דף הבית

חתירה תחת הפוליסה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
בפוליסה לאובדן כושר עבודה ולנכות מתאונה, נרשם כי קביעת המוסד לביטוח לאומי מכרעת.<br/> המבוטח, שנפגע בעבודה, הגיש תביעה למוסד. לבסוף לאחר תלאות רבות אף זכה.<br/> כשהביא את אישור ההכרה בזכותו לחברת הביטוח החלה זו לאבחן את האישור: הוא תקף רק לדרגת הנכות, אך לא לעצם הקשר הסיבתי ועוד טענות נבונות.<br/> השופט דוד מינץ מבית משפט השלום בירושליים דן בשלל הטענות.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>חתירה תחת הפוליסה</title> <meta name="description" content="בפוליסה לאובדן כושר עבודה ולנכות מתאונה, נרשם כי קביעת המוסד לביטוח לאומי מכרעת.<br/> המבוטח, שנפגע בעבודה, הגיש תביעה למוסד. לבסוף לאחר תלאות רבות אף זכה.<br/> כשהביא את אישור ההכרה בזכותו לחברת הביטוח החלה זו לאבחן את האישור: הוא תקף רק לדרגת הנכות, אך לא לעצם הקשר הסיבתי ועוד טענות נבונות.<br/> השופט דוד מינץ מבית משפט השלום בירושליים דן בשלל הטענות."> <meta name="keywords" content="אובדן כושר עבודה,אי כושר,כאבי גב,הרמת רהיט,שר סיבתי,תאונת עבודה,תגמולי ביטוח"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>חתירה תחת הפוליסה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="חתירה תחת הפוליסה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author230.aspx ">חיים קליר,עו"ד</a></strong><br/> <br/><p class="msonormal" style="text-align: center;" dir="rtl" align="center"><strong><span style="font-size:10pt; color: #999999; line-height: 125%; font-family:Arial;" lang="he">חתירה תחת תכלית הפוליסה</span></strong></p>1983-2004<span style="font-size:10pt; line-height: 125%; font-family:Arial;" lang="he">© חיים קליר ושות' <a href="http://www.kalir.co.il/"><span dir="ltr" lang="en-us"><span style="color: #800080;">www.kalir.co.il</span></span></a></span> <p> </p>חיים צבח, עובד אחזקה בתעשייה האווירית, נפגע בגבו כאשר הרים רהיט במהלך עבודתו. <p>צבח התנחם בכך, שהשכיל מבעוד מועד, לרכוש כיסוי ביטוחי לנכות מתאונה בחברת הביטוח סהר ציון.</p> <p>אלא שהפוליסה קבעה, כי במקרה של תאונה בעבודה, דרגת הנכות שנקבעה במוסד לביטוח לאומי היא הקובעת.</p> <p>צבח פנה אם כן למימוש זכויותיו במוסד לביטוח לאומי.</p> <p>דרכו לא הייתה קלה. משך שלוש שנים למד להכיר את המסדרונות האינסופיים של הוועדות רפואיות ובית הדין לעבודה. לבסוף הצליח להשיג את ההכרה כנפגע עבודה בשיעור חמישה עשר אחוז בשל הגבלה בתנועות עמוד השדרה.</p> <p>שמח וטוב לב, העביר צבח את האישור המיוחל לסהר ציון.</p> <p>אולם סהר ציון שילחה את צבח מעל פניה ריקם עם שלל טענות.</p> <p>צבח לא אמר נואש והביא את תביעתו בפני השופט דוד מינץ בבית משפט השלום בירושלים.</p> <p>השופט מינץ בחן את טענותיה של סהר ציון ודחה אותן אחת לאחת.</p> <p>טענתה הראשונה של סהר ציון היתה שלא מתקיימים שבעת היסודות הנדרשים להגדרת נכות מתאונה: פגיעה גופנית, בלתי צפויה, שנגרמה במישרין, על ידי סיבה חיצונית, כתוצאה מתאונה, שארעה עקב גורם פיזי בלבד, אשר בלי תלות בגורם אחר היוותה את הסיבה הבלעדית לנכות.</p> <p>אין ספק ששני היסודות הראשונים מתקיימים, קובע השופט.</p> <p>אין גם קושי לקבוע שהפגיעה אירעה במישרין על ידי הרמת הרהיט שהינו גורם חיצוני ובכך מתקיימים שני היסודות הבאים.</p> <p>האירוע כשלעצמו הוא תאונתי ומתקיים היסוד החמישי.</p> <p>הרהיט הינו גורם פיזי ולא היה כל גורם פיזי אחר זולתו. לכן הרהיט הוא הסיבה הבלעדית שגרמה לנכות.</p> <p> כך מתקיימים כל יסודות מקרה הביטוח.</p> <p> טענתה השניה של סהר ציון היתה כי הפוליסה החריגה כאבי גב מהכיסוי הביטוחי.</p> <p>אכן נכון, מציין השופט מינץ, הפוליסה מחריגה כאבי גב, אך הדברים אמורים בכאבי גב גרידא המופיעים בגפם מבלי שהם מלווים בממצאים קליניים.</p> <p> לעומת זאת צבח, כך קבעה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, סובל מהגבלה בתנועות עמוד השדרה, דהיינו ממצא קליני המקנה אחוזי נכות ולא בכאבי גב גרידא.</p> <p>טענתה השלישית של סהר ציון היתה כי הסעיף בפוליסה לפיו קביעת המוסד לביטוח לאומי הינה סופית ומחייבת את הצדדים, מתייחס לשיעור הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי בלבד אך לא לענין הקשר הסיבתי שבין הנכות למקרה הביטוח.</p> <p>לשון הסעיף, מבהיר השופט, קובעת בפשטות כי קביעת המוסד לביטוח לאומי אמורה לסתום את הגולל על קביעת שיעור הנכות "<strong>עקב</strong> מקרה הביטוח". לאמור, קביעת המוסד לביטוח לאומי מכריעה לא רק לגבי עצם שיעור הנכות אלא גם לגבי הקשר הסיבתי בין מקרה הביטוח לבין שיעור הנכות.</p> <p>עמדת סהר ציון חותרת נגד תכלית הפוליסה, לשים קץ למחלוקות בדרך של אימוץ קביעת המוסד לביטוח לאומי. אילו ביקשה סהר ציון לצמצם את סופיות קביעת המוסד לביטוח לאומי לשיעור הנכות בלבד אך לא לענין הקשר הסיבתי היה עליה לציין זאת במפורש בפוליסה.</p> <p>ומוסיף השופט מינץ, כמי שחי בתוך עמו, כי לרוב, קביעות המוסד לביטוח לאומי אינן ערבות לחיכם של הנפגעים דווקא. אימוץ קביעות המוסד מעניק בדרך כלל יתרון לחברת הביטוח. אין להעניק אפוא יתרון נוסף לחברת הביטוח ולאלץ את המבוטח שכבר נטחן בטחנות הצדק של המוסד לביטוח לאומי ושל בית הדין לעבודה, לעבור טחינה נוספת.</p> <p>התוצאה: סהר ציון חוייבה לשלם לצבח את מלוא תגמולי הביטוח בגין נכות מתאונה ובגין אי כושר לעבודה.</p> <p>                                                                          חיים קליר, עו"ד</p> <p>משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד<a href="http://www.kalir.co.il/" target="_blank"><strong><span style="color: #01a7d7;"> http://www.kalir.co.il</span></strong></a><br />המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.<br />טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.<br />סלולארי: 054-4400005<br />למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884 <br />ובחיפה: 04-8524531</p>מסמך 419 <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <html /> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
חתירה תחת הפוליסה חתירה תחת תכלית הפוליסה1983-2004© חיים קליר ושות' www.kalir.co.il חיים צבח, עובד אחזקה בתעשייה האווירית, נפגע בגבו כאשר הרים רהיט במהלך עבודתו. צבח התנחם בכך, שהשכיל מבעוד מועד, לרכוש כיסוי ביטוחי לנכות מתאונה בחברת הביטוח סהר ציון. אלא שהפוליסה קבעה, כי במקרה של תאונה בעבודה, דרגת הנכות שנקבעה במוסד לביטוח לאומי היא הקובעת. צבח פנה אם כן למימוש זכויותיו במוסד לביטוח לאומי. דרכו לא הייתה קלה. משך שלוש שנים למד להכיר את המסדרונות האינסופיים של הוועדות רפואיות ובית הדין לעבודה. לבסוף הצליח להשיג את ההכרה כנפגע עבודה בשיעור חמישה עשר אחוז בשל הגבלה בתנועות עמוד השדרה. שמח וטוב לב, העביר צבח את האישור המיוחל לסהר ציון. אולם סהר ציון שילחה את צבח מעל פניה ריקם עם שלל טענות. צבח לא אמר נואש והביא את תביעתו בפני השופט דוד מינץ בבית משפט השלום בירושלים. השופט מינץ בחן את טענותיה של סהר ציון ודחה אותן אחת לאחת. טענתה הראשונה של סהר ציון היתה שלא מתקיימים שבעת היסודות הנדרשים להגדרת נכות מתאונה: פגיעה גופנית, בלתי צפויה, שנגרמה במישרין, על ידי סיבה חיצונית, כתוצאה מתאונה, שארעה עקב גורם פיזי בלבד, אשר בלי תלות בגורם אחר היוותה את הסיבה הבלעדית לנכות. אין ספק ששני היסודות הראשונים מתקיימים, קובע השופט. אין גם קושי לקבוע שהפגיעה אירעה במישרין על ידי הרמת הרהיט שהינו גורם חיצוני ובכך מתקיימים שני היסודות הבאים. האירוע כשלעצמו הוא תאונתי ומתקיים היסוד החמישי. הרהיט הינו גורם פיזי ולא היה כל גורם פיזי אחר זולתו. לכן הרהיט הוא הסיבה הבלעדית שגרמה לנכות. כך מתקיימים כל יסודות מקרה הביטוח. טענתה השניה של סהר ציון היתה כי הפוליסה החריגה כאבי גב מהכיסוי הביטוחי. אכן נכון, מציין השופט מינץ, הפוליסה מחריגה כאבי גב, אך הדברים אמורים בכאבי גב גרידא המופיעים בגפם מבלי שהם מלווים בממצאים קליניים. לעומת זאת צבח, כך קבעה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, סובל מהגבלה בתנועות עמוד השדרה, דהיינו ממצא קליני המקנה אחוזי נכות ולא בכאבי גב גרידא. טענתה השלישית של סהר ציון היתה כי הסעיף בפוליסה לפיו קביעת המוסד לביטוח לאומי הינה סופית ומחייבת את הצדדים, מתייחס לשיעור הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי בלבד אך לא לענין הקשר הסיבתי שבין הנכות למקרה הביטוח. לשון הסעיף, מבהיר השופט, קובעת בפשטות כי קביעת המוסד לביטוח לאומי אמורה לסתום את הגולל על קביעת שיעור הנכות "עקב מקרה הביטוח". לאמור, קביעת המוסד לביטוח לאומי מכריעה לא רק לגבי עצם שיעור הנכות אלא גם לגבי הקשר הסיבתי בין מקרה הביטוח לבין שיעור הנכות. עמדת סהר ציון חותרת נגד תכלית הפוליסה, לשים קץ למחלוקות בדרך של אימוץ קביעת המוסד לביטוח לאומי. אילו ביקשה סהר ציון לצמצם את סופיות קביעת המוסד לביטוח לאומי לשיעור הנכות בלבד אך לא לענין הקשר הסיבתי היה עליה לציין זאת במפורש בפוליסה. ומוסיף השופט מינץ, כמי שחי בתוך עמו, כי לרוב, קביעות המוסד לביטוח לאומי אינן ערבות לחיכם של הנפגעים דווקא. אימוץ קביעות המוסד מעניק בדרך כלל יתרון לחברת הביטוח. אין להעניק אפוא יתרון נוסף לחברת הביטוח ולאלץ את המבוטח שכבר נטחן בטחנות הצדק של המוסד לביטוח לאומי ושל בית הדין לעבודה, לעבור טחינה נוספת. התוצאה: סהר ציון חוייבה לשלם לצבח את מלוא תגמולי הביטוח בגין נכות מתאונה ובגין אי כושר לעבודה. חיים קליר, עו"ד משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500. טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078. סלולארי: 054-4400005 למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884 ובחיפה: 04-8524531מסמך 419 נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI