דף הבית

מוסיקה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
אופרת בלקנטו קלילה

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>775בת הגדוד-ביקורת-דוניצטי-האופרה תא</title> <meta name="description" content="אופרת בלקנטו קלילה"> <meta name="keywords" content="ELYBIKORET"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>775בת הגדוד-ביקורת-דוניצטי-האופרה תא</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="775בת הגדוד-ביקורת-דוניצטי-האופרה תא" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1062.aspx ">ELYBIKORET</a></strong><br/> <br/><p> 775בת הגדוד-דוניצטי-האופרה תא צילומים-אלי ליאוןזאת הפעם הראשונה שהאופרה"בת הגדוד" מאת דוניצטי מבוצעתבארץ. זאת אופרת בל קנטו קלילה ושמחה שכתב דוניצטי האיטלקי בשפההצרפתית עבור האופרה קומיק בפריז. הבכורה שלה היתה לפני כ171 שנה דהינו ב1840. מאחר והאופרה בסיומה מהללת את צרפת-"תחיה צרפת לימיםמאושרים"היה נהוג לבצעה בכל שנה ביום הבסטיליה. מדוע דוניצטי האיטלקי כתב אופרה בצרפתית והציג אותה דוקאבפריז בבכורה ולא באיטליה-כי כל מלחין איטלקי כדי לקבל הכרה ראויה שאף להציג בפריזשהיתה אז המרכז. כאשר דוניצטי הגיע לפריז בשנות השלושים המאוחרות שלהמאה ה19 הוא היה בעצם מלחין הבלקנטו האחרון.בלקנטו אינו ביטוי לשירה יפה בלבד אלא צורת שירה בה האמןמביע את תפקידו בצורה אישית מאוד, חופשי במידת מה מהתוים שכתב המלחין.הוא נותן צבע מיוחד להם.הרעיון של הבלקנתו היה להעמיד את האמן במרכז הבמה.סיגנון הבלקנטו אינורק לשיר יפה וטוב אלא להכניס רוח חיים ורגשות בכתוב וזאת על ידי אינטרפרטציה אישיתהמביעה את הרגש הנכון,הוירטואוזיות הקולית כדי להפיק איתם משהו רומנטי,טראגי,כאובולהביע את האופי,ליצור משהו שהוא בלעדי לזמר השר.זמר הבלקנטו אינו מציג רק היכולת הקולית שלו אלא גם הרגשותלכן כל זמר בלקנטו מבצע את המוסיקה בצורה אחרת מאחר ויש כאן מידה רבה של חופש -שלהבעת האישיות. שני זמרים המבצעים את אותו התפקיד כאן-רוברט מקפירסון וז'אנראקין יוצרים שני טיפוסים שונים של דמותו של טוניו למשל ומענין לראות אתשניהם.ב"בת הגדוד" חופש הפרשנות והביצוע בגלל האריות הרומנטיותהארוכות והרבות שבה, מוגבל יותר. יש באופרה זו דרישות טכניות גבוהות שדוניצטי העמידבפני הזמרים. האופרה לא בוצעה רבות לפני כ 50-60 שנה כיוון שבמאה ה20הפסיקו לשיר בלקנטו ולא היו זמרים שיכלו לבצע את הדרישות של הבלקנטו בעוד שהיום אנוחוזרים במקצת ובצעדים קטנים לתקופת הבלקנטו בביצוע.האופרה כאמור נכתבה בצרפתית ולאחר מכן תורגמה לאיטלקית.הפקהזו הנה ההפקה ה11 בעולם במתקונת ובימוי זה. ההפקה באופרההישראלית היא אחת משתי הפקות של "בת הגדוד"המועלות היום בעולם והיא כבר הוצגה פעמיםרבות בבתי אופרה שונים בעולם. האופרה קומית,קלילה,נחמדה,עם מוסיקה מאוד נעימה. יש בהסממנים של אופנבך הצרפתי,של אופרטה ורומנטיקה רבה.המנצח באופרה היה אלברו זדה בן ה83 .הוא מנצח חביב,עדין,מלאחן .הוא אחד המומחים הגדולים ביותר בעולם לבלקנטו החיים היום בעולם. הבמאי אמיליו סאחי העביר את העלילה לפריז הכבושה בסוף מלחמתהעולם השניה.העלילה לא מסובכת. תינוקת שנמצאה, מאומצת ע"י גדוד כאשר כלחיילי הגדוד הם "האבא" שלה. מרקיזה המבקרת בפונדק פריזאי מגלה במקרה שהיא "הדודה" שלהתינוקת שכבר גדלה ומאמצת אותה .היא מתאהבת באיש מקומי שהציל אותה והוא מתגייסלצבא כדי להיות בקרבתה.למרקיזה שהיא בעצם אימה תכניות אחרות עבור בתה אך חייליהגדוד מביאים סיפור נחמד ותמים זה לסוף טוב. כרגיל האהבה תמידמנצחת. העלילה במקרה זה לא כל כך חשובה כי העיקר באופרה זו הםהמוסיקה היפה, הקליטה והנעימה וכן הבידור הקל הגובל באופרטה,שמטרתם הנאה של כשעתייםבלי להתעמק,בלי לחשוב הרבה ולשכח הכל בתום האופרה פרט למוסיקה. כאמור,באופרה זו אתה מסתפק במוסיקה היפה והקליטה, בקולותהטובים ומותר על עמקות,טראגיות ורציחות או מות בסוף, כפי שאנו רגילים ברובהאופרות. טוב עשתה האופרה הישראלית שהעלתה אופרה זו שכמעט ולא מבוצעתושרוב הקהל לא ראה או שמעה מעל במה או בוידאו.המנצח והתזמורת היו בסדר,התפאורה קורקטית והתלבושות -חוליוגאלאן בהתאם לתקופת מלחמת העולם השניה. לא כל כך הבנתי את כוונת התפאורן במערכה הראשונה כאשר חייליםנכנסו ויצאו מתחת לבר שבפונדק. שירתה של מארי-אירידה מרטינז היתה מצויינת.קול הסופרןהקולורטורי שלה היה טוב מאוד. טוניו-רוברט מקפירסון הטנור יש לו קול מענין ויפה ופעמיםמספר אפשר היה לדמות ששר קונטרטנור.המרקיזה-מוניקה מינרלי מלאת חיים,עליזות וחשיבות עם אנרגיהבלתי רגילה שרה יפה ושיחקה משחק מענין ויפה של אישה אקסצנטרית מהחברה הגבוההשדוניצטי בעצם צחק עליה.ולדימיר בראון היה סולפיס-סמל הגדוד טוב מאוד הן בשירתוהמצויינת והן במשחקו. כן היו טובים מאוד גם שאר הזמרים והשחקנים שגילמו תפקידיםקטנים יותר-הן בשירה והן במשחק כנח בריגר,יאיר גורן,אליזבת קדם,ליאורה לופיןואח'. רציתי לשמוע את הצוות השני בחזרה הגנרלית הראשונהשהיתה ולהשוות בין המבצעים אך בבואי לאופרה בזמן שנקבעה החזרה נאמר לי שאיןחזרה בעוד באותו הזמן היא התקיימה באולם בפני אולם כמעטרייק...המקהלה ובעיקר מקהלת הגברים לה תפקיד נכבד באופרה היתה טובהמאוד. התרגום של ישראל אובל כתמיד היה מצויין והפעם גם קצת "שובב"ומשעשע במקרים מסויימים ברוח האופרה. הכנסת גוון מקומי באופרה כגון מילים בעברית ושירים כ"כלניות" וכו' התקבל יפה ובחיוך ע"י הקהל.לראות או לא לראות:אופרה שהיא בידור קל,נחמד,מוסיקה מאודנעימה,ביצוע טוב, כאשר כל הרעיון הוא לחייך, לשמח, להנות ולבדר. נכתב על ידי <a href="mailto:elybikoret@gmail.com">elybikoret</a>-אלי ליאון ,10/2/2011 08:04 הרוצה לראות תמונות מההצגותמוזמן להכנס לאתרי <a href="http://www.elybikoret.022.co.il/">www.elybikoret.022.co.il</a> אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדשבו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחיהאמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר.<br />ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו<br />הכתובת <a href="http://www.elybikoret.022.co.il/">www.elybikoret.022.co.il</a><br /> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>אלי ליאון-ELYBIKORET</p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
775בת הגדוד-ביקורת-דוניצטי-האופרה תא 775בת הגדוד-דוניצטי-האופרה תא צילומים-אלי ליאוןזאת הפעם הראשונה שהאופרה"בת הגדוד" מאת דוניצטי מבוצעתבארץ. זאת אופרת בל קנטו קלילה ושמחה שכתב דוניצטי האיטלקי בשפההצרפתית עבור האופרה קומיק בפריז. הבכורה שלה היתה לפני כ171 שנה דהינו ב1840. מאחר והאופרה בסיומה מהללת את צרפת-"תחיה צרפת לימיםמאושרים"היה נהוג לבצעה בכל שנה ביום הבסטיליה. מדוע דוניצטי האיטלקי כתב אופרה בצרפתית והציג אותה דוקאבפריז בבכורה ולא באיטליה-כי כל מלחין איטלקי כדי לקבל הכרה ראויה שאף להציג בפריזשהיתה אז המרכז. כאשר דוניצטי הגיע לפריז בשנות השלושים המאוחרות שלהמאה ה19 הוא היה בעצם מלחין הבלקנטו האחרון.בלקנטו אינו ביטוי לשירה יפה בלבד אלא צורת שירה בה האמןמביע את תפקידו בצורה אישית מאוד, חופשי במידת מה מהתוים שכתב המלחין.הוא נותן צבע מיוחד להם.הרעיון של הבלקנתו היה להעמיד את האמן במרכז הבמה.סיגנון הבלקנטו אינורק לשיר יפה וטוב אלא להכניס רוח חיים ורגשות בכתוב וזאת על ידי אינטרפרטציה אישיתהמביעה את הרגש הנכון,הוירטואוזיות הקולית כדי להפיק איתם משהו רומנטי,טראגי,כאובולהביע את האופי,ליצור משהו שהוא בלעדי לזמר השר.זמר הבלקנטו אינו מציג רק היכולת הקולית שלו אלא גם הרגשותלכן כל זמר בלקנטו מבצע את המוסיקה בצורה אחרת מאחר ויש כאן מידה רבה של חופש -שלהבעת האישיות. שני זמרים המבצעים את אותו התפקיד כאן-רוברט מקפירסון וז'אנראקין יוצרים שני טיפוסים שונים של דמותו של טוניו למשל ומענין לראות אתשניהם.ב"בת הגדוד" חופש הפרשנות והביצוע בגלל האריות הרומנטיותהארוכות והרבות שבה, מוגבל יותר. יש באופרה זו דרישות טכניות גבוהות שדוניצטי העמידבפני הזמרים. האופרה לא בוצעה רבות לפני כ 50-60 שנה כיוון שבמאה ה20הפסיקו לשיר בלקנטו ולא היו זמרים שיכלו לבצע את הדרישות של הבלקנטו בעוד שהיום אנוחוזרים במקצת ובצעדים קטנים לתקופת הבלקנטו בביצוע.האופרה כאמור נכתבה בצרפתית ולאחר מכן תורגמה לאיטלקית.הפקהזו הנה ההפקה ה11 בעולם במתקונת ובימוי זה. ההפקה באופרההישראלית היא אחת משתי הפקות של "בת הגדוד"המועלות היום בעולם והיא כבר הוצגה פעמיםרבות בבתי אופרה שונים בעולם. האופרה קומית,קלילה,נחמדה,עם מוסיקה מאוד נעימה. יש בהסממנים של אופנבך הצרפתי,של אופרטה ורומנטיקה רבה.המנצח באופרה היה אלברו זדה בן ה83 .הוא מנצח חביב,עדין,מלאחן .הוא אחד המומחים הגדולים ביותר בעולם לבלקנטו החיים היום בעולם. הבמאי אמיליו סאחי העביר את העלילה לפריז הכבושה בסוף מלחמתהעולם השניה.העלילה לא מסובכת. תינוקת שנמצאה, מאומצת ע"י גדוד כאשר כלחיילי הגדוד הם "האבא" שלה. מרקיזה המבקרת בפונדק פריזאי מגלה במקרה שהיא "הדודה" שלהתינוקת שכבר גדלה ומאמצת אותה .היא מתאהבת באיש מקומי שהציל אותה והוא מתגייסלצבא כדי להיות בקרבתה.למרקיזה שהיא בעצם אימה תכניות אחרות עבור בתה אך חייליהגדוד מביאים סיפור נחמד ותמים זה לסוף טוב. כרגיל האהבה תמידמנצחת. העלילה במקרה זה לא כל כך חשובה כי העיקר באופרה זו הםהמוסיקה היפה, הקליטה והנעימה וכן הבידור הקל הגובל באופרטה,שמטרתם הנאה של כשעתייםבלי להתעמק,בלי לחשוב הרבה ולשכח הכל בתום האופרה פרט למוסיקה. כאמור,באופרה זו אתה מסתפק במוסיקה היפה והקליטה, בקולותהטובים ומותר על עמקות,טראגיות ורציחות או מות בסוף, כפי שאנו רגילים ברובהאופרות. טוב עשתה האופרה הישראלית שהעלתה אופרה זו שכמעט ולא מבוצעתושרוב הקהל לא ראה או שמעה מעל במה או בוידאו.המנצח והתזמורת היו בסדר,התפאורה קורקטית והתלבושות -חוליוגאלאן בהתאם לתקופת מלחמת העולם השניה. לא כל כך הבנתי את כוונת התפאורן במערכה הראשונה כאשר חייליםנכנסו ויצאו מתחת לבר שבפונדק. שירתה של מארי-אירידה מרטינז היתה מצויינת.קול הסופרןהקולורטורי שלה היה טוב מאוד. טוניו-רוברט מקפירסון הטנור יש לו קול מענין ויפה ופעמיםמספר אפשר היה לדמות ששר קונטרטנור.המרקיזה-מוניקה מינרלי מלאת חיים,עליזות וחשיבות עם אנרגיהבלתי רגילה שרה יפה ושיחקה משחק מענין ויפה של אישה אקסצנטרית מהחברה הגבוההשדוניצטי בעצם צחק עליה.ולדימיר בראון היה סולפיס-סמל הגדוד טוב מאוד הן בשירתוהמצויינת והן במשחקו. כן היו טובים מאוד גם שאר הזמרים והשחקנים שגילמו תפקידיםקטנים יותר-הן בשירה והן במשחק כנח בריגר,יאיר גורן,אליזבת קדם,ליאורה לופיןואח'. רציתי לשמוע את הצוות השני בחזרה הגנרלית הראשונהשהיתה ולהשוות בין המבצעים אך בבואי לאופרה בזמן שנקבעה החזרה נאמר לי שאיןחזרה בעוד באותו הזמן היא התקיימה באולם בפני אולם כמעטרייק...המקהלה ובעיקר מקהלת הגברים לה תפקיד נכבד באופרה היתה טובהמאוד. התרגום של ישראל אובל כתמיד היה מצויין והפעם גם קצת "שובב"ומשעשע במקרים מסויימים ברוח האופרה. הכנסת גוון מקומי באופרה כגון מילים בעברית ושירים כ"כלניות" וכו' התקבל יפה ובחיוך ע"י הקהל.לראות או לא לראות:אופרה שהיא בידור קל,נחמד,מוסיקה מאודנעימה,ביצוע טוב, כאשר כל הרעיון הוא לחייך, לשמח, להנות ולבדר. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון ,10/2/2011 08:04 הרוצה לראות תמונות מההצגותמוזמן להכנס לאתרי www.elybikoret.022.co.il אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדשבו ריכזתי ביקורות שכתבתי מ1.6.10 והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחיהאמנות,חיבורים שכתב פרופ'יוסי גמזו וחומר אחר. ביקורות שהתפרסמו לפני 1.6.10אפשר לראות רק באתר שבו פורסמו הכתובת www.elybikoret.022.co.il נכתב על ידי אלי ליאון-ELYBIKORET מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI