דף הבית

מחלות לב

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
למרות העובדה שלחץ דם גבוה הוא תופעה נפוצה ביותר, לא יודעת הרפואה במרבית המקרים מהו הגורם האמיתי לכך. ישנן מספר גישות להסביר את הבעיה, ומאמר זה מתמקד בגישה המדגישה במיוחד את חשיבות האיזון בין מים ומלח בגוף. למרות שגישה זו שונה מהגישה הרפואית המקובלת, צריך להכיר בחשיבות הטיפול התרופתי של הרפואה המקובלת לפחות במקרי חרום בהם הוא יכול להציל חיים.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>מה גורם ללחץ דם גבוה?</title> <meta name="description" content="למרות העובדה שלחץ דם גבוה הוא תופעה נפוצה ביותר, לא יודעת הרפואה במרבית המקרים מהו הגורם האמיתי לכך. ישנן מספר גישות להסביר את הבעיה, ומאמר זה מתמקד בגישה המדגישה במיוחד את חשיבות האיזון בין מים ומלח בגוף. למרות שגישה זו שונה מהגישה הרפואית המקובלת, צריך להכיר בחשיבות הטיפול התרופתי של הרפואה המקובלת לפחות במקרי חרום בהם הוא יכול להציל חיים."> <meta name="keywords" content="בלוטות,דם,כליות,לב,לחץ,מוח,מלח,משקל,נוזלים,נימים,נתרן,סטרס,צינורות,קדמיום,ריאות,שרירים,שתיה,תאים,תרופות,תרופתי"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>מה גורם ללחץ דם גבוה?</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="מה גורם ללחץ דם גבוה?" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author184.aspx ">ד"ר עידן סער</a></strong><br/> <br/><p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">לחץ דם גבוה הוא במקרים רבים תוצאה של תהליך הסתגלות הגוף למצב מתמשך של מחסור בנוזלים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מערכת הדם תוכננה לעמוד בשינויים בנפח הדם ודרישות הרקמות השונות ע"י האפשרות להצר או להרחיב חלק מצינורות הדם בהתאם לצורך.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כאשר נפח הנוזלים בגוף יורד, גם צינורות הדם הראשיים צריכים להצר את עצמם בהתאמה. אם הצינורות נשארים רחבים מדי לא יוכל הדם למלא אותם וייווצרו חללים שיתמלאו בגזים במקום דם.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מערכת הדם מתאימה עצמה כל הזמן לצרכים המשתנים של הגוף. למשל, כאשר אנחנו אוכלים, רב זרימת הדם מופנית אל מערכת העיכול, ע"י הצרתם של נימים במקומות אחרים בגוף, בהתאם לסדר העדיפויות לפיו מתוכנת הגוף. אם לא שתינו מספיק מים לפני האוכל, הדם שיגיע בסופו של דבר ללב (אחרי שעבר את הכבד) יהיה סמיך מדי.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">במקרה של מחסור בנוזלים יש לגוף סדר עדיפויות מתוכנת מראש מבחינת חלוקת הדם. באופן כללי יש עדיפות למוח, ריאות, כבד, כליות ובלוטות ההפרשה הפנימית על פני השרירים, עצמות ועור, אלא אם ישנה דרישה ספציפית של אחת המערכות (כגון מאמץ מתמשך של שרירים מסויימים) לקבל עדיפות באספקת הדם.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כדי להתאים עצמו למצב של מחסור במים מווסת הגוף את מלאי המים שברשותו בהתאם לסדרי העדיפויות שלו. במקרה כזה, <span style="mso-spacerun: yes;"> </span>לוקח הגוף 66% מים מתוך התאים, 26% מים נלקחים מהנוזל החוץ-תאי ו-8% נלקחים מנפח הדם. למערכת הדם אין ברירה אלא לכווץ את נפח צינורותיה בהתאם. התהליך מתחיל בכיווץ נימים באזורים פחות פעילים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">ככל שהנימים מתכווצים יותר יש הכרח לגוף להפעיל יותר לחץ כדי להבטיח שהדם יוכל לזרום בהם. הגברת לחץ זו היא המתבטאת בלחץ הדם הגבוה שאנחנו מודדים.</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">רמת הפעילות בנימים היא זו שמכתיבה בסופו של דבר את הנפח הכולל של הדם. ככל שאדם עושה יותר פעילות גופנית, השרירים הדרושים לאותה פעילות יותר פעילים, וכך הנימים בהם יהיו יותר פתוחים ויחזיקו יותר דם. עבור הסובלים מלחץ דם גבוה יש לפעילות הגופנית שני יתרונות חשובים:</span></span></p><ol style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כלי דם יותר רחבים, יוצרים פחות התנגדות וכך מאפשרים הורדת לחץ הדם (או לפחות מונעים את עלייתו).</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">יש לגוף יותר רזרבות של נוזלים למקרה הצורך.</span></span></li></ol> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כמות המים שאנחנו שותים מווסתת את כמות המים בתוך התאים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כמות המלח שאנחנו צורכים מווסתת את כמות המים המוחזקת בנוזל הבין-תאי.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">הדם חייב לשמור בכל מחיר על הרכב קבוע. לכן, במצבים של חוסר מים או חוסר במינרלים – יילקחו מים ומינרלים מכל מקום אפשרי, כדי להבטיח שהרכב הדם לא ייפגע.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">בניגוד לתפיסה המקובלת האומרת שמה שקובע את התהליכים המטבוליים הם החומרים המומסים שבדם (מרכיבי המזון השונים, ובעיקר מינרלים), התפיסה כאן אומרת שהדבר הקובע הוא כמות הנוזלים (מים).</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כאשר הגוף מזהה מצב של חוסר בנוזלים, אחת האפשרויות האחרונות שלו למנוע בריחת מים החוצה היא ע"י העלאת רמת הנתרן. זה גורם לכך שיותר מים ישארו בנוזל החוץ-תאי, דבר המאפשר לגוף לספק את<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>אותם מים לתאים החיוניים הזקוקים להם.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">הרפואה הרגילה רואה בעודף נתרן כגורם ללחץ דם גבוה ולכן הרופאים נותנים לחולים תרופות משתנות, כדי להפטר מעודף הנתרן (ובד"כ גם ממליצים על תזונה דלת נתרן) - דבר המגביר את ההתייבשות הפנימית. בשלב זה מרגישים בד"כ יובש בפה ורוצים יותר לשתות.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">לקיחת חומרים משתנים לא מאפשרת לגוף להתגבר על בעיית חוסר הנוזלים והגוף נאלץ להמשיך לתפקד במוד חרום של מחסור בנוזלים. החומרים המשתנים אינם פותרים את בעיית לחץ הדם ביסודה, אלא בעיקר גורמים לגוף לרצות יותר מים ומלח (ובנוסף גם גורמים נזק מצטבר לכליות).</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">זוהי הסיבה שלאחר זמן מה החומרים המשתנים כבר אינם מספיקים ואז הרופאים נותנים תרופות נוספות כדי לייצב את לחץ הדם (מה שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך לכליות).</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">המים הם המשתן הטוב ביותר והטיפול הראשוני הנכון בלחץ דם גבוה הוא שתיה מספקת של מים (בתנאי שהכליות מתפקדות כראוי. אם הגדלת כמות שתיית המים גם מגדילה את כמות השתן, סימן שהכליות יכולות לעמוד בשתיה רבה יותר).</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">אם נוצר מחסור במים (למשל כתוצאה מהוראות הרופא לקחת תרופות משתנות), הדבר האחרון שמאפשר עדיין לגוף להחזיק נוזלים זה מלח (נתרן). זה עלול לגרום לבצקות. הנוזלים שבבצקות עלולים להכיל הרבה רעלים שהגוף לא הצליח להפטר מהם.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">ההמלצה כאן היא</span></span><span style="font-size:10pt;" lang="he">: להגדיל בהדרגה את כמות המים ששותים, ולוודא שבמקביל יש עליה בכמות השתן.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">הגדלה הדרגתית בכמויות המים ששותים תאפשר לגוף לצאת ממצב החרום של ספיחת נוזלים ולהפריש החוצה יותר שתן עם רעלים. הגדלת כמות המים תעזור בהמשך גם ללב במידה וכלי דם סביב הלב נפגעו מהמחסור המתמשך בנוזלים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">טיפים נוספים בקשר למניעת והורדת יתר לחץ דם:</span></span></span></strong></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">להמנע ככל האפשר מקפאין (נמצא בעיקר בקפה, תה ומשקאות מוגזים שונים וכן בתרופות שונות).</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">במקרים רבים של לחץ דם גבוה נמצא ריכוז גבוה של קדמיום בכליות. מתכת זו מגיעה למים מצינורות ברזל מגולוון. הדרך למנוע הגעת הקדמיום למי השתייה היא ע"י החלפת צנורות הברזל בצנורות פלסטיק או ע"י טיהור מי השתיה במתקן העובד בשיטת האוסמוזה ההפוכה. יש מקרים בהם מומלץ (ולפעמים אף חיוני) לעשות תהליך של ניקוי כליות לאחר החלפת הצנרת או התקנת מטהר המים.</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">סטרס רגשי הוא אחד הגורמים העיקריים ללחץ דם גבוה. יישום טכניקות שונות למניעת או הפחתת סטרס, עשוי לעזור מאד.</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">כלי הדם נעשים צרים יותר גם במצבים של הסתיידות עורקים. הגורם העיקרי להסתיידות העורקים זה עודף חומציות בנוזלי הגוף, ולכן תזונה שעיקרה מזונות יוצרי בסיסיות עשויה לעזור מאד בהורדת לחץ הדם. רצוי להמעיט באכילת סוכר ולא להרבות באכילת דגנים לא מלאים (ובמיוחד קמח לבן).</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">למי שסובל מעודף משקל – ירידה של אפילו מספר קילוגרמים בודדים במשקל עשויה לתרום לירידה משמעותית בלחץ הדם.</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">מקובל כיום ברפואה שלחץ דם אופטימלי הוא 120/80 ושהגבול העליון הנורמלי הוא 140/90. במאמר שכתב פרופ' פאול רוש, נשיא המכון האמריקאי לסטרס, נטען שמעולם לא נעשה מחקר רפואי רנדומלי אשר הוכיח שהורדת לחץ דם בעזרת תרופות ל-140 מפחיתה את הסיכון למות ממחלות לב. נהפוך הוא: במחקר שנמשך על פני 10 שנים בדקו 13,000 אנשים בעלי סיכון. חצי מהם קיבלו טיפול רגיל והחצי השני קיבל טיפול תרופתי שמטרתו היתה להוריד את לחץ הדם מתחת 140/90. מטרה זו אכן הושגה, אך התמותה בקרב קבוצה זו היתה גבוהה יותר מאשר בקבוצת הביקורת... סביר להניח שאם היו מנסים להוריד את לחץ דמם ל-120/80 התמותה היתה גבוהה עוד יותר.</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">לפי </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">merk</span><span style="font-size:10pt;" lang="he"> (ה"תנך" של הרופאים) – ב-90% מהמקרים, הגורם ללחץ הדם הגבוה אינו ידוע...</span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l1 level1 lfo2; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">אם בבדיקה מוצאים לחץ דם גבוה, מומלץ לבקש מהרופא בדיקה חוזרת לאחר 15-20 דקות, ובזמן זה לשבת או לשכב ולנסות להרגע. במקרים רבים הקריאה הראשונה מראה לחץ גבוה בגלל סטרס הקשור לנסיבות הבדיקה.</span></span></li></ul> <div style="border-right: medium none; padding-right: 0cm; border-top: medium none; padding-left: 0cm; padding-bottom: 1pt; border-left: medium none; padding-top: 0cm; border-bottom: windowtext 1pt solid; mso-element: para-border-div; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .75pt;"> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .75pt; mso-padding-alt: 0cm 0cm 1.0pt 0cm; border: medium none; padding: 0cm;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p></div> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה.<br />מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות.<br />משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש.<br />מידע על הרפואה החדשה באתר: <a href="http://www.healthychoice21.com">www.healthychoice21.com</a><br />אתר תרמוגרפיה: <a href="http://www.thermomed.biz">http://www.thermomed.biz</a><br />אימייל: <a href="mailto:briut1@gmail.com">briut1@gmail.com</a><br />טל': 04-6619118</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
מה גורם ללחץ דם גבוה? לחץ דם גבוה הוא במקרים רבים תוצאה של תהליך הסתגלות הגוף למצב מתמשך של מחסור בנוזלים. מערכת הדם תוכננה לעמוד בשינויים בנפח הדם ודרישות הרקמות השונות ע"י האפשרות להצר או להרחיב חלק מצינורות הדם בהתאם לצורך. כאשר נפח הנוזלים בגוף יורד, גם צינורות הדם הראשיים צריכים להצר את עצמם בהתאמה. אם הצינורות נשארים רחבים מדי לא יוכל הדם למלא אותם וייווצרו חללים שיתמלאו בגזים במקום דם. מערכת הדם מתאימה עצמה כל הזמן לצרכים המשתנים של הגוף. למשל, כאשר אנחנו אוכלים, רב זרימת הדם מופנית אל מערכת העיכול, ע"י הצרתם של נימים במקומות אחרים בגוף, בהתאם לסדר העדיפויות לפיו מתוכנת הגוף. אם לא שתינו מספיק מים לפני האוכל, הדם שיגיע בסופו של דבר ללב (אחרי שעבר את הכבד) יהיה סמיך מדי. במקרה של מחסור בנוזלים יש לגוף סדר עדיפויות מתוכנת מראש מבחינת חלוקת הדם. באופן כללי יש עדיפות למוח, ריאות, כבד, כליות ובלוטות ההפרשה הפנימית על פני השרירים, עצמות ועור, אלא אם ישנה דרישה ספציפית של אחת המערכות (כגון מאמץ מתמשך של שרירים מסויימים) לקבל עדיפות באספקת הדם. כדי להתאים עצמו למצב של מחסור במים מווסת הגוף את מלאי המים שברשותו בהתאם לסדרי העדיפויות שלו. במקרה כזה, לוקח הגוף 66% מים מתוך התאים, 26% מים נלקחים מהנוזל החוץ-תאי ו-8% נלקחים מנפח הדם. למערכת הדם אין ברירה אלא לכווץ את נפח צינורותיה בהתאם. התהליך מתחיל בכיווץ נימים באזורים פחות פעילים. ככל שהנימים מתכווצים יותר יש הכרח לגוף להפעיל יותר לחץ כדי להבטיח שהדם יוכל לזרום בהם. הגברת לחץ זו היא המתבטאת בלחץ הדם הגבוה שאנחנו מודדים. רמת הפעילות בנימים היא זו שמכתיבה בסופו של דבר את הנפח הכולל של הדם. ככל שאדם עושה יותר פעילות גופנית, השרירים הדרושים לאותה פעילות יותר פעילים, וכך הנימים בהם יהיו יותר פתוחים ויחזיקו יותר דם. עבור הסובלים מלחץ דם גבוה יש לפעילות הגופנית שני יתרונות חשובים:כלי דם יותר רחבים, יוצרים פחות התנגדות וכך מאפשרים הורדת לחץ הדם (או לפחות מונעים את עלייתו).יש לגוף יותר רזרבות של נוזלים למקרה הצורך. כמות המים שאנחנו שותים מווסתת את כמות המים בתוך התאים. כמות המלח שאנחנו צורכים מווסתת את כמות המים המוחזקת בנוזל הבין-תאי. הדם חייב לשמור בכל מחיר על הרכב קבוע. לכן, במצבים של חוסר מים או חוסר במינרלים – יילקחו מים ומינרלים מכל מקום אפשרי, כדי להבטיח שהרכב הדם לא ייפגע. בניגוד לתפיסה המקובלת האומרת שמה שקובע את התהליכים המטבוליים הם החומרים המומסים שבדם (מרכיבי המזון השונים, ובעיקר מינרלים), התפיסה כאן אומרת שהדבר הקובע הוא כמות הנוזלים (מים). כאשר הגוף מזהה מצב של חוסר בנוזלים, אחת האפשרויות האחרונות שלו למנוע בריחת מים החוצה היא ע"י העלאת רמת הנתרן. זה גורם לכך שיותר מים ישארו בנוזל החוץ-תאי, דבר המאפשר לגוף לספק את אותם מים לתאים החיוניים הזקוקים להם. הרפואה הרגילה רואה בעודף נתרן כגורם ללחץ דם גבוה ולכן הרופאים נותנים לחולים תרופות משתנות, כדי להפטר מעודף הנתרן (ובד"כ גם ממליצים על תזונה דלת נתרן) - דבר המגביר את ההתייבשות הפנימית. בשלב זה מרגישים בד"כ יובש בפה ורוצים יותר לשתות. לקיחת חומרים משתנים לא מאפשרת לגוף להתגבר על בעיית חוסר הנוזלים והגוף נאלץ להמשיך לתפקד במוד חרום של מחסור בנוזלים. החומרים המשתנים אינם פותרים את בעיית לחץ הדם ביסודה, אלא בעיקר גורמים לגוף לרצות יותר מים ומלח (ובנוסף גם גורמים נזק מצטבר לכליות). זוהי הסיבה שלאחר זמן מה החומרים המשתנים כבר אינם מספיקים ואז הרופאים נותנים תרופות נוספות כדי לייצב את לחץ הדם (מה שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך לכליות). המים הם המשתן הטוב ביותר והטיפול הראשוני הנכון בלחץ דם גבוה הוא שתיה מספקת של מים (בתנאי שהכליות מתפקדות כראוי. אם הגדלת כמות שתיית המים גם מגדילה את כמות השתן, סימן שהכליות יכולות לעמוד בשתיה רבה יותר). אם נוצר מחסור במים (למשל כתוצאה מהוראות הרופא לקחת תרופות משתנות), הדבר האחרון שמאפשר עדיין לגוף להחזיק נוזלים זה מלח (נתרן). זה עלול לגרום לבצקות. הנוזלים שבבצקות עלולים להכיל הרבה רעלים שהגוף לא הצליח להפטר מהם. ההמלצה כאן היא: להגדיל בהדרגה את כמות המים ששותים, ולוודא שבמקביל יש עליה בכמות השתן. הגדלה הדרגתית בכמויות המים ששותים תאפשר לגוף לצאת ממצב החרום של ספיחת נוזלים ולהפריש החוצה יותר שתן עם רעלים. הגדלת כמות המים תעזור בהמשך גם ללב במידה וכלי דם סביב הלב נפגעו מהמחסור המתמשך בנוזלים. טיפים נוספים בקשר למניעת והורדת יתר לחץ דם:להמנע ככל האפשר מקפאין (נמצא בעיקר בקפה, תה ומשקאות מוגזים שונים וכן בתרופות שונות).במקרים רבים של לחץ דם גבוה נמצא ריכוז גבוה של קדמיום בכליות. מתכת זו מגיעה למים מצינורות ברזל מגולוון. הדרך למנוע הגעת הקדמיום למי השתייה היא ע"י החלפת צנורות הברזל בצנורות פלסטיק או ע"י טיהור מי השתיה במתקן העובד בשיטת האוסמוזה ההפוכה. יש מקרים בהם מומלץ (ולפעמים אף חיוני) לעשות תהליך של ניקוי כליות לאחר החלפת הצנרת או התקנת מטהר המים.סטרס רגשי הוא אחד הגורמים העיקריים ללחץ דם גבוה. יישום טכניקות שונות למניעת או הפחתת סטרס, עשוי לעזור מאד.כלי הדם נעשים צרים יותר גם במצבים של הסתיידות עורקים. הגורם העיקרי להסתיידות העורקים זה עודף חומציות בנוזלי הגוף, ולכן תזונה שעיקרה מזונות יוצרי בסיסיות עשויה לעזור מאד בהורדת לחץ הדם. רצוי להמעיט באכילת סוכר ולא להרבות באכילת דגנים לא מלאים (ובמיוחד קמח לבן).למי שסובל מעודף משקל – ירידה של אפילו מספר קילוגרמים בודדים במשקל עשויה לתרום לירידה משמעותית בלחץ הדם.מקובל כיום ברפואה שלחץ דם אופטימלי הוא 120/80 ושהגבול העליון הנורמלי הוא 140/90. במאמר שכתב פרופ' פאול רוש, נשיא המכון האמריקאי לסטרס, נטען שמעולם לא נעשה מחקר רפואי רנדומלי אשר הוכיח שהורדת לחץ דם בעזרת תרופות ל-140 מפחיתה את הסיכון למות ממחלות לב. נהפוך הוא: במחקר שנמשך על פני 10 שנים בדקו 13,000 אנשים בעלי סיכון. חצי מהם קיבלו טיפול רגיל והחצי השני קיבל טיפול תרופתי שמטרתו היתה להוריד את לחץ הדם מתחת 140/90. מטרה זו אכן הושגה, אך התמותה בקרב קבוצה זו היתה גבוהה יותר מאשר בקבוצת הביקורת... סביר להניח שאם היו מנסים להוריד את לחץ דמם ל-120/80 התמותה היתה גבוהה עוד יותר.לפי merk (ה"תנך" של הרופאים) – ב-90% מהמקרים, הגורם ללחץ הדם הגבוה אינו ידוע...אם בבדיקה מוצאים לחץ דם גבוה, מומלץ לבקש מהרופא בדיקה חוזרת לאחר 15-20 דקות, ובזמן זה לשבת או לשכב ולנסות להרגע. במקרים רבים הקריאה הראשונה מראה לחץ גבוה בגלל סטרס הקשור לנסיבות הבדיקה. נכתב על ידי ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה. מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות. משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש. מידע על הרפואה החדשה באתר: www.healthychoice21.com אתר תרמוגרפיה: http://www.thermomed.biz אימייל: briut1@gmail.com טל': 04-6619118 מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI