דף הבית

פלילי

הטרדה מאיימת ומשמעויותיה המשפטיות מאת עו"ד אירית רייכמן

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
לעיתים קרובות אנחנו שומעים על מצבים בהם אדם מוטרד ע"י אחר באמצעות איומים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, מעקבים, פגיעה מכוונת ברכושו או בשמו הטוב וכפי המצטייר- השתלטות מוחלטת על חייו. התנהגות שכזו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד שמלווה אותו בחיי היומיום, מפריעה בפעולות שגרתיות בסיסיות וגורמת לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית שחייו נתונים בסכנה מתמדת

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>הטרדה מאיימת ומשמעויותיה המשפטיות מאת עו"ד אירית רייכמן</title> <meta name="description" content="לעיתים קרובות אנחנו שומעים על מצבים בהם אדם מוטרד ע"י אחר באמצעות איומים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, מעקבים, פגיעה מכוונת ברכושו או בשמו הטוב וכפי המצטייר- השתלטות מוחלטת על חייו. התנהגות שכזו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד שמלווה אותו בחיי היומיום, מפריעה בפעולות שגרתיות בסיסיות וגורמת לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית שחייו נתונים בסכנה מתמדת"> <meta name="keywords" content="אירית רייכמן, הטרדה מאיימת, עוד לגישור"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>הטרדה מאיימת ומשמעויותיה המשפטיות מאת עו"ד אירית רייכמן</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="הטרדה מאיימת ומשמעויותיה המשפטיות מאת עו"ד אירית רייכמן" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1014.aspx ">אירית רייכמן</a></strong><br/> <br/><p><strong>מאת: עו"ד <a title="אירית רייכמן" href="http://www.iritreichman.co.il/?page_id=2">אירית רייכמן</a><br /><br />לעיתים קרובות אנחנו שומעים על מצבים בהם אדם מוטרד ע"י אחר באמצעות איומים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, מעקבים, פגיעה מכוונת ברכושו או בשמו הטוב וכפי המצטייר- השתלטות מוחלטת על חייו. התנהגות שכזו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד שמלווה אותו בחיי היומיום, מפריעה בפעולות שגרתיות בסיסיות וגורמת לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית שחייו נתונים בסכנה מתמדת. <br /><br />אם כן -מהי הטרדה מאיימת, כיצד יש לפעול כאשר סובלים מהטרדה מכל סוג שהוא ומהי סמכותו של בית המשפט בעניין?</strong><br /><br /><br />הטרדה מאיימת לפי קביעתו של החוק, היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא , או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות שנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד או המאיים עשוי לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בגופו, בפרטיותו או בחירותו של האדם החש מאוים. <br /><br />הטרדה מאיימת תופסת מקום נכבד גם בתחום האלימות בתוך המשפחה, כשאישה מוטרדת ע"י בעלה באופן בו היא נתונה לשליטה מלאה שלו, למעקביו ולהטרדותיו. <br /><br />בד"ר אנו מתוודעים לתופעה כאשר אישה וגבר נקלעים לסכסוך משפטי ביניהם, בו אחד הצדדים מאבד שליטה ומטריד באופן יומיומי שיטתי את הצד האחר. <br />הסיבות להטרדה מאיימת יכולות להיות בעיות נפשיות, קליניות, רצון לנקמה בבן הזוג המבקש להתגרש, אובססיית התאהבות או אובססיה אחרת. <br /><br /><strong><br />הטרדה מאיימת - החוק שבא למנוע אותה</strong><br /><br />ב 2001 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מאיימת, שמטרתו להגן על אדם מהטרדתו ע"י כל אדם אחר ובכלל זה בן משפחה. הכלי העיקרי לביצוע חוק זה הוא צו מניעת הטרדה מאיימת, שאותו רשאי להוציא ביהמ"ש על מנת למנוע מאדם להטריד את הנפגע בכל דרך ומקום, לאיים עליו, לבלוש אחריו, לארוב לו וליצור עימו קשר. <br /><br />חשיבות הגשת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, היא הפסקת ההטרדה והשבת השלווה לחיי המוטרד, ויש ביכולתה למנוע מצב בו קיימת סכנה ממשית לחיי הנפגע. הגשת הבקשה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה אם מדובר בבן משפחה , בבית משפט השלום אם מדובר באדם אחר, או בבית המשפט לנוער באם מדובר בקטין.<br /><br />עפ"י חוק, רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת - הנפגע או אדם אחר מטעמו, התובע המשטרתי; היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; פקיד סעד שהתמנה לפי חוק הנוער.<br /><br />במקרה בו מתחרשת הטרדה מאיימת, מאפשר החוק לתת צו "במעמד צד אחד" ללא נוכחות המטריד בביהמ"ש כמו גם ללא ידיעתו. ההחלטה על מתן צו הטרדה מאיימת תעשה בו במקום על ידי ביהמ"ש. משניתן צו כזה, בית המשפט מחויב לקיים דיון בנוכחות 2 הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. <br /><br /><strong><br />איך יש לפעול בעת הטרדה מאיימת?</strong><br /><br />יש להגיע לתחנת המשטרה הקרובה לביתך ולהגיש תלונה. אם ההטרדה נמשכת, יש להמשיך ולהתלונן במשטרה, להתרחק מהגורם המטריד ולהיות בחברת אנשים שקרובים לך. יש אף לגשת לביהמ"ש הרלוונטי ולהגיש בקשה למתן צו הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יצוין כי הבקשה אינה עולה כסף. ההחלטה כתביעה לצו הטרדה מאיימת תנתן עוד באותו היום. יש לצרף לתביעה העתק תלונה מהמשטרה, תמונות ותצהיר עדים אם יש כאלו. תוקף הצו יינתן עד 6 חודשים וביהמ"ש יכול להאריך את תוקפו לתקופה כוללת של עד שנה. יודגש כי אם בית המשפט ימצא כי הבקשה להטרדה מאיימת ככזו שהיא לא כנה או קנטרנית, הוא רשאי להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע, וכמו כן גם פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.</p> <p><strong>למאמרים נוספים מאת עו"ד <a title="אירית רייכמן" href="http://readwritearticles.com/member/406/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F">אירית רייכמן</a></strong></p> <p><strong>הכותבת, עו"ד <a title="אירית רייכמן" href="http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F.html">אירית רייכמן</a> היא מומחית לדיני משפחה וגישור</strong></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>עו"ד אירית רייכמן<br />מומחית לדיני משפחה<br /></strong>לפרטים נוספים -<br /><a href="http://www.reichman-law.co.il/" target="_blank">http://www.reichman-law.co.il</a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
הטרדה מאיימת ומשמעויותיה המשפטיות מאת עו"ד אירית רייכמן מאת: עו"ד אירית רייכמן לעיתים קרובות אנחנו שומעים על מצבים בהם אדם מוטרד ע"י אחר באמצעות איומים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, מעקבים, פגיעה מכוונת ברכושו או בשמו הטוב וכפי המצטייר- השתלטות מוחלטת על חייו. התנהגות שכזו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד שמלווה אותו בחיי היומיום, מפריעה בפעולות שגרתיות בסיסיות וגורמת לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית שחייו נתונים בסכנה מתמדת. אם כן -מהי הטרדה מאיימת, כיצד יש לפעול כאשר סובלים מהטרדה מכל סוג שהוא ומהי סמכותו של בית המשפט בעניין? הטרדה מאיימת לפי קביעתו של החוק, היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא , או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות שנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד או המאיים עשוי לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בגופו, בפרטיותו או בחירותו של האדם החש מאוים. הטרדה מאיימת תופסת מקום נכבד גם בתחום האלימות בתוך המשפחה, כשאישה מוטרדת ע"י בעלה באופן בו היא נתונה לשליטה מלאה שלו, למעקביו ולהטרדותיו. בד"ר אנו מתוודעים לתופעה כאשר אישה וגבר נקלעים לסכסוך משפטי ביניהם, בו אחד הצדדים מאבד שליטה ומטריד באופן יומיומי שיטתי את הצד האחר. הסיבות להטרדה מאיימת יכולות להיות בעיות נפשיות, קליניות, רצון לנקמה בבן הזוג המבקש להתגרש, אובססיית התאהבות או אובססיה אחרת. הטרדה מאיימת - החוק שבא למנוע אותה ב 2001 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מאיימת, שמטרתו להגן על אדם מהטרדתו ע"י כל אדם אחר ובכלל זה בן משפחה. הכלי העיקרי לביצוע חוק זה הוא צו מניעת הטרדה מאיימת, שאותו רשאי להוציא ביהמ"ש על מנת למנוע מאדם להטריד את הנפגע בכל דרך ומקום, לאיים עליו, לבלוש אחריו, לארוב לו וליצור עימו קשר. חשיבות הגשת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, היא הפסקת ההטרדה והשבת השלווה לחיי המוטרד, ויש ביכולתה למנוע מצב בו קיימת סכנה ממשית לחיי הנפגע. הגשת הבקשה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה אם מדובר בבן משפחה , בבית משפט השלום אם מדובר באדם אחר, או בבית המשפט לנוער באם מדובר בקטין. עפ"י חוק, רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת - הנפגע או אדם אחר מטעמו, התובע המשטרתי; היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; פקיד סעד שהתמנה לפי חוק הנוער. במקרה בו מתחרשת הטרדה מאיימת, מאפשר החוק לתת צו "במעמד צד אחד" ללא נוכחות המטריד בביהמ"ש כמו גם ללא ידיעתו. ההחלטה על מתן צו הטרדה מאיימת תעשה בו במקום על ידי ביהמ"ש. משניתן צו כזה, בית המשפט מחויב לקיים דיון בנוכחות 2 הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. איך יש לפעול בעת הטרדה מאיימת? יש להגיע לתחנת המשטרה הקרובה לביתך ולהגיש תלונה. אם ההטרדה נמשכת, יש להמשיך ולהתלונן במשטרה, להתרחק מהגורם המטריד ולהיות בחברת אנשים שקרובים לך. יש אף לגשת לביהמ"ש הרלוונטי ולהגיש בקשה למתן צו הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יצוין כי הבקשה אינה עולה כסף. ההחלטה כתביעה לצו הטרדה מאיימת תנתן עוד באותו היום. יש לצרף לתביעה העתק תלונה מהמשטרה, תמונות ותצהיר עדים אם יש כאלו. תוקף הצו יינתן עד 6 חודשים וביהמ"ש יכול להאריך את תוקפו לתקופה כוללת של עד שנה. יודגש כי אם בית המשפט ימצא כי הבקשה להטרדה מאיימת ככזו שהיא לא כנה או קנטרנית, הוא רשאי להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע, וכמו כן גם פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה. למאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן הכותבת, עו"ד אירית רייכמן היא מומחית לדיני משפחה וגישור נכתב על ידי עו"ד אירית רייכמן מומחית לדיני משפחה לפרטים נוספים - http://www.reichman-law.co.il מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI