דף הבית

ביטוח לאומי

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המוסד לביטוח לאומי הודיע לנכה כי ידון בתביעתה לקצבת נכות רק לאחר ניצול ימי המחלה שהצטברו לזכותה אצל המעביד. משחזרה הנכה בתום ימי המחלה, הודיע לה המוסד, כי כעת כבר הגיעה לגיל פרישה, קצבת נכות לא מגיעה לה. כך גם הפסידה הנכה את ההפרש שבין קצבת נכות לקצבת זקנה. הפרש המגיע לכל נכה שהחל לקבל קצבת נכות בטרם גיל הפרישה. הנכה הגישה תביעת נזיקין נגד המוסד. השופטת יעל אילני, מבית משפט השלום בתל אביב, נותנת פסק דין מדהים.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>הכשלת מבוטח במימוש זכותו</title> <meta name="description" content="המוסד לביטוח לאומי הודיע לנכה כי ידון בתביעתה לקצבת נכות רק לאחר ניצול ימי המחלה שהצטברו לזכותה אצל המעביד. משחזרה הנכה בתום ימי המחלה, הודיע לה המוסד, כי כעת כבר הגיעה לגיל פרישה, קצבת נכות לא מגיעה לה. כך גם הפסידה הנכה את ההפרש שבין קצבת נכות לקצבת זקנה. הפרש המגיע לכל נכה שהחל לקבל קצבת נכות בטרם גיל הפרישה. הנכה הגישה תביעת נזיקין נגד המוסד. השופטת יעל אילני, מבית משפט השלום בתל אביב, נותנת פסק דין מדהים."> <meta name="keywords" content="קצבת נכות,קצבת זקנה,גיל פרישה,אירוע מוחי,ביטוח לאומי,נכות כללית,ביטוח,קופת גמל,דמי מחלה,ימי מחלה,ביטוח,חיים קליר"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>הכשלת מבוטח במימוש זכותו</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="הכשלת מבוטח במימוש זכותו" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author230.aspx ">חיים קליר,עו"ד</a></strong><br/> <br/><p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: center;" dir="rtl" align="center"><span style="color: #ff0000;"><span style="font-weight: 700; font-size:10pt; font-family:Arial;">הכשלת מבוטח במימוש זכותו</span></span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: center;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt;">1983-2008<span lang="en">© </span>חיים קליר ושות' </span><a href="http://www.kalir.co.il/" target="_blank"><span style="font-size:10pt;">http://www.kalir.co.il</span></a></span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">קצבת נכות מלאה, שמשלם הביטוח הלאומי לנכה שאיבד למעלה מ–75% מכושרו להשתכר, עומדת כיום על כ-2,000 ₪ לחודש. קצבה זו נפסקת כשהנכה מגיע לגיל פרישה. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">בגיל פרישה, זכאי הנכה, כמו שאר תושבי ישראל, לקצבת זקנה העומדת כיום על כ- 1200 ₪ לחודש. קצבה זו משולמת עד סוף החיים.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">אולם נכה שהחל לקבל קצבת נכות בטרם הגיע לגיל פרישה, זכאי עם הגיעו לגיל פרישה לקצבת הזקנה וגם להפרש שבין קצבת הנכות לבין קצבת הזקנה. כל זאת בתנאי שאת קצבת הנכות החל לקבל לפני שהגיע לגיל פרישה. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">אלא, כפי שנראה מייד, פקידי המוסד לביטוח לאומי, לא בוחלים בשום תרגיל כדי לשלול הפרש זה מהנכים הזכאים לו.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">וזה סיפור המעשה:</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">ארנה רוזנוקס עבדה כמנהלת הלהקות והתזמורות של עירית חולון. 6 חודשים לפני שהגיעה לגיל 60, לקתה באירוע מוחי קשה ממנו לא התאוששה.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">גיל הפרישה בביטוח הלאומי שונה במהלך השנים. לגבי מי שנולדה לפני חודש יוני 1944, כמו ארנה רוזנוקס, גיל הפרישה הוא 60.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">עובדת סוציאלית שטיפלה בארנה ובבעלה, יעצה להם לפיכך, למהר ולהגיש לביטוח הלאומי תביעת נכות עוד בטרם תגיע לגיל פרישה. אחרת, כך הזהירה אותם, תפסידו לעולמים את ההפרש שבין קצבת הנכות לקצבת הזקנה. הפרש קטן, אך לא מבוטל בשביל נכים זקנים.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">בני הזוג רוזנוקס עשו כדבריה. ועדה רפואית של המוסד בדקה את ארנה ואישרה כי אכן היא זכאית לקצבת נכות מלאה.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; margin-right: 2.75pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">אלא שכאן נכנס לסיפור סעיף חוק שובב: סעיף 196(ב) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי אם הנכה מקבל ממעבידו או מקופת גמל דמי מחלה, הזכות לקבל קצבת נכות "תתחיל בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה".</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">כשבאו לדון בתביעתם עם פקידת התביעות של המוסד לביטוח לאומי, התרפקו בני הזוג רוזנוקס על יכולות העבר של ארנה והשיחו לפי תומם כי ארנה הקפידה שלא להחסיר ימי עבודה. לכן הצטברו לזכותה בעיריית </span><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">חולון, למעלה מ – 150 ימי מחלה.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">כל הכבוד, התפעלה פקידת הביטוח הלאומי. אם כך, אמרה לארנה, אל תפרשי בינתיים מהעבודה. נצלי את ימי המחלה שנצברו בעירייה. לאחר שתמצי אותם, חזרי אלינו. דלתנו תמיד פתוחה בפניך. כשתחזרי, נדון מחדש בתביעת הנכות שלך. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">מורן כהן, </span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;" lang="he">מנהלת מדור נכות כללית במוסד, אף העלתה את הדברים על הכתב.</span><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he"> </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">מה שלא נאמר לרוזנוקס הוא כי קיימת בפניה אופציה שנייה: לפרוש מיידית מעבודתה, לפדות את ימי המחלה ולהתחיל לקבל קצבת נכות.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ארנה שלא ידעה על האופציה השנייה, המיטיבה עמה, פעלה אם כן לפי מכתבה של מורן כהן, ניצלה את ימי המחלה בעירייה ורק אז פרשה מעבודתה. </span></span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">ומה קרה כאשר חזרה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את קצבת הנכות?</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">את כבר בת 60 וחודשיים וחצי. בשעה טובה עברת את גיל ה– 60, אמרה מורן כהן לארנה. עכשיו את כבר לא זכאית יותר לקבל קצבת נכות. תקבלי כמו כל הקשישים את קצבת הזקנה. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">ומה עם ההפרש שבין קצבת הנכות לבין קצבת הזקנה, הקשתה ארנה. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">להפרש זה זכאי רק נכה שהחל לקבל קצבת נכות לפני גיל 60, השיבה כהן.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">אבל את אמרת לי לנצל את ימי המחלה ולשוב אליך כדי שתדוני בזכותי לקבל את הקצבה. ידעת כמה ימי מחלה היו לי וידעת שכשאחזור אליך לאחר שאנצל אותם אהיה כבר מעבר לגיל הפרישה.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">אכן, זה מה שאמרתי וזה מה שאני עושה. אני דנה כעת בזכותך לקבל קצבת נכות ומחליטה כי את לא זכאית לה יותר. ליבי עליך אבל חוק זה חוק.  </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">בני הזוג רוזנוקס פנו בערעור לבית הדין לעבודה אולם הבינו כי זה דן רק במימוש זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי. על פי חוק זה אין להם סיכוי. לכן פנו לבית משפט השלום בתל אביב, בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי על פי פקודת הנזיקין. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">כאשר בחרנו באפשרות של ניצול מלוא ימי המחלה, טענו בני הזוג בפני השופטת יעל אילני, הסתמכנו על מכתבה של מורן כהן. הבנו כי הזכאות של ארנה לקצבת נכות הוכרה עקרונית ורק תשלומה יעוכב עד למיצוי ימי המחלה. הוטעינו לחשוב שהזכאות לקצבת נכות תִשמר מרגע ההכרה העקרונית. אילו ידענו שלאחר תום תקופת מיצוי ימי המחלה ארנה לא תהיה זכאית יותר לקצבת נכות, היינו בוחרים לפדות את ימי המחלה ולצאת לפנסיה לפני שארנה הגיעה לגיל 60. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">אין זה מתפקידי לתת ייעוץ משפטי לאזרחים, כך השיב הביטוח הלאומי לשופטת אילני. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">תשובה זו לא הייתה מקובלת על השופטת. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">בשל אופיו המיוחד, כך קבעה, חב המוסד לביטוח לאומי, כמו כל מבטח, בחובת גילוי מוגברת כלפי מבוטחיו. עליו למסור למבוטחים מידע מלא, בהיר וממצה אודות זכויותיהם והדרך למיצוין. עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת שלא להטעות את המבוטחים. אסור למוסד להציג מצג שעשוי לגרום למבוטחים לנהוג בדרך שתפגע באפשרויותיהם למצות את זכויותיהם באופן המרבי. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">יש לזכור, מוסיפה השופטת, שהמוסד הוא בעל הידע בכל הקשור לזכויות המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי על כלליו, תקנותיו ותנאיו הרבים. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">כך נקבע בפסיקה, כי אין המוסד יוצא ידי חובתו באזכור הצורך להגיש תביעה בהערה כללית בטפסים. עליו להביא לידיעת המבוטח את ההליכים הנדרשים בכדי למצות את זכויותיו ולוודא כי הוא אכן מבין מה עליו לעשות בכדי שלא יפסיד את זכויותיו. לא כל מבוטח מודע לזכויותיו ובר יכולת להבין מהטפסים מה עליו לעשות. אשר על כן, האפשרויות למיצוי זכויותיו של המבוטח צריכות להיות נהירות לו וברורות בכדי שיוכל לבדקם וככל שירצה בכך לעתור בתביעה בכדי לממש את זכויותיו.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">האם במקרה הנדון הפר המוסד לביטוח לאומי חובות אלה?</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">נציגת המוסד, מורן כהן, ידעה כי בתום מיצוי ימי המחלה תהיה ארנה בגיל הזכאות לקצבת זקנה. כהן ידעה שבגין כך לא תהיה ארנה זכאית לקבל את ההפרש עד לגובה קצבת הנכות. אם כן, לשם מה הזמינה אותה במכתבה לדון מחדש בתביעתה לאחר מיצוי זכויותיה בימי המחלה? </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">בהזמנת המבוטחת, בנסיבות אלה, יש משום הטעיה ומצג-שווא. </span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">השופטת מדגישה כי גם אילו לא ידעה פקידת המוסד עובדות אלה, עדיין "אין בכך כדי לפטור את המוסד מחובתו למסור למבוטח את כל הנתונים הקשורים לתביעתו, באופן מלא, בהיר ומדויק, על מנת שאלה יעמדו לנגד עיני המבוטח כשישקול ויכלכל את צעדיו".</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; line-height: 150%; font-family:Arial;" lang="he">בסופו של דיון אם כן, חייבה השופטת אילני את המוסד לביטוח לאומי לשלם לרוזנוקס מיידית את מלוא ההפרשים שבין קצבת הנכות לקצבת הזקנה, למשך 22 שנים מראש, כמו שמחשבים בתביעת נזיקין רגילה, עד לתום תוחלת חייה הצפויה של רוזנוקס.</span></p> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">                                                     חיים קליר,עו"ד</span></p><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: #41383c; font-family:Arial;" lang="he">משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד<a href="http://articles.portal-asakim.com/%20http://www.kalir.co.il" target="_blank"><span style="color: #01a7d7;"><strong> </strong><strong><span dir="ltr" lang="en-us">http://www.kalir.co.il</span></strong></span></a><br />המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.<br />טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.<br />סלולארי: 054-4400005<br />למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884 <br />ובחיפה: 04-8524531</span></p></span> <p class="msonormal" style="layout-grid-mode: char; line-height: 150%; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">מסמך מספר 664</span></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <html /> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
הכשלת מבוטח במימוש זכותו הכשלת מבוטח במימוש זכותו 1983-2008© חיים קליר ושות' http://www.kalir.co.il קצבת נכות מלאה, שמשלם הביטוח הלאומי לנכה שאיבד למעלה מ–75% מכושרו להשתכר, עומדת כיום על כ-2,000 ₪ לחודש. קצבה זו נפסקת כשהנכה מגיע לגיל פרישה. בגיל פרישה, זכאי הנכה, כמו שאר תושבי ישראל, לקצבת זקנה העומדת כיום על כ- 1200 ₪ לחודש. קצבה זו משולמת עד סוף החיים. אולם נכה שהחל לקבל קצבת נכות בטרם הגיע לגיל פרישה, זכאי עם הגיעו לגיל פרישה לקצבת הזקנה וגם להפרש שבין קצבת הנכות לבין קצבת הזקנה. כל זאת בתנאי שאת קצבת הנכות החל לקבל לפני שהגיע לגיל פרישה. אלא, כפי שנראה מייד, פקידי המוסד לביטוח לאומי, לא בוחלים בשום תרגיל כדי לשלול הפרש זה מהנכים הזכאים לו. וזה סיפור המעשה: ארנה רוזנוקס עבדה כמנהלת הלהקות והתזמורות של עירית חולון. 6 חודשים לפני שהגיעה לגיל 60, לקתה באירוע מוחי קשה ממנו לא התאוששה. גיל הפרישה בביטוח הלאומי שונה במהלך השנים. לגבי מי שנולדה לפני חודש יוני 1944, כמו ארנה רוזנוקס, גיל הפרישה הוא 60. עובדת סוציאלית שטיפלה בארנה ובבעלה, יעצה להם לפיכך, למהר ולהגיש לביטוח הלאומי תביעת נכות עוד בטרם תגיע לגיל פרישה. אחרת, כך הזהירה אותם, תפסידו לעולמים את ההפרש שבין קצבת הנכות לקצבת הזקנה. הפרש קטן, אך לא מבוטל בשביל נכים זקנים. בני הזוג רוזנוקס עשו כדבריה. ועדה רפואית של המוסד בדקה את ארנה ואישרה כי אכן היא זכאית לקצבת נכות מלאה. אלא שכאן נכנס לסיפור סעיף חוק שובב: סעיף 196(ב) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי אם הנכה מקבל ממעבידו או מקופת גמל דמי מחלה, הזכות לקבל קצבת נכות "תתחיל בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה". כשבאו לדון בתביעתם עם פקידת התביעות של המוסד לביטוח לאומי, התרפקו בני הזוג רוזנוקס על יכולות העבר של ארנה והשיחו לפי תומם כי ארנה הקפידה שלא להחסיר ימי עבודה. לכן הצטברו לזכותה בעיריית חולון, למעלה מ – 150 ימי מחלה. כל הכבוד, התפעלה פקידת הביטוח הלאומי. אם כך, אמרה לארנה, אל תפרשי בינתיים מהעבודה. נצלי את ימי המחלה שנצברו בעירייה. לאחר שתמצי אותם, חזרי אלינו. דלתנו תמיד פתוחה בפניך. כשתחזרי, נדון מחדש בתביעת הנכות שלך. מורן כהן, מנהלת מדור נכות כללית במוסד, אף העלתה את הדברים על הכתב. מה שלא נאמר לרוזנוקס הוא כי קיימת בפניה אופציה שנייה: לפרוש מיידית מעבודתה, לפדות את ימי המחלה ולהתחיל לקבל קצבת נכות. ארנה שלא ידעה על האופציה השנייה, המיטיבה עמה, פעלה אם כן לפי מכתבה של מורן כהן, ניצלה את ימי המחלה בעירייה ורק אז פרשה מעבודתה. ומה קרה כאשר חזרה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את קצבת הנכות? את כבר בת 60 וחודשיים וחצי. בשעה טובה עברת את גיל ה– 60, אמרה מורן כהן לארנה. עכשיו את כבר לא זכאית יותר לקבל קצבת נכות. תקבלי כמו כל הקשישים את קצבת הזקנה. ומה עם ההפרש שבין קצבת הנכות לבין קצבת הזקנה, הקשתה ארנה. להפרש זה זכאי רק נכה שהחל לקבל קצבת נכות לפני גיל 60, השיבה כהן. אבל את אמרת לי לנצל את ימי המחלה ולשוב אליך כדי שתדוני בזכותי לקבל את הקצבה. ידעת כמה ימי מחלה היו לי וידעת שכשאחזור אליך לאחר שאנצל אותם אהיה כבר מעבר לגיל הפרישה. אכן, זה מה שאמרתי וזה מה שאני עושה. אני דנה כעת בזכותך לקבל קצבת נכות ומחליטה כי את לא זכאית לה יותר. ליבי עליך אבל חוק זה חוק. בני הזוג רוזנוקס פנו בערעור לבית הדין לעבודה אולם הבינו כי זה דן רק במימוש זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי. על פי חוק זה אין להם סיכוי. לכן פנו לבית משפט השלום בתל אביב, בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי על פי פקודת הנזיקין. כאשר בחרנו באפשרות של ניצול מלוא ימי המחלה, טענו בני הזוג בפני השופטת יעל אילני, הסתמכנו על מכתבה של מורן כהן. הבנו כי הזכאות של ארנה לקצבת נכות הוכרה עקרונית ורק תשלומה יעוכב עד למיצוי ימי המחלה. הוטעינו לחשוב שהזכאות לקצבת נכות תִשמר מרגע ההכרה העקרונית. אילו ידענו שלאחר תום תקופת מיצוי ימי המחלה ארנה לא תהיה זכאית יותר לקצבת נכות, היינו בוחרים לפדות את ימי המחלה ולצאת לפנסיה לפני שארנה הגיעה לגיל 60. אין זה מתפקידי לתת ייעוץ משפטי לאזרחים, כך השיב הביטוח הלאומי לשופטת אילני. תשובה זו לא הייתה מקובלת על השופטת. בשל אופיו המיוחד, כך קבעה, חב המוסד לביטוח לאומי, כמו כל מבטח, בחובת גילוי מוגברת כלפי מבוטחיו. עליו למסור למבוטחים מידע מלא, בהיר וממצה אודות זכויותיהם והדרך למיצוין. עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת שלא להטעות את המבוטחים. אסור למוסד להציג מצג שעשוי לגרום למבוטחים לנהוג בדרך שתפגע באפשרויותיהם למצות את זכויותיהם באופן המרבי. יש לזכור, מוסיפה השופטת, שהמוסד הוא בעל הידע בכל הקשור לזכויות המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי על כלליו, תקנותיו ותנאיו הרבים. כך נקבע בפסיקה, כי אין המוסד יוצא ידי חובתו באזכור הצורך להגיש תביעה בהערה כללית בטפסים. עליו להביא לידיעת המבוטח את ההליכים הנדרשים בכדי למצות את זכויותיו ולוודא כי הוא אכן מבין מה עליו לעשות בכדי שלא יפסיד את זכויותיו. לא כל מבוטח מודע לזכויותיו ובר יכולת להבין מהטפסים מה עליו לעשות. אשר על כן, האפשרויות למיצוי זכויותיו של המבוטח צריכות להיות נהירות לו וברורות בכדי שיוכל לבדקם וככל שירצה בכך לעתור בתביעה בכדי לממש את זכויותיו. האם במקרה הנדון הפר המוסד לביטוח לאומי חובות אלה? נציגת המוסד, מורן כהן, ידעה כי בתום מיצוי ימי המחלה תהיה ארנה בגיל הזכאות לקצבת זקנה. כהן ידעה שבגין כך לא תהיה ארנה זכאית לקבל את ההפרש עד לגובה קצבת הנכות. אם כן, לשם מה הזמינה אותה במכתבה לדון מחדש בתביעתה לאחר מיצוי זכויותיה בימי המחלה? בהזמנת המבוטחת, בנסיבות אלה, יש משום הטעיה ומצג-שווא. השופטת מדגישה כי גם אילו לא ידעה פקידת המוסד עובדות אלה, עדיין "אין בכך כדי לפטור את המוסד מחובתו למסור למבוטח את כל הנתונים הקשורים לתביעתו, באופן מלא, בהיר ומדויק, על מנת שאלה יעמדו לנגד עיני המבוטח כשישקול ויכלכל את צעדיו". בסופו של דיון אם כן, חייבה השופטת אילני את המוסד לביטוח לאומי לשלם לרוזנוקס מיידית את מלוא ההפרשים שבין קצבת הנכות לקצבת הזקנה, למשך 22 שנים מראש, כמו שמחשבים בתביעת נזיקין רגילה, עד לתום תוחלת חייה הצפויה של רוזנוקס. חיים קליר,עו"ד משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500. טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078. סלולארי: 054-4400005 למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884 ובחיפה: 04-8524531 מסמך מספר 664 נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI