דף הבית

מיסים

חברות ישראליות ישנות - יתרונות המס לחברות Start-up

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
ברפורמה לשנת 2003 (תיקון 132 לפקמ"ה) נקבע כי חברה שהתאגדה בישראל תחשב תושב ישראל. נשאלת השאלה אם הוראת הרפורמה חלות גם על חברות שהתאגדו קודם לחוק מ-1.1.03. לדעתנו, ההגדרה איננה חלה על חברה שהתאגדה לפני ה-1.1.03, אף כי אין הוראת מעבר הקובעת זו

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>חברות ישראליות ישנות - יתרונות המס לחברות Start-up</title> <meta name="description" content="ברפורמה לשנת 2003 (תיקון 132 לפקמ"ה) נקבע כי חברה שהתאגדה בישראל תחשב תושב ישראל. נשאלת השאלה אם הוראת הרפורמה חלות גם על חברות שהתאגדו קודם לחוק מ-1.1.03. לדעתנו, ההגדרה איננה חלה על חברה שהתאגדה לפני ה-1.1.03, אף כי אין הוראת מעבר הקובעת זו"> <meta name="keywords" content="יתרונות המס לחברות Startup"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>חברות ישראליות ישנות - יתרונות המס לחברות Start-up</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="חברות ישראליות ישנות - יתרונות המס לחברות Start-up" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author237.aspx ">דר' אלתר ושות' עורכי דין</a></strong><br/> <br/><p>דר' אברהם אלתר , עו"ד</p> <p>ברפורמה לשנת 2003 (תיקון 132 לפקמ"ה) נקבע כי חברה שהתאגדה בישראל תחשב תושב ישראל. נשאלת השאלה אם הוראת הרפורמה חלות גם על חברות שהתאגדו קודם לחוק מ-1.1.03. לדעתנו, ההגדרה איננה חלה על חברה שהתאגדה לפני ה-1.1.03, אף כי אין הוראת מעבר הקובעת זו. מסקנתנו זו נובעת ממגוון שיקולים משפטיים העומדים ביסוד פרשנות חוקים:ברפורמה לשנת 2003 (תיקון 132 לפקמ"ה) נקבע כי חברה שהתאגדה בישראל תחשב תושב ישראל. נשאלת השאלה אם הוראת הרפורמה חלות גם על חברות שהתאגדו קודם לחוק מ-1.1.03. לדעתנו, ההגדרה איננה חלה על חברה שהתאגדה לפני ה-1.1.03, אף כי אין הוראת מעבר הקובעת זו. מסקנתנו זו נובעת ממגוון שיקולים משפטיים העומדים ביסוד פרשנות חוקים:</p><br />א. שינוי סטאטוס - מושבו של אדם, יחיד או תאגיד, הינו מעניני הסטאטוס. לא מקובל דרך כלל לפרש חוקים המשנים סטאטוס באופן רטרואקטיבי. לפיכך, ניתן לומר כי חברה זרה שהתאגדה בישראל (קרי, השליטה וניהולה מופעלים מחו"ל לדוגמא מארה"ב) לא תהפוך לחברה תושבת ישראל, אך בשל כך שסעיף ההגדרות שונה ב-1.1.03 וכיום כל חברה שהתאגדה בישראל נחשבת לתושב ישראל. השווה לדוגמא לפסיקה בעניני דין מעמד אישי לפי מקום המושב (סקורניק).<br />ב. הוראות רטרואקטיביות אינן מקובלות בדיני מיסים, אלא מכח חקיקה מפורשת, וגם חקיקה כזו מסוייגת דרך כלל בשל סרוב ועדות הכנסת לאשר חקיקה מיסים רטרואקטיבית למעט מקרים נדירים.<br />ג. חברה שהתאגדה השלימה את פעולת יסודה וכל פרשנות לפיה מייחסים נפקות מיסויית (סטאטוס) לעצם ההתאגדות, פרושה ייחוס תוצאות מס לפעולה שהסתיימה. אין מקום להשוות זאת לשינוי מס על מכירת נכס שנרכש בעבר, או הוצאות רכב שנאסרו לגבי רכב שנרכש קודם לאיסור (בג"ץ בראז), זאת מאחר וכאן תחולת המס הוא על פעולות שטרם נעשו (שימוש ברכב או מכירה עתידית), בעוד שביחס לחברות מדובר בשינוי סטאטוס המשפיע על שלל חוקים ולא רק על פעולה אחת מוגדרת ועתידית. קרי, הסטאטוס חובק בתוכו מספר פוטנציאלי גדול של פעולות שיניבו חבויות מס ידועות ובלתי צפויות. כמדיניות, איפוא, ניתן לפרש כי שינוי מאפייני הסטאטוס שנוצר, לצרכי מס, הוא חקיקה רטרואקטיבית בשל שהיקפה אינו מוגדר, גדול ומקיף, בניגוד להילכת בראז לעיל.<br />התוצאה: יזמי חברות סטרט-אפ (Start-up) המתלבטים בין חברה זרה וישראלית, יטיבו (אם החליטו כבר על חברה ישראלית) לרכוש אך חברה ישראלית ישנה, שהתאגדה לפני 1.1.03.<br />הערה לסיום: מתוך חוסר ראיה לטווח ארוך, מייקרת מדינת ישראל הקמת חברות ישראליות, ע"י הטלת עיצומים עליהן ועל מנהליהן. צעד כזה ימנע יזמים מלהקים חברה בישראל ותפחית התחלות עסקיות! האם לזה קיוותה מדינת ישראל.<br /> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>דר' אלתר ושות' עורכי דין</strong><br />תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14<br />טלפון: 03-6966633<br />פקס:03-6966663</p> <p><a href="http://altertax.co.il">http://altertax.co.il</a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
חברות ישראליות ישנות - יתרונות המס לחברות Start-up דר' אברהם אלתר , עו"ד ברפורמה לשנת 2003 (תיקון 132 לפקמ"ה) נקבע כי חברה שהתאגדה בישראל תחשב תושב ישראל. נשאלת השאלה אם הוראת הרפורמה חלות גם על חברות שהתאגדו קודם לחוק מ-1.1.03. לדעתנו, ההגדרה איננה חלה על חברה שהתאגדה לפני ה-1.1.03, אף כי אין הוראת מעבר הקובעת זו. מסקנתנו זו נובעת ממגוון שיקולים משפטיים העומדים ביסוד פרשנות חוקים:ברפורמה לשנת 2003 (תיקון 132 לפקמ"ה) נקבע כי חברה שהתאגדה בישראל תחשב תושב ישראל. נשאלת השאלה אם הוראת הרפורמה חלות גם על חברות שהתאגדו קודם לחוק מ-1.1.03. לדעתנו, ההגדרה איננה חלה על חברה שהתאגדה לפני ה-1.1.03, אף כי אין הוראת מעבר הקובעת זו. מסקנתנו זו נובעת ממגוון שיקולים משפטיים העומדים ביסוד פרשנות חוקים: א. שינוי סטאטוס - מושבו של אדם, יחיד או תאגיד, הינו מעניני הסטאטוס. לא מקובל דרך כלל לפרש חוקים המשנים סטאטוס באופן רטרואקטיבי. לפיכך, ניתן לומר כי חברה זרה שהתאגדה בישראל (קרי, השליטה וניהולה מופעלים מחו"ל לדוגמא מארה"ב) לא תהפוך לחברה תושבת ישראל, אך בשל כך שסעיף ההגדרות שונה ב-1.1.03 וכיום כל חברה שהתאגדה בישראל נחשבת לתושב ישראל. השווה לדוגמא לפסיקה בעניני דין מעמד אישי לפי מקום המושב (סקורניק). ב. הוראות רטרואקטיביות אינן מקובלות בדיני מיסים, אלא מכח חקיקה מפורשת, וגם חקיקה כזו מסוייגת דרך כלל בשל סרוב ועדות הכנסת לאשר חקיקה מיסים רטרואקטיבית למעט מקרים נדירים. ג. חברה שהתאגדה השלימה את פעולת יסודה וכל פרשנות לפיה מייחסים נפקות מיסויית (סטאטוס) לעצם ההתאגדות, פרושה ייחוס תוצאות מס לפעולה שהסתיימה. אין מקום להשוות זאת לשינוי מס על מכירת נכס שנרכש בעבר, או הוצאות רכב שנאסרו לגבי רכב שנרכש קודם לאיסור (בג"ץ בראז), זאת מאחר וכאן תחולת המס הוא על פעולות שטרם נעשו (שימוש ברכב או מכירה עתידית), בעוד שביחס לחברות מדובר בשינוי סטאטוס המשפיע על שלל חוקים ולא רק על פעולה אחת מוגדרת ועתידית. קרי, הסטאטוס חובק בתוכו מספר פוטנציאלי גדול של פעולות שיניבו חבויות מס ידועות ובלתי צפויות. כמדיניות, איפוא, ניתן לפרש כי שינוי מאפייני הסטאטוס שנוצר, לצרכי מס, הוא חקיקה רטרואקטיבית בשל שהיקפה אינו מוגדר, גדול ומקיף, בניגוד להילכת בראז לעיל. התוצאה: יזמי חברות סטרט-אפ (Start-up) המתלבטים בין חברה זרה וישראלית, יטיבו (אם החליטו כבר על חברה ישראלית) לרכוש אך חברה ישראלית ישנה, שהתאגדה לפני 1.1.03. הערה לסיום: מתוך חוסר ראיה לטווח ארוך, מייקרת מדינת ישראל הקמת חברות ישראליות, ע"י הטלת עיצומים עליהן ועל מנהליהן. צעד כזה ימנע יזמים מלהקים חברה בישראל ותפחית התחלות עסקיות! האם לזה קיוותה מדינת ישראל. נכתב על ידי דר' אלתר ושות' עורכי דין תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14 טלפון: 03-6966633 פקס:03-6966663 http://altertax.co.il מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI