דף הבית

זכויות הפרט

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
התביעה לקצבת זקנה הוגשה למוסד לביטוח לאומי באיחור של 5 שנים. אם מחילים על איחור זה את סעיף 296 בחוק הביטוח הלאומי, הזקן מאבד 4 שנות קצבה. האם לא ראוי כי סעיף 296 שהוא סעיף יישום טכני, ייסוג מפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? האם לא ראוי להחיל כאן את סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי בדבר הגשת תביעות, סעיף המאפשר תשלום קצבה ללא תביעה? על המדוכה יושב בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיא, השופט סטיב אדלר.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין</title> <meta name="description" content="התביעה לקצבת זקנה הוגשה למוסד לביטוח לאומי באיחור של 5 שנים. אם מחילים על איחור זה את סעיף 296 בחוק הביטוח הלאומי, הזקן מאבד 4 שנות קצבה. האם לא ראוי כי סעיף 296 שהוא סעיף יישום טכני, ייסוג מפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? האם לא ראוי להחיל כאן את סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי בדבר הגשת תביעות, סעיף המאפשר תשלום קצבה ללא תביעה? על המדוכה יושב בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיא, השופט סטיב אדלר."> <meta name="keywords" content="ביטוח, לאומי,קצבת זקנה,סעיף 296 א לחוק הביטוח הלאומי,תביעה לגמלה,שיהוי,ביטוח,חיים קליר"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author230.aspx ">חיים קליר,עו"ד</a></strong><br/> <br/><p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%; text-align: center;" dir="rtl" align="center"><span style="color: #663300;"><span style="font-weight: 700; line-height: 145%; " lang="HE">גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין</span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%; text-align: center;" dir="rtl"><span style=" ">1983-2007<span lang="en">© </span>חיים קליר ושות' <a href="http://www.walla.co.il/" target="_blank">http://www.walla.co.il</a> </span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">אורי מור הגיע בשעה טובה לגיל 65. זמן מה לפני יום הולדתו, שלח אליו המוסד לביטוח לאומי מכתב, המבשר לו כי הוא זכאי לקצבת זקנה.</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">במכתב נאמר, כי כדי לקבל את הקצבה, על מור למלא טופס תביעה ולהגישו למוסד. לא נאמר במכתב מהו המועד להגשת הטופס. לא נאמר במכתב כי אם הטופס יוגש למוסד באיחור יאבד מור את זכותו לקצבה.</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">מור הגיש את טופס התביעה למוסד רק כעבור 5 שנים. המוסד מיהר להודיע למור כי בהתאם לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי היה עליו להגיש תביעה תוך שנה מיום שהגיע לגיל 65. כעונש על שהגיש את התביעה באיחור, הוא יאבד 4 שנות קצבה. </span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">מור פנה לעזרת מערכת בתי הדין לעבודה, המוסמכת לדון בתביעות נגד המוסד. המחלוקת הגיעה עד בית הדין הארצי. בדיון ישבו נשיא בית הדין, השופט סטיב אדלר והשופטים יגאל פליטמן ושמואל צור. כקישוט ישבו שם נציגת העובדים אסתר פרץ ונציג המעבידים דוד רג'ואן.  </span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">בבית הדין טען מור טענות שיש בהן טעם משפטי רב: קצבת הזקנה היא אחת מזכויות היסוד במדינתנו, לא ייתכן כי דרישה טכנית תכשיל את קבלתה. בידי המוסד קיים מידע מלא על כל תושב במדינה, מדוע לדרוש דווח על מה שממילא מצוי בידי המוסד. אפילו מבקר המדינה קבע כי ראוי שהמוסד יבחן דרכים נוספות לאיתור מבוטחים בגיל זקנה שלא הגישו תביעה. </span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">המוסד לעומתו, לא הכחיש כי מצוי בידיו מידע המאפשר לו לשלם קצבת זקנה גם ללא טופס התביעה. אולם לדבריו, מידע זה, שמקורו ברשויות המס, מצוי במחלקת הגביה של המוסד. המידע אינו יכול להיות תחליף לצורך להגיש תביעה באגף זקנה של המוסד.</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">חמשת השופטים נתנו פסק דין פה אחד. פסק דינם אינו מתרומם אל מעבר לקריאת לשונו היבשה של החוק. מה לעשות, אומרים השופטים, "סעיף 296(א) לחוק קובע כי תביעה לגמלה תוגש תוך 12 חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. בקשר לכך נקבע בסעיף 296(ב) כי תביעה שהוגשה לאחר המועד תשולם למפרע לתקופה של 12 חדשים בלבד". לדעת השופטים מדובר בהוראת  "שיהוי" או "התיישנות" אשר נועדה להמריץ את הזכאים להגיש תביעתם סמוך ככל האפשר למועד היווצרות זכאותם לגמלה.</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">ומה באשר לטענה כי המידע הדרוש למוסד לצורך תשלום קצבת זקנה מצוי כבר בידי המוסד עצמו? לדעת השופטים, עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע מספיק לשלם קצבה גם ללא תביעה, אינה מלמדת שהגשת תביעה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת. למשל, אולי הזקן בכלל לא מעוניין בקצבת הזקנה?</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">ואנו סבורים כי פסק הדין מנותק מהמציאות הקשה במדינה. פסק הדין נותן גושפנקא לגזילת פת לחם דלה מזקנים חסרי ישע, שאינם יודעים לדאוג לזכויותיהם ואינם מסוגלים להגיש תביעה מסודרת. פסק הדין מזכיר משפט קשה מספרו של </span><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">אהרן אפלפלד,</span><span style=" line-height: 145%; " lang="HE"> חיים שלמים: "אם אדם נכנע לעוול הוא מאבד את צלם אלוהים שבו". </span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">אין זה מקובל בעולם המשפט של ימינו, במיוחד כשמדובר בזכויות סוציאליות, כי אדם יאבד את זכותו רק משום שהשתהה בהגשת תביעתו, אלא אם כן השיהוי גרם נזק למשלם. איזה נזק נגרם למוסד כאשר התביעה לקצבת זקנה מוגשת באיחור?</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">בדיוק לשם כך חוקק סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי </span><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">(הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)</span><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">. על פי סעיף זה, מוסמך גם מוסמך המוסד לשלם גמלה "מסוג מסוים" בהסתמך על נתונים שבמאגר המידע שברשותו, אף אם לא הוגשה לו תביעה. </span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">טענה זו נטענה בפני בית הדין הארצי ותשובת השופטים מעוררת תמיהות. אכן, מודים השופטים, יש למוסד רשות לשלם קצבה ללא תביעה, אולם "אין בידינו כל מידע אם המוסד עושה שימוש ברשות זו ואם כך באילו סוגים של גמלאות ובכל מקרה, לא הוכח שרשות זו מיושמת על תשלום של קצבת זקנה".</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 145%; " lang="HE">במילים אחרות, בית הדין הארצי פוסק על פי מה שהמוסד נוהג לעשות. אילו המוסד היה מחליט לשלם קצבת זקנה גם ללא תביעה, אזי גם בית הדין הארצי היה מחייב אותו לעשות כן. ואם אכן בית הדין הארצי כפוף לנורמות של המוסד, לשם מה דרוש לנו בית הדין?</span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" ">                                                           חיים קליר,עו"ד</span></p><span style=" "> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span style=" color: #41383c; " lang="HE">משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד<a href="http://articles.portal-asakim.com/%20http://www.kalir.co.il" target="_blank"><span style="color: #01a7d7;"><strong> </strong><strong><span dir="ltr" lang="EN-US">http://www.kalir.co.il</span></strong></span></a><br />המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.<br />טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.<br />סלולארי: 054-4400005<br />למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884 <br />ובחיפה: 04-8524531</span></p></span> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0.9pt 12pt 0cm; line-height: 145%;" dir="rtl"><span style=" ">מסמך מספר<span lang="en-us"> 653</span></span></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <html /> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין 1983-2007© חיים קליר ושות' http://www.walla.co.il אורי מור הגיע בשעה טובה לגיל 65. זמן מה לפני יום הולדתו, שלח אליו המוסד לביטוח לאומי מכתב, המבשר לו כי הוא זכאי לקצבת זקנה. במכתב נאמר, כי כדי לקבל את הקצבה, על מור למלא טופס תביעה ולהגישו למוסד. לא נאמר במכתב מהו המועד להגשת הטופס. לא נאמר במכתב כי אם הטופס יוגש למוסד באיחור יאבד מור את זכותו לקצבה. מור הגיש את טופס התביעה למוסד רק כעבור 5 שנים. המוסד מיהר להודיע למור כי בהתאם לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי היה עליו להגיש תביעה תוך שנה מיום שהגיע לגיל 65. כעונש על שהגיש את התביעה באיחור, הוא יאבד 4 שנות קצבה. מור פנה לעזרת מערכת בתי הדין לעבודה, המוסמכת לדון בתביעות נגד המוסד. המחלוקת הגיעה עד בית הדין הארצי. בדיון ישבו נשיא בית הדין, השופט סטיב אדלר והשופטים יגאל פליטמן ושמואל צור. כקישוט ישבו שם נציגת העובדים אסתר פרץ ונציג המעבידים דוד רג'ואן. בבית הדין טען מור טענות שיש בהן טעם משפטי רב: קצבת הזקנה היא אחת מזכויות היסוד במדינתנו, לא ייתכן כי דרישה טכנית תכשיל את קבלתה. בידי המוסד קיים מידע מלא על כל תושב במדינה, מדוע לדרוש דווח על מה שממילא מצוי בידי המוסד. אפילו מבקר המדינה קבע כי ראוי שהמוסד יבחן דרכים נוספות לאיתור מבוטחים בגיל זקנה שלא הגישו תביעה. המוסד לעומתו, לא הכחיש כי מצוי בידיו מידע המאפשר לו לשלם קצבת זקנה גם ללא טופס התביעה. אולם לדבריו, מידע זה, שמקורו ברשויות המס, מצוי במחלקת הגביה של המוסד. המידע אינו יכול להיות תחליף לצורך להגיש תביעה באגף זקנה של המוסד. חמשת השופטים נתנו פסק דין פה אחד. פסק דינם אינו מתרומם אל מעבר לקריאת לשונו היבשה של החוק. מה לעשות, אומרים השופטים, "סעיף 296(א) לחוק קובע כי תביעה לגמלה תוגש תוך 12 חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. בקשר לכך נקבע בסעיף 296(ב) כי תביעה שהוגשה לאחר המועד תשולם למפרע לתקופה של 12 חדשים בלבד". לדעת השופטים מדובר בהוראת "שיהוי" או "התיישנות" אשר נועדה להמריץ את הזכאים להגיש תביעתם סמוך ככל האפשר למועד היווצרות זכאותם לגמלה. ומה באשר לטענה כי המידע הדרוש למוסד לצורך תשלום קצבת זקנה מצוי כבר בידי המוסד עצמו? לדעת השופטים, עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע מספיק לשלם קצבה גם ללא תביעה, אינה מלמדת שהגשת תביעה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת. למשל, אולי הזקן בכלל לא מעוניין בקצבת הזקנה? ואנו סבורים כי פסק הדין מנותק מהמציאות הקשה במדינה. פסק הדין נותן גושפנקא לגזילת פת לחם דלה מזקנים חסרי ישע, שאינם יודעים לדאוג לזכויותיהם ואינם מסוגלים להגיש תביעה מסודרת. פסק הדין מזכיר משפט קשה מספרו של אהרן אפלפלד, חיים שלמים: "אם אדם נכנע לעוול הוא מאבד את צלם אלוהים שבו". אין זה מקובל בעולם המשפט של ימינו, במיוחד כשמדובר בזכויות סוציאליות, כי אדם יאבד את זכותו רק משום שהשתהה בהגשת תביעתו, אלא אם כן השיהוי גרם נזק למשלם. איזה נזק נגרם למוסד כאשר התביעה לקצבת זקנה מוגשת באיחור? בדיוק לשם כך חוקק סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה). על פי סעיף זה, מוסמך גם מוסמך המוסד לשלם גמלה "מסוג מסוים" בהסתמך על נתונים שבמאגר המידע שברשותו, אף אם לא הוגשה לו תביעה. טענה זו נטענה בפני בית הדין הארצי ותשובת השופטים מעוררת תמיהות. אכן, מודים השופטים, יש למוסד רשות לשלם קצבה ללא תביעה, אולם "אין בידינו כל מידע אם המוסד עושה שימוש ברשות זו ואם כך באילו סוגים של גמלאות ובכל מקרה, לא הוכח שרשות זו מיושמת על תשלום של קצבת זקנה". במילים אחרות, בית הדין הארצי פוסק על פי מה שהמוסד נוהג לעשות. אילו המוסד היה מחליט לשלם קצבת זקנה גם ללא תביעה, אזי גם בית הדין הארצי היה מחייב אותו לעשות כן. ואם אכן בית הדין הארצי כפוף לנורמות של המוסד, לשם מה דרוש לנו בית הדין? חיים קליר,עו"ד משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500. טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078. סלולארי: 054-4400005 למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884 ובחיפה: 04-8524531 מסמך מספר 653 נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI