דף הבית

דיאטה ותזונה

רדיקלים חופשיים (Free Radicals) ונוגדי חמצון (Anti Oxidants)

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון מעורבים בכל תהליכי חילוף החומרים בגוף. על פניו זה נראה נושא פשוט וברור, אך מסתבר שמבחינת המחקר המדעי ישנם לגביו כיום יותר אי בהירויות מאשר לפני 10 או 20 שנה. מבחינת הציבור הרחב ישנו בלבול מסוג אחר, הקשור יותר בהכרת המושגים. בלבול זה נוצר בעיקר בגלל הסתירה כביכול שיש בין הידיעה עד כמה חמצן הוא דבר חשוב לחיים לבין ההדגשה הנפוצה על חשיבותם הרבה של נוגדי החמצון. מאמר זה מנסה להבהיר קצת את הנושא.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>רדיקלים חופשיים (Free Radicals) ונוגדי חמצון (Anti Oxidants)</title> <meta name="description" content="רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון מעורבים בכל תהליכי חילוף החומרים בגוף. על פניו זה נראה נושא פשוט וברור, אך מסתבר שמבחינת המחקר המדעי ישנם לגביו כיום יותר אי בהירויות מאשר לפני 10 או 20 שנה. מבחינת הציבור הרחב ישנו בלבול מסוג אחר, הקשור יותר בהכרת המושגים. בלבול זה נוצר בעיקר בגלל הסתירה כביכול שיש בין הידיעה עד כמה חמצן הוא דבר חשוב לחיים לבין ההדגשה הנפוצה על חשיבותם הרבה של נוגדי החמצון. מאמר זה מנסה להבהיר קצת את הנושא."> <meta name="keywords" content="אוסטיאופורוזיס,אנטיאוקסידנטים,בסיסיות,דלקות,חומציות,חופשיים,חמצון,טרשת,כרונית,נוגדי,סוכרת,סרטן,עייפות,פיברומיאלגיה,רדיקלים,תוספים"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>רדיקלים חופשיים (Free Radicals) ונוגדי חמצון (Anti Oxidants)</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="רדיקלים חופשיים (Free Radicals) ונוגדי חמצון (Anti Oxidants)" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author184.aspx ">ד"ר עידן סער</a></strong><br/> <br/><p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מהם רדיקלים חופשיים?</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">ניתן להגיד בצורה לא מדעית אך מספיק טובה לענייננו, שרדיקלים חופשיים הם אטומים או מולקולות הנמצאים במצב מאד לא יציב מבחינה אלקטרומגנטית וזקוקים לאלקטרון נוסף, בעל כיוון סיבוב מתאים, כדי לחזור למצבם היציב. ככאלה, יחטפו הרדיקלים החופשיים את האלקטרון החסר להם מהמקור הראשון המזדמן להם. אם יש בסביבה מספיק אלקטרונים חופשיים מתאימים אז הכל מסתדר בלי בעיות. אך אם אין אלקטרונים כאלה זמינים, עלולים הרדיקלים החופשיים לגזול בכוח אלקטרונים ממרכיבים חיוניים בתאי הגוף. אם נפגע תא אחד, או כמה אלפי תאים, זה זניח ולגוף אין בעיה להתגבר על כך. אך אם הכמות עוברת מסה קריטית מסוימת, עלולים להיגרם נזקים קשים המתבטאים בשיבושים בתפקודי מערכות בגוף ובמחלות שונות.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">חמצון וחיזור:</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">חומר אשר מקבל אלקטרונים מחומר אחר נקרא מחמצן (גם אם אין בו חמצן). החומר אשר מוסר את האלקטרונים נקרא מחזר והתהליך שקורה לו זה התחמצנות. הרדיקל החופשי הנפוץ ביותר הוא חמצן ומכאן בא השימוש במילה חמצון (החמצן בטבע מופיע בד"כ כ-</span><span dir="ltr"><font size="3">0</font></span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">2</span><span style="font-size:10pt;" lang="he"> שזוהי מולקולה יציבה המורכבת משני אטומי חמצן ואינה רדיקל חופשי).</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כאשר רדיקל חופשי גוזל אלקטרון ממולקולה כלשהי (כלומר – מחמצן אותה), נוצר מצב חדש בו לאותה מולקולה חסר אלקטרון והיא בעצמה הופכת לרדיקל חופשי ומנסה להחזיר לעצמה את האלקטרון החסר. כך נוצר תהליך מתגלגל של היווצרות רדיקלים חופשיים ואיזונם מחדש (חמצון וחיזור), ,תהליך שהוא חלק מהמצב הדינמי התמידי בו נמצא הגוף.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מה עושים הרדיקלים החופשיים?</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">רדיקלים חופשים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף - בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בחומצות גרעין ועוד. עודף רדיקלים חופשיים לאורך זמן תורם להתפתחותן של בעיות בריאות ומחלות שונות כולל מחלות לב, אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, קמטים בעור והאצת תהליכי הזדקנות. <br />אחד המנגנונים בהם פוגעים הרדיקלים החופשיים הוא הרס קרומי התאים, דבר המוביל להרס התאים. הרדיקלים החופשיים יכולים לפגוע גם ב </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">dna</span><span style="font-size:10pt;" lang="he"> וב </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">rna</span></span><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">, דבר המשבש את פעילות התאים ועלול לגרום להם להפוך לתאים סרטניים.<br />לרדיקלים החופשיים יש גם תפקידים מועילים, כגון השמדת וירוסים וחידקים. הבעיה היא שבתנאי החיים המודרניים נוצרים הרבה יותר רדיקלים חופשיים מהדרוש, ולכן מתייחסים אליהם כיום בד"כ כגורמים מזיקים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מה גורם להיווצרותם של רדיקלים חופשיים בגוף?</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי, כמו בנשימה, תהליכי חילוף חומרים ובפעילות גופנית אינטנסיבית. המערכת החיסונית מייצרת במידת הצורך רדיקלים חופשיים להשמדת וירוסים וחידקים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">הבעיה העיקרית היא כמויות הרדיקלים החופשיים המגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כמו: עישון, תרופות וכימיקלים שונים, מזון מתועש, מזון מטוגן, קרינה אלקטרו-מגנטית (של טלפונים סלולריים לדוגמא), חומרי ריסוס והדברה ועוד.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מהם נוגדי חמצון?</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כפי שראינו, הרדיקלים החופשיים גורמים לחמצון. הדרך של הגוף לנטרל את הרדיקלים החופשיים כדי למנוע את נזקיהם היא בעזרת נוגדי חמצון שהם חומרים אשר יכולים "לנדב" בקלות יחסית את האלקטרונים החסרים לרדיקלים החופשיים, מבלי שהם עצמם יהפכו לרדיקלים חופשיים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">בגוף קיימים חומרים נוגדי חמצון פנימיים כמו אנזימים שונים, כולסטרול, חומצות אמינו שמכילות גופרית ועוד.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מזונות טבעיים טריים הם בד"כ כאלה המכילים כמות גדולה של נוגדי חמצון. המאכלים העשירים ביותר בנוגדי חמצון הם אוכמניות, חמוציות, פטל, תות שדה ודובדבנים. גם בשעועית (בעיקר שעועית אדומה) וארטישוק יש כמות מפתיעה של נוגדי חמצון. מיץ ירקות הוא הפתרון המהיר ביותר להעשרת הגוף בנוגדי חמצון מהמזון, ללא הסוכר שיש בפירות הנ"ל.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">נוגדי החמצון המוכרים ביותר, אותם ניתן לרכוש גם בטבליות או כמוסות כתוספי מזון הם ויטמין </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">c</span><span style="font-size:10pt;" lang="he">, ויטמין </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">e</span><span style="font-size:10pt;" lang="he">, בטא-קארוטן (ויטמין </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">a</span><span style="font-size:10pt;" lang="he">) וסלניום. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">אין כמעט חילוקי דעות לגבי החשיבות של קבלת מספיק נוגדי חמצון מהמזון לעומת תוספים סינטטיים. הסיבה לכך היא שהמזונות, כאשר הם במצבם הטבעי (או קרוב לו) מכילים מרכיבים רבים נוספים אשר מאזנים או משלימים את פעולתם של נוגדי החמצון. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">ישנן עדויות רבות על מקרי ריפוי מדהימים שהושגו בעזרת כמויות גדולות יחסית של נוגדי חמצון. מידע רב בנושא זה ניתן למצוא בספר: "מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך".</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">ידע והבנות נוספות</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">- אלקטרונים חופשיים הם אחד המרכיבים העיקריים ביכולתו של הגוף לרפא את עצמו ולהגן על עצמו כנגד רדיקלים חופשיים וכנגד חומציות יתר. סביבה חומצית היא עשירה יותר ברדיקלים חופשיים, כך שאם נדאג למנוע עודף חומציות בגוף אנחנו מנטרלים למעשה את עודפי הרדיקלים החופשיים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">ישנו מחקר מעניין שנמשך עשרות שנים בו חיפשו החוקרים מהו המכנה המשותף לאותם תושבי כפרים הרריים במספר מצומצם של מקומות בעולם אשר בהם האנשים מגיעים לגילים מופלגים (מעל 100), כמעט ללא מחלות. מה שנמצא הוא, שבכל אותם מקומות שותים התושבים מי קרחונים מופשרים המכילים כמות גדולה של סיליקה. מסתבר שמים אלה מכילים כמות עצומה של אלקטרונים חופשיים, דבר ההופך מים אלה לנוגדי חמצון רבי עוצמה ביותר, וכך מונעים חומציות יתר בגוף.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">- ברור כיום לחוקרים שישנם הבדלים בין נוגדי החמצון השונים ושלא יהיה זה נכון להתייחס בצורה שווה לכל נוגדי החמצון. החוקרים גם מבינים שעדיין אין בהירות לגבי ההשפעות של סוגי נוגדי החמצון השונים במצבי בריאות שונים, לא לגבי כל סוג נוגד חמצון בפני עצמו ובוודאי שלא בשילובים שביניהם.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">- סטרס וחוסר שינה גורמים לעלייה בכמות הרדיקלים החופשיים בגוף.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">- אחת הפעולות הקורות בהילינג (מהסוג בו המטפל משתמש בעיקר ביד בעלת הקוטביות החשמלית השלילית) היא כנראה ניטרולם (לפחות באופן חלקי) של עודף רדיקלים חופשיים. הערכה זו נובעת בין השאר מממצאים המראים ששדה מגנטי שלילי (קוטב צפוני של המגנט) המופעל על הגוף עוזר לנטרל רדיקלים חופשיים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">המלצות:</span></span></span></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">לשמור על תזונה שיש בה תמיד יותר מזונות יוצרי בסיסיות מאשר מזונות יוצרי חומציות.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">להימנע ככל האפשר מחשיפת יתר לגורמים היוצרים רדיקלים חופשיים.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">לא להגזים בלקיחת תוספים נוגדי חמצון אם אין ידיעה ברורה שאלה הם תוספים באיכות מתאימה.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;" lang="he">כן לקחת כמויות של נוגדי חמצון במצבים בהם ידוע (לפחות למטפל) שהם עוזרים. ישנם מקרים של סרטן, מחלות לב, טרשת נפוצה, דלקות פרקים, אוסטיאופורוזיס, סוכרת, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית ועוד, בהם כמות גדולה של נוגדי חמצון יכולה לשפר את המצב באופן דרמטי ואף להציל חיים ולעזור בריפוי מלא מהמחלה.</span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></span></li></ul> <div style="border-right: medium none; padding-right: 0cm; border-top: medium none; padding-left: 0cm; padding-bottom: 1pt; border-left: medium none; padding-top: 0cm; border-bottom: windowtext 1pt solid; mso-element: para-border-div; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .75pt;"> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .75pt; mso-padding-alt: 0cm 0cm 1.0pt 0cm; border: medium none; padding: 0cm;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></p></div> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה.<br />מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות.<br />משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש.<br />מידע על הרפואה החדשה באתר: <a href="http://www.healthychoice21.com">www.healthychoice21.com</a><br />אתר תרמוגרפיה: <a href="http://www.thermomed.biz">http://www.thermomed.biz</a><br />אימייל: <a href="mailto:briut1@gmail.com">briut1@gmail.com</a><br />טל': 04-6619118</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
רדיקלים חופשיים (Free Radicals) ונוגדי חמצון (Anti Oxidants) מהם רדיקלים חופשיים? ניתן להגיד בצורה לא מדעית אך מספיק טובה לענייננו, שרדיקלים חופשיים הם אטומים או מולקולות הנמצאים במצב מאד לא יציב מבחינה אלקטרומגנטית וזקוקים לאלקטרון נוסף, בעל כיוון סיבוב מתאים, כדי לחזור למצבם היציב. ככאלה, יחטפו הרדיקלים החופשיים את האלקטרון החסר להם מהמקור הראשון המזדמן להם. אם יש בסביבה מספיק אלקטרונים חופשיים מתאימים אז הכל מסתדר בלי בעיות. אך אם אין אלקטרונים כאלה זמינים, עלולים הרדיקלים החופשיים לגזול בכוח אלקטרונים ממרכיבים חיוניים בתאי הגוף. אם נפגע תא אחד, או כמה אלפי תאים, זה זניח ולגוף אין בעיה להתגבר על כך. אך אם הכמות עוברת מסה קריטית מסוימת, עלולים להיגרם נזקים קשים המתבטאים בשיבושים בתפקודי מערכות בגוף ובמחלות שונות. חמצון וחיזור: חומר אשר מקבל אלקטרונים מחומר אחר נקרא מחמצן (גם אם אין בו חמצן). החומר אשר מוסר את האלקטרונים נקרא מחזר והתהליך שקורה לו זה התחמצנות. הרדיקל החופשי הנפוץ ביותר הוא חמצן ומכאן בא השימוש במילה חמצון (החמצן בטבע מופיע בד"כ כ-02 שזוהי מולקולה יציבה המורכבת משני אטומי חמצן ואינה רדיקל חופשי). כאשר רדיקל חופשי גוזל אלקטרון ממולקולה כלשהי (כלומר – מחמצן אותה), נוצר מצב חדש בו לאותה מולקולה חסר אלקטרון והיא בעצמה הופכת לרדיקל חופשי ומנסה להחזיר לעצמה את האלקטרון החסר. כך נוצר תהליך מתגלגל של היווצרות רדיקלים חופשיים ואיזונם מחדש (חמצון וחיזור), ,תהליך שהוא חלק מהמצב הדינמי התמידי בו נמצא הגוף. מה עושים הרדיקלים החופשיים? רדיקלים חופשים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף - בחלבונים, בשומנים, בפחמימות, בחומצות גרעין ועוד. עודף רדיקלים חופשיים לאורך זמן תורם להתפתחותן של בעיות בריאות ומחלות שונות כולל מחלות לב, אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, קמטים בעור והאצת תהליכי הזדקנות. אחד המנגנונים בהם פוגעים הרדיקלים החופשיים הוא הרס קרומי התאים, דבר המוביל להרס התאים. הרדיקלים החופשיים יכולים לפגוע גם ב dna וב rna, דבר המשבש את פעילות התאים ועלול לגרום להם להפוך לתאים סרטניים. לרדיקלים החופשיים יש גם תפקידים מועילים, כגון השמדת וירוסים וחידקים. הבעיה היא שבתנאי החיים המודרניים נוצרים הרבה יותר רדיקלים חופשיים מהדרוש, ולכן מתייחסים אליהם כיום בד"כ כגורמים מזיקים. מה גורם להיווצרותם של רדיקלים חופשיים בגוף? חלק מהרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי, כמו בנשימה, תהליכי חילוף חומרים ובפעילות גופנית אינטנסיבית. המערכת החיסונית מייצרת במידת הצורך רדיקלים חופשיים להשמדת וירוסים וחידקים. הבעיה העיקרית היא כמויות הרדיקלים החופשיים המגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כמו: עישון, תרופות וכימיקלים שונים, מזון מתועש, מזון מטוגן, קרינה אלקטרו-מגנטית (של טלפונים סלולריים לדוגמא), חומרי ריסוס והדברה ועוד. מהם נוגדי חמצון? כפי שראינו, הרדיקלים החופשיים גורמים לחמצון. הדרך של הגוף לנטרל את הרדיקלים החופשיים כדי למנוע את נזקיהם היא בעזרת נוגדי חמצון שהם חומרים אשר יכולים "לנדב" בקלות יחסית את האלקטרונים החסרים לרדיקלים החופשיים, מבלי שהם עצמם יהפכו לרדיקלים חופשיים. בגוף קיימים חומרים נוגדי חמצון פנימיים כמו אנזימים שונים, כולסטרול, חומצות אמינו שמכילות גופרית ועוד. מזונות טבעיים טריים הם בד"כ כאלה המכילים כמות גדולה של נוגדי חמצון. המאכלים העשירים ביותר בנוגדי חמצון הם אוכמניות, חמוציות, פטל, תות שדה ודובדבנים. גם בשעועית (בעיקר שעועית אדומה) וארטישוק יש כמות מפתיעה של נוגדי חמצון. מיץ ירקות הוא הפתרון המהיר ביותר להעשרת הגוף בנוגדי חמצון מהמזון, ללא הסוכר שיש בפירות הנ"ל. נוגדי החמצון המוכרים ביותר, אותם ניתן לרכוש גם בטבליות או כמוסות כתוספי מזון הם ויטמין c, ויטמין e, בטא-קארוטן (ויטמין a) וסלניום. אין כמעט חילוקי דעות לגבי החשיבות של קבלת מספיק נוגדי חמצון מהמזון לעומת תוספים סינטטיים. הסיבה לכך היא שהמזונות, כאשר הם במצבם הטבעי (או קרוב לו) מכילים מרכיבים רבים נוספים אשר מאזנים או משלימים את פעולתם של נוגדי החמצון. ישנן עדויות רבות על מקרי ריפוי מדהימים שהושגו בעזרת כמויות גדולות יחסית של נוגדי חמצון. מידע רב בנושא זה ניתן למצוא בספר: "מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך". ידע והבנות נוספות - אלקטרונים חופשיים הם אחד המרכיבים העיקריים ביכולתו של הגוף לרפא את עצמו ולהגן על עצמו כנגד רדיקלים חופשיים וכנגד חומציות יתר. סביבה חומצית היא עשירה יותר ברדיקלים חופשיים, כך שאם נדאג למנוע עודף חומציות בגוף אנחנו מנטרלים למעשה את עודפי הרדיקלים החופשיים. ישנו מחקר מעניין שנמשך עשרות שנים בו חיפשו החוקרים מהו המכנה המשותף לאותם תושבי כפרים הרריים במספר מצומצם של מקומות בעולם אשר בהם האנשים מגיעים לגילים מופלגים (מעל 100), כמעט ללא מחלות. מה שנמצא הוא, שבכל אותם מקומות שותים התושבים מי קרחונים מופשרים המכילים כמות גדולה של סיליקה. מסתבר שמים אלה מכילים כמות עצומה של אלקטרונים חופשיים, דבר ההופך מים אלה לנוגדי חמצון רבי עוצמה ביותר, וכך מונעים חומציות יתר בגוף. - ברור כיום לחוקרים שישנם הבדלים בין נוגדי החמצון השונים ושלא יהיה זה נכון להתייחס בצורה שווה לכל נוגדי החמצון. החוקרים גם מבינים שעדיין אין בהירות לגבי ההשפעות של סוגי נוגדי החמצון השונים במצבי בריאות שונים, לא לגבי כל סוג נוגד חמצון בפני עצמו ובוודאי שלא בשילובים שביניהם. - סטרס וחוסר שינה גורמים לעלייה בכמות הרדיקלים החופשיים בגוף. - אחת הפעולות הקורות בהילינג (מהסוג בו המטפל משתמש בעיקר ביד בעלת הקוטביות החשמלית השלילית) היא כנראה ניטרולם (לפחות באופן חלקי) של עודף רדיקלים חופשיים. הערכה זו נובעת בין השאר מממצאים המראים ששדה מגנטי שלילי (קוטב צפוני של המגנט) המופעל על הגוף עוזר לנטרל רדיקלים חופשיים. המלצות:לשמור על תזונה שיש בה תמיד יותר מזונות יוצרי בסיסיות מאשר מזונות יוצרי חומציות.להימנע ככל האפשר מחשיפת יתר לגורמים היוצרים רדיקלים חופשיים.לא להגזים בלקיחת תוספים נוגדי חמצון אם אין ידיעה ברורה שאלה הם תוספים באיכות מתאימה.כן לקחת כמויות של נוגדי חמצון במצבים בהם ידוע (לפחות למטפל) שהם עוזרים. ישנם מקרים של סרטן, מחלות לב, טרשת נפוצה, דלקות פרקים, אוסטיאופורוזיס, סוכרת, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית ועוד, בהם כמות גדולה של נוגדי חמצון יכולה לשפר את המצב באופן דרמטי ואף להציל חיים ולעזור בריפוי מלא מהמחלה. נכתב על ידי ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה. מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות. משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש. מידע על הרפואה החדשה באתר: www.healthychoice21.com אתר תרמוגרפיה: http://www.thermomed.biz אימייל: briut1@gmail.com טל': 04-6619118 מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI