דף הבית

תרבות ובידור

תקופת הראשונים (משנת 1100 עד 1500, ימיו של ר' יוסף קארו)

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
רמב"ם, הי"ד החזקה (14 ספרים), נכתב בשפה העברית ובו התמודדות עם החקיקה מול הפרשנות השונה באה לידי ביטוי בספרו של הרמב"ם וכך פתר את בעיית ההתמצאות במשפט העברי. הרמב"ם מחלק את התלמוד לנושאים ומכריע בכל נושא בצורה קזואיסטית ללא מקורות וללא מחלוקות לעיתים עם הנמקה ולעיתים בלי.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>תקופת הראשונים (משנת 1100 עד 1500, ימיו של ר' יוסף קארו)</title> <meta name="description" content="רמב"ם, הי"ד החזקה (14 ספרים), נכתב בשפה העברית ובו התמודדות עם החקיקה מול הפרשנות השונה באה לידי ביטוי בספרו של הרמב"ם וכך פתר את בעיית ההתמצאות במשפט העברי. הרמב"ם מחלק את התלמוד לנושאים ומכריע בכל נושא בצורה קזואיסטית ללא מקורות וללא מחלוקות לעיתים עם הנמקה ולעיתים בלי."> <meta name="keywords" content="משנה,שפה עברית,רמבם,ראש ישיבה,קזואיסטית,תקופת הראשונים,ארצות ים התיכון,רמבם,יוסף קארו,ארבע טורים,משנה תורה,הראש,4 טורים,יעקב בן הראש,רבנים,יהודי אשכנז,ספרד"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>תקופת הראשונים (משנת 1100 עד 1500, ימיו של ר' יוסף קארו)</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="תקופת הראשונים (משנת 1100 עד 1500, ימיו של ר' יוסף קארו)" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author16.aspx ">דנה הראלי</a></strong><br/> <br/><p>אגדת 4 השבויים: היו 4 חכמים שיצאו לשייט בים התיכון, שודדים חוטפים אותם והם מסתובבים איתם בארצות הים התיכון ומוכרים את הרבנים. אגדה זו מנסה לספר איך זה שקהילות מאוד קטנות תוך שנים מעטות מקבלות ישיבה עם ראש ישיבה מאוד כריזמטי.</p> <p>מתחילה החלוקה המוכרת של יהודי ספרד ויהודי אשכנז:</p> <p>ספרד - המרכז היה בפורטוגל וצפון אפריקה המערבית. אחד הבולטים באותה תקופה היה רי"ף - רבי יצחק פייז (אלפסי). ראשונים בולטים נוספים - רמב"ם, רמב"ן, רשב"א.</p> <p>אשכנז - המרכז היה בגרמניה, צפון צרפת וצפון איטליה. אחד הבולטים היה רמ"א, ואחד מתלמידיו היה רש"י. וכן רא"ש ובנו יעקב בעל הטור.</p> <p>עם תקופת הפרשנות עולה שוב בעיית נגישות, כתשובה לכך הפעולה הראשונה היא כתיבה של רציו של אשר נעשת הן ע"י הרי"ף (פסקי הרי"ף- ספרד) והרא"ש (פסקי הרא"ש- אשכנז) הנקראת , ע"י ציטוט מהתלמוד של הדעה הסמכותית.</p> <p>הבעיה היא שרק מי שיודע איפה הסוגיה התלמודית הרלוונטית נמצאת יכול להתמצא בספרי הפסקים.</p> <p>הרמב"ם לוקח את כל מה שנכתב על המשפט העברי אי פעם וכותב שלוש ספרים" ספר המצוות, פירוש למשנה, מורה נבוכים (ספר פילוסופיה).</p> <p>משנה תורה</p> <p>רמב"ם, הי"ד החזקה (14 ספרים), נכתב בשפה העברית ובו התמודדות עם החקיקה מול הפרשנות השונה באה לידי ביטוי בספרו של הרמב"ם וכך פתר את בעיית ההתמצאות במשפט העברי. הרמב"ם מחלק את התלמוד לנושאים ומכריע בכל נושא בצורה קזואיסטית ללא מקורות וללא מחלוקות לעיתים עם הנמקה ולעיתים בלי. הרמב"ם טוען כי ע"י שימוש בספרו ובתורה בלבד ניתן להתמודד אם המחלוקות ולכן אין צורך במשנה או בתלמוד עוד. היו גילויי התנגדות כלפי הספר משום שהתיימר לרכז את כל ההלכות העבריות ע"מ שלא יצטרכו להשתמש בתלמוד אלא רק בתורה ובספר של הרמב"ם (נכתב בעברית ובצורה משכנעת). "ניסוח מחדש" של התלמוד וההלכות. הרמב"ם רשם את כל ההלכות הקיימות גם בענייני ארץ ישראל, ענייני מלך ועוד'.</p> <p>נימוקי הרמב"ם להשמטת המחלוקת- (1) קיצור (2) סדורה בפי כל- חלוקה לנושאים (3) ללא קושייה- דברים ברורים (4) גלויים לקטן כלגדול.</p> <p>הרמב"ם הצטער על כך שהוא לא כתב ספר של מקורות כדי לא לאבד אותם (יושם בהמשך ע"י קארו ב"בית יוסף").</p> <p>ההתנגדות הגדולה לרמב"ם הביאה את בנו של הרא"ש לכתוב ספר הלכה מתחרה:</p> <p>ארבע טורים (יעקב בן הרא"ש)</p> <p>•· אלטרנטיבה לרמב"ם בו יש שמירה על הצורה הספרותית של התלמוד (ולא פסקים כמו אצל הרמב"ם לא נרשמו הלכות שאינן רלוונטיות לימיו (מקדש, מלך, חקלאות..).</p> <p>•· ציטוטים שמופעים בספר הם בארמית ומאוד מזכירים את פסיקותיו של אביו, הרא"ש ואת אופי יהדות אשכנז.</p> <p>•· מביא מחלוקות ומקורות ובנוי בצורת הפולמוס.</p> <p>המשימות שעמדו בפני בעל הטור: (1) להחזיר את ההכרעה בין מחלוקות (2) למצוא דרך קודפקטיבית שמשמרת את המסורת והתלמוד.</p> <p>לגבי המיסטיקה - יוצאת ממצבה הסודית ונוצרת ע"י משה דלאון במאה ה-14, מכאן והלאה יש ספרות קבלית ומסורות קבליות שמתפתחת במקביל לספרות ההלכתית.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
תקופת הראשונים (משנת 1100 עד 1500, ימיו של ר' יוסף קארו) אגדת 4 השבויים: היו 4 חכמים שיצאו לשייט בים התיכון, שודדים חוטפים אותם והם מסתובבים איתם בארצות הים התיכון ומוכרים את הרבנים. אגדה זו מנסה לספר איך זה שקהילות מאוד קטנות תוך שנים מעטות מקבלות ישיבה עם ראש ישיבה מאוד כריזמטי. מתחילה החלוקה המוכרת של יהודי ספרד ויהודי אשכנז: ספרד - המרכז היה בפורטוגל וצפון אפריקה המערבית. אחד הבולטים באותה תקופה היה רי"ף - רבי יצחק פייז (אלפסי). ראשונים בולטים נוספים - רמב"ם, רמב"ן, רשב"א. אשכנז - המרכז היה בגרמניה, צפון צרפת וצפון איטליה. אחד הבולטים היה רמ"א, ואחד מתלמידיו היה רש"י. וכן רא"ש ובנו יעקב בעל הטור. עם תקופת הפרשנות עולה שוב בעיית נגישות, כתשובה לכך הפעולה הראשונה היא כתיבה של רציו של אשר נעשת הן ע"י הרי"ף (פסקי הרי"ף- ספרד) והרא"ש (פסקי הרא"ש- אשכנז) הנקראת , ע"י ציטוט מהתלמוד של הדעה הסמכותית. הבעיה היא שרק מי שיודע איפה הסוגיה התלמודית הרלוונטית נמצאת יכול להתמצא בספרי הפסקים. הרמב"ם לוקח את כל מה שנכתב על המשפט העברי אי פעם וכותב שלוש ספרים" ספר המצוות, פירוש למשנה, מורה נבוכים (ספר פילוסופיה). משנה תורה רמב"ם, הי"ד החזקה (14 ספרים), נכתב בשפה העברית ובו התמודדות עם החקיקה מול הפרשנות השונה באה לידי ביטוי בספרו של הרמב"ם וכך פתר את בעיית ההתמצאות במשפט העברי. הרמב"ם מחלק את התלמוד לנושאים ומכריע בכל נושא בצורה קזואיסטית ללא מקורות וללא מחלוקות לעיתים עם הנמקה ולעיתים בלי. הרמב"ם טוען כי ע"י שימוש בספרו ובתורה בלבד ניתן להתמודד אם המחלוקות ולכן אין צורך במשנה או בתלמוד עוד. היו גילויי התנגדות כלפי הספר משום שהתיימר לרכז את כל ההלכות העבריות ע"מ שלא יצטרכו להשתמש בתלמוד אלא רק בתורה ובספר של הרמב"ם (נכתב בעברית ובצורה משכנעת). "ניסוח מחדש" של התלמוד וההלכות. הרמב"ם רשם את כל ההלכות הקיימות גם בענייני ארץ ישראל, ענייני מלך ועוד'. נימוקי הרמב"ם להשמטת המחלוקת- (1) קיצור (2) סדורה בפי כל- חלוקה לנושאים (3) ללא קושייה- דברים ברורים (4) גלויים לקטן כלגדול. הרמב"ם הצטער על כך שהוא לא כתב ספר של מקורות כדי לא לאבד אותם (יושם בהמשך ע"י קארו ב"בית יוסף"). ההתנגדות הגדולה לרמב"ם הביאה את בנו של הרא"ש לכתוב ספר הלכה מתחרה: ארבע טורים (יעקב בן הרא"ש) •· אלטרנטיבה לרמב"ם בו יש שמירה על הצורה הספרותית של התלמוד (ולא פסקים כמו אצל הרמב"ם לא נרשמו הלכות שאינן רלוונטיות לימיו (מקדש, מלך, חקלאות..). •· ציטוטים שמופעים בספר הם בארמית ומאוד מזכירים את פסיקותיו של אביו, הרא"ש ואת אופי יהדות אשכנז. •· מביא מחלוקות ומקורות ובנוי בצורת הפולמוס. המשימות שעמדו בפני בעל הטור: (1) להחזיר את ההכרעה בין מחלוקות (2) למצוא דרך קודפקטיבית שמשמרת את המסורת והתלמוד. לגבי המיסטיקה - יוצאת ממצבה הסודית ונוצרת ע"י משה דלאון במאה ה-14, מכאן והלאה יש ספרות קבלית ומסורות קבליות שמתפתחת במקביל לספרות ההלכתית. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI