דף הבית

כללי

ד"ר אורי עצמון- הארט מול אוסטין - פוזיטביזם מתון מול הגישה התועלתנית

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
תיאוריית הפקודה: המשפט מורכב מפקודות כלליות שמקורן בריבון פוליטי, והן ממוענות אל נתיניו בליווי של סנקציות. חברה פוליטית עצמאית היא כזו שבה החשש מהסנקציה מפתח אצל הנתינים הרגל ציות לריבון, והריבון עצמו אינו מציית לאף גורם.(השחקנים הראשיים- הריבון, הפקודה,הסנקציה והרגל הציות).

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>ד"ר אורי עצמון- הארט מול אוסטין - פוזיטביזם מתון מול הגישה התועלתנית</title> <meta name="description" content="תיאוריית הפקודה: המשפט מורכב מפקודות כלליות שמקורן בריבון פוליטי, והן ממוענות אל נתיניו בליווי של סנקציות. חברה פוליטית עצמאית היא כזו שבה החשש מהסנקציה מפתח אצל הנתינים הרגל ציות לריבון, והריבון עצמו אינו מציית לאף גורם.(השחקנים הראשיים- הריבון, הפקודה,הסנקציה והרגל הציות)."> <meta name="keywords" content="עורכי דין"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>ד"ר אורי עצמון- הארט מול אוסטין - פוזיטביזם מתון מול הגישה התועלתנית</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="ד"ר אורי עצמון- הארט מול אוסטין - פוזיטביזם מתון מול הגישה התועלתנית" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author16.aspx ">דנה הראלי</a></strong><br/> <br/><p> <p>אוסטין - אוניברסיטת לונדון</p> <p>אבי הפוזיטיביסטים-1790-1859- הגישה התועלתנית: תפיסה חילונית, מדעית ורציונלית.</p> <p>תיאוריית הפקודה: המשפט מורכב מפקודות כלליות שמקורן בריבון פוליטי, והן ממוענות אל נתיניו בליווי של סנקציות. חברה פוליטית עצמאית היא כזו שבה החשש מהסנקציה מפתח אצל הנתינים הרגל ציות לריבון, והריבון עצמו אינו מציית לאף גורם.(השחקנים הראשיים- הריבון, הפקודה,הסנקציה והרגל הציות).</p> <p>ביקורת:</p> <p>1. הריבון-יש שחושבים כי הפקודה והסנקציה וכן הריבון שמעל לחוק מקביל למשטרים דיקטטורים אך לא זו הככונה מאחר שאוסטין בסס תאורייה חילונית שמבוססת במקור אנושי ולכן מקור הפקודה בריבון (הפרדה מהדת והמוסר).</p> <p>2. הריבון- התייחסות לריבון כפרסונה ולא כמוסד לימודים, מאוחר יותר החליף קלזן את הציות לנורמה מוסדית ולא פרסונאלית. התייחסותו של אוסטין מעלה בעיתיות של המשכיות ולגיטימיות של המשפט.(מה המעמד המשפטי של חוקים או של מע' משפטית בעת חילופי ריבון?)</p> <p>3. הרגל הציות- ע"פ תורתו של אוסטין ההתנהגות הסדירה של הנתינים היא כתוצאה מהפחד מהסנקציה, ויש התעלמות מהמימד הנורמטיבי של האזרח כלפי החברה בבה הוא חי (ע"פ הארט).</p> <p>אוסטין פוזיטיביסט שעושה הבחנה בין:</p> <p>•· תורת המשפט- עקרונות המוסר עליהם בנויה המערכת, הבאים לביטוי בהתדיינות בעת כתיבת החוק לפני</p> <p>•· תורת החקיקה- "מה קיים", מתעסקת בפרשנות של העובדות החברתיות ומסתמכת על תורת המשפט. כלומר: עקרונות המוסר באים לידי ביטוי במשפט בבניית החוק בלבד.</p> <p>הארט (1907-1992)- פוזיטיביסטם עם קורטוב של משפט טבעי (פוזיטיביסט)- אוניברסיטת אוקספורד</p> <p>תורתו הפוזיטיביסטית המתונה של הארט מהווה כמעיין תגובה ופיתוח של התיאוריות של אוסטין, בשונה ממנו הוא מיקם את מע' המשפט במרכז ולא את הריבון. כפוזיטיביסט הארט דחה את קיומו של קשר הכרחי בין מוסר למשפט, אם כי הכיר בהשפעה שהייתה מאז ומעולם על התפתחות המשפט.</p> <p>התיאוריה הארט:</p> <p>•כלל חברתי - מושג סוציולוגי המראה דפוסי התנהגות בחברה כללים אלה נתפסים כמוצדקים בעיני החברה ומקיים ציות פנימי, כלומר: כאשר בני החברה פועלים מתוך שכנוע פנימי בתקפות ובצדקתו של הכלל החברתי.</p> <p>•כלל משפטי - תת קבוצה בתוך הכללים החברתיים שמקבלת תוקף משפטי, איך נזהה את הכלל המשפטי? ע"י כלל הזיהוי.</p> <p>•כלל הזיהוי- הינו כלל חברתי שתפקידו לזהות את הכללים המשפטיים, כלל הזיהוי הוא הכלל הסופי, הוא מוסד חברתי מכונן שבסמכותו ליצור כללים משפטיים (כנסת) והוא זוכה ללגיטימציה .</p> <p>•כללים מסדר ראשון - כללים מכוונני התנהגות ומעניקי כוח (עשה ואל תעשה- אל תרצח, שלם מיסים...).</p> <p>•כללים מסדר שני - כללים ביחס לכללים (איך לפרש כללים וכן יצירת מדרג בין הכללים):</p> <p>◦כלל הזיהוי.◦כללי השפיטה - מאפשרים יישום ואכיפה של ביהמ"ש.</p> <p>◦כללי שינוי - מגדירים איך ניתן לשנות, ליצור או לבטל כלל מסדר ראשון.</p> <p>•מערכת משפטים נורמטיבית חייבת כללים משני הסדרים.</p> <p>ביקורות על אוסטין:</p> <p>•הפקודה - אוסטין אינו מבחין בין המובן הנורמטיבי לבין המובן הלשוני של המונח פקודה ויש לעשות הבחנה בין Obligated לבין Obliged. הראשון הוא המונח הנורמטיבי והשני הוא מונח לשוני. (שירות צבאי חובה לעומת שוד בנק). במושג הנורמטיבי יש יחסי סמכות וכפיפות - במושג הלשוני אין. כמו כן לדעתו אין חובת סנקציה בפקודה. הארט מעלה את משל האקדוחן- וטוען כי אקדוחן חמוש שנותן פקודה לשונית כריבון אך מפקודה זו נעדרים תנאים נורמטיביים, ועל כן מושג הפקודה מאבד ממרכזיותו בלא התחשבות במימד נורמטיבי פנימי.</p> <p>•אוסטין מתאר רק נורמות מעניקות חובה- בעוד ישנם נורמות אחרות שמעניקות זכויות וכוחות עליהן אוסטין לא נותן מענה (לדוגמה: צוואה).</p> <p>•מנהג- לטענת הארט המנהג הוא מקור משפטי. נורמות המנהגים צצות מלמטה מתוך פרקטיקות חברתיות ואוסטין לא מתייחס אליהן כמקור לחוק כי הם לא באות מהריבון.</p> <p>•נורמות צריכות לחול גם על הריבון - פקודה מחייבת הן את המקבל והן את הנותן ואוסטין טוען שנורמה שחלה על הריבון הן אינן נורמות משפטיות.</p> <p>•פן מערכתי אימפרסונלי - לא הגיוני שכל פעם שיתחלף ריבון החוק יאבד את משמעותו ולכן הקשר הוא למע' משפטית איפרסונלית ולא לריבון פרסונלי (כמו מלך).</p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
ד"ר אורי עצמון- הארט מול אוסטין - פוזיטביזם מתון מול הגישה התועלתנית אוסטין - אוניברסיטת לונדון אבי הפוזיטיביסטים-1790-1859- הגישה התועלתנית: תפיסה חילונית, מדעית ורציונלית. תיאוריית הפקודה: המשפט מורכב מפקודות כלליות שמקורן בריבון פוליטי, והן ממוענות אל נתיניו בליווי של סנקציות. חברה פוליטית עצמאית היא כזו שבה החשש מהסנקציה מפתח אצל הנתינים הרגל ציות לריבון, והריבון עצמו אינו מציית לאף גורם.(השחקנים הראשיים- הריבון, הפקודה,הסנקציה והרגל הציות). ביקורת: 1. הריבון-יש שחושבים כי הפקודה והסנקציה וכן הריבון שמעל לחוק מקביל למשטרים דיקטטורים אך לא זו הככונה מאחר שאוסטין בסס תאורייה חילונית שמבוססת במקור אנושי ולכן מקור הפקודה בריבון (הפרדה מהדת והמוסר). 2. הריבון- התייחסות לריבון כפרסונה ולא כמוסד לימודים, מאוחר יותר החליף קלזן את הציות לנורמה מוסדית ולא פרסונאלית. התייחסותו של אוסטין מעלה בעיתיות של המשכיות ולגיטימיות של המשפט.(מה המעמד המשפטי של חוקים או של מע' משפטית בעת חילופי ריבון?) 3. הרגל הציות- ע"פ תורתו של אוסטין ההתנהגות הסדירה של הנתינים היא כתוצאה מהפחד מהסנקציה, ויש התעלמות מהמימד הנורמטיבי של האזרח כלפי החברה בבה הוא חי (ע"פ הארט). אוסטין פוזיטיביסט שעושה הבחנה בין: •· תורת המשפט- עקרונות המוסר עליהם בנויה המערכת, הבאים לביטוי בהתדיינות בעת כתיבת החוק לפני •· תורת החקיקה- "מה קיים", מתעסקת בפרשנות של העובדות החברתיות ומסתמכת על תורת המשפט. כלומר: עקרונות המוסר באים לידי ביטוי במשפט בבניית החוק בלבד. הארט (1907-1992)- פוזיטיביסטם עם קורטוב של משפט טבעי (פוזיטיביסט)- אוניברסיטת אוקספורד תורתו הפוזיטיביסטית המתונה של הארט מהווה כמעיין תגובה ופיתוח של התיאוריות של אוסטין, בשונה ממנו הוא מיקם את מע' המשפט במרכז ולא את הריבון. כפוזיטיביסט הארט דחה את קיומו של קשר הכרחי בין מוסר למשפט, אם כי הכיר בהשפעה שהייתה מאז ומעולם על התפתחות המשפט. התיאוריה הארט: •כלל חברתי - מושג סוציולוגי המראה דפוסי התנהגות בחברה כללים אלה נתפסים כמוצדקים בעיני החברה ומקיים ציות פנימי, כלומר: כאשר בני החברה פועלים מתוך שכנוע פנימי בתקפות ובצדקתו של הכלל החברתי. •כלל משפטי - תת קבוצה בתוך הכללים החברתיים שמקבלת תוקף משפטי, איך נזהה את הכלל המשפטי? ע"י כלל הזיהוי. •כלל הזיהוי- הינו כלל חברתי שתפקידו לזהות את הכללים המשפטיים, כלל הזיהוי הוא הכלל הסופי, הוא מוסד חברתי מכונן שבסמכותו ליצור כללים משפטיים (כנסת) והוא זוכה ללגיטימציה . •כללים מסדר ראשון - כללים מכוונני התנהגות ומעניקי כוח (עשה ואל תעשה- אל תרצח, שלם מיסים...). •כללים מסדר שני - כללים ביחס לכללים (איך לפרש כללים וכן יצירת מדרג בין הכללים): ◦כלל הזיהוי.◦כללי השפיטה - מאפשרים יישום ואכיפה של ביהמ"ש. ◦כללי שינוי - מגדירים איך ניתן לשנות, ליצור או לבטל כלל מסדר ראשון. •מערכת משפטים נורמטיבית חייבת כללים משני הסדרים. ביקורות על אוסטין: •הפקודה - אוסטין אינו מבחין בין המובן הנורמטיבי לבין המובן הלשוני של המונח פקודה ויש לעשות הבחנה בין Obligated לבין Obliged. הראשון הוא המונח הנורמטיבי והשני הוא מונח לשוני. (שירות צבאי חובה לעומת שוד בנק). במושג הנורמטיבי יש יחסי סמכות וכפיפות - במושג הלשוני אין. כמו כן לדעתו אין חובת סנקציה בפקודה. הארט מעלה את משל האקדוחן- וטוען כי אקדוחן חמוש שנותן פקודה לשונית כריבון אך מפקודה זו נעדרים תנאים נורמטיביים, ועל כן מושג הפקודה מאבד ממרכזיותו בלא התחשבות במימד נורמטיבי פנימי. •אוסטין מתאר רק נורמות מעניקות חובה- בעוד ישנם נורמות אחרות שמעניקות זכויות וכוחות עליהן אוסטין לא נותן מענה (לדוגמה: צוואה). •מנהג- לטענת הארט המנהג הוא מקור משפטי. נורמות המנהגים צצות מלמטה מתוך פרקטיקות חברתיות ואוסטין לא מתייחס אליהן כמקור לחוק כי הם לא באות מהריבון. •נורמות צריכות לחול גם על הריבון - פקודה מחייבת הן את המקבל והן את הנותן ואוסטין טוען שנורמה שחלה על הריבון הן אינן נורמות משפטיות. •פן מערכתי אימפרסונלי - לא הגיוני שכל פעם שיתחלף ריבון החוק יאבד את משמעותו ולכן הקשר הוא למע' משפטית איפרסונלית ולא לריבון פרסונלי (כמו מלך). נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI