דף הבית

מיסוי מקרקעין

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ. בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>מיסוי איגודי מקרקעין לאור תיקון 55</title> <meta name="description" content="בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ. בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ."> <meta name="keywords" content="מיסוי איגודי מקרקעין "> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>מיסוי איגודי מקרקעין לאור תיקון 55</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="מיסוי איגודי מקרקעין לאור תיקון 55" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author237.aspx ">דר' אלתר ושות' עורכי דין</a></strong><br/> <br/><p>מאת: דר' אברהם אלתר, עו"ד</p> <p>בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ. בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ.</p><br /><br />ועדת רבינוביץ יצרה רשת מיסוי הונית ומכירת מניות באיגוד מקרקעין מהטעם של ביטולי עיוותי מס ותיכנוני מס שהיו בנוסח הישן של החוק טרם תיקון 50. העיוות האחד היה במיסוי יתר של מניות שעה שערכן היה אפסי נוכח התחייבויות של האיגוד למרות שמקרקעי האיגוד עלו בערכן רבות, אך עדיין פחות מהגידול בהתחייבות לבנק, התחייבות שמימנה באופן היסטורי את רכישת המקרקעין. עיוות זה היה תוצאה של פסיקה ערכאית (פולינווסטאסטבלישמנט) שקבעה, כי פרוש דווקני של סעיפי חישוב המס במכירת המניה לא הביאו את ערך המניה כגורם רלבנטי, אלא את עליית המקרקעין בשעה שהריבית דאז לא היתה מותרת בניכוי. היה זה דווקא אחרי תיקון 50 שבית המשפט פסק בעניין מ.ל.השקעות כי ריבית הינה הוצאה מוכרת, מאחר ויש לפרש את החוק לפי פרוש כלכלי המקיים הגיונו. אולם הגיונן של רשויות המיסוי שבושש מלבוא הכריח את ועדת רבינוביץ להמליץ על תיקון מיסוי איגודי מקרקעין מחד, ולחוקק את סעיף 39א - המתיר כיום ניכוי הוצאות מימון - שאף הוא נולד בלידה קשה מלאת צירים, תוך כדי התנגדות עזה של שתיים מהחברות הבכירות בועדה ובצוותים המלווים שלה.<br /><br />מה שהכריע את הכף לזכות מיסוי זכויות באיגוד לפי רווח הון רגיל היו מספר נימוקים שהעיקרי ביניהם הינו עיוות המיסוי שהיה קיים קודם לתיקון. העיוות שהיה קיים קודם להחלת חישוב ריווחי הון על מכירת זכויות באיגוד אפשר לקונה מניות שקנה מניות ביוקר לקבע את מחיר המקרקעין על פי ערך המניות ולא על פי ערך המקרקעין. עיוות שני היה בכך שקניית מניות תוך התחייבות להחזרת חובות האיגוד ללא תשלום עבור המניות אף הוא אפשר לרוכש לקבל את ערך המקרקעין כעלות אף כי לא שילם על המניות דבר וחצי דבר. שתי פרצות אלו נסגרו בתיקונים 50 ו-55. עלות המניות נקבעה בתיקון 50 לפי התשלום בפועל ולא לפי ערך המקרקעין ביום רכישת המניות. ואילו בתיקון 55 נקבע ערך המקרקעין לאחר פרוק לפי הנמוך מהתשלום עבור המניות או התשלום עבור המקרקעין ובמקרים חריגים הגזים המחוקק בתיקון 55 ושלל מקונה מניות ששילם מחיר גבוהה עבור מניותיו את מה ששילם עבור המניות ונתן לו כעלות לצורך חיובו במס רק את העלות ההיסטורית של המקרקעין, תוצאה בלתי סבירה ביותר. <br /><br />מפאת פרצות אלו הסכימו נציגי הנציבות בועדת רבינוביץ לתיקון סעיף 7א והחלת משטר מיסוי רווח הון על חישוב המס במכירת זכויות במקרקעין. עם כל זאת ועדת רבינוביץ ציפתה וקיוותה כי המשך החקיקה יביא לאיחוד אגפי מס שבח ומס הכנסה, כצעד מקדים לקראת איחוד אגפי המיסים כולם. אלא שתקוות לחוד ומציאות לחוד. מסתבר כי במקום לקדם את איחוד מנגנוני המס הולך המחוקק ומכביד עליהם. במקום לגרום לזהות מקסימלית המחוקק יוצר מערכת חוקים ההולכת ומייחדת את מיסוי זכויות באיגודי מקרקעין ומיסוי מניות רגיל. <br /><br />נסקור להלן מספר נושאים שהיה צורך לקדמם אך טרם קודמו. כמו כן נסקור מספר נושאים שבהם היתה נסיגה לאחור. ראשית על המחוקק לתקן את סעיף 88 המוציא מגדר הגדרת נכס-מניה באיגוד מקרקעין שעל מכירתה מוטל מס שבח מקרקעין. על המחוקק להבהיר כי מניה באיגוד מקרקעין נכללת בהגדרת נכס בחלק ה'. נציין כי במקום לקבוע כי מניה נסחרת באיגוד מקרקעין איננה נכנסת בהגדרת מניה ב"איגוד מקרקעין" - כפי שקבע המחוקק בדרך לא סבירה - בתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין היה עליו לתקן את סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, הגדרת "נכס" כך שיהיה ברור כי חל רווח הון במכירת זכות באיגוד מקרקעין. הותרת שעטנז זה של הוצאת מניה סחירה מגדר זכות באיגוד, אך הוצאת זכות באיגוד מגדר נכס בחלק ה' יוצרות מעגל שוטה מיותר. <br /><br />שנית, היה צריך המחוקק לתקן את סעיף 8 לחוק מיסוי מקרקעין העוסק באירוע מס של רישום מניות למסחר בבורסה לאור ביטולו של סעיף 101. השארתו יוצר סלט פרשני, האם חל סעיף 8 על זכות נסחרת או לאו.<br /><br />שלישית, יש צורך בביטול סעיף 7 לחוק מיסוי מקרקעין המטיל היסטורית מס על פעולה באיגוד מקרקעין.<br /><br />רביעית, יש מקום לתקן את סעיף 7א כך שלא יטול מס על חישוב המס, אלא על כל ארוע המס בפעולה באיגוד.<br /><br />חמישית, אין מקום להוצאת תחולת הסעיף ביחס לאמנות מס, שכן ממילא אמנות המס רובן בעלות הגדרה עצמאית לאיגוד מקרקעין ואין מקום לחזור על הגדרה זו בסעיף 7א לחוק. לחילופין, הסדרת תחולת אמנות המס על מניות באיגודי מקרקעין תעשה דרך הגדרת סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין או סעיף 88 לפקודת מס הכנסה.<br /><br />שישית – הפניית הפטורים למס שבח יוצרת בעיה לגבי הפטור במכירת מניה בחישוב סכום אינפלציוני, פטור על פי סעיף 94ב, כאשר המוכר הוא תאגיד.<br /><br />האם זו הוראת פטור הנשללת לאור נוסח סעיף 7א המתוקן או הוראת חישוב החלה לאור סעיף 7א הישן. לאור כל האמור נותר רק לראות כיצד יתוקן החוק. <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>דר' אלתר ושות' עורכי דין</strong><br />תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14<br />טלפון: 03-6966633<br />פקס:03-6966663</p> <p><a href="http://altertax.co.il">http://altertax.co.il</a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
מיסוי איגודי מקרקעין לאור תיקון 55 מאת: דר' אברהם אלתר, עו"ד בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ. בתיקון 50 משנת 2001 ותיקון 55 משנת 2004 הוחל בחישוב המס על מכירת זכות באיגוד מקרקעין חישוב המס הרגיל החל על רווח הון במכירת מניה רגילה.עם מעבר השנים נותרו עדיין שאלות רבות בלתי פתורות ביחס לשעטנז המיסוי שקבעה ועדת רבינוביץ. ועדת רבינוביץ יצרה רשת מיסוי הונית ומכירת מניות באיגוד מקרקעין מהטעם של ביטולי עיוותי מס ותיכנוני מס שהיו בנוסח הישן של החוק טרם תיקון 50. העיוות האחד היה במיסוי יתר של מניות שעה שערכן היה אפסי נוכח התחייבויות של האיגוד למרות שמקרקעי האיגוד עלו בערכן רבות, אך עדיין פחות מהגידול בהתחייבות לבנק, התחייבות שמימנה באופן היסטורי את רכישת המקרקעין. עיוות זה היה תוצאה של פסיקה ערכאית (פולינווסטאסטבלישמנט) שקבעה, כי פרוש דווקני של סעיפי חישוב המס במכירת המניה לא הביאו את ערך המניה כגורם רלבנטי, אלא את עליית המקרקעין בשעה שהריבית דאז לא היתה מותרת בניכוי. היה זה דווקא אחרי תיקון 50 שבית המשפט פסק בעניין מ.ל.השקעות כי ריבית הינה הוצאה מוכרת, מאחר ויש לפרש את החוק לפי פרוש כלכלי המקיים הגיונו. אולם הגיונן של רשויות המיסוי שבושש מלבוא הכריח את ועדת רבינוביץ להמליץ על תיקון מיסוי איגודי מקרקעין מחד, ולחוקק את סעיף 39א - המתיר כיום ניכוי הוצאות מימון - שאף הוא נולד בלידה קשה מלאת צירים, תוך כדי התנגדות עזה של שתיים מהחברות הבכירות בועדה ובצוותים המלווים שלה. מה שהכריע את הכף לזכות מיסוי זכויות באיגוד לפי רווח הון רגיל היו מספר נימוקים שהעיקרי ביניהם הינו עיוות המיסוי שהיה קיים קודם לתיקון. העיוות שהיה קיים קודם להחלת חישוב ריווחי הון על מכירת זכויות באיגוד אפשר לקונה מניות שקנה מניות ביוקר לקבע את מחיר המקרקעין על פי ערך המניות ולא על פי ערך המקרקעין. עיוות שני היה בכך שקניית מניות תוך התחייבות להחזרת חובות האיגוד ללא תשלום עבור המניות אף הוא אפשר לרוכש לקבל את ערך המקרקעין כעלות אף כי לא שילם על המניות דבר וחצי דבר. שתי פרצות אלו נסגרו בתיקונים 50 ו-55. עלות המניות נקבעה בתיקון 50 לפי התשלום בפועל ולא לפי ערך המקרקעין ביום רכישת המניות. ואילו בתיקון 55 נקבע ערך המקרקעין לאחר פרוק לפי הנמוך מהתשלום עבור המניות או התשלום עבור המקרקעין ובמקרים חריגים הגזים המחוקק בתיקון 55 ושלל מקונה מניות ששילם מחיר גבוהה עבור מניותיו את מה ששילם עבור המניות ונתן לו כעלות לצורך חיובו במס רק את העלות ההיסטורית של המקרקעין, תוצאה בלתי סבירה ביותר. מפאת פרצות אלו הסכימו נציגי הנציבות בועדת רבינוביץ לתיקון סעיף 7א והחלת משטר מיסוי רווח הון על חישוב המס במכירת זכויות במקרקעין. עם כל זאת ועדת רבינוביץ ציפתה וקיוותה כי המשך החקיקה יביא לאיחוד אגפי מס שבח ומס הכנסה, כצעד מקדים לקראת איחוד אגפי המיסים כולם. אלא שתקוות לחוד ומציאות לחוד. מסתבר כי במקום לקדם את איחוד מנגנוני המס הולך המחוקק ומכביד עליהם. במקום לגרום לזהות מקסימלית המחוקק יוצר מערכת חוקים ההולכת ומייחדת את מיסוי זכויות באיגודי מקרקעין ומיסוי מניות רגיל. נסקור להלן מספר נושאים שהיה צורך לקדמם אך טרם קודמו. כמו כן נסקור מספר נושאים שבהם היתה נסיגה לאחור. ראשית על המחוקק לתקן את סעיף 88 המוציא מגדר הגדרת נכס-מניה באיגוד מקרקעין שעל מכירתה מוטל מס שבח מקרקעין. על המחוקק להבהיר כי מניה באיגוד מקרקעין נכללת בהגדרת נכס בחלק ה'. נציין כי במקום לקבוע כי מניה נסחרת באיגוד מקרקעין איננה נכנסת בהגדרת מניה ב"איגוד מקרקעין" - כפי שקבע המחוקק בדרך לא סבירה - בתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין היה עליו לתקן את סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, הגדרת "נכס" כך שיהיה ברור כי חל רווח הון במכירת זכות באיגוד מקרקעין. הותרת שעטנז זה של הוצאת מניה סחירה מגדר זכות באיגוד, אך הוצאת זכות באיגוד מגדר נכס בחלק ה' יוצרות מעגל שוטה מיותר. שנית, היה צריך המחוקק לתקן את סעיף 8 לחוק מיסוי מקרקעין העוסק באירוע מס של רישום מניות למסחר בבורסה לאור ביטולו של סעיף 101. השארתו יוצר סלט פרשני, האם חל סעיף 8 על זכות נסחרת או לאו. שלישית, יש צורך בביטול סעיף 7 לחוק מיסוי מקרקעין המטיל היסטורית מס על פעולה באיגוד מקרקעין. רביעית, יש מקום לתקן את סעיף 7א כך שלא יטול מס על חישוב המס, אלא על כל ארוע המס בפעולה באיגוד. חמישית, אין מקום להוצאת תחולת הסעיף ביחס לאמנות מס, שכן ממילא אמנות המס רובן בעלות הגדרה עצמאית לאיגוד מקרקעין ואין מקום לחזור על הגדרה זו בסעיף 7א לחוק. לחילופין, הסדרת תחולת אמנות המס על מניות באיגודי מקרקעין תעשה דרך הגדרת סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין או סעיף 88 לפקודת מס הכנסה. שישית – הפניית הפטורים למס שבח יוצרת בעיה לגבי הפטור במכירת מניה בחישוב סכום אינפלציוני, פטור על פי סעיף 94ב, כאשר המוכר הוא תאגיד. האם זו הוראת פטור הנשללת לאור נוסח סעיף 7א המתוקן או הוראת חישוב החלה לאור סעיף 7א הישן. לאור כל האמור נותר רק לראות כיצד יתוקן החוק. נכתב על ידי דר' אלתר ושות' עורכי דין תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14 טלפון: 03-6966633 פקס:03-6966663 http://altertax.co.il מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI