דף הבית

דיאטה ותזונה

שומנים במזון

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
התייחסות מומחי התזונה ורשויות הבריאות לשומנים במזון עברה תהפוכות ושינויים רבים בעשרות השנים האחרונות. המצב כיום הוא שיש בלבול רב בנושא, דעות וגישות סותרות ולפעמים גם מידע מטעה כתוצאה מאינטרסים כלכליים של גורמים שונים. מאמר זה מציג את הדברים באור שונה קצת מהמקובל.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>שומנים במזון</title> <meta name="description" content="התייחסות מומחי התזונה ורשויות הבריאות לשומנים במזון עברה תהפוכות ושינויים רבים בעשרות השנים האחרונות. המצב כיום הוא שיש בלבול רב בנושא, דעות וגישות סותרות ולפעמים גם מידע מטעה כתוצאה מאינטרסים כלכליים של גורמים שונים. מאמר זה מציג את הדברים באור שונה קצת מהמקובל."> <meta name="keywords" content="אומגה,הומוגניזציה,חומצות,חמאה,טראנס,טריגליצרידים,כולסטרול,מוקשים,מרגרינה,עמיד,פשתן,קוקוס,קנולה,רדיקלים,רווי,שומן,שומנים,שמן"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>שומנים במזון</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="שומנים במזון" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author184.aspx ">ד"ר עידן סער</a></strong><br/> <br/><p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">השומנים עשויים מחומצות שומן (העשויות מפחמנים ומימנים) הקשורות לגליצרול. הם חיוניים לגוף לתפקידים רבים כגון בניית קרומי התאים, קרישת דם, ספיגת ויטמינים ומינרלים, ייצור הורמונים, אכסון אנרגיה, סיכוך תאי עצב, ריפוד איברים חיוניים, הגנה נגד קור ועוד. כ-60% מתכולת המוח הם שומנים!</span></span></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">מרבית השומנים בגופנו ובמזון שאנחנו אוכלים נמצאים בצורה של טרי-גליצרידים, כלומר – 3 שרשרות של חומצות שומן המחוברות למולקולה של גליצרול. </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">רמה גבוהה של טרי-גליצרידים בדם נחשבת כסימן לסיכון גבוה לחלות במחלת לב. אך טרי-גליצרידים אלה אינם באים ישירות מהשומנים שבמזון, אלא הם מיוצרים ע"י הכבד מעודפי סוכרים שהגוף לא ניצל לצורכי אנרגיה ונאלץ לאכסנם בצורה כלשהי. עודפי סוכרים אלה באים מכל מזון המכיל פחמימות, אך בעיקר מסוכר לבן וקמח לבן.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">אין שום הוכחה לכך שיש קשר בין אכילת מזון עשיר בשומן רווי ובכולסטרול לעלייה ברמת הכולסטרול בדם או במחלות לב.<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>מרבית המחקרים שאינם מגמתיים מראים שההיפך הוא הנכון...</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">כ-30% מאספקת הקלוריות בתזונה הממוצעת בארה"ב באה משומנים רב בלתי-רוויים. ההמלצה היא להסתפק בכ-4% מהקלוריות שיבואו משומנים רב בלתי רוויים: כ-2% אומגה 3 וכ-2% אומגה 6.<br />צריכת יתר של שומנים רב בלתי רוויים תורמת להתפתחותן של מחלות רבות כולל מחלות לב, פגיעה במערכת החיסונית, פגיעה בכבד, בבלוטת התריס, בהורמונים הקשורים לאברי המין, בעור ובריאות, הפרעות בעיכול, הפחתת יכולת הלמידה, פגיעה בגדילה ועליה במשקל. יש מחקרים הטוענים ששומנים אלה מאיצים את ההתפתחות המינית אצל הצעירים וגורמים לילדות לקבל מחזור כבר בגיל 11 (לעומת 16 או יותר בעבר).</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">אחת הסיבות לכך ששומנים רב בלתי-רוויים גורמים לכל-כך הרבה בעיות בריאות היא, נטייתם להתחמצן או להתעפש בחשיפה לחום, לאויר הפתוח וללחות (מה שקורה בבישול ובשאר תהליכי עיבוד מזון). שומנים מעופשים מאופיינים בכמויות של רדיקלים חופשיים התוקפים את קרומי התאים וכדוריות דם אדומות ואף פוגעים ב-</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">dna/rna</span><span style="font-size:10pt;"> <span lang="he">דבר העלול לגרום למוטציות גנטיות.</span></span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">השומנים הרב בלתי רוויים הנפוצים כיום בשוק מופקים מתירס, סויה, חמניות, כותנה וחריע. שמנים אלה מכילים הרבה אומגה-6 ומעט מאד אומגה-3. במקום היחס המומלץ של 1:1 בין אומגה-3 ואומגה-6 יוצא שבתזונה המודרנית <span style="mso-spacerun: yes;"> </span>צורכים בארה"ב בממוצע פי 15 (ולפעמים זה מגיע אף לפי 50) אומגה-6 יותר מאומגה-3. זה מתבטא ביותר דלקות, החלשת המערכת החיסונית, פגיעה בתפקוד העצבים והמוח ועוד.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">שמן קנולה אינו מומלץ כי הוא מתקלקל מהר, גורם למחסור בויטמין </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">e</span><span style="font-size:10pt;" lang="he"> וכן בעיות נוספות.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">שומנים רוויים חיוניים לגוף לתפקודים רבים כמו בניית קרומי התאים, קשירת הסידן הנחוץ לבניית העצמות, הגנה על הכבד מאלכוהול ורעלנים שונים, חיזוק המערכת החיסונית, הגנה על הלב ועוד.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">כולסטרול הינו חומר חיוני ביותר לתפקודים רבים מאד בגוף. כולסטרול גבוה בדם אינו הגורם למחלות לב וכלי-דם אלא הוא ביטוי לניסיונות נואשים של הגוף להגן על עצמו, בעיקר במצבים של חוסר מים ו/או עודף חומציות ו/או עודף רדיקלים חופשיים. הורדת רמת הכולסטרול בעזרת תרופות בלי לטפל במקור הבעיה עלולה להיות מסוכנת מאד.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">שומנים מוקשים (כגון מרגרינה) הם שומנים צמחיים, בד"כ מהסוגים הזולים ביותר, אשר עוברים מספר תהליכים, שהעיקרי בהם הוא הוספת אטומי מימן ההופכים שומנים אלה לשומנים רוויים. הבעיה העיקרית בשומנים אלה הן היווצרותן של חומצות טראנס. חומצות שומניות אלה הן רעליות לגוף, אך מכיון שהן דומות מאד לחומצות השומן המקוריות, מערכת העיכול לא מזהה אותן כרעליות והן עוברות לדם ומצטרפות לתאים, שם הן תקועות ומשבשות את תהליכי החיים של התאים.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">צריכת שומנים מוקשים קשורה להתפתחותן של מחלות רבות נוספות כמו הסתיידות עורקים, סוכרת, השמנה, אי-תפקוד של המערכת החיסונית, מומי לידה, קשיים בהנקה, ירידה בחדות הראיה ובעיות בעצמות ובגידים.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">אכילת מרגרינה גורמת לעליה כרונית בכולסטרול בדם וקשורה בוודאות להתפתחות מחלות לב.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">בתהליך הומוגניזציה (כמו זה שהופך חלב רגיל לחלב עמיד) עוברים השומנים סינון דרך חורים זעירים בלחץ גבוה. זה גורם לכך שחלקיקי השומן יהיו כה קטנים כך שהם נשארים במצב תרחיפי בחלב במקום לצוף למעלה. תהליך זה הופך את השומנים והכולסטרול ליותר רגישים להתחמצנות ולעיפוש ויש מחקרים המצביעים על כך ששומנים מהומגנים עלולים לתרום להתפתחותן של מחלות לב.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li></ul> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">המלצות:</span></span></span></strong></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">השומנים היציבים והמומלצים ביותר הם (לפי סדר האיכות): שמן קוקוס, שמן אבוקדו ושמן זית. שמן קוקוס הוא ברובו שומן רווי והוא לא מתקלקל גם בחימום. שמן זית (בכבישה קרה) הוא ברובו שומן חד בלתי רווי. הוא אמנם מתקלקל קצת בחימום, אך בסה"כ הוא יציב למדי ועקב זמינותו לנו, זוהי הבחירה המומלצת.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">להמנע ככל האפשר מאכילת מאכלים המכילים את השומנים הצמחיים הנפוצים. זוהי משימה לא פשוטה מאחר וכמעט כל החטיפים, מיני מאפה, צ'יפס, גלידות, שניצלים צמחיים ושאר מוצרים מתועשים מכילים שומנים אלה.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">אם גלידות שמנות – אז עדיף גלידות העשויות על טהרת השמנת.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">מבחינת השומנים – מאכלי בשר עשויים להיות עדיפים בחלק מהמקרים על תחליפי הבשר המתועשים (כגון השניצלים הצמחיים)...<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>אחת הבעיות בשומני הבשר (ובעיקר בבשר בקר) היא כמות גדולה של חומצה ארכידונית אשר עלולה להגביר דלקות בגוף ולהחליש את המערכת החיסונית.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">חיוני שיהיו שומנים בכל ארוחה. כמות השומנים המומלצת משתנה מאדם לאדם. כנקודת מוצא אפשר להתייחס לגישה האומרת שכמות הקלוריות שאנחנו מקבלים משומנים צריכה להיות כ-30-40% מסה"כ הקלוריות שאנחנו צורכים (מבחינת משקל זה אומר שהשומנים צריכים להיות כ-15% ממשקל המזונות שאוכלים). <span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">חמאה עדיפה על מרבית השומנים הצמחיים, היא יציבה יחסית ומתאימה גם לחימום. הבעיה העיקרית בחמאה היא שרידי חומרי הריסוס, ההורמונים והאנטיביוטיקה העוברים מהפרה. לכן ה"מהדרין" יכולים להשתמש בחמאה מחלב אורגני או בחמאה מחלב עזים.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">שמן פשתן בכבישה קרה מכיל אחוז גבוה מאד של אומגה-3, ולכן הוא חשוב. בגלל נטייתו של שמן זה להתקלקל במהירות, יש לשמור אותו תמיד במקרר, ובבקבוק כהה. להשתמש קרוב ככל האפשר להוצאתו של השמן החוצה.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">לא מומלץ לקחת תוספים של אומגה-3 באופן קבוע ללא סיבה מיוחדת, מאחר וזה עלול להחליש את יכולתו של הכבד לייצר כולסטרול. כן מומלץ לקחת תוספי אומגה-3 למי שאוכל הרבה בשר ו/או נמצא במצב דלקתי כלשהו.</span></span></li></ul> <div style="border-right: medium none; padding-right: 0cm; border-top: medium none; padding-left: 0cm; padding-bottom: 1pt; border-left: medium none; padding-top: 0cm; border-bottom: windowtext 1pt solid; mso-element: para-border-div; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .75pt;"> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .75pt; mso-padding-alt: 0cm 0cm 1.0pt 0cm; border: medium none; padding: 0cm;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p></div> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה.<br />מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות.<br />משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש.<br />מידע על הרפואה החדשה באתר: <a href="http://www.healthychoice21.com">www.healthychoice21.com</a><br />אתר תרמוגרפיה: <a href="http://www.thermomed.biz">http://www.thermomed.biz</a><br />אימייל: <a href="mailto:briut1@gmail.com">briut1@gmail.com</a><br />טל': 04-6619118</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
שומנים במזון השומנים עשויים מחומצות שומן (העשויות מפחמנים ומימנים) הקשורות לגליצרול. הם חיוניים לגוף לתפקידים רבים כגון בניית קרומי התאים, קרישת דם, ספיגת ויטמינים ומינרלים, ייצור הורמונים, אכסון אנרגיה, סיכוך תאי עצב, ריפוד איברים חיוניים, הגנה נגד קור ועוד. כ-60% מתכולת המוח הם שומנים!מרבית השומנים בגופנו ובמזון שאנחנו אוכלים נמצאים בצורה של טרי-גליצרידים, כלומר – 3 שרשרות של חומצות שומן המחוברות למולקולה של גליצרול. רמה גבוהה של טרי-גליצרידים בדם נחשבת כסימן לסיכון גבוה לחלות במחלת לב. אך טרי-גליצרידים אלה אינם באים ישירות מהשומנים שבמזון, אלא הם מיוצרים ע"י הכבד מעודפי סוכרים שהגוף לא ניצל לצורכי אנרגיה ונאלץ לאכסנם בצורה כלשהי. עודפי סוכרים אלה באים מכל מזון המכיל פחמימות, אך בעיקר מסוכר לבן וקמח לבן.אין שום הוכחה לכך שיש קשר בין אכילת מזון עשיר בשומן רווי ובכולסטרול לעלייה ברמת הכולסטרול בדם או במחלות לב. מרבית המחקרים שאינם מגמתיים מראים שההיפך הוא הנכון...כ-30% מאספקת הקלוריות בתזונה הממוצעת בארה"ב באה משומנים רב בלתי-רוויים. ההמלצה היא להסתפק בכ-4% מהקלוריות שיבואו משומנים רב בלתי רוויים: כ-2% אומגה 3 וכ-2% אומגה 6. צריכת יתר של שומנים רב בלתי רוויים תורמת להתפתחותן של מחלות רבות כולל מחלות לב, פגיעה במערכת החיסונית, פגיעה בכבד, בבלוטת התריס, בהורמונים הקשורים לאברי המין, בעור ובריאות, הפרעות בעיכול, הפחתת יכולת הלמידה, פגיעה בגדילה ועליה במשקל. יש מחקרים הטוענים ששומנים אלה מאיצים את ההתפתחות המינית אצל הצעירים וגורמים לילדות לקבל מחזור כבר בגיל 11 (לעומת 16 או יותר בעבר).אחת הסיבות לכך ששומנים רב בלתי-רוויים גורמים לכל-כך הרבה בעיות בריאות היא, נטייתם להתחמצן או להתעפש בחשיפה לחום, לאויר הפתוח וללחות (מה שקורה בבישול ובשאר תהליכי עיבוד מזון). שומנים מעופשים מאופיינים בכמויות של רדיקלים חופשיים התוקפים את קרומי התאים וכדוריות דם אדומות ואף פוגעים ב-dna/rna דבר העלול לגרום למוטציות גנטיות.השומנים הרב בלתי רוויים הנפוצים כיום בשוק מופקים מתירס, סויה, חמניות, כותנה וחריע. שמנים אלה מכילים הרבה אומגה-6 ומעט מאד אומגה-3. במקום היחס המומלץ של 1:1 בין אומגה-3 ואומגה-6 יוצא שבתזונה המודרנית צורכים בארה"ב בממוצע פי 15 (ולפעמים זה מגיע אף לפי 50) אומגה-6 יותר מאומגה-3. זה מתבטא ביותר דלקות, החלשת המערכת החיסונית, פגיעה בתפקוד העצבים והמוח ועוד.שמן קנולה אינו מומלץ כי הוא מתקלקל מהר, גורם למחסור בויטמין e וכן בעיות נוספות.שומנים רוויים חיוניים לגוף לתפקודים רבים כמו בניית קרומי התאים, קשירת הסידן הנחוץ לבניית העצמות, הגנה על הכבד מאלכוהול ורעלנים שונים, חיזוק המערכת החיסונית, הגנה על הלב ועוד.כולסטרול הינו חומר חיוני ביותר לתפקודים רבים מאד בגוף. כולסטרול גבוה בדם אינו הגורם למחלות לב וכלי-דם אלא הוא ביטוי לניסיונות נואשים של הגוף להגן על עצמו, בעיקר במצבים של חוסר מים ו/או עודף חומציות ו/או עודף רדיקלים חופשיים. הורדת רמת הכולסטרול בעזרת תרופות בלי לטפל במקור הבעיה עלולה להיות מסוכנת מאד.שומנים מוקשים (כגון מרגרינה) הם שומנים צמחיים, בד"כ מהסוגים הזולים ביותר, אשר עוברים מספר תהליכים, שהעיקרי בהם הוא הוספת אטומי מימן ההופכים שומנים אלה לשומנים רוויים. הבעיה העיקרית בשומנים אלה הן היווצרותן של חומצות טראנס. חומצות שומניות אלה הן רעליות לגוף, אך מכיון שהן דומות מאד לחומצות השומן המקוריות, מערכת העיכול לא מזהה אותן כרעליות והן עוברות לדם ומצטרפות לתאים, שם הן תקועות ומשבשות את תהליכי החיים של התאים.צריכת שומנים מוקשים קשורה להתפתחותן של מחלות רבות נוספות כמו הסתיידות עורקים, סוכרת, השמנה, אי-תפקוד של המערכת החיסונית, מומי לידה, קשיים בהנקה, ירידה בחדות הראיה ובעיות בעצמות ובגידים.אכילת מרגרינה גורמת לעליה כרונית בכולסטרול בדם וקשורה בוודאות להתפתחות מחלות לב.בתהליך הומוגניזציה (כמו זה שהופך חלב רגיל לחלב עמיד) עוברים השומנים סינון דרך חורים זעירים בלחץ גבוה. זה גורם לכך שחלקיקי השומן יהיו כה קטנים כך שהם נשארים במצב תרחיפי בחלב במקום לצוף למעלה. תהליך זה הופך את השומנים והכולסטרול ליותר רגישים להתחמצנות ולעיפוש ויש מחקרים המצביעים על כך ששומנים מהומגנים עלולים לתרום להתפתחותן של מחלות לב. המלצות:השומנים היציבים והמומלצים ביותר הם (לפי סדר האיכות): שמן קוקוס, שמן אבוקדו ושמן זית. שמן קוקוס הוא ברובו שומן רווי והוא לא מתקלקל גם בחימום. שמן זית (בכבישה קרה) הוא ברובו שומן חד בלתי רווי. הוא אמנם מתקלקל קצת בחימום, אך בסה"כ הוא יציב למדי ועקב זמינותו לנו, זוהי הבחירה המומלצת.להמנע ככל האפשר מאכילת מאכלים המכילים את השומנים הצמחיים הנפוצים. זוהי משימה לא פשוטה מאחר וכמעט כל החטיפים, מיני מאפה, צ'יפס, גלידות, שניצלים צמחיים ושאר מוצרים מתועשים מכילים שומנים אלה.אם גלידות שמנות – אז עדיף גלידות העשויות על טהרת השמנת.מבחינת השומנים – מאכלי בשר עשויים להיות עדיפים בחלק מהמקרים על תחליפי הבשר המתועשים (כגון השניצלים הצמחיים)... אחת הבעיות בשומני הבשר (ובעיקר בבשר בקר) היא כמות גדולה של חומצה ארכידונית אשר עלולה להגביר דלקות בגוף ולהחליש את המערכת החיסונית.חיוני שיהיו שומנים בכל ארוחה. כמות השומנים המומלצת משתנה מאדם לאדם. כנקודת מוצא אפשר להתייחס לגישה האומרת שכמות הקלוריות שאנחנו מקבלים משומנים צריכה להיות כ-30-40% מסה"כ הקלוריות שאנחנו צורכים (מבחינת משקל זה אומר שהשומנים צריכים להיות כ-15% ממשקל המזונות שאוכלים). חמאה עדיפה על מרבית השומנים הצמחיים, היא יציבה יחסית ומתאימה גם לחימום. הבעיה העיקרית בחמאה היא שרידי חומרי הריסוס, ההורמונים והאנטיביוטיקה העוברים מהפרה. לכן ה"מהדרין" יכולים להשתמש בחמאה מחלב אורגני או בחמאה מחלב עזים.שמן פשתן בכבישה קרה מכיל אחוז גבוה מאד של אומגה-3, ולכן הוא חשוב. בגלל נטייתו של שמן זה להתקלקל במהירות, יש לשמור אותו תמיד במקרר, ובבקבוק כהה. להשתמש קרוב ככל האפשר להוצאתו של השמן החוצה.לא מומלץ לקחת תוספים של אומגה-3 באופן קבוע ללא סיבה מיוחדת, מאחר וזה עלול להחליש את יכולתו של הכבד לייצר כולסטרול. כן מומלץ לקחת תוספי אומגה-3 למי שאוכל הרבה בשר ו/או נמצא במצב דלקתי כלשהו. נכתב על ידי ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה. מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות. משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש. מידע על הרפואה החדשה באתר: www.healthychoice21.com אתר תרמוגרפיה: http://www.thermomed.biz אימייל: briut1@gmail.com טל': 04-6619118 מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI