דף הבית

עסקים - אחר

תרגומים: שליטה בידע על-ידי הנגשה, מניעה וטעייה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
לאורך ההיסטוריה היה כוח רב בידיהם של המתרגמים שהשפיעו על הידע הנכנס אל התרבות שלהם. למעשה בידיהם של מתרגמים ומי ששלט בהם היה את הכוח לשלוט בזרימת הידע אל תוך התרבות שהייתה זקוקה לכל מיני תרגומים.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>תרגומים: שליטה בידע על-ידי הנגשה, מניעה וטעייה</title> <meta name="description" content="לאורך ההיסטוריה היה כוח רב בידיהם של המתרגמים שהשפיעו על הידע הנכנס אל התרבות שלהם. למעשה בידיהם של מתרגמים ומי ששלט בהם היה את הכוח לשלוט בזרימת הידע אל תוך התרבות שהייתה זקוקה לכל מיני תרגומים."> <meta name="keywords" content="תרגום מעברית לאנגלית, תרגומים"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>תרגומים: שליטה בידע על-ידי הנגשה, מניעה וטעייה</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="תרגומים: שליטה בידע על-ידי הנגשה, מניעה וטעייה" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1161.aspx ">אביב יועצים</a></strong><br/> <br/><p> <p>היכולת להעביר מידע שנוצר בשפה אחת אל שפה אחרת היא יכולת חשובה שנעשה בה שימוש מאז שחר ההיסטוריה האנושית. תרגומים של יצירות שונות אפשרו לגופי ידע שונים לעבור מחברה לחברה ולהגדיל את הידע הקיים במקום מסוים ברגע נתון. ללא תרגום חברה או תרבות תלויה רק בגוף הידע שהיא מייצרת. לאורך ההיסטוריה היה כוח רב בידיהם של המתרגמים שהשפיעו על הידע הנכנס אל התרבות שלהם. למעשה בידיהם של מתרגמים ומי ששלט בהם היה את הכוח לשלוט בזרימת הידע אל תוך התרבות שהייתה זקוקה לכל מיני <a href="http://tirgum.co/">תרגומים</a>. </p> <p>השליטה על זרימת הידע המתורגם יכולה להיעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא הימנעות מיצירת תרגומים לסוגים שונים של ידע ולחלקים מסוימים של תרבות. כך היו מקרים רבים שבהם הוחלט מגבוה שלא יבוצעו תרגומים לסוגים מסוימים של ספרות או ליצירות שנוצרו בתרבות מסוימת או בדת אחרת. הדרך השנייה שבה נשלטת זרימת הידע היא יצירת תרגומים שמשנים את התוכן של היצירה המתורגמת ומתאימים אותה לקוד תרבותי של התרבות או החברה שלשפתה מתורגמת היצירה.</p> <p>דוגמה מפורסמת למקרה השני היא התרגום לעברית של הספר <em>בן חור</em> של הסופר האמריקאי לו וואלס. הספר המתרחש בימי הרומאים בארץ ישראל נכתב מתוך זווית ראייה נוצרית מאוד אדוקה. כשהוא תורגם לעברית עודנו בו היטב הנימות הנוצריות ופרקים שלמים הושמטו מהספר – כלל הפרק שבו בן חור הופך לחסיד של ישו. זוהי דוגמה לסוג של תרגומים שנועדו להבטיח שיצירות מתורגמות יותאמו לתפיסה השלטת בקרב חברה שזקוקה לתרגום משפה זרה.</p> <p>מקרים נוספים שבהם ניתן למצוא תרגומים שמתאימים את יצירת המקור לתפיסה ערכית מסוימת הינם מקרים שבהם מופעלת צנזורה של המתרגם כדי למנוע מהקוראים להיחשף למעשים לא מוסריים ביצירה. מצד שני ניתן למצוא תרגומים שבהם נעשתה צנזורה הפוכה: כאשר תורגם לראשונה הספר <em>לוליטה</em> מאנגלית לעברית צונזרו ממנו חלק מהקטעים ה"ספרותיים" יותר כדי שהספר יוכל להימכר כיצירה סמי-פורנוגראפית – יצירה שלדעת ההוצאה הייתה בעלת סיכויי מכירה טובים יותר.</p> <p>ההחלטה על היצירות שראויות לתרגום והיצירות שאינן ראויות לכך מבטאת לעיתים חשיבה כלכלית פשוטה. המוציא לאור סבור שאין לתרגם יצירות מסוג מסוים כיוון שאין להם קהל קוראים ולכן הן לא יימכרו. יהיה מי שיצדיק את ההיגיון הכלכלי הזה שמנחה את המוציא לאור שצריך לשלם תמורת תרגומים ואיננו עושה זאת במקרים שזה לא משתלם לו. עם זאת גם זה הינו סוג של צנזורה שמונע מידע מסוג מסוים להיכנס אל תרבות מסוימת; ייצור <a href="http://www.sztongren.com/">תרגומים</a> לפי הגיון כלכלי יוצר זרימת ידע המוכתבת על-ידי כוחות השוק ולא על-ידי שיקולים תרבותיים וערכיים. גם אם היד הנעלמה היא זו שקובעת אילו תרגומים יצאו לאור ואילו תרגומים לא ייצאו לפועל עדין מדובר בהגבלה על זרימת הידע אל תוך תרבות נתונה.</p> <p>המתרגם הוא בעל כוח לא מבוטל. יצירת תרגומים מזרימה ידע אל תוך השיח הציבורי. מי שיוצר תרגום לא טוב שיש בו טעויות גורם נזק כבד לגוף הידע הכללי כי הוא מכניס לתוכו ידע לא מדויק. למעשה זוהי דרך נוספת שבה תרגומים משפיעים על הידע שיש ברשותנו: על-ידי טעויות וחוסר הבנה שיוצרים תרגומים שגויים.</p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
תרגומים: שליטה בידע על-ידי הנגשה, מניעה וטעייה היכולת להעביר מידע שנוצר בשפה אחת אל שפה אחרת היא יכולת חשובה שנעשה בה שימוש מאז שחר ההיסטוריה האנושית. תרגומים של יצירות שונות אפשרו לגופי ידע שונים לעבור מחברה לחברה ולהגדיל את הידע הקיים במקום מסוים ברגע נתון. ללא תרגום חברה או תרבות תלויה רק בגוף הידע שהיא מייצרת. לאורך ההיסטוריה היה כוח רב בידיהם של המתרגמים שהשפיעו על הידע הנכנס אל התרבות שלהם. למעשה בידיהם של מתרגמים ומי ששלט בהם היה את הכוח לשלוט בזרימת הידע אל תוך התרבות שהייתה זקוקה לכל מיני תרגומים. השליטה על זרימת הידע המתורגם יכולה להיעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא הימנעות מיצירת תרגומים לסוגים שונים של ידע ולחלקים מסוימים של תרבות. כך היו מקרים רבים שבהם הוחלט מגבוה שלא יבוצעו תרגומים לסוגים מסוימים של ספרות או ליצירות שנוצרו בתרבות מסוימת או בדת אחרת. הדרך השנייה שבה נשלטת זרימת הידע היא יצירת תרגומים שמשנים את התוכן של היצירה המתורגמת ומתאימים אותה לקוד תרבותי של התרבות או החברה שלשפתה מתורגמת היצירה. דוגמה מפורסמת למקרה השני היא התרגום לעברית של הספר בן חור של הסופר האמריקאי לו וואלס. הספר המתרחש בימי הרומאים בארץ ישראל נכתב מתוך זווית ראייה נוצרית מאוד אדוקה. כשהוא תורגם לעברית עודנו בו היטב הנימות הנוצריות ופרקים שלמים הושמטו מהספר – כלל הפרק שבו בן חור הופך לחסיד של ישו. זוהי דוגמה לסוג של תרגומים שנועדו להבטיח שיצירות מתורגמות יותאמו לתפיסה השלטת בקרב חברה שזקוקה לתרגום משפה זרה. מקרים נוספים שבהם ניתן למצוא תרגומים שמתאימים את יצירת המקור לתפיסה ערכית מסוימת הינם מקרים שבהם מופעלת צנזורה של המתרגם כדי למנוע מהקוראים להיחשף למעשים לא מוסריים ביצירה. מצד שני ניתן למצוא תרגומים שבהם נעשתה צנזורה הפוכה: כאשר תורגם לראשונה הספר לוליטה מאנגלית לעברית צונזרו ממנו חלק מהקטעים ה"ספרותיים" יותר כדי שהספר יוכל להימכר כיצירה סמי-פורנוגראפית – יצירה שלדעת ההוצאה הייתה בעלת סיכויי מכירה טובים יותר. ההחלטה על היצירות שראויות לתרגום והיצירות שאינן ראויות לכך מבטאת לעיתים חשיבה כלכלית פשוטה. המוציא לאור סבור שאין לתרגם יצירות מסוג מסוים כיוון שאין להם קהל קוראים ולכן הן לא יימכרו. יהיה מי שיצדיק את ההיגיון הכלכלי הזה שמנחה את המוציא לאור שצריך לשלם תמורת תרגומים ואיננו עושה זאת במקרים שזה לא משתלם לו. עם זאת גם זה הינו סוג של צנזורה שמונע מידע מסוג מסוים להיכנס אל תרבות מסוימת; ייצור תרגומים לפי הגיון כלכלי יוצר זרימת ידע המוכתבת על-ידי כוחות השוק ולא על-ידי שיקולים תרבותיים וערכיים. גם אם היד הנעלמה היא זו שקובעת אילו תרגומים יצאו לאור ואילו תרגומים לא ייצאו לפועל עדין מדובר בהגבלה על זרימת הידע אל תוך תרבות נתונה. המתרגם הוא בעל כוח לא מבוטל. יצירת תרגומים מזרימה ידע אל תוך השיח הציבורי. מי שיוצר תרגום לא טוב שיש בו טעויות גורם נזק כבד לגוף הידע הכללי כי הוא מכניס לתוכו ידע לא מדויק. למעשה זוהי דרך נוספת שבה תרגומים משפיעים על הידע שיש ברשותנו: על-ידי טעויות וחוסר הבנה שיוצרים תרגומים שגויים. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI