דף הבית

יהדות

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
הפרשנות החילונית לדת ניתנת לחלוקה לשני סוגים עיקריים. להלן נבחן את הגישות השונות הללו כפי שהן יכולות להתבטא במבט החילוני על סמל חשוב מאוד של הדת היהודית: ארון קודש.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ארון קודש: בין פרשנות חיובית לשלילית</title> <meta name="description" content="הפרשנות החילונית לדת ניתנת לחלוקה לשני סוגים עיקריים. להלן נבחן את הגישות השונות הללו כפי שהן יכולות להתבטא במבט החילוני על סמל חשוב מאוד של הדת היהודית: ארון קודש."> <meta name="keywords" content="ארון קודש, ארונות קודש"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ארון קודש: בין פרשנות חיובית לשלילית</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ארון קודש: בין פרשנות חיובית לשלילית" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1161.aspx ">אביב יועצים</a></strong><br/> <br/><p> <p>בין אם זו תופעה של השנים האחרונות ובין אם מדובר בתופעה שקיימת שנים רבות; הפרשנות החילונית של סמלים דתיים היא עובדה קיימת. הפרשנות החילונית, דהיינו פרשנות שהינה חיצונית להנחות היסוד הדתיות ולאקסיומות האמוניות העומדות בבסיסה של החשיבה הדתית, ניתנת לחלוקה לשני סוגים עיקריים. מצד אחד ישנה הפרשנות הנגטיבית או התוקפנית. זוהי הפרשנות שמבקשת לפרש סמלים דתיים כך שיתגלה בהם הצד הרע של הדת ושל האמונה. הפרשנות האחרות היא הפרשנות הפוזיטיבית או הפרשנות הנמשכת. זוהי פרשנות שמבקשת לגלות את הטוב שבסמלים הדתיים ואת המשמעות שיכולה להיות להם עבור האדם החילוני. להלן נבחן את הגישות השונות הללו כפי שהן יכולות להתבטא במבט החילוני על סמל חשוב מאוד של הדת היהודית: <a href="http://www.gushalonim.com/">ארון קודש</a>.</p> <p>הפרשנות הנגטיבית, הפרשנות שמבקשת לנתח את הדת דרך הסמלים שלה כדי להציג לראווה את הכשלים השכליים והערכיים שיש בה, מסתכלת על ארון קודש ורואה את המהות השלילית, בעיניה, של הדת היהודית בפרט ושל כל דת בכלל. ארונות קודש הם קדושים כי הם מקום המשכן של ספרי התורה. קדושה היא מושג שאיננו יכול להתקבל בעיניים חילוניות ומטריאליסטיות. החומר הוא חומר; כיצד הוא יכול להיות קדוש? הדת שמקדשת דברים מסוימים, בעיני המבקרים שלה, איננה שונה ממעשיו של כל קוסם או מכשף שמנופף את ידיו מעל חפץ כלשהו ומשנה את טבעו, לכאורה. יתר על כן, הקדושה של ארון קודש נובעת מספרי התורה שבתוכו: כיצד יכול להיות ספר שנכתב על-ידי אדם להיות קדוש? ספר התורה גם מבטא עבור המבקר החילוני פן שלילי נוסף של הדת: רשימת האיסורים וההיתרים שהיא טוענת שיש לקיים – כולל איסורים והיתרים שנתפסים בידי חילונים רבים כחסרי היגיון ואף כנוגדים את המוסר האנושי.</p> <p>עבור החילוני מהצד השני שנמשך על-ידי הדת כבחבלי קסם, דווקא החסרונות שמוצאים חילונים ביקורתיים באותו ארון קודש מהווים עבורו בסיס לקסם שהולך עליו ארון קודש. ארון קודש הוא מעשה ידי אדם, אומר לעצמו החילוני המוקסם, ובכל זאת הוא קדוש. האין בכך סמל לרעיון שהאדם מקדש את העולם במעשה ידיו ובמחשבתו? האין בכך צעד רב עוצמה? האדם, וזאת מסמלים ארונות קודש העומדים במרכז כל בית הכנסת, איננו עבד לעולם הסובב אותו אלא מושל בו בכוחו ובכוח מחשבתו. אם האדם יפעל בדרך אחת הוא יברא עולם רע; אם יבחר ללכת בדרך אחרת הרי שהוא בורא עולם טוב. דווקא ארון קודש שעשוי כולו מחומר הוא זה שמבטא את היכולת והחובה של האדם לשנות את העולם.</p> <p>ניתן אפילו לראות כאן את הציווי הקטגורי של קאנט: העולם הוא מה שאנחנו עושים ממנו. אם אנחנו בונים בצורה נכונה ומוסרית הרי שאנחנו חיים בעולם מוסרי; אם אנחנו בונים ברשעות הרי שאנחנו חיים בעולם רע. העולם איננו טוב או רע במהותו וכשלעצמו. העולם הוא מה שאנחנו עושים ממנו. העץ שממנו נבנים <a href="http://www.morganrowe.com/">ארונות קודש</a> איננו קדוש במהות אבל האדם יכול לקחת את העץ וליצור מנו קדושה. במקום להיכנע לחומר האדם מושל בחומר – ואותו ארון קודש שניצב בכל בית כנסת הוא זה שמבטא את הרעיון הזה במרכז החיים היהודיים.</p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ארון קודש: בין פרשנות חיובית לשלילית בין אם זו תופעה של השנים האחרונות ובין אם מדובר בתופעה שקיימת שנים רבות; הפרשנות החילונית של סמלים דתיים היא עובדה קיימת. הפרשנות החילונית, דהיינו פרשנות שהינה חיצונית להנחות היסוד הדתיות ולאקסיומות האמוניות העומדות בבסיסה של החשיבה הדתית, ניתנת לחלוקה לשני סוגים עיקריים. מצד אחד ישנה הפרשנות הנגטיבית או התוקפנית. זוהי הפרשנות שמבקשת לפרש סמלים דתיים כך שיתגלה בהם הצד הרע של הדת ושל האמונה. הפרשנות האחרות היא הפרשנות הפוזיטיבית או הפרשנות הנמשכת. זוהי פרשנות שמבקשת לגלות את הטוב שבסמלים הדתיים ואת המשמעות שיכולה להיות להם עבור האדם החילוני. להלן נבחן את הגישות השונות הללו כפי שהן יכולות להתבטא במבט החילוני על סמל חשוב מאוד של הדת היהודית: ארון קודש. הפרשנות הנגטיבית, הפרשנות שמבקשת לנתח את הדת דרך הסמלים שלה כדי להציג לראווה את הכשלים השכליים והערכיים שיש בה, מסתכלת על ארון קודש ורואה את המהות השלילית, בעיניה, של הדת היהודית בפרט ושל כל דת בכלל. ארונות קודש הם קדושים כי הם מקום המשכן של ספרי התורה. קדושה היא מושג שאיננו יכול להתקבל בעיניים חילוניות ומטריאליסטיות. החומר הוא חומר; כיצד הוא יכול להיות קדוש? הדת שמקדשת דברים מסוימים, בעיני המבקרים שלה, איננה שונה ממעשיו של כל קוסם או מכשף שמנופף את ידיו מעל חפץ כלשהו ומשנה את טבעו, לכאורה. יתר על כן, הקדושה של ארון קודש נובעת מספרי התורה שבתוכו: כיצד יכול להיות ספר שנכתב על-ידי אדם להיות קדוש? ספר התורה גם מבטא עבור המבקר החילוני פן שלילי נוסף של הדת: רשימת האיסורים וההיתרים שהיא טוענת שיש לקיים – כולל איסורים והיתרים שנתפסים בידי חילונים רבים כחסרי היגיון ואף כנוגדים את המוסר האנושי. עבור החילוני מהצד השני שנמשך על-ידי הדת כבחבלי קסם, דווקא החסרונות שמוצאים חילונים ביקורתיים באותו ארון קודש מהווים עבורו בסיס לקסם שהולך עליו ארון קודש. ארון קודש הוא מעשה ידי אדם, אומר לעצמו החילוני המוקסם, ובכל זאת הוא קדוש. האין בכך סמל לרעיון שהאדם מקדש את העולם במעשה ידיו ובמחשבתו? האין בכך צעד רב עוצמה? האדם, וזאת מסמלים ארונות קודש העומדים במרכז כל בית הכנסת, איננו עבד לעולם הסובב אותו אלא מושל בו בכוחו ובכוח מחשבתו. אם האדם יפעל בדרך אחת הוא יברא עולם רע; אם יבחר ללכת בדרך אחרת הרי שהוא בורא עולם טוב. דווקא ארון קודש שעשוי כולו מחומר הוא זה שמבטא את היכולת והחובה של האדם לשנות את העולם. ניתן אפילו לראות כאן את הציווי הקטגורי של קאנט: העולם הוא מה שאנחנו עושים ממנו. אם אנחנו בונים בצורה נכונה ומוסרית הרי שאנחנו חיים בעולם מוסרי; אם אנחנו בונים ברשעות הרי שאנחנו חיים בעולם רע. העולם איננו טוב או רע במהותו וכשלעצמו. העולם הוא מה שאנחנו עושים ממנו. העץ שממנו נבנים ארונות קודש איננו קדוש במהות אבל האדם יכול לקחת את העץ וליצור מנו קדושה. במקום להיכנע לחומר האדם מושל בחומר – ואותו ארון קודש שניצב בכל בית כנסת הוא זה שמבטא את הרעיון הזה במרכז החיים היהודיים. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI