דף הבית
אינדקס עסקים
הכותבים הפעילים ביותר
המאמרים הניצפים ביותר
תגיות פופולריות
תנאי שימוש
צור קשר
דף הבית
רפואה
מחלת ניוון שרירים דושן (Duchenne muscular dystrophy) \ קובי עזרא
פרסום המאמר באתרך
פרסום המאמר באתרך
באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף
לתנאי השימוש
.בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו,
וכן פרטים אודות כותב המאמר
. כמו כן יש לכלול
קישור לאתר
מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com)
.
בחזרה למאמר
כותרת המאמר:
תקציר המאמר:
Duchenne muscular dystrophy מחלת ניוון שרירים דושן ניוון שרירים הוא שם כולל לקבוצת מחלות גנטיות אשר מתאפיינות בחולשה וניוון מתקדם של שרירי השלד (השרירים שאחראים על התנועות) ובמקרים מסוימים גם של שריר הלב ושרירים אשר אין לנו שליטה רצונית עליהם. המחלות הנפוצות בקבוצה הזאת הן myotonic , Duchenne, limb-girdle, facioscapulohumeral, amyotrophic lateral sclerosis ועוד. Duchenne הינו ניוון שרירים הכי נפוץ בקרב הילדים ו- myotonic הכי נפוץ בקרב המבוגרים. ניוון שרירים יכול להופיע בכל גיל !
מילות מפתח:
קישור ישיר למאמר:
גירסת HTML:
<html> <head> <title>מחלת ניוון שרירים דושן (Duchenne muscular dystrophy) \ קובי עזרא</title> <meta name="description" content="Duchenne muscular dystrophy מחלת ניוון שרירים דושן ניוון שרירים הוא שם כולל לקבוצת מחלות גנטיות אשר מתאפיינות בחולשה וניוון מתקדם של שרירי השלד (השרירים שאחראים על התנועות) ובמקרים מסוימים גם של שריר הלב ושרירים אשר אין לנו שליטה רצונית עליהם. המחלות הנפוצות בקבוצה הזאת הן myotonic , Duchenne, limb-girdle, facioscapulohumeral, amyotrophic lateral sclerosis ועוד. Duchenne הינו ניוון שרירים הכי נפוץ בקרב הילדים ו- myotonic הכי נפוץ בקרב המבוגרים. ניוון שרירים יכול להופיע בכל גיל !"> <meta name="keywords" content="מחלת ניוון שרירים דושן, Duchenne muscular dystrophy, בריאות תזונה אושר דיאטה שרירים כוח פיתוח גוף"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>מחלת ניוון שרירים דושן (Duchenne muscular dystrophy) \ קובי עזרא</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="מחלת ניוון שרירים דושן (Duchenne muscular dystrophy) \ קובי עזרא" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author212.aspx ">קובי עזרא Ph.D יעקב מומחה לרפואה נטורופטית</a></strong><br/> <br/><h1 style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: center;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;" dir="ltr">duchenne muscular dystrophy</span><span style="font-size:10pt;" lang="he"></span></span></h1> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: center;" dir="rtl" align="center"><strong><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-family:Arial;">מחלת ניוון שרירים דושן</span></span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he">ניוון שרירים הוא שם כולל לקבוצת מחלות גנטיות אשר מתאפיינות בחולשה וניוון מתקדם של שרירי השלד (השרירים שאחראים על התנועות) ובמקרים מסוימים גם של שריר הלב ושרירים אשר אין לנו שליטה רצונית עליהם. המחלות הנפוצות בקבוצה הזאת הן<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">myotonic</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> , </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">duchenne</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">,</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr"> limb-girdle</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">, </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">facioscapulohumeral</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">, </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">amyotrophic lateral sclerosis</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> ועוד. </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">duchenne</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> הינו ניוון שרירים הכי נפוץ בקרב הילדים ו- </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span>myotonic</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> הכי נפוץ בקרב המבוגרים.<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>ניוון שרירים יכול להופיע בכל גיל ! </span><span style="mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">נכון להיום אין טיפול ספציפי למחלות הללו. פיזיותרפיה באה למנוע קיצור שרירים ולעזור בהדרכה ותרגול של פעולות יום-יום כמו ניידות בבית ומחוצה לו . במקרים מסוימים יש צורך בביצוע ניתוחים אורטופדיים על מנת למנוע קיצור שרירים ודפורמציות מפרקיות. טיפול תרופתי בדרך כלל מקל על הסימפטומים של המחלה אך אין היום תרופות שיכולות לרפא את המחלה. </span><span style="mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">חלק מן המחלות מתפתחות בצורה איטית מאוד עם סימנים קלים אשר מאפשרים לנהל חיים נורמליים. חלק אחר גורמות למוות ודאי תוך זמן קצר יחסית.</span><span style="mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">מחלת ניוון שרירים של שם דושן, נקראת על שם רופא צרפתי בשם גיום דושן (</span><span dir="ltr">1875 – 1806 guillaume duchenne</span><span lang="he">). אשר תיאר את המחלה לראשונה. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">מחלת הדושן הפוגעת בעיקר בזכרים, הינה אחת המחלות הנפוצות ביותר. המחלה מנוונת את הגוף, ומתקדמת בהדרגתיות החל משנות הילדות הראשונות.<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">ביוני 1986, גילה לואיס קאנקל ותלמידו את הגן הגורם למחלה. וכיום ניתן לאבחן את המחלה בשלב הטרום לידתי. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">כמו שצוין, לזכרים ישנה נטייה מוגברת ללקות במחלת דושן, היות ומחלה זו הינה<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>תוצאה של פגם הכרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he">, וכידוע אצל הזכרים המטען הגנטי הינו </span><span dir="ltr">xy</span><span lang="he">, ובנשים </span><span dir="ltr">xx</span><span lang="he">. על כן לגברים ישנו גן אחד חלופי. כאשר כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> אחד אצל הנקבה פגוע יש לה את השני כגיבוי. לעומת זאת בגבר ישנו </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> אחד בלבד ללא גיבוי. על כן, ישנו סיכוי של 50% לבן זכר ללקות במחלה לאם נשאית. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">היות ולנשים ישנם שני כרומוזומי </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he">, הן לרוב אינן חולות במחלה אלה נשאיות בלבד. אך לנשאות זו ישנה בעיה עיקרית אחת והיא הולדת ילדים (בנים) חולים. <span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: #053373; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><br style="mso-special-character: line-break;" /></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">ניוון השרירים מתפענח:</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">שימוש בגנטיקה-במהופך היא סיפור זיהויו ובידודו של החלבון הגורם באדם למחלת שרירים ניוונית על-שם דושן, מחלה שתוארה כבר לפני שנים רבות. זוהי מחלה תורשתית המועברת כתכונה נסגנית (רצסיבית) בתאחיזה לזויג - הגן האחראי לה נמצא על כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he">. מיקומו המדויק של הגן על-פני כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> זוהה בשילוב של תצפיות מיקרוסקופיות (מחקר ציטוגנטי) ושל מחקר ברמה המולקולרית.</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">נזכיר כי כל מחלה הנגרמת על ידי גן נסגני הנמצא על כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> היא נפוצה-יחסית בזכרים (שלהם כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> בודד) ונדירה בנקבות – נקבה לוקה במחלה רק אם שני הגנים שלה פגועים, ופירוש הדבר הוא כי קיבלה גן פגום אחד מאמה וגן פגום אחד מאביה. לפיכך היינו מצפים כי נקבה חולה תהיה תמיד בתו של אב הלוקה במחלה. והנה, התברר כי, הגם שמוכרים מקרים כאלה, ברוב המקרים האבות של נשים הלוקות בנש"ד אינם חולים! אישה שאביה אינו חולה נושאת רק גן פגום אחד. כיצד ניתן להסביר את העובדה כי המחלה פוגעת בה? אפשרות אחת היא כי מדובר באשה שמערכת הכרומוזומים שלה אינה תקינה, והיא נושאת בתאיה כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> בודד (ובסה"כ 45 כרומוזומים; התסמונת על-שם טרנר). כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> זה מקורו באמא, והוא נושא ללא לנש"ד.</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">קימת אפשרות שנייה: בגופן של נקבות היונקים, רק אחד מבין שני כרומוזומי </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> הוא פעיל, בעוד שבן-זוגו "משותק" - התופעה מכונה "השתקה של </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he">". הקביעה איזה משני כרומוסומי </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> יהיה פעיל בתא כולשהו ואיזה יעבור השתקה נעשית כתהליך אקראי. בגוף בכללו באים, איפוא, לידי ביטוי שני כרומוזומי ה- </span><span dir="ltr">x</span> <span lang="he">(בחלק מהתאים – ה- </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> שמקורו באם ובתאים האחרים – ה- </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> שמקורו באב), כך שאין מבחינים בתופעת ההשתקה ואין מופיעים סימני מחלה. ואולם יש שההשתקה אינה אקראית. דבר זה קורה אם אחד מכרומוזומי ה- </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> אינו תקין. לעיתים מתרחשת שבירה בכרומוזומים, שבירה שבעקבותיה חלה העברה של קטעים בין שני כרומוזומים שאינם בני זוג. החלפה כזאת מכונה טרנסלוקציה (= שינוי מקום). החלפה הדדית של קטעים בין כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> לבין אחד הכרומוזומים שאינם כרומוזומי זויג (כלומר - אחד האוטוסומים) קרויה "טרנסלוקציה מאוזנת בין כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span> <span lang="he">לבין אוטוזום". באשה הנושאת טרנסלוקציה מאוזנת כזאת מתגלית, בדרך כלל, סטייה מאקראיות בתהליך ההשתקה של כרומוזומי </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he">: בכל התאים פעיל אותו כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> - זה המעורב בטרנסלוקציה, ואילו כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> התקין משותק - הגנים ששוכנים עליו אינם באים לידי ביטוי. אשה נושאת טרנסלוקציה, שבכרומוזום ה- </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> שלה יש מוטציה בגן נש"ד, תהיה, לפיכך חולה, אף שבכרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> התקין (= שאין בו טרנסלוקציה) שלה נמצא לא בריא. ואכן, בנשים הלוקות בנש"ד נמצאה, במקרים רבים, טרנסלוקציה מאוזנת בין כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> לבין אחד האוטוסומים. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">בנשים חולות שונות, קטע האוטוסום שהוחלף בקטע של כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> הוא שונה, אך בכולן נקודת</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">השבירה בכרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> היא כמעט זהה. נקודת השבר היא אתר שסימונו 12</span><span dir="ltr">px</span><span lang="he">.</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">יש בכך רמז חשוב למיקומו של הגן לנש"ד - השבירה שגרמה לטרנסלוקציה התרחשה בגן נש"ד עצמו, ושבירה זו עצמה היא שהפכה אותו לגן פגום (מוטנטי). פירוש הדבר הוא כי אותו מאורע עצמו שגרם לסטייה מאקראיות בתהליך השתקת כרומוזומי </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> הוא-הוא שפגם בגן.</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">סיוע נוסף לאיתורו של הגן התקבל מבדיקת חולים בנש"ד שבהם הופיעו הפרעות כרומוזומיות אחרות. בארה"ב אובחן ילד שסבל מארבע מחלות תורשתיות שונות הנגרמות עקב פגיעה בגנים שעל כרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he">. בכרומוזום </span><span dir="ltr">x</span><span lang="he"> של ילד זה נתגלה חסר של איזור 12</span><span dir="ltr">px</span><span lang="he">, חסר כה גדול עד שניתן היה להבחין בו אפילו בהסתכלות מיקרוסקופית. הפקת דנ"א מתאיו של ילד חולה זה קידמה מאוד את משימת בידודו של הגן לנש"ד. בשיטות של הנדסה-גנטית בודדו מתאים של אנשים בריאים אותם מקטעי דנ"א שלא היו להם מקבילות בדנ"א של הילד החולה. מקטעים אלה כללו, כמובן, גם את האלל התקין לגן הנש"ד. דנ"א זה שובט בחיידקים למספר רב של עותקים. בדנ"א המשובט זיהו קטע המקודד רנ"א-שליח, ופיענחו את מעקובת הנוקליאוטידים שלו. על פיה הסיקו מהו רצף החומצות האמיניות בחלבון אותו מקודד מקטע הדנ"א החסר בחולה. לאחר מכן סינתזו פפטידים (שרשרות קצרות-יחסית עשויות חומצות אמיניות קשורות; קטעים של חלבון) והכינו נוגדנים סגוליים להם. בעזרת נוגדנים סגוליים אלה הצליחו לזהות את החלבון השלם, תוצר הגן התקין. החלבון מכונה: דיסטרופין, על שם המחלה שהוא מונע. התברר כי</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">הדיסטרופין אכן מתפקד בתאי-שריר בריאים, ואילו בתאי-שריר של החולים בנש"ד הוא חסר.</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"><span style="font-size:10pt;">הבחנה:</span></span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">מחלת דושן ניוון שרירים מאובחנת ע"י ניוון שרירים מהיר.<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>לראשונה מגלים הפרעה זו בגיל שנתיים שלוש, שהרי זהו גיל ההליכה ועליית מדרגות. במצב זה מאבחנים כי הילד מתקשה בעליית המדרגות ולעיתים תלונות על כאבים בשרירי השוקיים. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"><span style="font-size:10pt;">האבחנה נעשית בדרך כלל אחרי גיל שלוש. המחלה מתבטאת בחולשת שרירי האגן ופלג הגוף התחתון, ולכן יופיע הסימן האופייני של "הליכת ברווז", כמו גם קושי בקימה מישיבה ובעלייה על מדרגות. בהדרגה הילדים מתקשים לנוע. התמותה בדרך כלל בגיל צעיר - בעשור השני-שלישי לחיים, בשל כשל מתקדם במערכת הלב-ריאה. <br style="mso-special-character: line-break;" /><br style="mso-special-character: line-break;" /></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כתוצאה מכל אלו תתקבל ירידה בכוח השריר, בהספק (כוח מתפרץ) ובסבולת השריר, ובאופן בלתי-נמנע תפחת יכולתם הגופנית של החולים (בר-אור, 1997; גולדברג, 1995). במקביל, בשל הקשיים הנובעים מאופי המחלה, החולים נוטים ממילא להמעיט בפעילות גופנית, וכך נפגמת יכולתם הגופנית עוד יותר. כל זה "מעודד" השמנה, שמצידה מחריפה גם היא את הבעיה.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">בגרסה הנפוצה והחמורה ביותר של ניוון שרירים, ניוון שרירים מסוג דושן </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">(duchenne)</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">, מוטציה גנטית תורשתית גורמת להעדרו של החלבון דיסטרופין, המגן על סיבי השריר מן הנזקים שגורם הכוח שהם מפעילים בתנועתם הרגילה. בניוון שרירים השרירים מיטיבים לתקן את עצמם, אך מנגנון השיקום הרגיל שלהם אינו יכול לעמוד בקצב הפגיעה המואץ. בשרירים מזדקנים קצב הפגיעה אולי נורמלי, אבל מנגנוני התיקון אינם מגיבים עוד כפי שהגיבו קודם לכן. משום כך, גם בהזדקנות וגם בניוון שרירים מסוג דישן, סיבי שריר מתים ומוחלפים ברקמה סיבית חודרנית ובשומן.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">לעומת זאת, איבוד השרירים החמור שחווים אסטרונאוטים בתת-כבידה וחולים חסרי יכולת תנועה נגרם, כנראה, בשל השבתה מוחלטת של מנגנוני התיקון והגדילה של השריר, בד בבד עם האצה באפופטוזה, מנגנון המוות המתוכנת של התא. תופעה זו, הקרויה אטרופיה של אי-שימוש, עדיין אינה מובנת במלואה, אך יש בה היגיון אבולוציוני. שריר שלד הוא רקמה שהעלות המטבולית של תחזוקתה גבוהה, ושמירה על יחס צמוד בין גודל השריר לפעילותו חוסכת אפוא אנרגיה. שריר השלד קשוב להפליא לשינויים בדרישות התפקודיות. כשם שהוא מתדלדל בשל אי-שימוש,<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>כך הוא גדל בתגובה למאמצים חוזרים ונשנים (היפרטרופיה). המעמס המוגדל מפעיל כמה מסלולי איתות המובילים להיתווספות של רכיבים תאיים חדשים בתוך סיבי השריר, לשינויים בסוג הסיב, ובמצבים קיצוניים, גם להיתווספות של סיבי שריר חדשים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">המדענים המבקשים ללמוד איך להשפיע על גדילת השריר מצרפים אחד לאחד את הפרטים המולקולריים של תהליכי הבנייה והדלדול הטבעיים של השריר. שלא כמו תא טיפוסי, שהממברנה שלו סוגרת על ציטופלזמה נוזלית וגרעין יחיד, תא שריר הוא גליל מוארך מרובה גרעינים, והציטופלזמה שלו מורכבת מסיבים ארוכים זעירים הקרויים מיופיברילים </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">(myofibrils)</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">. המיופיברילים בנויים מיחידות מתכווצות, מסודרות זו לצד זו, הקרויות סרקומרים </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">(sarcomers)</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">. התקצרותם המתואמת של הסרקומרים מחוללת את התכווצויות השריר, אך הכוח שהם מפעילים, אם לא יתועל החוצה, עלול לפגוע בסיבי השריר. החלבון דיסטרופין, החסר בחולים בניוון שרירים מסוג דישן, מוליך את האנרגיה הזאת דרך הממברנה של תא השריר ומגן על הסיב.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ובכל זאת, סיבי שריר נפגעים בעת פעילות רגילה, גם עם השפעתו הממתנת של הדיסטרופין. למעשה, כך כנראה אימונים<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>גופניים,<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>בונים מסת שרירים וכוח. קרעים מיקרוסקופיים בסיב, הנוצרים בשל המאמץ, מפעילים אזעקה כימית המעוררת התחדשות של הרקמות. בשריר, ההתחדשות אינה מתבטאת בייצור של סיבי שריר חדשים אלא בתיקון הממברנה החיצונית של סיבים קיימים והתפחתם במיופיברילים חדשים. לשם ייצורו של החלבון החדש הזה מופעלים הגנים הרלוונטיים בתוך גרעיני תא השריר, וכשהדרישה למיופיברילים גדולה, דרושים גרעינים נוספים כדי להגביר את כושר הייצור של תאי השריר.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">תאי לוויין מקומיים השוכנים מחוץ לסיבי השריר נענים לקריאה זו. תאי גזע אלה, הספציפיים לשריר, מתרבים תחילה באמצעות חלוקת תאים נורמלית, ואז חלק מצאצאיהם מתמזגים עם סיב השריר ותורמים את גרעיניהם לתא. בוויסות התהליך הזה מעורבים גם גורמים מעודדי גדילה וגם גורמים מעכבי גדילה. תאי לוויין מגיבים לגורם הגדילה הקרוי</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">, דמוי האינסולין, בהגדלת מספר החלוקות, ואילו גורם מווסת גדילה אחר, מיוסטטין, מעכב את שגשוגם.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">בהכירנו את המנגנונים האלה, התחלנו לפני שבע שנים, קבוצתי באוניברסיטה של פנסילווניה בשיתוף פעולה עם נדיה רוזנטל ועמיתיה באוניברסיטת הרווארד, לחקור את האפשרות להשתמש ב-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> כדי לשנות תפקוד של שרירים. ידענו שאם מזריקים חלבון </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> לבד, הוא מתפזר בתוך שעות ספורות. אך אם נחדיר גן לתא, הגן ימשיך לתפקד כל עוד התא חי, וסיבי שריר חיים זמן רב מאוד. מנה יחידה של הגן ל-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">ifg-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> שתינתן לאדם זקן עשויה להחזיק מעמד למשך שארית חייו. לפנינו אפוא למצוא דרך להחדיר את גן ה-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;"><span style="font-size:10pt;"> </span></span><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">היישר לרקמת השריר</span><span style="mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">בבדיקת דם נגלה רמת </span><span dir="ltr">cpk</span><span lang="he"> גבוהות מאוד. רמה גבוהה זו לא נוצרה היש מעין אלה החלה בשלב מוקדם בחיי התינוק. אנזים זה מעיד על תהליכים קטבוליים (פירוק) בשרירים ובגידים העיקר. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">לאחר שגילינו סימנים אילו יש לבצע בדיקות גנטיות (</span><span dir="ltr">dna</span><span lang="he">) למחלה, ובדיקת שריר, לאחר שנלקחה בביופסיית שריר מירך הרגל של הילד או משריר אחר. אם בדיקות אילו יצאו בלתי תקינות ניתן לומר כי המחלה הובחנה. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">המוות מתרחש לרוב בגיל 25, ושכיח לרוב מהפרעות במערכת הנשימה (ריאות), או הפרעה לבבית. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">סיבוכים:</font></span></span></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">עיוות מבני </font></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: windowtext;" lang="he">נכות תמידית (ירידה בניידות וירידה ביכולת השמירה האישית) </span><span dir="ltr"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: windowtext;" lang="he">פגיע מנטלית (לרוב מזערית) </span><span dir="ltr"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">דלקת ריאות או זיהומי ריאה אחרים </span><span dir="ltr"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">כשלון נשימתי </span><span dir="ltr"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">מחלת שריר הלב (</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif";"><a href="http://health.yahoo.com/health/encyclopedia/001105/0.html"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;" dir="ltr">cardiomyopathy</span></a></span><span lang="he">) </span><span dir="ltr"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">אי-ספיקת לב גודשית (</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif";"><a href="http://health.yahoo.com/health/encyclopedia/000158/0.html"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;" dir="ltr">congestive heart failure</span></a></span><span lang="he">) - נדיר</span><span dir="ltr"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-family:Arial;"><font size="3"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span>הפרעות בקצב הלב</font></span></span><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">) </span></span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr"><span style="mso-spacerun: yes;"><span style="font-size:10pt;"> </span></span><a href="http://health.yahoo.com/health/encyclopedia/001101/0.html"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;"><span style="font-size:10pt;">arrhythmias</span></span></a></span><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">) – נדיר.</span></span><span dir="ltr"></span></li></ul> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <h3 style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt;"><span dir="ltr" lang="en">ck; creatine kinase; creatine phosphokinase</span><span lang="he"></span></span></span></h3> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">בבדיקת דם ניתן לבדוק את האנזים </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en">cpk</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"> (האנזים מצוי בלב, במוח, ובשרירי השלד), עלייה ברמת האנזים </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en">cpk</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"> יכולה לנבוע ממספר גורמים, כמו: פצועות או במצבי לחץ באחד או יותר מהאזורים הנ"ל. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black;" lang="he"><br /></span><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">האנזים </span><span style="color: black;" dir="ltr">cpk</span><span style="color: black;" lang="he"> שכיח ביותר בשריר מסורטט, ותפקידו לזרז את התגובה של העברת פוספט מקריאטין פוספט ל-</span><span style="color: black;" dir="ltr">atp</span><span style="color: black;" lang="he"> ולהיפך. האנזים נמצא ברובו בציטופלסמה ומעט במיטוכונדריות. ירידה בתפקודו פוגעת באופן ניכר באנרגטיקה של השריר. רמתו בשריר צעיר היא גבוהה, בעיקר בסיבים לבנים (סוג </span><span style="color: black;" dir="ltr">iib</span><span style="color: black;" lang="he">). רמתו בסיבים לבנים יורדת עם הגיל. בעת פציעות או מחלות דולף האנזים הזה בקלות מהסיב החוצה, ורמתו בדם ניתנת למדידה כמו לאחר אוטם בשריר הלב או לאחר מאמץ גופני גדול. רמת </span><span style="color: black;" dir="ltr">cpk</span><span style="color: black;" lang="he"> בדם מעל 150 נחשבת לגבוהה.</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כיצד מתבצעת הבדיקה? בילד או במבוגר: </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">מוציאים דם מהוריד, ובודקים את כמות ה- </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en">cpk</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">. יש לחזור על הבדיקה כעבור כיומיים <span style="color: black;">שלושה. ישנה גם בדיקה של אותו האנזים לפי תתי קבוצות (</span></span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="en"><a href="http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003504.htm"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;" dir="ltr">cpk isoenzymes</span></a></span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">), בבדיקה זו בודקים לפי מרקרים שונים מאיזה איבר הגיע האנזים (מהמוח, הלב או השרירים). </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">ישנם שלוש קבוצות של איזו-אינזימים - </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en">cpk</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">: </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 75pt 0pt 0cm; text-indent: -57pt; mso-list: l4 level1 lfo6; tab-stops: list 75.0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-size:10pt;">1.</span><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr">cpk-bb</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";"> <span lang="he">– המצוי בעיקר במוח והריאות.</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 75pt 0pt 0cm; text-indent: -57pt; mso-list: l4 level1 lfo6; tab-stops: list 75.0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-size:10pt;">2.</span><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr">cpk-mb</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";"> <span lang="he">– המצוי בעיקר בשריר הלב. </span></span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 75pt 0pt 0cm; text-indent: -57pt; mso-list: l4 level1 lfo6; tab-stops: list 75.0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><span style="font-size:10pt;">3.</span><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr">cpk-mm</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";"> <span lang="he">– המצוי בעיקר השרירי השלד.</span></span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">הבדיקה נועדה בכדי לאבחן הפרעות שונות, כמו למשל: אם ישנה עלייה ברמת ה- </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr">cpk-bb</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"> סביר להניח כי מדובר בפגיע מוחית. הדבר עשוי להצביע על אירוע מוחי (</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr">cva</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he">). </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he">אם ישנה עלייה ברמות ה- </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" dir="ltr">cpk-mb</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"> סביר להניח כי ישנה פגיע בשריר הלב, הדבר עשוי להצביע על בתקף לב, וכו'...</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he">הבדיקות הנ"ל נועדו לציר הבחנה מבדלת במצבים, כגון:</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"></span></span></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">התקף לב </span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">ברור הסיבה לכאבים בחזה </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">הערכה של ניוון שרירים </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">הבחנה של </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="en"><a href="http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000839.htm"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;" dir="ltr">dermatomyositis</span></a></span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"> and <a href="http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000428.htm"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;">polymyositis</span></a></span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="en"> </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">הערכת חום גבוהה לאחר ניתוח כתוצאה מזיהום </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">מסייע לגילוי מחלת ניוון שרירים (דושן). </span></span></li></ul> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">רמה גבוהה של </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en">cpk</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">, מסייע לאבחן הפרעות כמו: </span></span></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">התקף לב </span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">דלקת שריר הלב (</span><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en">myocarditis</span><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">)</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">גידול במערכת העצבים המרכזית או שבץ מוחי</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">עיוות או מעזועים</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">דלקות עור או פולימיוזיס</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">שוק חשמלי</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: windowtext; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">ניוון שרירים</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></span></li></ul> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he">גורמים נוספים העשויים לגרום לרמת </span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en">cpk </span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span>גבוהות בדם, הם: </span></span></font></span></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he">היפותירואידיזם (</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="en"><a href="http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000353.htm"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;" dir="ltr">hypothyroidism</span></a></span><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he">)</span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he">דלקת במעטפת שריר הלב (</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="en"><a href="http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000166.htm"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;" dir="ltr">pericarditis</span></a></span><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he">)</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">ניוון שרירי השלד עקב התחשמלות או חשיפה לרעלנים (</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="en"><a href="http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000473.htm"><span style="color: black; font-family:Arial;times new roman","serif"; text-decoration: none; text-underline: none;" dir="ltr">rhabdomyolysis</span></a></span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-ansi-language: en;" lang="he">)</span><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he"></span></span></li></ul> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">מהם הסיכונים:</font></span></span></span></p><ul style="margin-top: 0cm;"><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">דימום מוגבר</font></span></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he">נפילות או להרגיש "קליל"</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he">שתפי דם בעור שמתפשטים</span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></font></span></li><li class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; color: black; mso-list: l5 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-ansi-language: en;" lang="he">זיהומים </span><span style="mso-ansi-language: en;" dir="ltr" lang="en"></span></font></span></li></ul> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">ניוון שרירים, סיבות וגורמי סיכון:</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he">קבוצת המחלות המכונה ניוון שרירים </span><span dir="ltr">muscular dystrophies (md)</span><span lang="he">, כוללת הפרעות כמו: <span style="color: black;"></span></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt 72pt; direction: ltr; text-indent: -18pt; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: left; mso-list: l2 level1 lfo2; tab-stops: list 72.0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;"><span style="font-family:Arial;"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><font size="3">▼</font><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="color: black;"><a href="http://health.yahoo.com/health/encyclopedia/000706/0.html"><span style="color: black; text-decoration: none; text-underline: none;"><font size="3">becker's muscular dystrophy</font></span></a><font size="3"> <span dir="rtl" lang="he">ניוון שרירים ע"ש בייקר -</span></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt 72pt; direction: ltr; text-indent: -18pt; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: left; mso-list: l2 level1 lfo2; tab-stops: list 72.0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;"><span style="font-family:Arial;"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><font size="3">▼</font><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="color: black;"><a href="http://health.yahoo.com/health/encyclopedia/000705/0.html"><span style="color: black; text-decoration: none; text-underline: none;"><font size="3">duchenne muscular dystrophy</font></span></a><font size="3"> <span dir="rtl" lang="he">ניוון שרירים ע"ש דושאן -</span></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt 72pt; direction: ltr; text-indent: -18pt; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: left; mso-list: l2 level1 lfo2; tab-stops: list 72.0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;"><span style="font-family:Arial;"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><font size="3">▼</font><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="color: black;"><a href="http://health.yahoo.com/health/encyclopedia/000707/0.html"><span style="color: black; text-decoration: none; text-underline: none;"><font size="3">facioscapulohumeral muscular dystrophy</font></span></a><font size="3"> <span dir="rtl" lang="he"></span></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt 72pt; direction: ltr; text-indent: -18pt; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: left; mso-list: l2 level1 lfo2; tab-stops: list 72.0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;"><span style="font-family:Arial;"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><font size="3">▼</font><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="color: black;"><font size="3">limb-girdle muscular dystrophy </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt 72pt; direction: ltr; text-indent: -18pt; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: left; mso-list: l2 level1 lfo2; tab-stops: list 72.0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;"><span style="font-family:Arial;"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><font size="3">▼</font><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="color: black;"><font size="3">emery-dreifuss muscular dystrophy </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt 72pt; direction: ltr; text-indent: -18pt; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: left; mso-list: l2 level1 lfo2; tab-stops: list 72.0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;"><span style="font-family:Arial;"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><font size="3">▼</font><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="color: black;"><font size="3">myotonic dystrophy </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt 72pt; direction: ltr; text-indent: -18pt; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: left; mso-list: l2 level1 lfo2; tab-stops: list 72.0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;"><span style="font-family:Arial;"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;"><font size="3">▼</font><span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="color: black;"><a href="http://health.yahoo.com/health/encyclopedia/001424/0.html"><span style="color: black; text-decoration: none; text-underline: none;"><font size="3">myotonia congenita</font></span></a></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" dir="rtl" lang="he">הפרעות אילו ניתנות למניע ע"י רופא גנטיקאי, אשר בודק את "העץ המשפחתי" כלומר ההיסטוריה המשפחתית. באם נמצאה נטייה גנטית ימליץ הרופא על בדיקה גנטית לאבחון מוקדם, ולעיתים גם אבחון טרום לידתי. </span><span style="color: black;"></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" dir="rtl" lang="he">הכיצד ניתן למנוע את ההפרעות הגנטיות הללו? התשובה הינה פשוטה, יעוץ גנטי. מומלץ ללכת ליועץ גנטי ברגע שידוע לנו כי ישנה נטייה משפחתית למחלה זו או אחרת. ההמלצה היא לפנות לייעוץ עוד לפני בכניסה להריון. יש לציין, כי ניתן למנוע ע"י אבחון מוקדם מדויק – 95%. </span><span style="color: black;"></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he">סימפטומים</span></span><span style="color: black; font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he">: </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he">הסימפטומים משתנים בהתאם לסוג מחלת הניוון שרירים. חולשת שרירים הגורמת לנפילות לעיתים קרובות, ירידה במיומנות השרירים לבצע פעולה, בעיות ועיקוב הליכה, קושי בשימוש של לנזילת ריר מהפה, </span><span style="color: black; mso-bidi-font-family:Arial;" lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"><font face="times new roman"> </font></span></span><span style="color: black; mso-bidi-font-family:Arial;"><font face="times new roman">(ptosis)</font></span><span style="color: black; font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he">יותר (הדבר תלוי בסוג ניוון השרירים), צניחת העפעף </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-bidi-font-family:Arial;" lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-bidi-font-family:Arial;"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">סימנים ובדיקות:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>מסייעם לאבחון המחלה, בנוסף לאיבוד מסת שרירים מופרזת, ישנה הצטברות של שומן ורקמות חיבור במקום השריר, הדבר שכיח לגילוי באזור שרירי השוקיים. הדבר מקנה לילד מראה "שרירי" ומנופח ואזור השוקיים. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he">לעיתים נצפה גם ניוון ופגיעה בשריר הלב. </span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-bidi-font-family:Arial;"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">המחלה ניתנת לאבחון ע"י:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>דגימת שריר (ביופסיית שריר) המשמשת כבדיקה ראשונית לאבחון המחלה, יחד עם בדיקת דם גנטית.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">בדיקת האנזים קריאטין פוםפוקינאז בסרום, המצוי בשריר אמור להופיע בערכים גבוהים. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he">בדיקת אי, אם, ג'י (אלקטרומיוגרפיה), אמורה לאבחן אם חולשת השרירים נובעת מפירוק השרירים או מהפרעה ונזק נוירולוגיים.</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-bidi-font-family:Arial;"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">אי, סי, ג'י (אלקטרוקרדיוגרף), בכדי לאבחן את הסטטוס של שריר הלב.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">המחלה יכולה גם לשנות ערכים שונים בדם, כמו: </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he">מיוגלובין בסרום או בשתן,<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-bidi-font-family:Arial;"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; line-height: 15pt; unicode-bidi: embed; text-align: right; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">ldh<span dir="rtl" lang="he">קריאטינין, </span>, ast, aldolase<span style="font-family:Arial; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="rtl" lang="he"></span></font></span></p> <h2 style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-family:Arial;">טיפול</span></span></span></strong></h2> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">כיום אין טיפול המרפא את מחלת דושן ניוון שרירים. הטיפול הקונבנציונלי הרוטיני מתרכז אך ורק בטיפול בסימפטומים, בכדי לשפר את איכות החיים של המטופל. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">הפעילות הטיפולית הינה לעודד פעילות גופנית ולמנוע עצלות וריתוק למיטה. היות ומצב של חוסר פעילות יכול להחמיר את המצב ולגרום לניוון שרירים מוגבר. טיפולים פיזיולוגיים עשויים למנוע את התדרדרות והחמרת המחלה, ולשמור על הכוח הפיזי ומסת השרירים. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span lang="he"><span style="text-decoration: none;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">מלבד הטיפול המקובל בפיזיותרפיה, עזרים תומכים להליכה וסטרואידים, ישנו כיוון שעדיין נמצא במחקר והוא טיפול בגנים.</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">במחלת ניוון השרירים דושן חסר חומר חלבוני בשם דיסטרופין בתאי השריר בגוף. בשנים האחרונות נתגלה חלבון אחר המצוי בשריר, אוטרופין, הדומה מאוד לדיסטרופין. מחקרים ראשונים בעכברים חסרי דיסטרופין, הראו שמתן אוטרופין מנע את התפתחות המחלה. כיוון שבחולי דושן יש אוטרופין תקין, החוקרים מתמקדים בפיתוח שיטה לייצור יתר של אוטרופין בגוף. אולם עד כה התוצאות היו לא מספקות בחולים אנושיים, ומנסים</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">להשתמש בתרכובות אחרות ושונות מעט ממה שנוסה עד כה.</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;">כיוון מחקר נוסף הוא השתלת מיובלסטים, תאים ראשוניים עם פוטנציאל לייצור תא שריר בריא, אך גם כאן עדיין אין פריצת דרך בשלב זה.</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="background: black; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><strong><span style="font-size:10pt; color: yellow; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">בעיות בישום טיפולים גנטיים מדוע זה עדיין לא מצליח ?</span></strong><strong><span style="display: none; font-size:10pt; color: yellow; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-hide: all;" lang="he"> </span></strong><strong><span style="font-size:10pt; color: #ffffcc; font-family:Arial;arial narrow","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr"></span></strong></p> <p class="msonormal" style="background: black; margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; text-align: justify; mso-list: l3 level1 lfo4; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;">1.<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr">n</span><span style="font-size:10pt; color: white; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">בעיית פיזור החומר לכל סיבי השריר בגוף – הנראה צורך בהזרקה לעורק, שמוש בוקטור (נגיף לא אלים) קושי בהחדרה<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>של גן גדול כמו דיסטרופין לתוך נגיף (ניסיון להפוך דושן לבקר) </span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="background: black; margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; text-align: justify; mso-list: l0 level1 lfo3; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;">n<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="font-size:10pt; color: white; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">קושי בחדירה לתוך התא והגרעין </span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="background: black; margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; text-align: justify; mso-list: l0 level1 lfo3; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;">n<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr">n</span><span style="font-size:10pt; color: white; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">הכנסת חומר זר לגוף מעוררת תגובה חיסונית שהורסת את התא </span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr">n</span><span style="font-size:10pt; color: white; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">עצם השינוי בשריר גורם לו להיות פחות חזק והוא נהרס מהר יותר גם אם התא יוצר דיסטרופין היצירה פוחתת עם הזמן </span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="background: black; margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: center;" dir="rtl" align="center"><strong><span style="font-size:10pt; color: yellow; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">מה הפתרונות העתידיים לבעיות אלו</span></strong><strong><span style="display: none; font-size:10pt; color: yellow; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial; mso-hide: all;" lang="he"> </span></strong><strong><span style="font-size:10pt; color: #ffffcc; font-family:Arial;arial narrow","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr"></span></strong></p> <p class="msonormal" style="background: black; margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l1 level1 lfo5; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;"><span style="mso-list: ignore;">n<span style="font: 7pt "times new roman";"> </span></span></span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr">n</span><span style="font-size:10pt; color: white; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">מציאת וקטורים (נגיפים או אחרים) שמחד יכילו גם גנים גדולים כמו בדושן ומאידך יהיו בעלי יכולת פיזור גבוהה לכל הגוף, יכולת חדירה טובה לגרעין ויעוררו מעט תגובה חיסונית שימוש בתרופות נוגדת חיסון שימנעו את התגובה החיסונית של הגוף לשינוי הגנטי </span><span style="font-size:10pt; color: maroon; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">לובשים גנים חדשים</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כאז כן עתה, מכשול מרכזי בדרך לריפוי גני מוצלח היה הקושי להכניס גן נבחר לרקמה הרצויה. כמו חוקרים רבים אחרים, בחרנו וירוס כאמצעי החדרה, הקרוי וקטור, כי הווירוסים מיומנים בהגנבת גנים לתוך תאים. הם שורדים ומתפשטים על ידי תחבולות שגורמות לתאי הפונדקאי להכניס אותם פנימה, כמו סוס טרויאני ביולוגי. וירוס שנכנס לגרעין של תא פונדקאי, משתמש במנגנוני התא כדי לתעתק את הגנים שלו ולייצר חלבונים. הריפוי הגני מנצל יכולת זו על ידי השתלת גן סינתטי בווירוס והרחקת כל גן שהווירוס עלול לעשות בו שימוש לגרימת מחלה או לתעתוק עצמו. בחרנו בווירוס קטנטן שנקרא<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">aav (adeno-associated virus)</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> כווקטור שלנו, בין השאר מכיוון שהוא מדביק בקלות שרירי אדם, אך לא ידוע שהוא גורם למחלה כלשהי.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">שינינו אותו באמצעות גן סינתטי שמייצר </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> רק בשרירי שלד, והתחלנו לנסות אותו בעכברים נורמליים. לאחר שהזרקנו את הווירוס המעובד (</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">aav-igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">) לעכברים צעירים, ראינו שהגודל הכולל של השרירים וקצב גדילתם גבוהים ב-15 עד 30 אחוז מהנורמלי, אף שהעכברים היו לא פעילים. יותר מזה, כשהזרקנו את הגן לעכברים בוגרים ונתנו להם להגיע לזקנה, שריריהם לא נחלשו.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">כדי להוסיף ולבחון את הגישה ואת מידת הבטיחות שלה, פיתחה רוזנטל עכברים מהונדסים גנטית שייצור ה-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> בשרירי השלד שלהם מוגבר. לשמחתנו, התפתחותם הייתה נורמלית חוץ מזה ששרירי השלד שלהם היו גדולים ב-20 עד 50 אחוז מאלה של עכברים רגילים. כשהזדקנו העכברים הטרנסגניים, שריריהם שמרו על יכולת התחדשות האופיינית לבעלי חיים צעירים יותר. וחשוב לא פחות, רמות ה-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> שלהם היו גבוהות רק בשרירים, ולא בדם; רמות גבוהות של </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> בדם עלולות לגרום לבעיות לב ומעלות את הסיכון ללקות בסרטן. ניסויים נוספים הראו שייצור יתר של </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> מחיש את תיקון השרירים, אפילו בעכברים הלוקים בצורה קשה במיוחד של ניוון שרירים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">הגברת הייצור המקומי של </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> מאפשרת לנו להשיג את אחת מן המטרות המרכזיות של הריפוי הגני במלחמתו במחלות מנוונות שריר: לנתק את הקשר ההדוק בין השימוש בשריר ובין גודלו. חיקוי כזה של תוצאותיה של התעמלות שרירים קוסם, כמובן, לספורטאי הצמרת. קצב גדילת השרירים בבעלי חיים צעירים לא פעילים מרמז שבכוחו של הטיפול גם לשפר שיפור גנטי את יכולתו של שריר בריא. לאחרונה עבדה המעבדה שלי עם קבוצת חוקרים בפיזיולוגיה של ההתעמלות בראשות ד"ר פ' פראר מן האוניברסיטה של טקסס באוסטין כדי לבדוק תיאוריה זו.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">הזרקנו </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">aav-igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> לשריר ברגל אחת בלבד של כל אחת מחולדות המעבדה שלנו, ואז העברנו את החיות שמונה שבועות של פרוטוקול פיתוח שרירים באמצעות משקולות. עד תום תקופת האימון, התחזקו השרירים מוזרקי ה-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">aav-igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> כמעט פי שניים לעומת שרירי הרגליים הלא מוזרקות באותן החיות. לאחר שהופסק האימון, איבדו השרירים המוזרקים מחוזקם הרבה יותר לאט מן השרירים הלא משופרים. אפילו בחולדות לא פעילות, </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">aav-igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> הביא לעלייה של 15 אחוזים בחוזק השריר, בדומה למה שראינו בניסויים הקודמים בעכברים.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">בכוונתנו להמשיך לחקור ריפוי גני ב-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> בכלבים, כי כלבים מגזע גולדן רטריוור נוטים לפתח צורה קשה במיוחד של ניוון שרירים. במקביל, נקיים את המחקר גם בכלבים בריאים כדי להוסיף ולבדוק את ההשפעה והבטיחות של השראת ייצור יתר של </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">. זהו גורם גדילה ואיתות רב עוצמה, שגם גידולים מגיבים אליו.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">בהתחשב בסוגיית הבטיחות ובכך שטרם הוכרע האופן המיטבי להחדרת </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">aav</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> לבני אדם, אם דרך זרם הדם ואם בהזרקה ישירה לשריר, נראה שיעברו עוד כעשר שנים לפחות עד שיאושר הטיפול ב-</span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> בריפוי גני. בטווח הקצר, ניסויים בהחדרת גנים כדי להחליף את הגן לדיסטרופין בבני אדם כבר מצויים בשלבי תכנון, והאגודה לניוון שרירים תתחיל בקרוב ניסוי קליני בהזרקת </span></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">igf-i</span><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"> לטיפול בניוון שרירים מיוטוני, מצב של התכווצות שרירים מתמשכת שהורסת את השריר.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">גישה מיידית עוד יותר לעידוד היפרטרופיה (גדילה) של שרירים עשויה לבוא מתרופות לחסימת מעכב הגדילה מיוסטטין. עדיין לא ברור איך בדיוק עיכוב מיוסטטין בונה שריר, אך החלבון מגביל כנראה את גדילת השריר במהלך ההתפתחות העוברית וחיי הבוגר. הוא פועל כבלם על הגדילה התקינה של השריר ואולי כמעודד אטרופיה כשיורדות דרישות התפקוד מן השריר. ניסויים בעכברים מהונדסים גנטית מלמדים שכאשר גורם נוגד גדילה זה נעדר, השרירים גדלים במידה ניכרת הן בשל היפרטרופיה של סיבי השריר הקיימים והן בשל היפרפלסיה, שהיא גידול במספר סיבי השריר.</span><span style="mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">לעשות שריר ויותר</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">חברות תרופות וחברות ביוטכנולוגיה עובדות על מגוון של מעכבי מיוסטטין. בהתחלה, עוררה האפשרות לייצר בעלי חיים בשרניים יותר עניין מסחרי. הטבע כבר סיפק דוגמאות להשפעה של חסימת מיוסטטין בזני הבקר "בלגי כחול" ו"פיידמונטי", שלשניהם מוטציה גנטית תורשתית המייצרת גרסה מקוצצת וחסרת השפעה של מיוסטטין. חזותן של בהמות עתירות שרירים אלה מרשימה עוד יותר, שכן היעדר מיוסטטין פוגע גם בריבוד השומן, ומקנה להן מראה מפוסל נטול שומן.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-ansi-font-size:10pt; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">התרופות הראשונות המבוססות על חסימת מיוסטטין הן נוגדנים למיוסטטין, ואחת מתרופות אלה עשויה להיכנס בקרוב לניסויים קליניים בחולי ניוון שרירים. גישה שונה מחקה את מוטציית הבקר על ידי יצירת גרסה קצרה יותר של מיוסטטין, החסרה את יכולת האיתות של מולקולת מיוסטטין תקינה אך שומרת על המבנים המאפשרים לה להיקשר אל תאי לוויין סמוכים. החלבון המוקטן, או הפפטיד, חוסם למעשה את אתרי העיגון ומונע ממולקולות מיוסטטין תקינות להיקשר אליהם. הזרקת הפפטיד לעכברים גורמת לגדילה של שרירי השלד, ועמיתי ואני ננסה לחולל אפקט דומה בכלבים על ידי החדרת גן סינתטי לייצור הפפטיד.</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span lang="he"><span style="text-decoration: none;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span lang="he"><span style="text-decoration: none;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="text-decoration: underline;"><span lang="he">אל-קרניטין וקו-אנזים </span></span><span style="text-decoration: underline;"><span dir="ltr">q</span><span lang="he">10</span></span><span style="text-decoration: underline;"><span dir="ltr"></span></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">שני רכיבי מזון אילו חיוניים ומשפרים את ייצור האנרגיה במיטוכונדריות (תחנת הכוח של התאים). </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">חומצת האמינו קרניטין מסייעת בהעברת חומצות שומן ארוכות שרשרת את תוך המיטוכונדריה. דבר זה חשוב במיוחד היות וחומצות השומן הן מקור האנרגיה הגדול ביותר בגופינו. במהלך המנוחה כבערך 70% מהאנרגיה ששרירינו מנצלים מגיעים מחומצות השומן. כמו כן, לאחר שאזל מלאי האנרגיה הזמין – גליקוגן, בסיבי השריר חומצות השומן משלימות את החסר. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">למרות נחיצותו של הקרניטין שרירינו אינם מסוגלים ליצור קרניטין (אך גופינו כן!). 75% מכמות הקרניטין גופינו מקבל בדרך המזון שאנו אוכלים (דגים, עופות, מוצרי חלב, ובשר אדום בעיקר), והיתר גופינו מסנטז בכבד ובכליות מחומצות האמינו ליזין ומטיונין בעזרת קו-אנזימים וויטמינים שונים. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">אם כך נשאלת השאלה מה קורה בגופינו בעת חסר בקרניטין ? מכיוון שהקרניטין חיוני לניצול (הובלת) חומצות שומן ארוכות שרשרת לתוך המיטוכונדריה לשם יצירת אנרגיה, חסר בו יגרום לירידה ברמות האנרגיה וחולשת שרירים – להתמיד בפעולה. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">מה גורם לחסר בקרניטין ? חסר בחומצת אמינו זו יגרם לרוב עקב פגם גנטי, או פקטורים סביבתיים, כמו: תזונה לא נאותה ונטילת תרופות. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">יש לציין, כי נימצא בסובלים ממחלת דושן ניוון שרירים, חסר בחומצת האמינו קרניטין. כנראה כתוצאה מפגיעת ממברנת השריר "הדולף". יוצאות גם חומצות אמינו חומרים חיוניים אחרים.<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">כמו כן, תרופות נוגדות התכווצויות, תרופות הרגעה החומר הפעיל הצמח ולריאן </span><span dir="ltr">valproic acid depakene)</span><span lang="he">), או תזונה צמחונית מחמירה, כל הנ"ל יכולים להוביל לחסר בחומצת האמינו קרניטין. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">המינון המומלץ לילדים הינו: כ- 40 עד 100 מ"ג לכל קילוגרם משקל גוף ליום. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">קו-אנזים 10</span><span dir="ltr">q</span><span lang="he">' חיוני ליצור האנרגיה בכל התאים ולתהליך נשימת התאים.</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><strong><span lang="he">ויטמין </span></strong><strong><span dir="ltr">e</span><span lang="he"> מגן על השרירים</span></strong><span lang="he"> </span><span style="font-size:10pt;" dir="ltr"></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">בבדיקת רמת הצטברות קראטין קינזז (אנזים המצביע על מידת הנזק בשריר מאומץ) אחרי אימוני משקולות לבני 25 שלא התאמנו</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">קודם, נמצא כי לאלה שלקחו ויטמין</span><span dir="ltr"> e </span><span lang="he">הייתה פחות הצטברות אנזים בהשוואה לקבוצת</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">הביקורת</span><span dir="ltr">.</span><span lang="he"></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><a href="http://www.bsu.edu/news/article/0,1299,1271~~,00.html" target="_blank"><strong><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">http://www.bsu.edu/news/article/0,1299,1271~~,00.html</span></span></strong></a></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">ויטמין </span><span dir="ltr">e </span><span lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span>מקל על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית:</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">נטילת ויטמין </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">e</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> בתום פעילות גופנית מפחיתה כאבי שרירים. כך נמצא במחקר חדש שערכה</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">ד"ר ג'ניפר סאצ'ק מאוניברסיטת טאפט בבוסטון. המחקר הוצג בכנס בביולוגיה ניסויית</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">שהתקיים לאחרונה בניו אורלינס, ארה"ב</span></span><span style="font-size:10pt; color: #666666; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: #666666; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">במחקר, שנמשך שלושה חודשים, השתתפו גברים בלבד. קבוצת המחקר נחלקה</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">לשניים - קבוצה של צעירים בני 35-23 וקבוצה של קשישים בני 78-66. שתי הקבוצות האלה</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">נטלו מדי יום תוסף ויטמין </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">e</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> של 1,000 יחידות </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">iu</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו.</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">הגברים שנטלו את הוויטמין דיווחו על הפחתה ברמת הכאב, בקבוצת</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">הצעירים ההטבה בלטה עוד יותר.</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">לדברי החוקרת, אצל נשים צעירות הורמון האסטרוגן עלול להקטין את</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">השפעת נוגדי החמצון שבוויטמין </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">e</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">. לעומת זאת, נשים אחרי גיל המעבר יכולות ליהנות</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">מהשפעת הוויטמין על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית. משתתפי המחקר קיבלו מינון גבוה</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">יחסית של הוויטמין, אך החוקרת סבורה שגם למינון נמוך יותר (400-200 יחידות </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">iu</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> ליום)</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">תהיה השפעה דומה.</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">ויטמין </span></span></strong><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">e</span></span></strong><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> מועיל לריאות</span></span></strong><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: #666666; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span></span></strong><strong><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"></span></span></strong></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">ויטמין </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="ltr">e</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;"> <span lang="he">מועיל לריאות ובכך הוא מצטרף לויטמין </span></span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">c</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">,</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">שכבר הוכח כתורם רבות לריאות</span></span><span style="font-size:10pt; color: #666666; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">תפקודי הריאות של אנשים שבדמם רמות גבוהות של ויטמין </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">e</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> טובים יותר.</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">כך מצאו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת באפלו שבניו יורק.</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">במחקר השתתפו 1,616 אנשים בריאים. נמצא שלאנשים שבדמם רמות גבוהות</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">של ויטמין </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">e</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> יש תפקודי ריאות משופרים. רמות ויטמין </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">e</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> נמוכות ב-50 אחוז מהממוצע</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"> '</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">הזקינו' את הריאות בשנה-שנתיים. גם רמות נמוכות של ויטמינים </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">c</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> ו-</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">a</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> בטא קרוטן</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">וליקופן נקשרו לתפקודי ריאה לקויים.</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">במחקרים קודמים, שבהם נבדק מינון הוויטמינים שנטלו הנחקרים ולא רמות</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="he"> </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">הוויטמינים בדמם, נמצא קשר הדוק בין ויטמין </span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">c</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> לבריאות הריאות.</span><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"> </span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" lang="ar-sa"> </span></p> <p style="direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><strong><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">חלבון מונע עייפות שרירים</span></span></strong><span dir="ltr"><br /></span><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">סיבי השרירים מסוג</span><span dir="ltr"> ii </span><span lang="he">בעכברים</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">הנוטים בדרך כלל להתעייף בקלות, שינו את התנהגותם משהוחדר לעכברים, גנטית, החלבון</span><span dir="ltr"> pgc-1q </span><span lang="he">והפכו לסיבים מסוג</span><span dir="ltr"> i </span><span lang="he">האופייניים לשרירים עתירי מיטוכונדריות שאינם מתעייפים</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">בקלות</span></font></span><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">.<br /><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></font></span><a href="http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-08/uots-pts081402.php" target="_blank"><strong><span style="color: #00135d;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-08/uots-pts081402.php</span></span></strong></a></span><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;arial","sans-serif";" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><strong><span lang="he">שרירים והרזייה - מיוסטטין</span></strong><span lang="he"> </span></font></span><span dir="ltr"><br /></span><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">מיוסטטין הינו בקר של צמיחת</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">שריר, עכברים חסרי הגן למיוסטטין הינם לפיכך עכברים שריריים במיוחד. חוקרים מג'ון</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">הופקינס הראו כי בעכברים שריריים אלה יש הצטברות מועטת של רקמת שומן גם עם המוטציה</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">למיוסטטין נבחנה בעכברים שמנים גנטית</span><span dir="ltr">. <a href="http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-02/jhmi-mgi022602.php" target="_blank"><strong><span style="color: #207ecd;" dir="rtl" lang="he">עדות נוספת</span></strong></a> </span><span lang="he">להשפעתה של התנועה וחיזוק השרירים על הרזייה</span></font></span><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">. <br /></span><a href="http://www.jci.org/cgi/content/abstract/109/5/595" target="_blank"><strong><span style="color: #207ecd;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">j. clin. invest</span></span></strong></a><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">. 2002 109: 595-601 sjlee@jhmi.edu<br /></span></span><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">בניסוי</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">מאוחר יותר הראו החוקרים כי ניתן להשרות מצב דומה לתשישות כרונית על ידי מתן</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">מיוסטטין</span></font></span><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">. <br /></span><a href="http://www.sciencemag.org/cgi/content/abstract/296/5572/1486" target="_blank"><strong><span style="color: #207ecd;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">science 2002, 296(5572),1486-1488</span></span></strong></a><br /><a href="http://www.bio.com/newsfeatures/newsfeatures_research.jhtml?action=view&contentitem=24515910&page=1" target="_blank"><strong><span style="color: #00135d;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">http://www.bio.com/newsfeatures/newsfeatures_research.jhtml?action=view&con...</span></span></strong></a></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" dir="ltr"><span style="text-decoration: none;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">שרירים ומיוסטטין</span></span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><strong><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">new england</span></strong><strong><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr"> journal of medicine, june 24, 2004</span></strong><strong><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"></span></strong></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">שרירי הזרוע של ילד גרמני בן חמש הגדולים כמעט פי שניים מאלה של בני גילו, מהווים</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">נושא למחקר חדש שמטרתו לגלות מה קורה כשהגוף אינו מייצר חלבון המפקח על התפתחות</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">השריר</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">הילד, שאמו היא אתלטית מקצוענית, חזק בהרבה מילדים בני גילו. נראה שהבעיה נובעת</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">מחסרונו של חלבון בגופו הקרוי- מיוסטטין . הילד בריא בסך הכל, אך החוקרים חוששים</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">משינויים העלולים להתרחש בליבו והעלולים להוביל להתפתחות מחלת לב בגיל מבוגר יותר</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">הגילויים במחקר עשויים לסייע בטיפול במחלות שונות כניוון שרירים או לירידה החדה</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">והמהירה בחוזק שרירים, האופיינית לקשישים ולחולי סרטן</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">חומרים שמטרתם לאזן את המיוסטטין )רובם אינם מאושרים לשימוש( נלקחים על ידי אתלטים</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">,<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">במטרה לבנות שריריהם בתהליך מהיר. הגילוי במחקר מאשר את מה שהתברר בניסויים קודמים</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">על חולדות, ולפיו למיוסטטין תפקיד חשוב בפיקוח על התפתחות השריר ותהליך בנייתו</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">חסימת הגן המייצר את המיוסטטין יצרה עכברי ענק, הגדולים פי שניים ויותר מבני מינם</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;"><span style="font-size:10pt;">`<span dir="rtl" lang="he">ממצא זה הוא פתח תקוה לאפשרות שמרכיבים הבולמים את המיוסטטין בעכברים יגרמו</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">לתוצאה דומה גם בבני אדם `` מציין ד``ר סה ג`ין לי, אחד השותפים למחקר מאוניברסיטת</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">ג`והן הופקינס</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">עם זאת חשוב לציין, ,שמערכת השרירים של אמו של הילד, סבו ודודו חזקים באופן יוצא</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">דופן. סבו, למשל, היה פועל בניין שבשנות עבודתו הארוכות נשא בידיו משאות כבדים</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">ביותר</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">בעוד שרוב בני האדם נושאים שני מרכבים של הגן המייצר את המיוסטטין ,הרופאים מצאו</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he">שאמו של הילד נושאת רק מרכיב אחד והילד עצמו לא נושא את המרכיב כלל</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;">.<span dir="rtl" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">החוקרים טוענים שמחקרם זה ומחקרים דומים אחרים עשויים להוביל למציאת טיפול במחלות</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; direction: ltr; unicode-bidi: embed; text-align: right;" align="right"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="rtl" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ניוון שרירים, אך מזהירים מפני ``הפוטנציאל של שימוש אסור בפתרונות רפואיים לצורך</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">בניית שרירים וטיפוחם לשיפור הישגים ספורטיביים ומטרות פסולות אחרות".</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> </span></p> <h4 style="margin: 12pt 0cm 3pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">עזבו אימונים מפרכים, קחו תרופה והשריר יגדל</span></span></span></h4> <p style="direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">לא, זה עדיין לא קיים בשוק, אבל לא להרבה זמן. חוקרים מצאו מוטציה במטען הגנטי</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">של ילד גרמני בן 5, שמאיצה את צמיחת השרירים שלו. המטרה: לפתח תרופות שיאפשרו המשך</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">צמיחת שרירים אצל אנשים חולים</span><span dir="ltr">... </span><span lang="he"></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">בפעם הקודמת זה קרה לסופרמן: שנים ספורות לאחר שנחת מכוכב קריפטון, כבר הרים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">בכפיו משקל כבד. אבל הוא לא היחיד. במאמר יוצא דופן שפורסם בגליון האחרון של כתב</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">העת הרפואי</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr"> new <span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">england </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span><span lang="he">מדווחים מומחים על "סופרמן הגרמני". הוא רק בן 5, וכבר</span></span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">מסוגל להרים משאות של 6 קילוגרמים ויותר</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">. </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="ltr"></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">הילד הגרמני נושא במטען הגנטי שלו מוטציה שהאיצה את צמיחת השרירים בגופו. חוקרים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">רבים מאמינים כי בדיקות נוספות בילד יובילו לפיתוח תרופות שיטפלו באנשים הסובלים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">ממחלות ניוון שרירים. מובן שכל אתלט מתהווה יחשוק בתרופה שכזו, שתשפר את ביצועיו</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">לאין ערוך ואף, אולי, בצורה חוקית</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">המקטע הגנטי המעוות של הילד, חסם את ייצורו של חלבון הקרוי מיוסטטין. חלבון זה</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">מעכב את צמיחת השריר. החוקרים גילו בבדיקות גנטיות, כי המיוסטטין המעוכב אצל</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">ה"סופר-קיד" הזאטוט, מאפשר לשרירים לצמוח. החוקרים מאמינים כי בתוך כמה שנים ניתן</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">יהיה לפתח טיפול רפואי שיעכב את החלבון, ויאפשר את המשך צמיחת השרירים אצל אנשים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">חולים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">דיסטרופיה של השריר היא מחלה גנטית שכיחה. אין לה כל מרפא, וצורתה השכיחה</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr"> – </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">דיסטרופיית דושן, לרוב קוטלת את חיי הילד עוד לפני הגיעו לבגרות. הידלדלות שרירים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">שכיחה גם אצל המבוגרים, במחלות סרטן, איידס ואחרות</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">"</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">אם נמצא דרך לעכב את פעילות המיוסטטין, אולי נצליח להאט את הידלדלות השרירים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">", </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">אמר פרופ' סה-ז'ין-ליי, ראש צוות חוקרי החלבון מהמרכז הרפואי ג'ון הופקינס שבארצות</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">הברית</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; mso-margin-top-alt: auto; mso-margin-bottom-alt: auto;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">החוקרים עדיין מסרבים לגלות את זהותו של ה"סופר-קיד" הגרמני, אולם סיפרו כי הוא</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">בן להורים שריריים וכי גם אחיו נושאים שרירים מפותחים למדי. לעת עתה מדווחים</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">החוקרים כי הילד בריא, אולם הם הביעו דאגה כי הוא עלול לסבול ממחלות לב, בשל צמיחת</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr" lang="he"> </span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">שריר הלב באופן חריג</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-language: ar-sa;" dir="ltr">.</span><span style="color: black; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" dir="ltr"></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">קריאטין מונוהידראט וגלוטמין</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">לפי מחקר שבוצע במספר מרכזים, כולל בית החולים איכילוב בת"א, נמצא כי השימוש הקריאטין מונוהידראט בילדים בגילי 5 עד 9 נימצא יעיל וחל שיפור בכוח השרירים.</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">הקריאטין הינו מרכיב של פוספוקיראטין המשמש להגברת האנרגיה לשריר.</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">קריאטין מונוהידראט נמצא בשימוש נרחב ע"י ספורטאים לשיפור כוח השרירים והיכולת התפקודית. אצל ספורטאים <span style="mso-spacerun: yes;"> </span>מתן תוספת קריאטין גרמה להחלמה טובה יותר בפציעות ספורט ועליה במסת השרירים. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">* מחקר אחד כפל סמיות נצפה בסוגים שונים של ניוון שרירים שיפור של כ- 3% בכוח ו- 10% בתפקוד וכל זאת במשך חודשיים בלבד !</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt; color: white; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">קיימים גם מחקרים שלא הדגימו שיפור</span><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><strong><span lang="he">תה ירוק מגן על השרירים</span></strong><span lang="he"> </span></font></span><span dir="ltr"><br /></span><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">במודל עכברים למחלת דושן</span><span dir="ltr"> - duchenne muscular dystrophy </span><span lang="he">הראו שתמצית תה ירוק 0.01%-0.05% מהמזון, שניתנה לעכבר</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">מיום היוולדו עד גיל 4 שבועות, עיכבה את הידרדרות השריר</span><span dir="ltr"> fast-</span><span lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span dir="ltr" lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span dir="ltr">twitch muscle elongator digitorum longus </span><span lang="he">אך לא השפיעה על ה</span><span dir="ltr"> slow-twitch soleus <span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span dir="ltr">muscle . </span><span lang="he">בתרבית</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">תאי שריר עיכבה תמצית התה הירוק תהליכי חימצון של</span><span dir="ltr"> tert- butylhydroperoxide. </span><span lang="he">נראה</span><span dir="ltr" lang="he"> </span><span lang="he">שלתה הירוק פעילות אנטי-חימצונית וכך הוא מגן על הידרדרות השריר במחלה</span></font></span><span dir="ltr"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">.<br />am j clin nutr, 2002, 75(4), 749-753<br /></span><a href="http://www.ajcn.org/cgi/content/abstract/75/4/749" target="_blank"><strong><span style="color: #00135d;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;">http://www.ajcn.org/cgi/content/abstract/75/4/749</span></span></strong></a></span><span lang="he"></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-family:Arial;"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he">תרופות או תוספי מזון בעלי פוטנציאל התערבותי במחלת דושן ניוון שרירים: (לפי ד"ר נבו): פירידוקסין (ויטמין 6</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" dir="ltr">b</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he">), חומצה ניקוטינית ויטמין 3</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" dir="ltr">b</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he">), קו-אנזים קיו 10, קראטין, גלוטמין, אוקסאטומיד – </span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" dir="ltr">oxatomide</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he">, </span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" dir="ltr">edta</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he">, </span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" dir="ltr">li 1 ra</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he">, טאורין, </span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" dir="ltr">penotoxyfyline</span></span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he">, פרדניזון ואל-קרניטין. </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="text-decoration: none;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">תרופה אנטי-היסטמינית - אוקסטומיד</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black; mso-ansi-language: en;" lang="he">מחקר אשר בוצע ובדק את השפעתה של תרופה אנטי-היסטמינית בשם: </span><span dir="ltr">oxatomide</span><span style="color: black;" lang="he">, התרופה נוגדת את שחרור ההיסטמין מתאי מאסט. אך עדיין אין תוצאות סופיות. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: blue;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial narrow","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr">garamycin</span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"> - </span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: yellow; font-family:Arial;arial narrow","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr" lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial narrow","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-bidi-font-family:Arial;" dir="ltr">gentamycin</span></span><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"> </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">תרופה אנטי-ביוטית אשר בתרבית רקמה הראתה יכולת תיקון של הפרעה גנטית. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="ltr">suppression of stop codon</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he">אולם ניסויים קליניים בבני אדם במינונים אפשריים (במינונים גבוהים יתכנו חרשות ופגיעה כליתית) לא הדגימו הטבה.</span><span class="heb21"><span style="font-size:10pt; color: black;" lang="he"></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span style="font-size:10pt; color: yellow; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-ascii-font-family:Arial; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"> </span></strong></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">מחקרים עדכניים בטיפולים גנטיים</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="ltr">myoblast transfer</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn;" lang="he"> איחוי (חיבור) תאים בריאים עם תאים חולים. בתנאי מעבדה תא השריר הרב גרעיני מכיל את החלבון החסר.<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>למרבה הצער ניסיונות קליניים לא הדגימו הטבה</span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ניסיונות להחלפת הגן או תיקונו בתוך גרעין תא השריר בעזרת נשא (לרוב וירוס האדנו). </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"><span style="font-size:10pt;">ניסיונות לגרום לחלבונים אחרים בתא השריר, כגון: אוטרופין לקחת את תפקוד הדיסטרופין החסר או אגרין במקום מרוזין בניוון שרירים מולד. </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="ltr">stem cells therapy</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;"> <span lang="he">– ניסיונות בתרביות רקמה וחיות מעבדה להזרקת תאי שריר ראשוניים על מנת שיתרבו כתאי שריר. </span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">טיפולים אימונו-סופרסיביים (מדכאי חיסון)</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="ltr">cyclosporine</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;"> <span lang="he">– הטיפול בתרופה הדגים שיפור בכוח השרירים.</span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="ltr">azthioprine</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;"> <span lang="he">– אימורן – נמצא כלא יעיל לחולי דושן. בנוסף לפרופיל תופעות לוואי גבוה מאוד למשפחת תרופות אילו. </span></span><span style="color: black;" lang="he"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">סטרואיד אנבולי – אוקסנדרולון</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">מחקר שנערך על 10 ילדים הסובלים ממחלת דושן ניוון שרירים, מצא השפעה מטיבה כתוצאה מהשימוש בתרופה: </span><span dir="ltr">oxandrolone (oxandrin)</span><span lang="he">. לאחר טיפול בתרופה במשך כשלושה חודשים היה הטבה קלה בכוח השרירים. אוקסנדרולו הינו סטרואיד אנבולי (בונה שרירים ורקמות נוספות) ובניגוד לסטרואיד פרדניזון השהיך למשפחת הסטרואידים הקטבוליים (מפרקי שריר ורקמות נוספות), הוא נגזרת סינטטית של הורמון המין הגברי טסטוסטרון. על כן, יתרונות ההורמון האנבולי אשר מסייע לבניית מסת שרירים ועצמות גדולה יותר, בניגוד להורמונים קטבולים המבצעים את הפעולה ההפוכה – פירוק רקמות. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span lang="he">המחקר בוצע על כשמונים ילדים, ב- </span><span dir="ltr">university of rochester (n.y.) medical center; ohio state medical center (columbus); vanderbilt university medical center (nashville, tenn.); and washington university medical center (st. louis, mo.). in canada, the center is the university of alberta in edmondton.</span><span style="color: black;" lang="he">.</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">במחלת המיאסטניה גרביס (</span><strong><span dir="ltr">myasthenia gravis</span></strong><span style="color: black;" lang="he">) מבצעים ניתוח להוצאת בלוטת התימוס. בלוטה זה חיונית לתפקוד מערכת החיסון, במחלת המיאסטניה גרביס מערכת החיסון תוקפת את השרירים והעצבים, על כן ישנו שיפור בעת הרחקת הבלוטה. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">יש לציין כי מחקר קטן הראה תוצאות זהות לפרדניזון. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">גלוקורורטיקוסטרואידים – פרדניזון</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">התרופות ממשפחת הגלוקוקורטיקוסטרואידים, כגון: פרדניזון משמש לטיפול במחלות אוטואימוניות, כמו:</span><strong><span dir="ltr">polymyositis, dermatomyositis, myasthenia gravis</span></strong><span dir="ltr"> and <strong>lambert-eaton myasthenic syndrome</strong></span><span style="color: black;" lang="he">, ולעיתים בשימוש במחלת דושן ניוון שרירים. התרופות הינן מאוד יעילות לפעמים, אך תומנות בחובן תופעות לוואי קשות, כמו: הידלדלות העצמות (</span><span dir="ltr">osteoporosis</span><span style="color: black;" lang="he">).</span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" dir="ltr">deflazacort</span><span style="color: black; font-family:Arial;arial","sans-serif"; mso-fareast-font-family:Arial; mso-fareast-language: zh-cn; mso-hansi-font-family:Arial;" lang="he"> - הינו סטרואיד הגורם לעליה במשקל, ובעל שכיחות מעט יותר לקטרקט. ניסיונות טיפול בצורות מתן שונות, כגון: 10 ימים בחודש, או יום כן ויום לא ליטול, או מינונים מאוד גבוהים יומיים בשבוע. </span><span style="color: black;" lang="he"></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="text-decoration: none;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="text-decoration: none;"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">בטא אגוניסט - אלבוטרול</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span dir="ltr">albuterol (proventil)</span><span lang="he"> הקשורה לקולטנים בטא אגוניסט, התרופה משמשת לרוב כטיפול במחלת האסטמה. נצפה כי התרופה מגבירה את כוח השרירים במרבית <span style="color: black;">האנשים אשר אינם סובלים מניוון שרירים, מיכן הסיקו חוקרים כי ניתן יהיה יעיל גם למחלות ניוון שרירים. כמו כן, נצפה הגדלה במסת השריר בחולי ניוון שרירין (</span></span><span style="color: black;" dir="ltr">fshd</span><span style="color: black;" lang="he">) הגברת כוח השריר לזמן קצר, לא ברור אם ההשפעה נשמרת לאורך זמן ובחיות תתכן אף הרעה לטווח ארוך. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">אלבוטרול בחולי דושן ניוון שרירים, לפי מחקר שבוצע ב- </span><span style="color: black;" dir="ltr">ucla, usa</span><span style="color: black;" lang="he">. ילדים שצרכו כדור אלבוטרול בעלי פעילות ממושכת, נצפה עלייה ממוצעת של כ- 8% בכוח השרירים, בהשוואה לקבוצת הפלצבו אשר נצפתה ירידה קלה בכוח השרירים. יש לציין, כי הילד הצעיר ביותר אשר השתתף במחקר היה בן 5. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">טיפול גנטי – הטיפול המושלם</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">העברת הגנים (</span><span style="color: black;" dir="ltr">dna</span><span style="color: black;" lang="he">) לתוך השרירים הינו רעיון מושלם. ניתן לבצע זאת ע"י החדרת </span><span style="color: black;" dir="ltr">dna</span><span style="color: black;" lang="he"> בריא לתוך וירוס או חלקי וירוסים, לאחר שהוירוס רוקן מתוכנו הגנטי. היות והוירוס מסוגל לחדור לתוך התאים, כך הוא משמש כגורם המוביל את ה- </span><span style="color: black;" dir="ltr">dna</span><span style="color: black;" lang="he"> אל תוך התאים. אך היות ובמחלת דושן ניוון שרירים החלבון הלא תקין הוא חלבון הדיסטרופין, שהינו החלבון הגדול ביותר בגוף, מתקשים החוקרים להכניס את תוכן ה- </span><span style="color: black;" dir="ltr">dna</span><span style="color: black;" lang="he"> לתוך וירוס שהקיבולת שלו קטנה יחסית. על כן, המחשבה הבאה היא להכניס לוירוס את חלקי ה- </span><span style="color: black;" dir="ltr">dna</span><span style="color: black;" lang="he"> הפגום ולהחליפם בתקינים. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">טיפול מניעתי (פרופילקטי):</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">לפי גישתם של בית החולים אלין (ירושלים), ישנו המורך להתחיל טיפול בסטרואידים (פרדניזון), כבר מגיל 4 - 4.5, כדי לשמר את הגב ולמנוע עקמת עקב הניוון. לדברי ד"ר גליק, מתן רציף של הטיפול סטרואידים גורם למניעת "הנפילה לישיבה התמידית" בכ- 1.5 עד 2 שנים. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-tab-count: 1;"> </span>הגישה בבית החולים איכילוב (ת"א), לתת טיפול בסטרואידים בשלב מאוחר יותר, ולפני להתחיל טיפול עם תוסף המזון קריאטין מונוהידראט. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-tab-count: 1;"> </span>כשמדברים על טיפול מניעתי, אל לנו לשכוח כי הסובלים ממחלת דושן ישנה נטייה מוגברת להסתבך עם מחלות של דרכי הנשימה (מחלות ריאה) ומחלות לב – עקב הפגיעה בשריר זה. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">על כן, ניתן להיעזר בחיסונים נגד שפעת. יש לציין, כי בנקודה זו כמו בהרבה נקודות רבות, ניתן לשלב טיפול תזונתי, הכולל תפריט תזונתי אישי ותוכנית לצריכת תוספי מזון שונים ובהתאם לצורך. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="mso-tab-count: 1;"> </span></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">ליקוריץ:</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">הצמח ליקוריץ (גליצריזה), מכיל נגזרות של קורטיזון (סטרואיד), כך ניתן להתחיל טיפול פרופילקטי, עם הצמח הנ"ל. אך אל לנו להתעלם מכך כי גם לצמח מרפא זה ישנן תופעות לוואי הדומות לסטרואידים, כמו: בצקות, יתר לחץ דם, נטייה מוגברת לאקנה, עלייה ברמת הסוכר בדם, יצירת הידלדלות העצמות ועוד. היות וצמח הליקוריץ מכיל גורמים נוספים המאזנים את פעילותו, השפעתו הינה חלשה יותר ותופעות הלוואי פחותות. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">גורמים מחזקים מערכת חיסון:</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-indent: 36pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">1. צמחים המחזקים את מערכת החיסון למניעת מחלות חורף, ישנה חשיבות מרובה למנוע מחלות וירליות וחיידקיות עד כמה שניתן, זאת כדי למנוע סיבוכים קשים. למשל: באנשים רגישים התקררות פשוטה עשויה להתפתח לברונכיטיס (דלקת הסמפונות). </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">צמחים יעילים למטרה זו הם: אכינצאה, ליקוריץ (במקרים קשים), סמבוק שחור (</span><span style="color: black;" dir="ltr">elderberry extract</span><span style="color: black;" lang="he">), אסטרגלוס (</span><span style="color: black;" dir="ltr">astragalus</span><span style="color: black;" lang="he">) ועוד. חשוב יציין, כי את הטיפולים הנ"ל רצוי שינתנו ע"י מומחה לרפואה נטורופטית. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">2. ויטמינים ומינרלים חיוניים גם הם לתפקוד אופטימאלי של מערכת החיסון. החשובים ביותר הם: ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">c</span><span style="color: black;" lang="he">, אבץ, ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">b6</span><span style="color: black;" lang="he">, ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">a</span><span style="color: black;" lang="he"> וקרוטנואידים. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">האבץ חיוני לייצור הלימפוציטים מסוג </span><span style="color: black;" dir="ltr">t</span><span style="color: black;" lang="he"> ולתפקוד בלוטת התימוס הנחשבת לבית החרושת לייצור תאים והורמונים חיסוניים. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">b6</span><span style="color: black;" lang="he"> חיוני לייצור נוגדנים, לימפוציטים ולתפקוד אופטימאלי של מערכת הלימפה. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">קרוטנואידים מגבירים את השפעת האינטרפרון על מערכת החיסון, מגבירים את רמת הלימפוציטים </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">מסוג </span><span style="color: black;" dir="ltr">t</span><span style="color: black;" lang="he">. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">a</span><span style="color: black;" lang="he"> חיוני לשמירת תקינות הקרומים הריריים. קרומים המצפים את מערכת הנשימה, ומהווה את קו ההגנה הראשון של גופנו מפני פתוגנים שונים. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">c</span><span style="color: black;" lang="he"> בהשפעתו פעילות אנטי-וירלית, אנטי-בקטריאלית ואנטי-זיהומית, כל זאת ע"י הגברת התנגודת של גופנו. ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">c</span><span style="color: black;" lang="he"> משפר את פעילות תאי הדם הלבנים, מגביר את ייצור הנוגדנים והאינטרפרון בדם. כמו כן, מונע התפשטות זיהומים. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">3. חומצות אמינו חיוניות לתמיכה וחיזוק מערכת החיסון. למשל: אן-אצטיל אל-ציסטאין (</span><span style="color: black;" dir="ltr">nac</span><span style="color: black;" lang="he">), מגבירה את רמת הגלוטטיון, גורם זה מהווה נוגד חמצון רב עוצמה. ה- </span><span style="color: black;" dir="ltr">nac</span><span style="color: black;" lang="he"> מסייעת בהשפעתה המוקוליטית, כך מסייעת לסלק ליחה מדרכי הנשימה. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">4. לאחר טיפול באנטי-ביוטיקה, רצוי לתת תוספת של חיידקים ידידותיים – אסידופילוס. חיידקים אילו ישקמו את פעילות מערכת העיכול כולה. כמו כן, ימנעו את צמיחת הפטרת קנדידה אלביקנס. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">כמו כן, לצרוך מזונות כמו: יוגורט פרוביוטי – המכיל חיידקים ידידותיים, יחד עם בננה או ארטישוק – המכיל מולקולה הנקראת פרוקטואוליגוסכרידים. גורם זה מהווה קרקע<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>טובה להזנת ושמירת החיידקים הידידותיים. </font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">חיזוק שריר הלב:</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">היות ומחלת הדושן פוגעת בכל שרירי הגוף (גם בשריר הלב), ישנה חשובות מרובה לשמירת תפקודו וחיזוקו. ניתן לבצע זאת ע"י מספר גורמים תזונתיים, כמו: קו-אנזים קיו 10, חומצת האמינו אל-קרניטין וחומרים ליפוטרופיים (המניידים חומצות שומן לאנרגיה) נוספים, כגון: כולין ואינוזיטול. עקב אכילת או נטילת גורמים ליפוטרופיים אנו מקבלים שני יתרונות עיקריים: הראשון הינו הספקת אנרגיה (חומצות שומן) לשריר הלב ולשרירי השלד, היות והוא מנצל אנרגיה זו באופן יעיל מאוד. היתרון השני הינו מניעת השמנה מיותרת, כמו: באזורי הבטן.<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">הקו-אנזים קיו 10 חשוב לחיזוק שריר הלב, מניעת נזקים ושיפור בהספקת החמצן.</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman"><span style="color: black;" lang="he">ויטמין </span><span style="color: black;" dir="ltr">e</span><span style="color: black;" lang="he"> וסלניום פועלים באופן סינרגיסטי, שניהם נותנים הגנה לשריר הלב ומשפרים את ניצול החמצן בשרירי השלד ובשריר הלב. כך שילובם יחד עם הקו-אנזים קיו 10, נקבל השפעה המסייעת לפעילות השרירים באופן יעיל יותר, עקב שיפור בהספקת החמצן והאנרגיה. </span></font></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt; font-family:Arial;"> </span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">גורמים המחזקים:</font></span></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt; text-align: justify;" dir="rtl"><span style="color: black;" lang="he"><span style="font-size:10pt;"><font face="times new roman">צמחים המחזקים את כוח הגוף מבחינה פיזית ומנטלית, כמו: גי'נסנג.</font></span></span></p> <p class="msonormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"><span style="font-size:10pt; color: black;" lang="he"><br /><span style="font-family:Arial;"><strong>יתרונות הפעילות הגופנית</strong> <br /></span></span></span><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:10pt; color: black;" lang="he">דווקא משום אופיה המתקדם של המחלה, נודעת חשיבות רבה להקפדה על פעילות גופנית סדירה, שלה תפקיד חשוב בשמירה על כוח וסבולת השריר. במחקר שבו נבדקו ילדים עם מחלת דושן (ניוון שרירים מתקדם) נמצא כי כוח השריר שלהם ניתן לאימון באמצעות פעילות גופנית (ויגנוס ווטקינס, 1966). נראה שאפילו אצל ילדים חולים, שלהם לפחות 10% מכוח השריר החזוי על-פי גילם ומינם, יש מקום לאימונים מבוקרים כנגד התנגדות (אימוני כוח) (סטפנס, 1994). נמצא שפעילות גופנית בעצימות נמוכה-בינונית בטוחה בילדים הלוקים בצורות קלות של מחלות ניוון שרירים (בר-אור, 1997). אחרים סבורים כי הילדים החולים יפיקו תועלת רבה מפעילות גופנית בעצימות נמוכה וללא נשיאת משקל (סיירס, 2000). ההנחה היא שפעילות כזו מסייעת להסבת סיבי שריר מהירים מסוג </span><span style="font-size:10pt; color: black;" dir="ltr">ii</span><span style="font-size:10pt; color: black;" lang="he"> לסיבי שריר איטיים מסוג </span><span style="font-size:10pt; color: black;" dir="ltr">i</span></span><span style="font-size:10pt; color: black;" lang="he"><span style="font-family:Arial;"> , ש"עמידים" יותר בפני עייפות. <br />ככלל ניתן לומר - שהפעילות הגופנית תצמצם את תופעת ההשמנה, ובכך תסייע להפחית את עומס המשקל על קבוצת השרירים הפגועים (בר-אור, 1997; גולדברג, 1995). עצם ההשתתפות וההצלחה של חולים אלו בפעילות גופנית מעניקה להם תחושת הנאה וסיפוק המאפילה על הסיכוי לנזק בשל המאמץ הגופני (שם). <br />לאחר הופעת המחלה, חשוב להתחיל בפעילות גופנית בשלב מוקדם ככל האפשר. ראוי להדגיש שיש להעריך כל מקרה לגופו. <br />גם אם ניווכח שאין שיפור ממשי ביכולתו הגופנית ובתפקודו של החולה, הרי היכולת לשמור על המצב הקיים לאורך זמן ולמנוע הידרדרות היא חשובה ומעידה למעשה על הצלחה, בשל אופיה המתקדם של המחלה. יש חשיבות למחקרים נוספים שיבדקו את היעילות והבטיחות של תכניות שונות של פעילות גופנית בילדים עם מחלות עצב-שריר. </span><br style="mso-special-character: line-break;" /><br style="mso-special-character: line-break;" /><span style="text-decoration: underline;"></span></span></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p><strong>קובי עזרא</strong> Ph.D מומחה לרפואה נטורופטית, ומאמן כושר. מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה).</p> <p>כתב את הספרים:<br />1<a title="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" charset="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" hreflang="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" tabindex="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" accesskey="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" type="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף" href="http://www.diet2all.net/PAGE966.asp" target="אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף">. <strong>אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף</strong></a>.<br />2. <a title="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" lang="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" charset="הספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" hreflang="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" tabindex="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" accesskey="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" type="ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי" href="http://www.diet2all.net/PAGE965.asp" target="_blank"><strong>ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי</strong></a>.<br />3. <a id="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" title="סטרואידים - כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!" lang="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onclick="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" ondblclick="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmousedown="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmouseup="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmouseover="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmousemove="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onmouseout="הסטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onkeypress="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onkeydown="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onkeyup="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" charset="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" hreflang="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" tabindex="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" accesskey="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" type="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" href="http://www.diet2all.net/PAGE967.asp" target="_blank" onfocus="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות" onblur="סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות"><strong>סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות</strong>!</a></p> <p><strong>בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים:</strong> <br />* טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...).<br />* דיאטות הרזייה ועיצוב הגוף.<br />* פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף.<br /><strong>לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 </strong><br />אתר: <strong><a href="http://www.diet2all.net/PAGE32.asp">פיתוח גוף</a></strong>, אתר: <a title="דיאטה מהירה, הרזיה מהירה" href="http://www.diet2all.net" target="_blank"><strong>דיאטה מהירה</strong></a></p> <p><strong><a title="דיאטה מהירה, הרזיה מהירה" href="https://www.youtube.com/user/FastDiets1">דיאטה מהירה1</a></strong><strong>, </strong><a title="סוכרת, טיפול בסוכרת הריון " href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE89.asp"><strong>סוכרת הריון</strong></a><strong>, </strong><a title="אנטי אייג'ינג - דחיית תהליכי זקנה" href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE78.asp"><strong>אנטי אייג'ינג</strong></a></p> <p><a href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE32.asp" target="_blank"><img src="http://www.2all.co.il/web/files/Sites/diet-kobi/Files_88183_(4929).gif" alt="פיתוח גוף" width="516" height="633" /></a></p> <p><a href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE24.asp" target="_blank"><img title="דיאטה מהירה | דיאטה אישית" longdesc="דיאטה מהירה" src="http://www.2all.co.il/web/files/Sites/diet-kobi/Files_88183_(4930).gif" alt="דיאטה מהירה | דיאטה אישית" width="550" height="440" /></a></p> <p><a title="תזונה נכונה, דיאטה, הרזיה, חיטוב הגוף, בטן, שרירים, פיתוח-גוף, חיטובים, בודיבילדינג, דיאטות, אבקות חלבון, כושר, תזונת ספורט, פעילות גופנית, תוספי תזונה, נוער, חלבונים, מי גבינה, נשים הרות, נטורופתיה, שורף שומן, תזונה,סקס, בריאות" href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE24.asp" target="תזונה נכונה, דיאטה, הרזיה, חיטוב הגוף, בטן, שרירים, פיתוח-גוף, חיטובים, בודיבילדינג, דיאטות, אבקות חלבון, כושר, תזונת ספורט, פעילות גופנית, תוספי תזונה, נוער, חלבונים, מי גבינה, נשים הרות, נטורופתיה, שורף שומן, תזונה,סקס, בריאות"></a></p> <p><a title="דיאטה מהירה | הרזיה מהירה" href="http://www.2all.co.il/web/Sites/diet-kobi/PAGE542.asp" target="דיאטה מהירה | הרזיה מהירה"><img src="http://www.2all.co.il/web/files/Sites/diet-kobi/Files_88183_(4932).gif" alt="" width="150" height="150" /></a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>
גירסת טקסט:
מחלת ניוון שרירים דושן (Duchenne muscular dystrophy) \ קובי עזרא duchenne muscular dystrophy מחלת ניוון שרירים דושן ניוון שרירים הוא שם כולל לקבוצת מחלות גנטיות אשר מתאפיינות בחולשה וניוון מתקדם של שרירי השלד (השרירים שאחראים על התנועות) ובמקרים מסוימים גם של שריר הלב ושרירים אשר אין לנו שליטה רצונית עליהם. המחלות הנפוצות בקבוצה הזאת הן myotonic , duchenne, limb-girdle, facioscapulohumeral, amyotrophic lateral sclerosis ועוד. duchenne הינו ניוון שרירים הכי נפוץ בקרב הילדים ו- myotonic הכי נפוץ בקרב המבוגרים. ניוון שרירים יכול להופיע בכל גיל ! נכון להיום אין טיפול ספציפי למחלות הללו. פיזיותרפיה באה למנוע קיצור שרירים ולעזור בהדרכה ותרגול של פעולות יום-יום כמו ניידות בבית ומחוצה לו . במקרים מסוימים יש צורך בביצוע ניתוחים אורטופדיים על מנת למנוע קיצור שרירים ודפורמציות מפרקיות. טיפול תרופתי בדרך כלל מקל על הסימפטומים של המחלה אך אין היום תרופות שיכולות לרפא את המחלה. חלק מן המחלות מתפתחות בצורה איטית מאוד עם סימנים קלים אשר מאפשרים לנהל חיים נורמליים. חלק אחר גורמות למוות ודאי תוך זמן קצר יחסית. מחלת ניוון שרירים של שם דושן, נקראת על שם רופא צרפתי בשם גיום דושן (1875 – 1806 guillaume duchenne). אשר תיאר את המחלה לראשונה. מחלת הדושן הפוגעת בעיקר בזכרים, הינה אחת המחלות הנפוצות ביותר. המחלה מנוונת את הגוף, ומתקדמת בהדרגתיות החל משנות הילדות הראשונות. ביוני 1986, גילה לואיס קאנקל ותלמידו את הגן הגורם למחלה. וכיום ניתן לאבחן את המחלה בשלב הטרום לידתי. כמו שצוין, לזכרים ישנה נטייה מוגברת ללקות במחלת דושן, היות ומחלה זו הינה תוצאה של פגם הכרומוזום x, וכידוע אצל הזכרים המטען הגנטי הינו xy, ובנשים xx. על כן לגברים ישנו גן אחד חלופי. כאשר כרומוזום x אחד אצל הנקבה פגוע יש לה את השני כגיבוי. לעומת זאת בגבר ישנו x אחד בלבד ללא גיבוי. על כן, ישנו סיכוי של 50% לבן זכר ללקות במחלה לאם נשאית. היות ולנשים ישנם שני כרומוזומי x, הן לרוב אינן חולות במחלה אלה נשאיות בלבד. אך לנשאות זו ישנה בעיה עיקרית אחת והיא הולדת ילדים (בנים) חולים. ניוון השרירים מתפענח: שימוש בגנטיקה-במהופך היא סיפור זיהויו ובידודו של החלבון הגורם באדם למחלת שרירים ניוונית על-שם דושן, מחלה שתוארה כבר לפני שנים רבות. זוהי מחלה תורשתית המועברת כתכונה נסגנית (רצסיבית) בתאחיזה לזויג - הגן האחראי לה נמצא על כרומוזום x. מיקומו המדויק של הגן על-פני כרומוזום x זוהה בשילוב של תצפיות מיקרוסקופיות (מחקר ציטוגנטי) ושל מחקר ברמה המולקולרית. נזכיר כי כל מחלה הנגרמת על ידי גן נסגני הנמצא על כרומוזום x היא נפוצה-יחסית בזכרים (שלהם כרומוזום x בודד) ונדירה בנקבות – נקבה לוקה במחלה רק אם שני הגנים שלה פגועים, ופירוש הדבר הוא כי קיבלה גן פגום אחד מאמה וגן פגום אחד מאביה. לפיכך היינו מצפים כי נקבה חולה תהיה תמיד בתו של אב הלוקה במחלה. והנה, התברר כי, הגם שמוכרים מקרים כאלה, ברוב המקרים האבות של נשים הלוקות בנש"ד אינם חולים! אישה שאביה אינו חולה נושאת רק גן פגום אחד. כיצד ניתן להסביר את העובדה כי המחלה פוגעת בה? אפשרות אחת היא כי מדובר באשה שמערכת הכרומוזומים שלה אינה תקינה, והיא נושאת בתאיה כרומוזום x בודד (ובסה"כ 45 כרומוזומים; התסמונת על-שם טרנר). כרומוזום x זה מקורו באמא, והוא נושא ללא לנש"ד. קימת אפשרות שנייה: בגופן של נקבות היונקים, רק אחד מבין שני כרומוזומי x הוא פעיל, בעוד שבן-זוגו "משותק" - התופעה מכונה "השתקה של x". הקביעה איזה משני כרומוסומי x יהיה פעיל בתא כולשהו ואיזה יעבור השתקה נעשית כתהליך אקראי. בגוף בכללו באים, איפוא, לידי ביטוי שני כרומוזומי ה- x (בחלק מהתאים – ה- x שמקורו באם ובתאים האחרים – ה- x שמקורו באב), כך שאין מבחינים בתופעת ההשתקה ואין מופיעים סימני מחלה. ואולם יש שההשתקה אינה אקראית. דבר זה קורה אם אחד מכרומוזומי ה- x אינו תקין. לעיתים מתרחשת שבירה בכרומוזומים, שבירה שבעקבותיה חלה העברה של קטעים בין שני כרומוזומים שאינם בני זוג. החלפה כזאת מכונה טרנסלוקציה (= שינוי מקום). החלפה הדדית של קטעים בין כרומוזום x לבין אחד הכרומוזומים שאינם כרומוזומי זויג (כלומר - אחד האוטוסומים) קרויה "טרנסלוקציה מאוזנת בין כרומוזום x לבין אוטוזום". באשה הנושאת טרנסלוקציה מאוזנת כזאת מתגלית, בדרך כלל, סטייה מאקראיות בתהליך ההשתקה של כרומוזומי x: בכל התאים פעיל אותו כרומוזום x - זה המעורב בטרנסלוקציה, ואילו כרומוזום x התקין משותק - הגנים ששוכנים עליו אינם באים לידי ביטוי. אשה נושאת טרנסלוקציה, שבכרומוזום ה- x שלה יש מוטציה בגן נש"ד, תהיה, לפיכך חולה, אף שבכרומוזום x התקין (= שאין בו טרנסלוקציה) שלה נמצא לא בריא. ואכן, בנשים הלוקות בנש"ד נמצאה, במקרים רבים, טרנסלוקציה מאוזנת בין כרומוזום x לבין אחד האוטוסומים. בנשים חולות שונות, קטע האוטוסום שהוחלף בקטע של כרומוזום x הוא שונה, אך בכולן נקודת השבירה בכרומוזום x היא כמעט זהה. נקודת השבר היא אתר שסימונו 12px. יש בכך רמז חשוב למיקומו של הגן לנש"ד - השבירה שגרמה לטרנסלוקציה התרחשה בגן נש"ד עצמו, ושבירה זו עצמה היא שהפכה אותו לגן פגום (מוטנטי). פירוש הדבר הוא כי אותו מאורע עצמו שגרם לסטייה מאקראיות בתהליך השתקת כרומוזומי x הוא-הוא שפגם בגן. סיוע נוסף לאיתורו של הגן התקבל מבדיקת חולים בנש"ד שבהם הופיעו הפרעות כרומוזומיות אחרות. בארה"ב אובחן ילד שסבל מארבע מחלות תורשתיות שונות הנגרמות עקב פגיעה בגנים שעל כרומוזום x. בכרומוזום x של ילד זה נתגלה חסר של איזור 12px, חסר כה גדול עד שניתן היה להבחין בו אפילו בהסתכלות מיקרוסקופית. הפקת דנ"א מתאיו של ילד חולה זה קידמה מאוד את משימת בידודו של הגן לנש"ד. בשיטות של הנדסה-גנטית בודדו מתאים של אנשים בריאים אותם מקטעי דנ"א שלא היו להם מקבילות בדנ"א של הילד החולה. מקטעים אלה כללו, כמובן, גם את האלל התקין לגן הנש"ד. דנ"א זה שובט בחיידקים למספר רב של עותקים. בדנ"א המשובט זיהו קטע המקודד רנ"א-שליח, ופיענחו את מעקובת הנוקליאוטידים שלו. על פיה הסיקו מהו רצף החומצות האמיניות בחלבון אותו מקודד מקטע הדנ"א החסר בחולה. לאחר מכן סינתזו פפטידים (שרשרות קצרות-יחסית עשויות חומצות אמיניות קשורות; קטעים של חלבון) והכינו נוגדנים סגוליים להם. בעזרת נוגדנים סגוליים אלה הצליחו לזהות את החלבון השלם, תוצר הגן התקין. החלבון מכונה: דיסטרופין, על שם המחלה שהוא מונע. התברר כי הדיסטרופין אכן מתפקד בתאי-שריר בריאים, ואילו בתאי-שריר של החולים בנש"ד הוא חסר. הבחנה: מחלת דושן ניוון שרירים מאובחנת ע"י ניוון שרירים מהיר. לראשונה מגלים הפרעה זו בגיל שנתיים שלוש, שהרי זהו גיל ההליכה ועליית מדרגות. במצב זה מאבחנים כי הילד מתקשה בעליית המדרגות ולעיתים תלונות על כאבים בשרירי השוקיים. האבחנה נעשית בדרך כלל אחרי גיל שלוש. המחלה מתבטאת בחולשת שרירי האגן ופלג הגוף התחתון, ולכן יופיע הסימן האופייני של "הליכת ברווז", כמו גם קושי בקימה מישיבה ובעלייה על מדרגות. בהדרגה הילדים מתקשים לנוע. התמותה בדרך כלל בגיל צעיר - בעשור השני-שלישי לחיים, בשל כשל מתקדם במערכת הלב-ריאה. כתוצאה מכל אלו תתקבל ירידה בכוח השריר, בהספק (כוח מתפרץ) ובסבולת השריר, ובאופן בלתי-נמנע תפחת יכולתם הגופנית של החולים (בר-אור, 1997; גולדברג, 1995). במקביל, בשל הקשיים הנובעים מאופי המחלה, החולים נוטים ממילא להמעיט בפעילות גופנית, וכך נפגמת יכולתם הגופנית עוד יותר. כל זה "מעודד" השמנה, שמצידה מחריפה גם היא את הבעיה. בגרסה הנפוצה והחמורה ביותר של ניוון שרירים, ניוון שרירים מסוג דושן (duchenne), מוטציה גנטית תורשתית גורמת להעדרו של החלבון דיסטרופין, המגן על סיבי השריר מן הנזקים שגורם הכוח שהם מפעילים בתנועתם הרגילה. בניוון שרירים השרירים מיטיבים לתקן את עצמם, אך מנגנון השיקום הרגיל שלהם אינו יכול לעמוד בקצב הפגיעה המואץ. בשרירים מזדקנים קצב הפגיעה אולי נורמלי, אבל מנגנוני התיקון אינם מגיבים עוד כפי שהגיבו קודם לכן. משום כך, גם בהזדקנות וגם בניוון שרירים מסוג דישן, סיבי שריר מתים ומוחלפים ברקמה סיבית חודרנית ובשומן. לעומת זאת, איבוד השרירים החמור שחווים אסטרונאוטים בתת-כבידה וחולים חסרי יכולת תנועה נגרם, כנראה, בשל השבתה מוחלטת של מנגנוני התיקון והגדילה של השריר, בד בבד עם האצה באפופטוזה, מנגנון המוות המתוכנת של התא. תופעה זו, הקרויה אטרופיה של אי-שימוש, עדיין אינה מובנת במלואה, אך יש בה היגיון אבולוציוני. שריר שלד הוא רקמה שהעלות המטבולית של תחזוקתה גבוהה, ושמירה על יחס צמוד בין גודל השריר לפעילותו חוסכת אפוא אנרגיה. שריר השלד קשוב להפליא לשינויים בדרישות התפקודיות. כשם שהוא מתדלדל בשל אי-שימוש, כך הוא גדל בתגובה למאמצים חוזרים ונשנים (היפרטרופיה). המעמס המוגדל מפעיל כמה מסלולי איתות המובילים להיתווספות של רכיבים תאיים חדשים בתוך סיבי השריר, לשינויים בסוג הסיב, ובמצבים קיצוניים, גם להיתווספות של סיבי שריר חדשים. המדענים המבקשים ללמוד איך להשפיע על גדילת השריר מצרפים אחד לאחד את הפרטים המולקולריים של תהליכי הבנייה והדלדול הטבעיים של השריר. שלא כמו תא טיפוסי, שהממברנה שלו סוגרת על ציטופלזמה נוזלית וגרעין יחיד, תא שריר הוא גליל מוארך מרובה גרעינים, והציטופלזמה שלו מורכבת מסיבים ארוכים זעירים הקרויים מיופיברילים (myofibrils). המיופיברילים בנויים מיחידות מתכווצות, מסודרות זו לצד זו, הקרויות סרקומרים (sarcomers). התקצרותם המתואמת של הסרקומרים מחוללת את התכווצויות השריר, אך הכוח שהם מפעילים, אם לא יתועל החוצה, עלול לפגוע בסיבי השריר. החלבון דיסטרופין, החסר בחולים בניוון שרירים מסוג דישן, מוליך את האנרגיה הזאת דרך הממברנה של תא השריר ומגן על הסיב. ובכל זאת, סיבי שריר נפגעים בעת פעילות רגילה, גם עם השפעתו הממתנת של הדיסטרופין. למעשה, כך כנראה אימונים גופניים, בונים מסת שרירים וכוח. קרעים מיקרוסקופיים בסיב, הנוצרים בשל המאמץ, מפעילים אזעקה כימית המעוררת התחדשות של הרקמות. בשריר, ההתחדשות אינה מתבטאת בייצור של סיבי שריר חדשים אלא בתיקון הממברנה החיצונית של סיבים קיימים והתפחתם במיופיברילים חדשים. לשם ייצורו של החלבון החדש הזה מופעלים הגנים הרלוונטיים בתוך גרעיני תא השריר, וכשהדרישה למיופיברילים גדולה, דרושים גרעינים נוספים כדי להגביר את כושר הייצור של תאי השריר. תאי לוויין מקומיים השוכנים מחוץ לסיבי השריר נענים לקריאה זו. תאי גזע אלה, הספציפיים לשריר, מתרבים תחילה באמצעות חלוקת תאים נורמלית, ואז חלק מצאצאיהם מתמזגים עם סיב השריר ותורמים את גרעיניהם לתא. בוויסות התהליך הזה מעורבים גם גורמים מעודדי גדילה וגם גורמים מעכבי גדילה. תאי לוויין מגיבים לגורם הגדילה הקרוי igf-i, דמוי האינסולין, בהגדלת מספר החלוקות, ואילו גורם מווסת גדילה אחר, מיוסטטין, מעכב את שגשוגם. בהכירנו את המנגנונים האלה, התחלנו לפני שבע שנים, קבוצתי באוניברסיטה של פנסילווניה בשיתוף פעולה עם נדיה רוזנטל ועמיתיה באוניברסיטת הרווארד, לחקור את האפשרות להשתמש ב-igf-i כדי לשנות תפקוד של שרירים. ידענו שאם מזריקים חלבון igf-i לבד, הוא מתפזר בתוך שעות ספורות. אך אם נחדיר גן לתא, הגן ימשיך לתפקד כל עוד התא חי, וסיבי שריר חיים זמן רב מאוד. מנה יחידה של הגן ל-ifg-i שתינתן לאדם זקן עשויה להחזיק מעמד למשך שארית חייו. לפנינו אפוא למצוא דרך להחדיר את גן ה-igf-i היישר לרקמת השריר בבדיקת דם נגלה רמת cpk גבוהות מאוד. רמה גבוהה זו לא נוצרה היש מעין אלה החלה בשלב מוקדם בחיי התינוק. אנזים זה מעיד על תהליכים קטבוליים (פירוק) בשרירים ובגידים העיקר. לאחר שגילינו סימנים אילו יש לבצע בדיקות גנטיות (dna) למחלה, ובדיקת שריר, לאחר שנלקחה בביופסיית שריר מירך הרגל של הילד או משריר אחר. אם בדיקות אילו יצאו בלתי תקינות ניתן לומר כי המחלה הובחנה. המוות מתרחש לרוב בגיל 25, ושכיח לרוב מהפרעות במערכת הנשימה (ריאות), או הפרעה לבבית. סיבוכים:עיוות מבני נכות תמידית (ירידה בניידות וירידה ביכולת השמירה האישית) פגיע מנטלית (לרוב מזערית) דלקת ריאות או זיהומי ריאה אחרים כשלון נשימתי מחלת שריר הלב (cardiomyopathy) אי-ספיקת לב גודשית (congestive heart failure) - נדיר הפרעות בקצב הלב) arrhythmias) – נדיר. ck; creatine kinase; creatine phosphokinase בבדיקת דם ניתן לבדוק את האנזים cpk (האנזים מצוי בלב, במוח, ובשרירי השלד), עלייה ברמת האנזים cpk יכולה לנבוע ממספר גורמים, כמו: פצועות או במצבי לחץ באחד או יותר מהאזורים הנ"ל. האנזים cpk שכיח ביותר בשריר מסורטט, ותפקידו לזרז את התגובה של העברת פוספט מקריאטין פוספט ל-atp ולהיפך. האנזים נמצא ברובו בציטופלסמה ומעט במיטוכונדריות. ירידה בתפקודו פוגעת באופן ניכר באנרגטיקה של השריר. רמתו בשריר צעיר היא גבוהה, בעיקר בסיבים לבנים (סוג iib). רמתו בסיבים לבנים יורדת עם הגיל. בעת פציעות או מחלות דולף האנזים הזה בקלות מהסיב החוצה, ורמתו בדם ניתנת למדידה כמו לאחר אוטם בשריר הלב או לאחר מאמץ גופני גדול. רמת cpk בדם מעל 150 נחשבת לגבוהה. כיצד מתבצעת הבדיקה? בילד או במבוגר: מוציאים דם מהוריד, ובודקים את כמות ה- cpk. יש לחזור על הבדיקה כעבור כיומיים שלושה. ישנה גם בדיקה של אותו האנזים לפי תתי קבוצות (cpk isoenzymes), בבדיקה זו בודקים לפי מרקרים שונים מאיזה איבר הגיע האנזים (מהמוח, הלב או השרירים). ישנם שלוש קבוצות של איזו-אינזימים - cpk: 1. cpk-bb – המצוי בעיקר במוח והריאות. 2. cpk-mb – המצוי בעיקר בשריר הלב. 3. cpk-mm – המצוי בעיקר השרירי השלד. הבדיקה נועדה בכדי לאבחן הפרעות שונות, כמו למשל: אם ישנה עלייה ברמת ה- cpk-bb סביר להניח כי מדובר בפגיע מוחית. הדבר עשוי להצביע על אירוע מוחי (cva). אם ישנה עלייה ברמות ה- cpk-mb סביר להניח כי ישנה פגיע בשריר הלב, הדבר עשוי להצביע על בתקף לב, וכו'... הבדיקות הנ"ל נועדו לציר הבחנה מבדלת במצבים, כגון:התקף לב ברור הסיבה לכאבים בחזה הערכה של ניוון שרירים הבחנה של dermatomyositis and polymyositis הערכת חום גבוהה לאחר ניתוח כתוצאה מזיהום מסייע לגילוי מחלת ניוון שרירים (דושן). רמה גבוהה של cpk, מסייע לאבחן הפרעות כמו: התקף לב דלקת שריר הלב (myocarditis)גידול במערכת העצבים המרכזית או שבץ מוחיעיוות או מעזועיםדלקות עור או פולימיוזיסשוק חשמליניוון שרירים גורמים נוספים העשויים לגרום לרמת cpk גבוהות בדם, הם: היפותירואידיזם (hypothyroidism)דלקת במעטפת שריר הלב (pericarditis)ניוון שרירי השלד עקב התחשמלות או חשיפה לרעלנים (rhabdomyolysis) מהם הסיכונים:דימום מוגברנפילות או להרגיש "קליל"שתפי דם בעור שמתפשטיםזיהומים ניוון שרירים, סיבות וגורמי סיכון: קבוצת המחלות המכונה ניוון שרירים muscular dystrophies (md), כוללת הפרעות כמו: ▼ becker's muscular dystrophy ניוון שרירים ע"ש בייקר - ▼ duchenne muscular dystrophy ניוון שרירים ע"ש דושאן - ▼ facioscapulohumeral muscular dystrophy ▼ limb-girdle muscular dystrophy ▼ emery-dreifuss muscular dystrophy ▼ myotonic dystrophy ▼ myotonia congenita הפרעות אילו ניתנות למניע ע"י רופא גנטיקאי, אשר בודק את "העץ המשפחתי" כלומר ההיסטוריה המשפחתית. באם נמצאה נטייה גנטית ימליץ הרופא על בדיקה גנטית לאבחון מוקדם, ולעיתים גם אבחון טרום לידתי. הכיצד ניתן למנוע את ההפרעות הגנטיות הללו? התשובה הינה פשוטה, יעוץ גנטי. מומלץ ללכת ליועץ גנטי ברגע שידוע לנו כי ישנה נטייה משפחתית למחלה זו או אחרת. ההמלצה היא לפנות לייעוץ עוד לפני בכניסה להריון. יש לציין, כי ניתן למנוע ע"י אבחון מוקדם מדויק – 95%. סימפטומים: הסימפטומים משתנים בהתאם לסוג מחלת הניוון שרירים. חולשת שרירים הגורמת לנפילות לעיתים קרובות, ירידה במיומנות השרירים לבצע פעולה, בעיות ועיקוב הליכה, קושי בשימוש של לנזילת ריר מהפה, (ptosis)יותר (הדבר תלוי בסוג ניוון השרירים), צניחת העפעף סימנים ובדיקות: מסייעם לאבחון המחלה, בנוסף לאיבוד מסת שרירים מופרזת, ישנה הצטברות של שומן ורקמות חיבור במקום השריר, הדבר שכיח לגילוי באזור שרירי השוקיים. הדבר מקנה לילד מראה "שרירי" ומנופח ואזור השוקיים. לעיתים נצפה גם ניוון ופגיעה בשריר הלב. המחלה ניתנת לאבחון ע"י: דגימת שריר (ביופסיית שריר) המשמשת כבדיקה ראשונית לאבחון המחלה, יחד עם בדיקת דם גנטית. בדיקת האנזים קריאטין פוםפוקינאז בסרום, המצוי בשריר אמור להופיע בערכים גבוהים. בדיקת אי, אם, ג'י (אלקטרומיוגרפיה), אמורה לאבחן אם חולשת השרירים נובעת מפירוק השרירים או מהפרעה ונזק נוירולוגיים. אי, סי, ג'י (אלקטרוקרדיוגרף), בכדי לאבחן את הסטטוס של שריר הלב. המחלה יכולה גם לשנות ערכים שונים בדם, כמו: מיוגלובין בסרום או בשתן, ldhקריאטינין, , ast, aldolase טיפול כיום אין טיפול המרפא את מחלת דושן ניוון שרירים. הטיפול הקונבנציונלי הרוטיני מתרכז אך ורק בטיפול בסימפטומים, בכדי לשפר את איכות החיים של המטופל. הפעילות הטיפולית הינה לעודד פעילות גופנית ולמנוע עצלות וריתוק למיטה. היות ומצב של חוסר פעילות יכול להחמיר את המצב ולגרום לניוון שרירים מוגבר. טיפולים פיזיולוגיים עשויים למנוע את התדרדרות והחמרת המחלה, ולשמור על הכוח הפיזי ומסת השרירים. מלבד הטיפול המקובל בפיזיותרפיה, עזרים תומכים להליכה וסטרואידים, ישנו כיוון שעדיין נמצא במחקר והוא טיפול בגנים. במחלת ניוון השרירים דושן חסר חומר חלבוני בשם דיסטרופין בתאי השריר בגוף. בשנים האחרונות נתגלה חלבון אחר המצוי בשריר, אוטרופין, הדומה מאוד לדיסטרופין. מחקרים ראשונים בעכברים חסרי דיסטרופין, הראו שמתן אוטרופין מנע את התפתחות המחלה. כיוון שבחולי דושן יש אוטרופין תקין, החוקרים מתמקדים בפיתוח שיטה לייצור יתר של אוטרופין בגוף. אולם עד כה התוצאות היו לא מספקות בחולים אנושיים, ומנסים להשתמש בתרכובות אחרות ושונות מעט ממה שנוסה עד כה. כיוון מחקר נוסף הוא השתלת מיובלסטים, תאים ראשוניים עם פוטנציאל לייצור תא שריר בריא, אך גם כאן עדיין אין פריצת דרך בשלב זה. בעיות בישום טיפולים גנטיים מדוע זה עדיין לא מצליח ? 1. nבעיית פיזור החומר לכל סיבי השריר בגוף – הנראה צורך בהזרקה לעורק, שמוש בוקטור (נגיף לא אלים) קושי בהחדרה של גן גדול כמו דיסטרופין לתוך נגיף (ניסיון להפוך דושן לבקר) n קושי בחדירה לתוך התא והגרעין n nהכנסת חומר זר לגוף מעוררת תגובה חיסונית שהורסת את התא nעצם השינוי בשריר גורם לו להיות פחות חזק והוא נהרס מהר יותר גם אם התא יוצר דיסטרופין היצירה פוחתת עם הזמן מה הפתרונות העתידיים לבעיות אלו n nמציאת וקטורים (נגיפים או אחרים) שמחד יכילו גם גנים גדולים כמו בדושן ומאידך יהיו בעלי יכולת פיזור גבוהה לכל הגוף, יכולת חדירה טובה לגרעין ויעוררו מעט תגובה חיסונית שימוש בתרופות נוגדת חיסון שימנעו את התגובה החיסונית של הגוף לשינוי הגנטי לובשים גנים חדשים כאז כן עתה, מכשול מרכזי בדרך לריפוי גני מוצלח היה הקושי להכניס גן נבחר לרקמה הרצויה. כמו חוקרים רבים אחרים, בחרנו וירוס כאמצעי החדרה, הקרוי וקטור, כי הווירוסים מיומנים בהגנבת גנים לתוך תאים. הם שורדים ומתפשטים על ידי תחבולות שגורמות לתאי הפונדקאי להכניס אותם פנימה, כמו סוס טרויאני ביולוגי. וירוס שנכנס לגרעין של תא פונדקאי, משתמש במנגנוני התא כדי לתעתק את הגנים שלו ולייצר חלבונים. הריפוי הגני מנצל יכולת זו על ידי השתלת גן סינתטי בווירוס והרחקת כל גן שהווירוס עלול לעשות בו שימוש לגרימת מחלה או לתעתוק עצמו. בחרנו בווירוס קטנטן שנקרא aav (adeno-associated virus) כווקטור שלנו, בין השאר מכיוון שהוא מדביק בקלות שרירי אדם, אך לא ידוע שהוא גורם למחלה כלשהי. שינינו אותו באמצעות גן סינתטי שמייצר igf-i רק בשרירי שלד, והתחלנו לנסות אותו בעכברים נורמליים. לאחר שהזרקנו את הווירוס המעובד (aav-igf-i) לעכברים צעירים, ראינו שהגודל הכולל של השרירים וקצב גדילתם גבוהים ב-15 עד 30 אחוז מהנורמלי, אף שהעכברים היו לא פעילים. יותר מזה, כשהזרקנו את הגן לעכברים בוגרים ונתנו להם להגיע לזקנה, שריריהם לא נחלשו. כדי להוסיף ולבחון את הגישה ואת מידת הבטיחות שלה, פיתחה רוזנטל עכברים מהונדסים גנטית שייצור ה-igf-i בשרירי השלד שלהם מוגבר. לשמחתנו, התפתחותם הייתה נורמלית חוץ מזה ששרירי השלד שלהם היו גדולים ב-20 עד 50 אחוז מאלה של עכברים רגילים. כשהזדקנו העכברים הטרנסגניים, שריריהם שמרו על יכולת התחדשות האופיינית לבעלי חיים צעירים יותר. וחשוב לא פחות, רמות ה-igf-i שלהם היו גבוהות רק בשרירים, ולא בדם; רמות גבוהות של igf-i בדם עלולות לגרום לבעיות לב ומעלות את הסיכון ללקות בסרטן. ניסויים נוספים הראו שייצור יתר של igf-i מחיש את תיקון השרירים, אפילו בעכברים הלוקים בצורה קשה במיוחד של ניוון שרירים. הגברת הייצור המקומי של igf-i מאפשרת לנו להשיג את אחת מן המטרות המרכזיות של הריפוי הגני במלחמתו במחלות מנוונות שריר: לנתק את הקשר ההדוק בין השימוש בשריר ובין גודלו. חיקוי כזה של תוצאותיה של התעמלות שרירים קוסם, כמובן, לספורטאי הצמרת. קצב גדילת השרירים בבעלי חיים צעירים לא פעילים מרמז שבכוחו של הטיפול גם לשפר שיפור גנטי את יכולתו של שריר בריא. לאחרונה עבדה המעבדה שלי עם קבוצת חוקרים בפיזיולוגיה של ההתעמלות בראשות ד"ר פ' פראר מן האוניברסיטה של טקסס באוסטין כדי לבדוק תיאוריה זו. הזרקנו aav-igf-i לשריר ברגל אחת בלבד של כל אחת מחולדות המעבדה שלנו, ואז העברנו את החיות שמונה שבועות של פרוטוקול פיתוח שרירים באמצעות משקולות. עד תום תקופת האימון, התחזקו השרירים מוזרקי ה-aav-igf-i כמעט פי שניים לעומת שרירי הרגליים הלא מוזרקות באותן החיות. לאחר שהופסק האימון, איבדו השרירים המוזרקים מחוזקם הרבה יותר לאט מן השרירים הלא משופרים. אפילו בחולדות לא פעילות, aav-igf-i הביא לעלייה של 15 אחוזים בחוזק השריר, בדומה למה שראינו בניסויים הקודמים בעכברים. בכוונתנו להמשיך לחקור ריפוי גני ב-igf-i בכלבים, כי כלבים מגזע גולדן רטריוור נוטים לפתח צורה קשה במיוחד של ניוון שרירים. במקביל, נקיים את המחקר גם בכלבים בריאים כדי להוסיף ולבדוק את ההשפעה והבטיחות של השראת ייצור יתר של igf-i. זהו גורם גדילה ואיתות רב עוצמה, שגם גידולים מגיבים אליו. בהתחשב בסוגיית הבטיחות ובכך שטרם הוכרע האופן המיטבי להחדרת aav לבני אדם, אם דרך זרם הדם ואם בהזרקה ישירה לשריר, נראה שיעברו עוד כעשר שנים לפחות עד שיאושר הטיפול ב-igf-i בריפוי גני. בטווח הקצר, ניסויים בהחדרת גנים כדי להחליף את הגן לדיסטרופין בבני אדם כבר מצויים בשלבי תכנון, והאגודה לניוון שרירים תתחיל בקרוב ניסוי קליני בהזרקת igf-i לטיפול בניוון שרירים מיוטוני, מצב של התכווצות שרירים מתמשכת שהורסת את השריר. גישה מיידית עוד יותר לעידוד היפרטרופיה (גדילה) של שרירים עשויה לבוא מתרופות לחסימת מעכב הגדילה מיוסטטין. עדיין לא ברור איך בדיוק עיכוב מיוסטטין בונה שריר, אך החלבון מגביל כנראה את גדילת השריר במהלך ההתפתחות העוברית וחיי הבוגר. הוא פועל כבלם על הגדילה התקינה של השריר ואולי כמעודד אטרופיה כשיורדות דרישות התפקוד מן השריר. ניסויים בעכברים מהונדסים גנטית מלמדים שכאשר גורם נוגד גדילה זה נעדר, השרירים גדלים במידה ניכרת הן בשל היפרטרופיה של סיבי השריר הקיימים והן בשל היפרפלסיה, שהיא גידול במספר סיבי השריר. לעשות שריר ויותר חברות תרופות וחברות ביוטכנולוגיה עובדות על מגוון של מעכבי מיוסטטין. בהתחלה, עוררה האפשרות לייצר בעלי חיים בשרניים יותר עניין מסחרי. הטבע כבר סיפק דוגמאות להשפעה של חסימת מיוסטטין בזני הבקר "בלגי כחול" ו"פיידמונטי", שלשניהם מוטציה גנטית תורשתית המייצרת גרסה מקוצצת וחסרת השפעה של מיוסטטין. חזותן של בהמות עתירות שרירים אלה מרשימה עוד יותר, שכן היעדר מיוסטטין פוגע גם בריבוד השומן, ומקנה להן מראה מפוסל נטול שומן. התרופות הראשונות המבוססות על חסימת מיוסטטין הן נוגדנים למיוסטטין, ואחת מתרופות אלה עשויה להיכנס בקרוב לניסויים קליניים בחולי ניוון שרירים. גישה שונה מחקה את מוטציית הבקר על ידי יצירת גרסה קצרה יותר של מיוסטטין, החסרה את יכולת האיתות של מולקולת מיוסטטין תקינה אך שומרת על המבנים המאפשרים לה להיקשר אל תאי לוויין סמוכים. החלבון המוקטן, או הפפטיד, חוסם למעשה את אתרי העיגון ומונע ממולקולות מיוסטטין תקינות להיקשר אליהם. הזרקת הפפטיד לעכברים גורמת לגדילה של שרירי השלד, ועמיתי ואני ננסה לחולל אפקט דומה בכלבים על ידי החדרת גן סינתטי לייצור הפפטיד. אל-קרניטין וקו-אנזים q10 שני רכיבי מזון אילו חיוניים ומשפרים את ייצור האנרגיה במיטוכונדריות (תחנת הכוח של התאים). חומצת האמינו קרניטין מסייעת בהעברת חומצות שומן ארוכות שרשרת את תוך המיטוכונדריה. דבר זה חשוב במיוחד היות וחומצות השומן הן מקור האנרגיה הגדול ביותר בגופינו. במהלך המנוחה כבערך 70% מהאנרגיה ששרירינו מנצלים מגיעים מחומצות השומן. כמו כן, לאחר שאזל מלאי האנרגיה הזמין – גליקוגן, בסיבי השריר חומצות השומן משלימות את החסר. למרות נחיצותו של הקרניטין שרירינו אינם מסוגלים ליצור קרניטין (אך גופינו כן!). 75% מכמות הקרניטין גופינו מקבל בדרך המזון שאנו אוכלים (דגים, עופות, מוצרי חלב, ובשר אדום בעיקר), והיתר גופינו מסנטז בכבד ובכליות מחומצות האמינו ליזין ומטיונין בעזרת קו-אנזימים וויטמינים שונים. אם כך נשאלת השאלה מה קורה בגופינו בעת חסר בקרניטין ? מכיוון שהקרניטין חיוני לניצול (הובלת) חומצות שומן ארוכות שרשרת לתוך המיטוכונדריה לשם יצירת אנרגיה, חסר בו יגרום לירידה ברמות האנרגיה וחולשת שרירים – להתמיד בפעולה. מה גורם לחסר בקרניטין ? חסר בחומצת אמינו זו יגרם לרוב עקב פגם גנטי, או פקטורים סביבתיים, כמו: תזונה לא נאותה ונטילת תרופות. יש לציין, כי נימצא בסובלים ממחלת דושן ניוון שרירים, חסר בחומצת האמינו קרניטין. כנראה כתוצאה מפגיעת ממברנת השריר "הדולף". יוצאות גם חומצות אמינו חומרים חיוניים אחרים. כמו כן, תרופות נוגדות התכווצויות, תרופות הרגעה החומר הפעיל הצמח ולריאן valproic acid depakene)), או תזונה צמחונית מחמירה, כל הנ"ל יכולים להוביל לחסר בחומצת האמינו קרניטין. המינון המומלץ לילדים הינו: כ- 40 עד 100 מ"ג לכל קילוגרם משקל גוף ליום. קו-אנזים 10q' חיוני ליצור האנרגיה בכל התאים ולתהליך נשימת התאים. ויטמין e מגן על השרירים בבדיקת רמת הצטברות קראטין קינזז (אנזים המצביע על מידת הנזק בשריר מאומץ) אחרי אימוני משקולות לבני 25 שלא התאמנו קודם, נמצא כי לאלה שלקחו ויטמין e הייתה פחות הצטברות אנזים בהשוואה לקבוצת הביקורת. http://www.bsu.edu/news/article/0,1299,1271~~,00.html ויטמין e מקל על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית: נטילת ויטמין e בתום פעילות גופנית מפחיתה כאבי שרירים. כך נמצא במחקר חדש שערכה ד"ר ג'ניפר סאצ'ק מאוניברסיטת טאפט בבוסטון. המחקר הוצג בכנס בביולוגיה ניסויית שהתקיים לאחרונה בניו אורלינס, ארה"ב במחקר, שנמשך שלושה חודשים, השתתפו גברים בלבד. קבוצת המחקר נחלקה לשניים - קבוצה של צעירים בני 35-23 וקבוצה של קשישים בני 78-66. שתי הקבוצות האלה נטלו מדי יום תוסף ויטמין e של 1,000 יחידות iu, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. הגברים שנטלו את הוויטמין דיווחו על הפחתה ברמת הכאב, בקבוצת הצעירים ההטבה בלטה עוד יותר. לדברי החוקרת, אצל נשים צעירות הורמון האסטרוגן עלול להקטין את השפעת נוגדי החמצון שבוויטמין e. לעומת זאת, נשים אחרי גיל המעבר יכולות ליהנות מהשפעת הוויטמין על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית. משתתפי המחקר קיבלו מינון גבוה יחסית של הוויטמין, אך החוקרת סבורה שגם למינון נמוך יותר (400-200 יחידות iu ליום) תהיה השפעה דומה. ויטמין e מועיל לריאות ויטמין e מועיל לריאות ובכך הוא מצטרף לויטמין c, שכבר הוכח כתורם רבות לריאות תפקודי הריאות של אנשים שבדמם רמות גבוהות של ויטמין e טובים יותר. כך מצאו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת באפלו שבניו יורק. במחקר השתתפו 1,616 אנשים בריאים. נמצא שלאנשים שבדמם רמות גבוהות של ויטמין e יש תפקודי ריאות משופרים. רמות ויטמין e נמוכות ב-50 אחוז מהממוצע 'הזקינו' את הריאות בשנה-שנתיים. גם רמות נמוכות של ויטמינים c ו-a בטא קרוטן וליקופן נקשרו לתפקודי ריאה לקויים. במחקרים קודמים, שבהם נבדק מינון הוויטמינים שנטלו הנחקרים ולא רמות הוויטמינים בדמם, נמצא קשר הדוק בין ויטמין c לבריאות הריאות. חלבון מונע עייפות שרירים סיבי השרירים מסוג ii בעכברים הנוטים בדרך כלל להתעייף בקלות, שינו את התנהגותם משהוחדר לעכברים, גנטית, החלבון pgc-1q והפכו לסיבים מסוג i האופייניים לשרירים עתירי מיטוכונדריות שאינם מתעייפים בקלות. http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-08/uots-pts081402.php שרירים והרזייה - מיוסטטין מיוסטטין הינו בקר של צמיחת שריר, עכברים חסרי הגן למיוסטטין הינם לפיכך עכברים שריריים במיוחד. חוקרים מג'ון הופקינס הראו כי בעכברים שריריים אלה יש הצטברות מועטת של רקמת שומן גם עם המוטציה למיוסטטין נבחנה בעכברים שמנים גנטית. עדות נוספת להשפעתה של התנועה וחיזוק השרירים על הרזייה. j. clin. invest. 2002 109: 595-601 sjlee@jhmi.edu בניסוי מאוחר יותר הראו החוקרים כי ניתן להשרות מצב דומה לתשישות כרונית על ידי מתן מיוסטטין. science 2002, 296(5572),1486-1488 http://www.bio.com/newsfeatures/newsfeatures_research.jhtml?action=view&con... שרירים ומיוסטטין new england journal of medicine, june 24, 2004 שרירי הזרוע של ילד גרמני בן חמש הגדולים כמעט פי שניים מאלה של בני גילו, מהווים נושא למחקר חדש שמטרתו לגלות מה קורה כשהגוף אינו מייצר חלבון המפקח על התפתחות השריר. הילד, שאמו היא אתלטית מקצוענית, חזק בהרבה מילדים בני גילו. נראה שהבעיה נובעת מחסרונו של חלבון בגופו הקרוי- מיוסטטין . הילד בריא בסך הכל, אך החוקרים חוששים משינויים העלולים להתרחש בליבו והעלולים להוביל להתפתחות מחלת לב בגיל מבוגר יותר. הגילויים במחקר עשויים לסייע בטיפול במחלות שונות כניוון שרירים או לירידה החדה והמהירה בחוזק שרירים, האופיינית לקשישים ולחולי סרטן. חומרים שמטרתם לאזן את המיוסטטין )רובם אינם מאושרים לשימוש( נלקחים על ידי אתלטים, במטרה לבנות שריריהם בתהליך מהיר. הגילוי במחקר מאשר את מה שהתברר בניסויים קודמים על חולדות, ולפיו למיוסטטין תפקיד חשוב בפיקוח על התפתחות השריר ותהליך בנייתו. חסימת הגן המייצר את המיוסטטין יצרה עכברי ענק, הגדולים פי שניים ויותר מבני מינם. `ממצא זה הוא פתח תקוה לאפשרות שמרכיבים הבולמים את המיוסטטין בעכברים יגרמו לתוצאה דומה גם בבני אדם `` מציין ד``ר סה ג`ין לי, אחד השותפים למחקר מאוניברסיטת ג`והן הופקינס. עם זאת חשוב לציין, ,שמערכת השרירים של אמו של הילד, סבו ודודו חזקים באופן יוצא דופן. סבו, למשל, היה פועל בניין שבשנות עבודתו הארוכות נשא בידיו משאות כבדים ביותר. בעוד שרוב בני האדם נושאים שני מרכבים של הגן המייצר את המיוסטטין ,הרופאים מצאו שאמו של הילד נושאת רק מרכיב אחד והילד עצמו לא נושא את המרכיב כלל. החוקרים טוענים שמחקרם זה ומחקרים דומים אחרים עשויים להוביל למציאת טיפול במחלות ניוון שרירים, אך מזהירים מפני ``הפוטנציאל של שימוש אסור בפתרונות רפואיים לצורך בניית שרירים וטיפוחם לשיפור הישגים ספורטיביים ומטרות פסולות אחרות". עזבו אימונים מפרכים, קחו תרופה והשריר יגדל לא, זה עדיין לא קיים בשוק, אבל לא להרבה זמן. חוקרים מצאו מוטציה במטען הגנטי של ילד גרמני בן 5, שמאיצה את צמיחת השרירים שלו. המטרה: לפתח תרופות שיאפשרו המשך צמיחת שרירים אצל אנשים חולים... בפעם הקודמת זה קרה לסופרמן: שנים ספורות לאחר שנחת מכוכב קריפטון, כבר הרים בכפיו משקל כבד. אבל הוא לא היחיד. במאמר יוצא דופן שפורסם בגליון האחרון של כתב העת הרפואי new england מדווחים מומחים על "סופרמן הגרמני". הוא רק בן 5, וכבר מסוגל להרים משאות של 6 קילוגרמים ויותר. הילד הגרמני נושא במטען הגנטי שלו מוטציה שהאיצה את צמיחת השרירים בגופו. חוקרים רבים מאמינים כי בדיקות נוספות בילד יובילו לפיתוח תרופות שיטפלו באנשים הסובלים ממחלות ניוון שרירים. מובן שכל אתלט מתהווה יחשוק בתרופה שכזו, שתשפר את ביצועיו לאין ערוך ואף, אולי, בצורה חוקית. המקטע הגנטי המעוות של הילד, חסם את ייצורו של חלבון הקרוי מיוסטטין. חלבון זה מעכב את צמיחת השריר. החוקרים גילו בבדיקות גנטיות, כי המיוסטטין המעוכב אצל ה"סופר-קיד" הזאטוט, מאפשר לשרירים לצמוח. החוקרים מאמינים כי בתוך כמה שנים ניתן יהיה לפתח טיפול רפואי שיעכב את החלבון, ויאפשר את המשך צמיחת השרירים אצל אנשים חולים. דיסטרופיה של השריר היא מחלה גנטית שכיחה. אין לה כל מרפא, וצורתה השכיחה – דיסטרופיית דושן, לרוב קוטלת את חיי הילד עוד לפני הגיעו לבגרות. הידלדלות שרירים שכיחה גם אצל המבוגרים, במחלות סרטן, איידס ואחרות. "אם נמצא דרך לעכב את פעילות המיוסטטין, אולי נצליח להאט את הידלדלות השרירים", אמר פרופ' סה-ז'ין-ליי, ראש צוות חוקרי החלבון מהמרכז הרפואי ג'ון הופקינס שבארצות הברית. החוקרים עדיין מסרבים לגלות את זהותו של ה"סופר-קיד" הגרמני, אולם סיפרו כי הוא בן להורים שריריים וכי גם אחיו נושאים שרירים מפותחים למדי. לעת עתה מדווחים החוקרים כי הילד בריא, אולם הם הביעו דאגה כי הוא עלול לסבול ממחלות לב, בשל צמיחת שריר הלב באופן חריג. קריאטין מונוהידראט וגלוטמין לפי מחקר שבוצע במספר מרכזים, כולל בית החולים איכילוב בת"א, נמצא כי השימוש הקריאטין מונוהידראט בילדים בגילי 5 עד 9 נימצא יעיל וחל שיפור בכוח השרירים. הקריאטין הינו מרכיב של פוספוקיראטין המשמש להגברת האנרגיה לשריר. קריאטין מונוהידראט נמצא בשימוש נרחב ע"י ספורטאים לשיפור כוח השרירים והיכולת התפקודית. אצל ספורטאים מתן תוספת קריאטין גרמה להחלמה טובה יותר בפציעות ספורט ועליה במסת השרירים. * מחקר אחד כפל סמיות נצפה בסוגים שונים של ניוון שרירים שיפור של כ- 3% בכוח ו- 10% בתפקוד וכל זאת במשך חודשיים בלבד ! קיימים גם מחקרים שלא הדגימו שיפור תה ירוק מגן על השרירים במודל עכברים למחלת דושן - duchenne muscular dystrophy הראו שתמצית תה ירוק 0.01%-0.05% מהמזון, שניתנה לעכבר מיום היוולדו עד גיל 4 שבועות, עיכבה את הידרדרות השריר fast- twitch muscle elongator digitorum longus אך לא השפיעה על ה slow-twitch soleus muscle . בתרבית תאי שריר עיכבה תמצית התה הירוק תהליכי חימצון של tert- butylhydroperoxide. נראה שלתה הירוק פעילות אנטי-חימצונית וכך הוא מגן על הידרדרות השריר במחלה. am j clin nutr, 2002, 75(4), 749-753 http://www.ajcn.org/cgi/content/abstract/75/4/749 תרופות או תוספי מזון בעלי פוטנציאל התערבותי במחלת דושן ניוון שרירים: (לפי ד"ר נבו): פירידוקסין (ויטמין 6b), חומצה ניקוטינית ויטמין 3b), קו-אנזים קיו 10, קראטין, גלוטמין, אוקסאטומיד – oxatomide, edta, li 1 ra, טאורין, penotoxyfyline, פרדניזון ואל-קרניטין. תרופה אנטי-היסטמינית - אוקסטומיד מחקר אשר בוצע ובדק את השפעתה של תרופה אנטי-היסטמינית בשם: oxatomide, התרופה נוגדת את שחרור ההיסטמין מתאי מאסט. אך עדיין אין תוצאות סופיות. garamycin - gentamycin תרופה אנטי-ביוטית אשר בתרבית רקמה הראתה יכולת תיקון של הפרעה גנטית. suppression of stop codon אולם ניסויים קליניים בבני אדם במינונים אפשריים (במינונים גבוהים יתכנו חרשות ופגיעה כליתית) לא הדגימו הטבה. מחקרים עדכניים בטיפולים גנטיים myoblast transfer איחוי (חיבור) תאים בריאים עם תאים חולים. בתנאי מעבדה תא השריר הרב גרעיני מכיל את החלבון החסר. למרבה הצער ניסיונות קליניים לא הדגימו הטבה ניסיונות להחלפת הגן או תיקונו בתוך גרעין תא השריר בעזרת נשא (לרוב וירוס האדנו). ניסיונות לגרום לחלבונים אחרים בתא השריר, כגון: אוטרופין לקחת את תפקוד הדיסטרופין החסר או אגרין במקום מרוזין בניוון שרירים מולד. stem cells therapy – ניסיונות בתרביות רקמה וחיות מעבדה להזרקת תאי שריר ראשוניים על מנת שיתרבו כתאי שריר. טיפולים אימונו-סופרסיביים (מדכאי חיסון) cyclosporine – הטיפול בתרופה הדגים שיפור בכוח השרירים. azthioprine – אימורן – נמצא כלא יעיל לחולי דושן. בנוסף לפרופיל תופעות לוואי גבוה מאוד למשפחת תרופות אילו. סטרואיד אנבולי – אוקסנדרולון מחקר שנערך על 10 ילדים הסובלים ממחלת דושן ניוון שרירים, מצא השפעה מטיבה כתוצאה מהשימוש בתרופה: oxandrolone (oxandrin). לאחר טיפול בתרופה במשך כשלושה חודשים היה הטבה קלה בכוח השרירים. אוקסנדרולו הינו סטרואיד אנבולי (בונה שרירים ורקמות נוספות) ובניגוד לסטרואיד פרדניזון השהיך למשפחת הסטרואידים הקטבוליים (מפרקי שריר ורקמות נוספות), הוא נגזרת סינטטית של הורמון המין הגברי טסטוסטרון. על כן, יתרונות ההורמון האנבולי אשר מסייע לבניית מסת שרירים ועצמות גדולה יותר, בניגוד להורמונים קטבולים המבצעים את הפעולה ההפוכה – פירוק רקמות. המחקר בוצע על כשמונים ילדים, ב- university of rochester (n.y.) medical center; ohio state medical center (columbus); vanderbilt university medical center (nashville, tenn.); and washington university medical center (st. louis, mo.). in canada, the center is the university of alberta in edmondton.. במחלת המיאסטניה גרביס (myasthenia gravis) מבצעים ניתוח להוצאת בלוטת התימוס. בלוטה זה חיונית לתפקוד מערכת החיסון, במחלת המיאסטניה גרביס מערכת החיסון תוקפת את השרירים והעצבים, על כן ישנו שיפור בעת הרחקת הבלוטה. יש לציין כי מחקר קטן הראה תוצאות זהות לפרדניזון. גלוקורורטיקוסטרואידים – פרדניזון התרופות ממשפחת הגלוקוקורטיקוסטרואידים, כגון: פרדניזון משמש לטיפול במחלות אוטואימוניות, כמו:polymyositis, dermatomyositis, myasthenia gravis and lambert-eaton myasthenic syndrome, ולעיתים בשימוש במחלת דושן ניוון שרירים. התרופות הינן מאוד יעילות לפעמים, אך תומנות בחובן תופעות לוואי קשות, כמו: הידלדלות העצמות (osteoporosis). deflazacort - הינו סטרואיד הגורם לעליה במשקל, ובעל שכיחות מעט יותר לקטרקט. ניסיונות טיפול בצורות מתן שונות, כגון: 10 ימים בחודש, או יום כן ויום לא ליטול, או מינונים מאוד גבוהים יומיים בשבוע. בטא אגוניסט - אלבוטרול albuterol (proventil) הקשורה לקולטנים בטא אגוניסט, התרופה משמשת לרוב כטיפול במחלת האסטמה. נצפה כי התרופה מגבירה את כוח השרירים במרבית האנשים אשר אינם סובלים מניוון שרירים, מיכן הסיקו חוקרים כי ניתן יהיה יעיל גם למחלות ניוון שרירים. כמו כן, נצפה הגדלה במסת השריר בחולי ניוון שרירין (fshd) הגברת כוח השריר לזמן קצר, לא ברור אם ההשפעה נשמרת לאורך זמן ובחיות תתכן אף הרעה לטווח ארוך. אלבוטרול בחולי דושן ניוון שרירים, לפי מחקר שבוצע ב- ucla, usa. ילדים שצרכו כדור אלבוטרול בעלי פעילות ממושכת, נצפה עלייה ממוצעת של כ- 8% בכוח השרירים, בהשוואה לקבוצת הפלצבו אשר נצפתה ירידה קלה בכוח השרירים. יש לציין, כי הילד הצעיר ביותר אשר השתתף במחקר היה בן 5. טיפול גנטי – הטיפול המושלם העברת הגנים (dna) לתוך השרירים הינו רעיון מושלם. ניתן לבצע זאת ע"י החדרת dna בריא לתוך וירוס או חלקי וירוסים, לאחר שהוירוס רוקן מתוכנו הגנטי. היות והוירוס מסוגל לחדור לתוך התאים, כך הוא משמש כגורם המוביל את ה- dna אל תוך התאים. אך היות ובמחלת דושן ניוון שרירים החלבון הלא תקין הוא חלבון הדיסטרופין, שהינו החלבון הגדול ביותר בגוף, מתקשים החוקרים להכניס את תוכן ה- dna לתוך וירוס שהקיבולת שלו קטנה יחסית. על כן, המחשבה הבאה היא להכניס לוירוס את חלקי ה- dna הפגום ולהחליפם בתקינים. טיפול מניעתי (פרופילקטי): לפי גישתם של בית החולים אלין (ירושלים), ישנו המורך להתחיל טיפול בסטרואידים (פרדניזון), כבר מגיל 4 - 4.5, כדי לשמר את הגב ולמנוע עקמת עקב הניוון. לדברי ד"ר גליק, מתן רציף של הטיפול סטרואידים גורם למניעת "הנפילה לישיבה התמידית" בכ- 1.5 עד 2 שנים. הגישה בבית החולים איכילוב (ת"א), לתת טיפול בסטרואידים בשלב מאוחר יותר, ולפני להתחיל טיפול עם תוסף המזון קריאטין מונוהידראט. כשמדברים על טיפול מניעתי, אל לנו לשכוח כי הסובלים ממחלת דושן ישנה נטייה מוגברת להסתבך עם מחלות של דרכי הנשימה (מחלות ריאה) ומחלות לב – עקב הפגיעה בשריר זה. על כן, ניתן להיעזר בחיסונים נגד שפעת. יש לציין, כי בנקודה זו כמו בהרבה נקודות רבות, ניתן לשלב טיפול תזונתי, הכולל תפריט תזונתי אישי ותוכנית לצריכת תוספי מזון שונים ובהתאם לצורך. ליקוריץ: הצמח ליקוריץ (גליצריזה), מכיל נגזרות של קורטיזון (סטרואיד), כך ניתן להתחיל טיפול פרופילקטי, עם הצמח הנ"ל. אך אל לנו להתעלם מכך כי גם לצמח מרפא זה ישנן תופעות לוואי הדומות לסטרואידים, כמו: בצקות, יתר לחץ דם, נטייה מוגברת לאקנה, עלייה ברמת הסוכר בדם, יצירת הידלדלות העצמות ועוד. היות וצמח הליקוריץ מכיל גורמים נוספים המאזנים את פעילותו, השפעתו הינה חלשה יותר ותופעות הלוואי פחותות. גורמים מחזקים מערכת חיסון: 1. צמחים המחזקים את מערכת החיסון למניעת מחלות חורף, ישנה חשיבות מרובה למנוע מחלות וירליות וחיידקיות עד כמה שניתן, זאת כדי למנוע סיבוכים קשים. למשל: באנשים רגישים התקררות פשוטה עשויה להתפתח לברונכיטיס (דלקת הסמפונות). צמחים יעילים למטרה זו הם: אכינצאה, ליקוריץ (במקרים קשים), סמבוק שחור (elderberry extract), אסטרגלוס (astragalus) ועוד. חשוב יציין, כי את הטיפולים הנ"ל רצוי שינתנו ע"י מומחה לרפואה נטורופטית. 2. ויטמינים ומינרלים חיוניים גם הם לתפקוד אופטימאלי של מערכת החיסון. החשובים ביותר הם: ויטמין c, אבץ, ויטמין b6, ויטמין a וקרוטנואידים. האבץ חיוני לייצור הלימפוציטים מסוג t ולתפקוד בלוטת התימוס הנחשבת לבית החרושת לייצור תאים והורמונים חיסוניים. ויטמין b6 חיוני לייצור נוגדנים, לימפוציטים ולתפקוד אופטימאלי של מערכת הלימפה. קרוטנואידים מגבירים את השפעת האינטרפרון על מערכת החיסון, מגבירים את רמת הלימפוציטים מסוג t. ויטמין a חיוני לשמירת תקינות הקרומים הריריים. קרומים המצפים את מערכת הנשימה, ומהווה את קו ההגנה הראשון של גופנו מפני פתוגנים שונים. ויטמין c בהשפעתו פעילות אנטי-וירלית, אנטי-בקטריאלית ואנטי-זיהומית, כל זאת ע"י הגברת התנגודת של גופנו. ויטמין c משפר את פעילות תאי הדם הלבנים, מגביר את ייצור הנוגדנים והאינטרפרון בדם. כמו כן, מונע התפשטות זיהומים. 3. חומצות אמינו חיוניות לתמיכה וחיזוק מערכת החיסון. למשל: אן-אצטיל אל-ציסטאין (nac), מגבירה את רמת הגלוטטיון, גורם זה מהווה נוגד חמצון רב עוצמה. ה- nac מסייעת בהשפעתה המוקוליטית, כך מסייעת לסלק ליחה מדרכי הנשימה. 4. לאחר טיפול באנטי-ביוטיקה, רצוי לתת תוספת של חיידקים ידידותיים – אסידופילוס. חיידקים אילו ישקמו את פעילות מערכת העיכול כולה. כמו כן, ימנעו את צמיחת הפטרת קנדידה אלביקנס. כמו כן, לצרוך מזונות כמו: יוגורט פרוביוטי – המכיל חיידקים ידידותיים, יחד עם בננה או ארטישוק – המכיל מולקולה הנקראת פרוקטואוליגוסכרידים. גורם זה מהווה קרקע טובה להזנת ושמירת החיידקים הידידותיים. חיזוק שריר הלב: היות ומחלת הדושן פוגעת בכל שרירי הגוף (גם בשריר הלב), ישנה חשובות מרובה לשמירת תפקודו וחיזוקו. ניתן לבצע זאת ע"י מספר גורמים תזונתיים, כמו: קו-אנזים קיו 10, חומצת האמינו אל-קרניטין וחומרים ליפוטרופיים (המניידים חומצות שומן לאנרגיה) נוספים, כגון: כולין ואינוזיטול. עקב אכילת או נטילת גורמים ליפוטרופיים אנו מקבלים שני יתרונות עיקריים: הראשון הינו הספקת אנרגיה (חומצות שומן) לשריר הלב ולשרירי השלד, היות והוא מנצל אנרגיה זו באופן יעיל מאוד. היתרון השני הינו מניעת השמנה מיותרת, כמו: באזורי הבטן. הקו-אנזים קיו 10 חשוב לחיזוק שריר הלב, מניעת נזקים ושיפור בהספקת החמצן. ויטמין e וסלניום פועלים באופן סינרגיסטי, שניהם נותנים הגנה לשריר הלב ומשפרים את ניצול החמצן בשרירי השלד ובשריר הלב. כך שילובם יחד עם הקו-אנזים קיו 10, נקבל השפעה המסייעת לפעילות השרירים באופן יעיל יותר, עקב שיפור בהספקת החמצן והאנרגיה. גורמים המחזקים: צמחים המחזקים את כוח הגוף מבחינה פיזית ומנטלית, כמו: גי'נסנג. יתרונות הפעילות הגופנית דווקא משום אופיה המתקדם של המחלה, נודעת חשיבות רבה להקפדה על פעילות גופנית סדירה, שלה תפקיד חשוב בשמירה על כוח וסבולת השריר. במחקר שבו נבדקו ילדים עם מחלת דושן (ניוון שרירים מתקדם) נמצא כי כוח השריר שלהם ניתן לאימון באמצעות פעילות גופנית (ויגנוס ווטקינס, 1966). נראה שאפילו אצל ילדים חולים, שלהם לפחות 10% מכוח השריר החזוי על-פי גילם ומינם, יש מקום לאימונים מבוקרים כנגד התנגדות (אימוני כוח) (סטפנס, 1994). נמצא שפעילות גופנית בעצימות נמוכה-בינונית בטוחה בילדים הלוקים בצורות קלות של מחלות ניוון שרירים (בר-אור, 1997). אחרים סבורים כי הילדים החולים יפיקו תועלת רבה מפעילות גופנית בעצימות נמוכה וללא נשיאת משקל (סיירס, 2000). ההנחה היא שפעילות כזו מסייעת להסבת סיבי שריר מהירים מסוג ii לסיבי שריר איטיים מסוג i , ש"עמידים" יותר בפני עייפות. ככלל ניתן לומר - שהפעילות הגופנית תצמצם את תופעת ההשמנה, ובכך תסייע להפחית את עומס המשקל על קבוצת השרירים הפגועים (בר-אור, 1997; גולדברג, 1995). עצם ההשתתפות וההצלחה של חולים אלו בפעילות גופנית מעניקה להם תחושת הנאה וסיפוק המאפילה על הסיכוי לנזק בשל המאמץ הגופני (שם). לאחר הופעת המחלה, חשוב להתחיל בפעילות גופנית בשלב מוקדם ככל האפשר. ראוי להדגיש שיש להעריך כל מקרה לגופו. גם אם ניווכח שאין שיפור ממשי ביכולתו הגופנית ובתפקודו של החולה, הרי היכולת לשמור על המצב הקיים לאורך זמן ולמנוע הידרדרות היא חשובה ומעידה למעשה על הצלחה, בשל אופיה המתקדם של המחלה. יש חשיבות למחקרים נוספים שיבדקו את היעילות והבטיחות של תכניות שונות של פעילות גופנית בילדים עם מחלות עצב-שריר. נכתב על ידי קובי עזרא Ph.D מומחה לרפואה נטורופטית, ומאמן כושר. מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים של וינגייט - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה). כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות! בעל קליניקה לרפואה נטורופטית ונותן שרותים: * טיפול במחלות שונות (כולסטרול, מחלות לב, סוכרת ועוד...). * דיאטות הרזייה ועיצוב הגוף. * פיתוח גוף - עיצוב וחיטוב הגוף. לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 אתר: פיתוח גוף, אתר: דיאטה מהירה דיאטה מהירה1, סוכרת הריון, אנטי אייג'ינג מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר
לכותבי מאמרים
התחבר
הרשמה למערכת
שחזור סיסמה
מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט
על ידי WSI