דף הבית

מיסים

טמל- הכנסת עבודה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
סעיף 2(2) – מקור להכנסה שהיא הכנסת עבודה ההכנסה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף במישירן או בעקיפין לעבוד או לאחר לטובתו – הגדרה רחבה שבאה להתגבר על הסוואת ההכנסה אצל מעבידים ועובדים, בדרך של "החזר הוצאות". ראוי להחיל את העיקרון של סעיף 2(2) על כל הסעיפים הקטנים של סעיף 2. עד הרפורמה – בסיס ההכנסה נשחק כי העובדים היו משלמים רק על החלק הגלוי (המשכורת

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>טמל- הכנסת עבודה</title> <meta name="description" content="סעיף 2(2) – מקור להכנסה שהיא הכנסת עבודה ההכנסה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף במישירן או בעקיפין לעבוד או לאחר לטובתו – הגדרה רחבה שבאה להתגבר על הסוואת ההכנסה אצל מעבידים ועובדים, בדרך של "החזר הוצאות". ראוי להחיל את העיקרון של סעיף 2(2) על כל הסעיפים הקטנים של סעיף 2. עד הרפורמה – בסיס ההכנסה נשחק כי העובדים היו משלמים רק על החלק הגלוי (המשכורת"> <meta name="keywords" content="טמל הכנסת עבודה, קיזוז הכנסת עבודה"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>טמל- הכנסת עבודה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="טמל- הכנסת עבודה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author16.aspx ">דנה הראלי</a></strong><br/> <br/><p align="right"><strong>טמל- הכנסת עבודה</strong></p> <p>סעיף 2(2) – מקור להכנסה שהיא הכנסת עבודה ההכנסה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף במישירן או בעקיפין לעבוד או לאחר לטובתו – הגדרה רחבה שבאה להתגבר על הסוואת ההכנסה אצל מעבידים ועובדים, בדרך של "החזר הוצאות". <strong>ראוי להחיל את העיקרון של סעיף 2(2) על כל הסעיפים הקטנים של סעיף 2.</strong> עד הרפורמה – בסיס ההכנסה נשחק כי העובדים היו משלמים רק על החלק הגלוי (המשכורת עצמה בלי ההטבות) המעבידים לעומת זאת יכלו לנכות הוצאות על הטבות שנתנו למעבידים מההכנסות שלהם. מטרת הרפורמה הייתה להרחיב את <a href="http://www.tamal.co.il/">בסיס מס ההכנסה</a> כך שכל מה שעובד מקבל כשכר יהיה חייב במס.</p> <p>נפקויות סיווג ההכנסה כהכנסת עבודה:</p> <p>1. <strong>ניכוי מס במקור </strong>– יעלות מנהלית, המעביד משמש כידו הארוכה של פקיד השומה.</p> <p>2. <strong>הגשת דו"ח למס הכנסה </strong>– פטור מהגשת דו"ח על שכירים שעיקר הכנסתם היא הכנת עבודה – סעיף 134(א)(1) (כי יש פיקוח של המעביד).</p> <p>3. <strong>מס מעסיקים</strong>.</p> <p>4. <strong>מס שכר לפי חוק מע"מ</strong> – מלכ"ר / מוסד כספי צריכים לשלם מס על הכנסת העבודה של עובדיהם (מלכ"ר 9% ומוסד כספי 17% על השכר + 17% על הרווח).</p> <p>5. <strong>אמנות מס </strong>– הוראות שחלות רק על הכנסת עבודה.</p> <p>6. <strong>פטורים </strong>– סעיף 9(7)(א) – פיצויי פיטורין עד סכום מסוים פטורים ממס אם יש יחסי עובד מעביד.</p> <p><strong>תנאי מקדמי להחלת הסעיף הוא קיומם של יחסי עובד מעביד (פס"ד הפועל טבריה, ראה המשך).</strong></p> <p>4 חלופות של סעיף 2(2):</p> <p>1. <strong>"השתכרות או ריווח מעבודה" </strong>– הצורה הפשוטה ביותר והמקובלת ביותר של הכנסת עבודה (עבודה עם תלוש משכורת). פס"ד דרבי כימיקלים – הכנסה של עובד מהעמדת הרכב שלו לרשות המעביד. זו לא הכנסת עבודה אלא הכנסה לפי סעיף 2(6).</p> <p>2. <strong>" טובת הנאה או קצובה":</strong></p> <p><strong>פס"ד דן</strong> – בגדי הקיץ והכובע – בגדי עבודה. בגדי החורף – הנאה פרטית שמפיק העובד, הכנסה מוסווית שראוי לחייב מבס כ"טובת הנאה". <strong>מבחן "נוחות המעביד":</strong></p> <p>ויתקון – האם המצרך / שירות שניתן לעובד ישמש אותו להנאתו האישית או שהנאה זו היא טפלה והעיקר הוא נוחות המעביד שפירושה – טבעו של התפקיד מצריך את העובד להיזקק למוצר ואז אין זו "טובת הנאה".</p> <p><strong>שוויה של טובת ההנאה</strong> – כשווי השוק של טובת ההנאה (חריג: יחסים מיוחדים, תום לב וכדומה) – סעיף 10 לחוק המע"מ.</p> <p>3. <strong>"תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחו"ל רכישת ספרות או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה":</strong></p> <p>הסיפא – ההחזר של המעביד לעובד לא יוכר כהכנסת עבודה אם העובד יכול לנכות זאת כהוצאה.<br />מבן ההוצאות המותרות לעובד? סעיף 17 לפקודה וסעיף 31 שמפנה ל:<br />א. תקנות ניכוי הוצאות רכב.<br />ב. תקנות ניכוי הוצאות מסוימות.<br />ג. תקנות ניכוי נוספות.<br />חשוב לשים לב שהחזר הוצאות והחזר הלוואה של המעביד לעובד שהעמיד לו עקב הצורך לשרת את המעביד לא יחשבו כטובת הנאה לעובד.</p> <p>4. <strong>"שווי של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשות העובד":</strong></p> <p>הצמדת רכב לרשות העובד. כאשר עובד מקבל רכב צמוד יש לראותו כאילו קיבל הכנסה בשווי הקבוע בתקנות. כנ"ל לגבי טלפון נייד.</p> <p><strong>מתנות מעובד למעביד</strong> – החזקה היא שכל מה שנותן המעביד לעובד הוא בתמורה לעבודה ועל כן זו "טובת הנאה" החייבת במס לפי סעיף 2(2). (חריג פס"ד סלפיתי). <br />תנאי מקדמי לתחולת הסעיף – האם מתקיימים יחסי עובד מעביד:</p> <p><strong>פס"ד הפועל טבריה:</strong></p> <p>1. מבחנים כללים מדיני העבודה – שמגר מעדיף אותם כדי ליצור אחידות משפטית.<br />א. מבחן ההשתלבות (מבחן חיובי (אינטגראלי), מבחן שלילי (עסק עצמאי).<br />ב. מבחן כלי העבודה .<br />ג. מבחן צורת התשלום.<br />ד. מבחן הקשר האישי.<br />ה. מבחן המרות והפיקוח.</p> <p>2. מבחניו של פרופסור אדרעי - <br />א. מבחן הסיכון הכלכלי – מבחון מיוחד לעורך דין דיני המיסים וכאשר הסיכון הוא על המועסק נקבע שאין יחסי עובד מעביד. <br />ב. מבחן ההקלה על גביית המס.</p> <p>שופטים וחברי כנסת אינם נחשבים עובדים אך לצרכי מס הם נחשבים כעובדים לכל דבר ועניין.</p> <p>מנהלים בחברות – פס"ד סריגי ארצי – חברה לא משלמת משכורות והמנהלים מושכים "דמי ניהל". נקבע שאם המנהל מעורה בחברה כמו מנכ"ל ברור שהוא עובד אבל אם הוא חבר דירקטוריון הוא לא עובד (חל עליו סעיף 2(10).</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
טמל- הכנסת עבודה טמל- הכנסת עבודה סעיף 2(2) – מקור להכנסה שהיא הכנסת עבודה ההכנסה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף במישירן או בעקיפין לעבוד או לאחר לטובתו – הגדרה רחבה שבאה להתגבר על הסוואת ההכנסה אצל מעבידים ועובדים, בדרך של "החזר הוצאות". ראוי להחיל את העיקרון של סעיף 2(2) על כל הסעיפים הקטנים של סעיף 2. עד הרפורמה – בסיס ההכנסה נשחק כי העובדים היו משלמים רק על החלק הגלוי (המשכורת עצמה בלי ההטבות) המעבידים לעומת זאת יכלו לנכות הוצאות על הטבות שנתנו למעבידים מההכנסות שלהם. מטרת הרפורמה הייתה להרחיב את בסיס מס ההכנסה כך שכל מה שעובד מקבל כשכר יהיה חייב במס. נפקויות סיווג ההכנסה כהכנסת עבודה: 1. ניכוי מס במקור – יעלות מנהלית, המעביד משמש כידו הארוכה של פקיד השומה. 2. הגשת דו"ח למס הכנסה – פטור מהגשת דו"ח על שכירים שעיקר הכנסתם היא הכנת עבודה – סעיף 134(א)(1) (כי יש פיקוח של המעביד). 3. מס מעסיקים. 4. מס שכר לפי חוק מע"מ – מלכ"ר / מוסד כספי צריכים לשלם מס על הכנסת העבודה של עובדיהם (מלכ"ר 9% ומוסד כספי 17% על השכר + 17% על הרווח). 5. אמנות מס – הוראות שחלות רק על הכנסת עבודה. 6. פטורים – סעיף 9(7)(א) – פיצויי פיטורין עד סכום מסוים פטורים ממס אם יש יחסי עובד מעביד. תנאי מקדמי להחלת הסעיף הוא קיומם של יחסי עובד מעביד (פס"ד הפועל טבריה, ראה המשך). 4 חלופות של סעיף 2(2): 1. "השתכרות או ריווח מעבודה" – הצורה הפשוטה ביותר והמקובלת ביותר של הכנסת עבודה (עבודה עם תלוש משכורת). פס"ד דרבי כימיקלים – הכנסה של עובד מהעמדת הרכב שלו לרשות המעביד. זו לא הכנסת עבודה אלא הכנסה לפי סעיף 2(6). 2. " טובת הנאה או קצובה": פס"ד דן – בגדי הקיץ והכובע – בגדי עבודה. בגדי החורף – הנאה פרטית שמפיק העובד, הכנסה מוסווית שראוי לחייב מבס כ"טובת הנאה". מבחן "נוחות המעביד": ויתקון – האם המצרך / שירות שניתן לעובד ישמש אותו להנאתו האישית או שהנאה זו היא טפלה והעיקר הוא נוחות המעביד שפירושה – טבעו של התפקיד מצריך את העובד להיזקק למוצר ואז אין זו "טובת הנאה". שוויה של טובת ההנאה – כשווי השוק של טובת ההנאה (חריג: יחסים מיוחדים, תום לב וכדומה) – סעיף 10 לחוק המע"מ. 3. "תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחו"ל רכישת ספרות או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה": הסיפא – ההחזר של המעביד לעובד לא יוכר כהכנסת עבודה אם העובד יכול לנכות זאת כהוצאה. מבן ההוצאות המותרות לעובד? סעיף 17 לפקודה וסעיף 31 שמפנה ל: א. תקנות ניכוי הוצאות רכב. ב. תקנות ניכוי הוצאות מסוימות. ג. תקנות ניכוי נוספות. חשוב לשים לב שהחזר הוצאות והחזר הלוואה של המעביד לעובד שהעמיד לו עקב הצורך לשרת את המעביד לא יחשבו כטובת הנאה לעובד. 4. "שווי של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשות העובד": הצמדת רכב לרשות העובד. כאשר עובד מקבל רכב צמוד יש לראותו כאילו קיבל הכנסה בשווי הקבוע בתקנות. כנ"ל לגבי טלפון נייד. מתנות מעובד למעביד – החזקה היא שכל מה שנותן המעביד לעובד הוא בתמורה לעבודה ועל כן זו "טובת הנאה" החייבת במס לפי סעיף 2(2). (חריג פס"ד סלפיתי). תנאי מקדמי לתחולת הסעיף – האם מתקיימים יחסי עובד מעביד: פס"ד הפועל טבריה: 1. מבחנים כללים מדיני העבודה – שמגר מעדיף אותם כדי ליצור אחידות משפטית. א. מבחן ההשתלבות (מבחן חיובי (אינטגראלי), מבחן שלילי (עסק עצמאי). ב. מבחן כלי העבודה . ג. מבחן צורת התשלום. ד. מבחן הקשר האישי. ה. מבחן המרות והפיקוח. 2. מבחניו של פרופסור אדרעי - א. מבחן הסיכון הכלכלי – מבחון מיוחד לעורך דין דיני המיסים וכאשר הסיכון הוא על המועסק נקבע שאין יחסי עובד מעביד. ב. מבחן ההקלה על גביית המס. שופטים וחברי כנסת אינם נחשבים עובדים אך לצרכי מס הם נחשבים כעובדים לכל דבר ועניין. מנהלים בחברות – פס"ד סריגי ארצי – חברה לא משלמת משכורות והמנהלים מושכים "דמי ניהל". נקבע שאם המנהל מעורה בחברה כמו מנכ"ל ברור שהוא עובד אבל אם הוא חבר דירקטוריון הוא לא עובד (חל עליו סעיף 2(10). נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI