יותר לקבל משכורת בסוף החודש, שנובע מרצון פנימי יותר שיהיה לו כסף, שנובע מרצון פנימי יותר שהוא יוכל עם הכסף לקנות משהו למישהו, שנובע מרצון פנימי יותר שאותו משהו יגרום לאותו מישהו וכולי ... ולכל רצון באשר הוא יש רצון אחר שקודם לו ושחשוב ממנו וכל רצון הוא אמצעי בלבד שמטרתו ותכליתו היא להגשים את הרצון שיצר אותו. (יש להוסיף ולומר כי העניין הזה עולה בקנה אחד עם כך שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקדמה לה וכולי כפי שניתן לראות בחוש.)

כידוע, יש "אמצעי" ויש "מטרה/תכלית". וניתן לומר כי ככל שהרצון הוא רצון פנימי יותר הרי שיותר ראוי לקרותו "מטרה/תכלית" וככל שהרצון הוא חיצוני יותר כך ראוי לקרותו "אמצעי". וזאת מחמת שהרצונות החיצוניים והסופיים הם רק אמצעים שמטרתם היא למלא את הרצונות ההתחלתיים והפנימיים שיצרו אותם ואת כל התהליך עד הפעולה הסופית. וא"כ ככל שרצון הוא פנימי יותר ומהותי יותר, כך הוא חשוב יותר וככל שהרצון הוא רצון חיצוני יותר, כך הוא פחות מהותי ופחות חשוב כי הוא רק משרת רצון אחר חשוב יותר.

כמו כן לכל אדם יש רמות שונות של מודעות. יש את רמת ה"מודע" ויש את רמת "תת המודע". המודע ותת המודע אלו לא 2 דברים נפרדים, אלא אלו 2 רמות שיש לאדם בכל רמת פעולה ורצון. ז"א יש רמות שונות של מודע ויש רמות שונות של תת מודע בכל פעולה שהאדם עושה ובכל רצון שהאדם רוצה. כל רמה שהיא עמוקה יותר היא נקראת תת מודע ביחס לרמה שמעליה עד אין סוף. וניתן להבין כי יש קשר ישיר בין הרצונות של האדם לבין הרמות והרבדים השונים של התודעה שלו. ככל שהרצון פנימי יותר כך הוא מזוהה יותר עם התת מודע וככל שהוא חיצוני יותר כך הוא מזוהה יותר עם המודע. ניתן גם לומר, כי הרצון הסופי שיצר את הפעולה הסופית שהאדם בחר לעשות, הוא הרצון החיצוני ביותר שהוא הרמה של ה"מודע" עצמו. והרצון הפנימי ביותר שהניע את כל התהליכים והרצונות שבסופם יצרו את הפעולה האחרונה, הוא הרצון האמיתי של התת מודע באמת. וכל מה שבאמצע, ככל שהוא קרוב יותר לרצון פנימי יותר שנובע מהתת מודע, הרי שהוא חשוב יותר וככל שהוא רצון רחוק יותר וחיצוני יותר, כך הוא רצון חשוב פחות שמטרתו היא לשרת בכלל משהו אחר חשוב יותר.

נמשיך להתבונן ונראה כי הרמה החיצונית של הרצון שיש לכל אדם משתנה כל הזמן ועוברת מרצון לרצון. בכל רגע האדם רוצה משהו אחר ברמת הרצון החיצוני שלו. אך הרצונות הפנימיים יותר של האדם ברמות העמוקות יותר לא משתנים כ"כ מהר. וככל שמעמיקים פנימה יותר אל הרמות העמוקות יותר של הרצון, כך הרצונות מלווים את האדם לאורך יותר זמן. והרצון הבסיסי ביותר של האדם שלא משתנה אצל האדם לעולם, הוא הרצון למלא את רצונו של עצמו. ולצורך ההמחשה בלבד: בכל יום מספר פעמים ביום האדם בוחר מחדש מתי איך ומה לשתות. זהו רצון שמשתנה אפילו כמה פעמים ביום כל יום. אבל ברמה העמוקה יותר הרצון של האדם, האדם רוצה להרוות את הצמא שלו וזה רצון שלא משתנה מיום ליום אלא הוא רצון קבוע מאחר שהוא רצון פנימי יותר.

ניתן גם לומר כי לכל הרצונות הסופיים שיש לאדם יש המון מכנים משותפים שהם אלו הרצונות העמוקים יותר שיוצרים את הרצונות הסופיים. ולכל רמת עומק של רצונות גם לה יש מכנה משותף שיוצר אותה ושעומד בבסיסה והוא הרמה העמוקה יותר, עד שמגיעים לשורש הרצון של תת המודע / נפש האדם וכולי. בדיוק כמו בדוגמא הנ"ל, הרצון לשתות סוגי שתייה שונים, נוצר מהמכנה המשותף שהוא לשתות, שנוצר מהמכנה המשותף שהוא להיות בריא וכולי, עד שמגיעים לרצון הבסיסי ביותר והוא הרצון למלא את הרצון של עצמו.

אם נתבונן גם נראה כי ככל שאנחנו מעמיקים יותר לרמות עמוקות יותר של הרצון, הרי שנוצרים מכנים משותפים גם בין בני אדם שונים. דהיינו כי לעולם שום רצון חיצוני של אדם אחד אינו זהה בדיוק לרצון חיצוני של אדם אחר, כי הם הרי 2 בני אדם שלהם יש רצונות שונים בכל רגע מחדש. יחד עם זאת כאשר מסתכלים על הרצונות ברמות העמוקות יותר של האדם, רואים פתאום כי יותר ויותר בני אדם רוצים בכלל את אותו הדבר, כגון להיות בריאים, לחיות בשלום עם עצמם וכולי. וניתן גם להבין כי הרצון הבסיסי ביותר של כל בני האדם ברמת התת מודע העמוקה ביותר של האדם, הוא רצון זהה אצל כל בני האדם באותה המידה. וכל אי ההסכמות שנוצרים בין בני אדם, נוצרים רק בגלל התנגשות של רצונות חיצוניים כדלהלן.

וזה לכשעצמו זה דבר מופלא מאוד, שבעצם אנחנו רואים כי מרצון אחד פשוט שיש לכל בני האדם נמשכים ונוצרים ממנו המון רצונות שונים שמשתנים אצל כל אדם בכל רגע מחדש למרות שבבסיסם עומד הרי רצון אחד כנ"ל. אם נתבונן גם על היקום שסביבנו נראה כי כל חפץ עשוי מחומר מסוים, שבשורשו עשוי מחומר בסיסי יותר, שבשורשו עשוי מחומר עוד יותר בסיסי, שבשורשו עשוי מאטומים, שבשורשם עשויים מפרוטונים ונייטרונים וכולי שבשורשם נובעים בסופו של דבר מחומר אחד (שעוד לא הוגדר מדעית בצורה פורמאלית) ומאותו הדבר נוצרים כל הדברים שיש בעולמנו למרות שבשורשם הכל אחד. בדיוק כמו הרצונות של בני האדם – וזה דבר שהוא מופלא למתבונן כיצד מדבר שהוא במהותו אחד, נוצרים דברים שונים (ועל כך במקום אחר) .

ונחזור לרמה המעשית יותר. אם נמשיך להתבונן נראה כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך קיימות יותר אלטרנטיבות להשיג את אותו הרצון. וכן להפך, ככל שהרצון חיצוני יותר, כך יש פחות אלטרנטיבות להשיג אותו. לדוגמא: אדם צמא רוצה לשתות מיץ תפוזים. את הרצון הזה ניתן ליישם רק על ידי שתיית מיץ תפוזים. אם נלך רצון אחד פנימה ואחורה, האדם בכלל רוצה לשתות משהו מתוק וטבעי שממנו נוצר הרצון לשתות את המיץ תפוזים. ואת הרצון הזה יש יותר דרכים להשיג אותו כי ניתן לשתות סוגי שתייה נוספים שונים ממיץ תפוזים. ואם נלך עוד רצון אחד אחורה ופנימה יותר, לאדם יש בכלל רצון להרוות את צימאונו ולהיות בריא ואת הרצון הזה כמובן קל יותר להשיג מאחר שיש יותר אלטרנטיבות ליישם אותו. ואם עדיין אין לו מה לשתות בכלל, הרי שהוא יכול לדוגמא לאכול גם פרי או מאכל שגם בו יש נוזלים וכן הלאה. נמצא אם כן, כי ככל שהרצון פנימי יותר וחשוב יותר, כך קל יותר להשיג אותו ביותר דרכים. ומצד שני ככל שהרצון רחוק יותר וחיצוני יותר כך גם מצטמצמות האפשרויות של האדם להשיג את אותו הרצון בדיוק.

נמשיך להתבונן וננסה להגדיר מהו טוב ומהו רע. ננסה להתבונן על כל האנשים בעולם שטוב להם ועל כל האנשים בעולם שרע להם. ננסה להתבונן על כל הדברים בעולם שאנחנו קוראים להם רע ועל כל הדברים שאנחנו קוראים להם טוב. ומה נגלה ? מהו אותו מכנה משותף שיוצר את הטוב ואת הרע ? התשובה על כך היא כי טוב = אחדות הרצון והמציאות, ורע = ריחוק והגדלת הפער שבין הרצון למציאות. ז"א יכולות להיות 2 אפשרויות בלבד שיגרמו לאדם לרע. או שיש לאדם משהו במציאות שלו שהוא לא רוצה אותו, או שאין לאדם משהו במציאות שלו שהוא כן רוצה אותו. ובקצרה, כאשר המציאות נוגדת את הרצון של האדם הרי שמשם נוצר רע ולהפך, ככל שהרצון והמציאות של האדם עולים יותר בקנה אחד הרי שאז האדם הופך להיות מאושר יותר. כי רע באשר הוא, נובע מגודל הריחוק שבין המציאות לבין הרצון של האדם וטוב באשר הוא נובע מרמת הקרבה שבין הרצון של האדם לבין המציאות שלו. נמצא אם כן כי הטוב הוא בעצם איחוד בין הרצון למציאות והרע נובע מחמת הריחוק שבין הרצון לבין המציאות.

וזה דרך אגב אומר, כי הרצון הבסיסי ביותר של כל בני האדם הוא הרצון ב"טוב" ! וגם ההוא שעושה רע, הרי שבתוך תוכו הוא רוצה טוב. כי טוב הוא מילוי הרצון ויצירת מציאות שבה הרצון והמציאות הם אחד. והרצון הבסיסי ביותר של האדם הוא הרצון למלא את הרצון של עצמו, דהיינו הרצון ליצור "טוב" עבור עצמו. וזה בעצם אומר כי כל הרע שבעולם הוא בכלל נובע בגלל שמישהו רצה לעשות טוב, אלא שבדרך זה פגע ברצונות של אנשים אחרים, כי הוא לא היה מספיק חכם לדעת כיצד לעשות משהו שהוא מספיק טוב ושהוא טוב גם עבור עצמו וגם עבור אחרים. ולכן בעצם תמיד ניתן למצוא בכל דבר רע לפחות נקודה חיובית אחת , כי הרע עצמו נוצר ממשהו שהוא בבסיסו בכלל טוב. ועל ידי זה שמוצאים את הטוב שברע, על ידי זה ניתן להפוך גם את הרע ביותר לטוב , כי גם מי שכביכול רוצה לעשות רע, בפנימיות שלו הוא בכלל רוצה לעשות טוב כנ"ל. וניתן להשתמש באותו כוח חיובי פנימי שיש בו שרוצה רק טוב, כדי להראות לו כיצד הוא יכול לעשות טוב יותר שלא יפגע באף אחד אחר ושעוד יעשה גם טוב לאנשים אחרים.

ונחזור לעניין הרצון. כפי שכבר התבאר, ככל שהרצון של האדם חיצוני יותר, כך קיימות פחות אלטרנטיבות ליישם אותו. וככל שהרצון פנימי יותר כך קיימות יותר אלטרנטיבות ליישם אותו. וזה בעצם אומר כי עיקר הרע של האדם נוצר לא בגלל רצונות פנימיים שלו אלא בגלל רצונות חיצוניים שלו, וככל שהאדם יתחבר יותר לתת המודע שלו ולרצונות פנימיים שלו כך יהיה לו טוב יותר ! ונסביר: כי הרי אמרנו שהרע נובע מכך שיש התנגשות בין הרצון של האדם לבין המציאות שלו ואמרנו גם כי ככל שהרצון חיצוני יוצר כך יש פחות דרכים להשיג אותו. ומכאן ניתן להבין כי כאשר אדם מתמקד ברצונות חיצוניים, הוא מגדיל את האפשרות לכך שיהיה לו רע, מאחר שיש פחות אפשרויות ליישם אותם. וככל שהאדם מנסה להגשים רצונות פנימיים יותר שלו, הרי שכמות האפשרויות ליישם אותם גדלה וכל הוא מגדיל את הטוב בחיים שלו. לדוגמא, אותו אדם הנ"ל שרצה לשתות מיץ תפוזים, אם הוא יזדהה ויגדיר את הרצון שלו לשתות מיץ תפוזים כמטרה, הרי שהוא מגדיל את הסיכוי שיהיה לו מצב של רע בגלל האפשרות שלא יהיה לו דווקא מיץ תפוזים. מצד שני, אם הוא זוכר כי הרצון לשתות מיץ תפוזים הוא רק אמצעי אך לא מטרה ושהמטרה היא בכלל לא להיות צמא, הרי שאז הוא מגדיל את האפשרויות שלו למצוא דברים לשתות ומגדיל את הסיכוי שיהיה לו טוב יותר בחיים.

ומכאן מעצם ניתן להסיק מסקנה חשובה והיא כי אם רע לך בחיים, זה רק בגלל שאתה לא קשוב לרצונות הפנימיים שלך, כי ככל שהרצון שלך פנימי יותר, כך בהכרח קיימות יותר דרכים להשיג את אותו הרצון כך שלא אמור להיות לך רע אל רק טוב. וכל הרע שיש לאדם נוצר רק מכך שהוא הופך את האמצעי למטרה, דהיינו שהוא הופך את הרצונות החיצוניים והסופיים שלו למטרות, למרות שהם בכלל שאמצעי לשרת רצון אחר. כי כנ"ל כאשר האדם מתבונן יותר ויותר פנימה, אז הוא מגיע לרצונות חשובים יותר ועמוקים יותר שאותם לשמחתנו הגדולה גם ניתן יותר בקלות ליישם ולהשיג (הדברים החשובים ביותר עבור האדם הם הזמינים ביותר עבורו, כגון: אויר, מים, שמש וכולי) כנ"ל. נמצא אם כן, כי אם אתה רוצה שיהיה לך יותר טוב בחיים, עליך להתבונן פנימה יותר ולנסות להגשים את הרצונות הפנימיים שלך יותר, שהם גם חשובים יותר וגם קל יותר להשיג אותם. ובכל פעם שרע לך, הרי שזו אינדיקציה לכך כי אתה לא מסתכל על העיקר אלא על הטפל ומטרת הרע היא להזכיר לך כי יש דבר אחר חשוב יותר וטוב יותר שהוא רצון פנימי שלך יותר ששכחת אותו ושכאשר תזכור את אותו הרצון החשוב יותר והפנימי יותר, כך יהיה לך קל יותר להשיג אותו ויהיה לך טוב יותר.

גם, עיקר הקושי של האדם בחיים לקבל החלטות נובע מכך שהוא שוכח את המטרות הפנימיות יותר והחשובות יותר ומתמקד ברצונות חיצוניים. לדוגמא נניח שלאותו אדם יש התלבטות מה לשתות מיץ תפוזים או מיץ גזר או אולי בכלל משהו אחר ושהוא לא מסוגל להגיע להחלטה והוא מאוד מבולבל ולא יודע מה לעשות ומה להחליט. אבל ממה ההתלבטות שלו נוצרת ולמה קשה לו לקבל החלטה, כי הוא הפך את הרצון שהוא אמצעי למטרה. הוא שכח כי המטרה היא לשתות משהו ולא משנה בכלל מה וגם מים זה מספיק טוב. נמצא אם כן כי התמקדות בעיקר, עוזרת לאדם לקבל החלטות נכונות יותר. כי כאשר האדם מתמקד בעיקר, אז קל לו יותר להחליט מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, מה הטפל ומה העיקר. ועל ידי זה הוא מסוגל לקבל החלטות טובות יותר מהר יותר וכולי.

ניתן גם לראות כי כל הטעויות בעולם נוצרות בעיקר בגלל שלא קישרו את הפעולה הסופית למטרה הפנימית והראשונה. כי הרי מהי בחירה מוטעית, בחירה מוטעית היא כאשר האדם מבצע פעולה שנראית כנכונה מאחר שהיא משרתת רצון חיצוני כלשהו, אך היא לא משרתת רצון פנימי יותר וחשוב יותר. לדוגמא: עובד מקבל החלטה שגויה בתום לב שמתברר שההחלטה הסופית של אותו עובד גרמה נזק לארגון. ומה בעצם קרה ? כאשר העובד קיבל את ההחלטה הסופית שלו, לא היתה מול עיניו המטרה הסופית והחשובה יותר של הארגון, או שהוא לא ראה כיצד הפעולה הסופית שלו משפיעה על המטרה החשובה יותר של הארגון (בהנחה שהיתה דרך לדעת, או לדעת שאם אינך יודע כיצד הפעולה יכולה להשפיע, אז עליך אולי להימנע ממנה) . ונמצא אם כן, כי מה שיצר את הטעות נבע מכך שהרצון הסופי שלו לבצע את הפעולה הסופית, לא עלה בקנה אחד עם הרצון החשוב יותר שלשמו הרי הוא בכלל מועסק בארגון. ולכן נאמר, איזהו חכם ? הרואה את הנולד, כי סוף מעשה במחשבה תחילה. וצריך לקשר את סוף המעשה למחשבה שהיתה בהתחלה שהיא החשובה יותר ולראות את הנולד וכיצד הפעולה הסופית תשפיע על המחשבה הראשונה החשובה יותר.

גם, כל המחלוקות והמריבות שיש בעולם בין מדינות, בין אנשים, בתוך המשפחה ואפילו בין האדם לעצמו כל המחלוקות נובעות מחמת ההתנגשות שיש בין הרצונות החיצוניים השונים שיש לצדדים השונים. כי כאשר מסתכלים פנימה, שם הרצונות של כל בני האדם זהים יותר ושם הסיכוי לשלום גדול יותר. והדבר הזה נכון גם לגבי המחלוקות שיש לאדם עם עצמו. כי לכל אדם יש בלבולים שונים ומריבות שונות שלו עם עצמו, שנובעות מחמת זה שיש לאדם רצונות חיצוניים שמתנגשים אצלו אחד בשני וגורמים לאדם ללחץ ולעצבים. והכל נגרם בגלל שהאדם שוכח את הרצונות החשובים יותר והפנימיים יותר. כי כפי שהוסבר כנ"ל, ככל שהרצון פנימי יותר, כך הוא חשוב יותר וכך יש יותר דרכים להשיג אותו וכך האפשרות להתנגשות בין הרצונות השונים מצטמצמת. ולכן לעולם אם רע לאדם והאדם מבולבל ולא יודע מה לעשות, על האדם להירגע ולהתבונן פנימה ולנסות להבין עם עצמו מה הוא באמת רוצה בתוך תוכו ברמות העמוקות יותר של תת המודע שלו. ועל ידי זה האדם יגיע מהר יותר לטוב ביותר עבורו ולהיות בשלום עם עצמו. ואם עדיין רע לו, הרי שהוא לא באמת מצא את הרצון הפנימי ביותר שלו, כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך אמורות להיות יותר דרכים ליישם אותו כנ"ל. ולכן, לעולם, אם רע לך, זה נובע אך ורק בגלל שאתה לא מקשר את הרצון שלך לרצון שממנו הוא נובע, כי תמיד אם תלך רמה אחת פנימה יותר, תמיד תראה כי יש דרך ליישם אותו כדי שיהיה לך טוב.

ולפני סיום נאמר כי בעצם ראינו כי כל הפעולות שקורות בעולם מונעות על ידי הרצון כנ"ל. וזה גם מה שגורם לכך כי כוח המחשבה הוא החזק ביותר, כי בעצם הרצון קיים רק ברמת המחשבה. והמחשבה הראשונה שמניעה כל תהליך היא הרי הרצון. וכוח הרצון וכוח המחשבה עולים בקנה אחד ולכן הם חזקים כ"כ.

סיכום: הבנו כי כוח הרצון הוא הכוח החזק ביותר וכי הוא זה שמניע את כל מה שקורה בעולם. הבנו גם כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך הוא חשוב יותר וכך קל יותר להשיג אותו. הבנו גם כי ככל שהאדם מקשר את הפעולות הסופיות שלו לרצונות הפנימיים יותר שלו, כך הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות יותר ובקלות יותר. הבנו גם כי כל המחלוקות שבעולם וכל הסיבה שהאדם לא נמצא בשלום עם עצמו, נובעת מכך שהאדם הופך את האמצעי למטרה ואת הרצונות החיצוניים הפחות חשובים לחשובים. הבנו גם כי "רע" פירושו שהמציאות אינה מתאימה לרצון ו"טוב" פירוש שהמציאות מתאימה לרצון. הבנו גם כי אם רע לאדם, זה בעצם אומר שהמציאות שלו לא מתאימה לרצון שלו, וזה נובע רק בגלל שהוא נתקע על רצון חיצוני ולא פנימי, כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך יש יותר דרכים ליישם אותו. ולכן אם רע לאדם על האדם לבדוק ולראות שהרצונות שלו יהיו רצונות פנימיים יותר ולא חיצוניים, כי הרע נובע רק מחמת הריחוק של הרצון החיצוני מהתכלית ומהמטרה של אותו הרצון, שהוא הרצון הפנימי יותר שבוודאות יש דרך נוספת אחרת להשיג אותו כדי שיהיה לאדם טוב.

מסקנות: חשוב לאדם שיקצה לעצמו בכל יום זמן להתבוננות ולחשבון נפש , שבהם הוא יתבונן פנימה ויראה עד כמה הוא זוכר לקשר את הפעולות והרצונות הסופיים והחיצוניים שלו, לרצונות הפנימיים והחשובים ביותר שלו. חשוב לאדם לעשות סדר ברצונות שלו, להבין מהו רצון פנימי ומהו רצון חיצוני. חשוב לאדם לוודא כי הוא לא הופך את הרצונות החיצוניים שלו למטרות, כי זה מתכון בטוח ליצירת רע. חשוב לאדם להסתכל פנימה ולהתבונן מה חשוב לו באמת ולמה הוא באמת רוצה דברים מסוימים. ואז לשאול את עצמו האם אני באמת מגשים את הרצונות הפנימיים שלי ? איך אני יכול להגשים טוב יותר את הרצונות הפנימיים שלי החשובים לי יותר ? האם סדר היום שלי באמת משרת את הרצונות החשובים ביותר שלי וכולי.

כמו כן בכל פעם שרע לאדם או שקשה לו לקבל החלטה, עליו לדעת כי זה נובע אך ורק מחמת זה שהוא לא מקשר מספיק טוב את הרצונות הפנימיים שלו לפעולות והרצונות החיצוניים שלו. ובכל פעולה שהאדם עושה עליו להשתדל לקשר אותה לתכלית הסופית שלה. לדוגמא כאשר אתה קם בבוקר לעבוד, תנסה תמיד לזכור מהי המטרה הסופית והתכלית של הכל ועל ידי זה היום שלך בוודאות יהיה טוב יותר. בכל פעם שמשהו מכעיס אותך, תמיד תתבונן על התכלית וזה בוודאות ירגיע אותך ! כי הרע הרי נוצר בגלל שהאדם שוכח את התכלית של הרצונות שלו. ולכן ככל שהאדם יזכור תמיד מהם הרצונות הפנימיים ביותר שלו, כך יהיה לו טוב יותר. בהצלחה.

קרא עוד על פיזיקה , נקודות חיוביות , צרות , חשבון נפש , אחד , מציאות , תכלית , לחץ , מדע , קושי , חשיבה חיובית , רצון , התמקדות , פתרון בעיות , רע , טעויות , רוגע , אימון אישי קאוצינג , תהליך , אושר , הצלחה , מכנה משותף , יעוץ , מודעות , כוח המחשבה , החלטות , תת מודע , שינויים , פירוק לגורמים , בחירה חופשית , טוב , כעס , מחלוקות מריבות , עובדים ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה www.eip.co.il