דף הבית

אימון עיסקי

האסטרגיות של הכישלון- בדרכים הללו תבחרו על מנת לא להגיע לשום מקום

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
אינטרנט וחנויות הספרים מלאים בשיטות מגוונות שאמורות לעזור לנו להגשים את ייעודנו ולהצליח. מצד שני, רוב האנשים רחוקים מהגשמה עצמית מרחק שנות אור. גם הם בחרו באסטרטגיה משלהם, אם כי לא במודע. ניסיתי למנות כאן חלק מהאסטרטגיות האלה. כל השמות בדויים, כל דמיון מקרי!

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>האסטרגיות של הכישלון- בדרכים הללו תבחרו על מנת לא להגיע לשום מקום</title> <meta name="description" content="אינטרנט וחנויות הספרים מלאים בשיטות מגוונות שאמורות לעזור לנו להגשים את ייעודנו ולהצליח. מצד שני, רוב האנשים רחוקים מהגשמה עצמית מרחק שנות אור. גם הם בחרו באסטרטגיה משלהם, אם כי לא במודע. ניסיתי למנות כאן חלק מהאסטרטגיות האלה. כל השמות בדויים, כל דמיון מקרי!"> <meta name="keywords" content="מאמן אישי,קואוצר, קואוצינג,אימון עסקי,מאמן,אימון לחיים, אימון אישי,מאמן עסקי,מאמנים, קואצינג,קאוצינג,קואצינג,coaching"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>האסטרגיות של הכישלון- בדרכים הללו תבחרו על מנת לא להגיע לשום מקום</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="האסטרגיות של הכישלון- בדרכים הללו תבחרו על מנת לא להגיע לשום מקום" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author255.aspx ">שלמה</a></strong><br/> <br/><p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span><em>בסך הכול, העניין פשוט. לכל אחד מאיתנו יש ייעוד בחיים, כל אחד הגיע לעולם כדי לעשות עבודה. מי שמצליח לעשות את העבודה הזו, זוכה לחיים בעלי משמעות, שקט, שלוה, ויש דעה שגם לחיי הנצח בעולם הבא. אבל אם הכול היה כל כך פשוט אז היה משעמם, לא?<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>בני אדם מסוגלים לעשות כל דבר, רק לא את אותו אחד שבשבילו הם הכי מתאימים. איך מצליחים לברוח מיעוד בחיים? הבאתי כאן כמה דוגמאות ממגוון השיטות הנהוגות בתחום.</em></span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span lang="HE"><span style=" New Roman;"><em> </em></span></span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>1) <strong>הנלחם</strong>-אלה מכריזים על עצמם כאנשים שמפוכחים מאשליות. בד"כ שוללים כל משמעות ומטרה בחיים ועוסקים אך ורק בצרכים גופניים. בהעדר ה"אשליות" נוצר המון חלל ריק אותו חייבים למלא ב"דברים הכרחיים". למרות שמתלוננים כל הזמן על התחייבויות שמכבידות עליהם,פשוט לא יכולים להתקיים בלעדיהם אפילו יום אחד. בצירוף המילים "חופש בחירה" לא אוהבים לא את החופש ולא את<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>הבחירה.<br /><span style="mso-spacerun: yes;"> </span>אטאיסטים מוחלטים, כי הרעיון של דת לוקח לכיוון ה"פילוסופיות" המסוכנות האלה שרק מבלבלות את הבני אדם וכמובן הומצאו על ידי בטלנים! הרבה יותר קל להתנהל לפי "אילוצי המציאות".<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>משפטים אופייניים: "עם כל הפילוסופיות כל אחד צריך להתפרנס ולאכול", "אני אראה אותך חושב על משמעות החיים אחרי יום עבודה קשה כמו שלי", "אני שופט לפי המעשים ולא הדיבורים". בד"כ עובדים מאד קשה בשביל "לאכול",<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>למרות שמזמן<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>שבעים, אבל תמיד מצליחים למצוא את הדבר הבא ש"אין מה לעשות, מוכרחים". בטוחים שכל העולם עומד על הכתפיים שלהם ובטוח יתמוטט אחרי שילכו. <span style="mso-spacerun: yes;"> </span>מכריזים על עצמם כ"ריאליסטים", "עומדים עם שתי הרגליים על הקרקע", אבל למעשה מזכירים מאד אדם שעד כדי כך פוחד לקבל סחרחורת שלא מעיז להרים את העיניים מהקרקע. מאד שמרניים, תמיד הולכים בדרכים הבטוחות, מכוון שבמידה רבה מונעים על ידי הפחד להיכשל. שליליים, ביקורתיים, כעוסים, נמצאים בסכסוך מתמיד עם אנשים ש"לא מבינים את חשיבות הדברים שלמענם הם נלחמים ". נהנים בעיקר כאשר חוזרים הביתה אחרי יום קשה ומורידים את הנעליים הלוחצות.<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>בעיני הסביבה נחשבים לאנשים מאד נחושים, אבל למעשה פשוט רודפים במרץ אחרי הזנב של עצמם. משפט סוף החיים: "תמיד עמדתי בהתחייבויות שלי".</span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>2)<span style="mso-spacerun: yes;">  </span><strong>הנהנתן</strong>-גם בטוחים שלחיים אין משמעות, והדבר היחידי שאפשר לעשות זה להינות. אוהבים<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>חיי לילה של העיר הגדולה,<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>ומוכרים בכל המועדונים. בתחום העבודה בעיקר מחפשים "הזדמנויות". מציגים את עצמם כפטליסטים שניסו "הכול" בחיים והתאכזבו, ובכל רגע מוכנים להשליך אותם לזבל. מצד שני, פוחדים מאד מכל הנושא של כאב ומוות, ועם כל סימן קטן של מחלה רצים לרופא. בזים לחברה בגלל ה"שחיתות", אבל לא מסוגלים להיות לבד אפילו יום אחד. בקיצור אישיות רבת צדדים ומעמיקה. בעלי מוניטין של מישהו ש"יודע לחיות". משפט סוף החיים: "כל אלה שעבדו קשה כל החיים, ומה יצא להם מזה? אני לפחות נהניתי!"</span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>3) <strong>הרומנטיקן</strong>. כאן לא תמצאו את הציניות שמאפיינת את שתי הטיפוסים הקודמים. לחיים יש מטרה, מעין פסגה מושלגת שזוהרת באור השקיעה. מי שמצליח לכבוש את הפסגה הזו חווה כמובן, אקסטזה, התעלות רגשית, שלמות ואושר...<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>רק אם הייתי מצליח ללמוד לנגן! או לצייר! או לתרום לחברה!</span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>המטרה נשגבת,היא<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>עד כדי כך מרוממת, שהגיבור שלנו לא ממהר לתפס עד אליה. הוא כל כך מתרגש מלחשוב ולדבר עליה, שכבר<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>לא צריך להיות שם. למעשה, הוא נמנע מזה כדי לא להרוס את הרומנטיקה וההתרגשות על ידי המגע עם המציאות הגסה. בדומה למחזר עדין, הוא משתדל שלא להישאר עם מושא אהבתו בארבע עיניים, כי אז ייתכן שיצטרך לעשות<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>משהו ואולי להיכשל! מונע בעיקר על ידי פחד מביצוע, המטרות קיימות אך ורק בתוך מוחו המרוגש. נחשב לאיש עדין, מופנם, רגיש, חבל רק, שמתרגש בעיקר מעצמו. משפט סוף החיים: "התרגשתי עד דמעות!" <br style="mso-special-character: line-break;" /><br style="mso-special-character: line-break;" /></span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>4) <strong>היסודי</strong>-יש לו מטרה, יש לו חזון, הוא כמובן איש מעשי מאד, אבל-בואו לא נמהר, החיפזון מהשטן. כדי להגיע למטרה, צריכים להיות מוכנים, מצוידים היטב, ורצוי לעשות את הדרך בנוחיות. אם למשל החלום הוא ללמוד לצלם, אז האיש לא יעשה את זה עם מצלמה פשוטה, לא ולא! אם כבר-אז כבר. כבר מזמן הוא שם כסף בצד כדי לקנות את המצלמה הכי מתוחכמת בשוק, איתה הוא מייד יתחיל לעשות את היצירות המופת שלו. והנה, היום הגיע, המצלמה נקנתה, עוברים על כל הפונקציות, אחר כך מצלמים את החתול, את האישה, את כפות הרגליים...<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>זה הזמן לעשות תמונה אמיתית!<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>יש רגע קטן של מבוכה כאשר נהיה מובן שמי שצריך ליצור עכשיו זה בכל זאת הוא ולא המצלמה, ולו אין אף רעיון מה בכל זאת לעשות, הרי כל הזמן חשב על מצלמה ולא על מה שיעשה איתה!<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>ומיד אחרי זה מבין בהקלה רבה<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>שזה לא זה בלי מעבדת צילום שמצוידת לפי המילה האחרונה. מעבדה דורשת חדר נוסף, וגם מנורה מיוחדת, וכולם מזמן יודעים שאיציק "חזק בעניין הצילום". כל צעצוע חדש<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>אהוד בערך שבוע ולאחר מכן מעלה אבק במחסן, וכמובן שאסור לגעת במשהו או למכור, כי יש תוכניות מאד מפורטות של מה הוא עוד יעשה עם כל זה... אף תמונה לא יוצאת מזה, כי מי שרוצה להגשים רעיון אמיתי יעשה את זה גם עם המצלמה המקולקלת של סבא... בימינו, שופינג הוא הסוג הדומיננטי של הבעה עצמית.<br /><span style="mso-spacerun: yes;">   </span>משפט סוף החיים: "אני מחכה עכשיו למודל החדש. אתה לא מאמין איזה פונקציות יש לה ומה שהדבר הזה מסוגל לעשות!" </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>אלה הם רק מעטים מהטיפוסים הידועים למדע נכון להיום, ויש עוד אינספור סוגים. יש גם חברי הוותיק האינטלקטואל יודע-כל, יש את המאשים את כל העולם, וגם חברו המתווכח-עם-כל אחד-על הכול... אולי יום אחד אוציא אנציקלופדיה יפה עם מפתח סיווגים ואיורים צבעוניים...<span style="mso-spacerun: yes;">  </span></span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>הרבה אנשים מרגישים בגיל מבוגר שהחיים הם סוג של מתיחה. הם מרגישים שהחיים אכזבו, לא סיפקו את הסחורה, הוליכו אותם שולל. מכר אחד אמר לי: "תשמע, החיים הם אכזבה, הילדים מאכזבים, החברים מאכזבים, העבודה מאכזבת. אין מה לעשות עם זה. כל מה שאתה יכול לעשות זה לא להודות בפני עצמך והסובבים שאתה מאוכזב..."<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>אני מתאר לעצמי שזה באמת מעייף ומתיש במשך שנים ארוכות לשחק את אותו התפקיד בסרט בינוני שביימת, לקרוא את הספר שכל העלילה ידועה מראש...<span style="mso-spacerun: yes;">  </span></span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span>אכן, המרדף אחרי<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>האשליות מביא אותנו אל המבוי סתום, אל החיים<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>ריקים מתוכן, קשים ומייגעים. אז איך לצאת מזה? איך למצוא את הדבר האמיתי? קשה מאד לתת תשובה שתתאים לכולם, כי לכל אחד החלומות שלו. אפשר לומר שכדאי להציב מטרות<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>קונקרטיות ומוחשיות, אבל הנה, האיש הנלחם שלנו כל חייו הציב מטרות מוחשיות ולא הגיע לשום מקום. אפשר לומר גם, שחייבים לעשות את הדברים שהרגש<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>אומר לנו לעשות, אבל גם הרגש שלנו יכול להיות אמיתי או מזויף, ושוב נרדוף אחר חלום יפה וריק. ובכל זאת, יש דברים שמתאימים, פחות או יותר, לכולם:</span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style=" New Roman;"><span style="mso-fareast-"><span style="mso-list: Ignore;">1)<span style="font: 7pt "Times New Roman";">      </span></span></span><span dir="rtl"><span lang="HE">צאו מאזור הנוחיות שלכם. תעשו משהו שלא עשיתם עד עכשיו, משהו לא אופייני לכם. אם אתם פעלתנים ופטפטנים ,<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>תישארו<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>עם עצמכם ותשתקו. אם אתם אנשים מופנמים ושקטים, לכו על ספורט אתגרי בקבוצה. תוסיפו את חתיכת הפאזל שחסרה לחייכם,<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>כך תתקרבו לשלמות וסביר להניח שתתקלו בלא מעט הפתעות, מחשבות ותובנות מרעננות. הרגלי הנוחיות<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>מרדימים אותנו, ובתוך השינה הזו אנחנו שוקעים אל תוך החלומות.</span></span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 18pt 0pt 0cm;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style=" New Roman;"><span style="mso-fareast-"><span style="mso-list: Ignore;">2)<span style="font: 7pt "Times New Roman";">      </span></span></span><span dir="rtl"><span lang="HE">תעשו משהו בשביל אחרים. באופן מפתיע, מי שעוזר לאחרים עוזר בסופו של דבר לעצמו. אני יודע שרבים<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>מכם חושבים שכל חייהם הם הקדישו לאחרים, רק שהפעם, תעשו בשבילם את מה שהם מבקשים ובדרך<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>שהם מבקשים. פשוט תשאלו קודם לפני שאתם עושים אותו מאושר. </span></span><strong></strong></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><strong><span dir="ltr"><span style=" New Roman;"> </span></span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 36pt 0pt 0cm; text-indent: -18pt; mso-list: l0 level1 lfo1; tab-stops: list 36.0pt;" dir="rtl"><span style=" New Roman;"><span style="mso-fareast-"><span style="mso-list: Ignore;">3)<span style="font: 7pt "Times New Roman";">      </span></span></span><span dir="rtl"><span lang="HE">ובלי יוצאים מן הכלל: תתרחקו טיפה מהמבול של אינפורמציה, תפרידו את עצמכם מהמדיה, תכבו את העין המהפנטת של המסך. הטלויזיה לא תספר לכם שום דבר חדש עליכם, למרות שהיא כל הזמן מנסה.<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>אני אומר לכם בוודאות- אף אחד שם לא מכיר אתכם וגם לא רוצה להכיר. <strong><span style="mso-spacerun: yes;"> </span></strong>חשוב ללמוד לסנן מה נכנס פנימה ומה נשאר בחוץ. כך יגדל הסיכוי שיום אחד בתוך כל הרעש והמולה תזהו את הקול של עצמכם.</span></span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 18pt 0pt 0cm;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;">אני מאחל לכם בהצלחה.</span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 0cm 0pt;" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 18pt 0pt 0cm;" dir="rtl"><span dir="ltr"><span style=" New Roman;"> </span></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 18pt 0pt 0cm;" dir="rtl"><strong><span lang="HE"><span style="mso-spacerun: yes;"><span style=" New Roman;">       </span></span><a href="http://www.hameamen.co.il/"><span style=" color: #800080; New Roman;">שלמה, מאמן אישי<span style="mso-spacerun: yes;">  </span>לחופש.</span></a><span> </span></span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 18pt 0pt 0cm;" dir="rtl"><strong><span lang="HE"><span style="mso-spacerun: yes;"><span style=" New Roman;">       </span></span></span><a href="mailto:mail@hameamen.co.il"><span dir="ltr"><span style=" New Roman;">mail@hameamen.co.il</span></span></a><span lang="HE"><span><span style="mso-spacerun: yes;">    </span></span></span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 18pt 0pt 0cm;" dir="rtl"><strong><span lang="HE"><span style=" New Roman;"> </span></span></strong></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <p>שלמה יום טוב, מאמן אישי לחופש<br /><a href="mailto:mail@hameamen.co.il">mail@hameamen.co.il</a><br /><a href="http://www.hameamen.co.il">www.hameamen.co.il</a></p> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
האסטרגיות של הכישלון- בדרכים הללו תבחרו על מנת לא להגיע לשום מקום בסך הכול, העניין פשוט. לכל אחד מאיתנו יש ייעוד בחיים, כל אחד הגיע לעולם כדי לעשות עבודה. מי שמצליח לעשות את העבודה הזו, זוכה לחיים בעלי משמעות, שקט, שלוה, ויש דעה שגם לחיי הנצח בעולם הבא. אבל אם הכול היה כל כך פשוט אז היה משעמם, לא? בני אדם מסוגלים לעשות כל דבר, רק לא את אותו אחד שבשבילו הם הכי מתאימים. איך מצליחים לברוח מיעוד בחיים? הבאתי כאן כמה דוגמאות ממגוון השיטות הנהוגות בתחום. 1) הנלחם-אלה מכריזים על עצמם כאנשים שמפוכחים מאשליות. בד"כ שוללים כל משמעות ומטרה בחיים ועוסקים אך ורק בצרכים גופניים. בהעדר ה"אשליות" נוצר המון חלל ריק אותו חייבים למלא ב"דברים הכרחיים". למרות שמתלוננים כל הזמן על התחייבויות שמכבידות עליהם,פשוט לא יכולים להתקיים בלעדיהם אפילו יום אחד. בצירוף המילים "חופש בחירה" לא אוהבים לא את החופש ולא את הבחירה. אטאיסטים מוחלטים, כי הרעיון של דת לוקח לכיוון ה"פילוסופיות" המסוכנות האלה שרק מבלבלות את הבני אדם וכמובן הומצאו על ידי בטלנים! הרבה יותר קל להתנהל לפי "אילוצי המציאות". משפטים אופייניים: "עם כל הפילוסופיות כל אחד צריך להתפרנס ולאכול", "אני אראה אותך חושב על משמעות החיים אחרי יום עבודה קשה כמו שלי", "אני שופט לפי המעשים ולא הדיבורים". בד"כ עובדים מאד קשה בשביל "לאכול", למרות שמזמן שבעים, אבל תמיד מצליחים למצוא את הדבר הבא ש"אין מה לעשות, מוכרחים". בטוחים שכל העולם עומד על הכתפיים שלהם ובטוח יתמוטט אחרי שילכו. מכריזים על עצמם כ"ריאליסטים", "עומדים עם שתי הרגליים על הקרקע", אבל למעשה מזכירים מאד אדם שעד כדי כך פוחד לקבל סחרחורת שלא מעיז להרים את העיניים מהקרקע. מאד שמרניים, תמיד הולכים בדרכים הבטוחות, מכוון שבמידה רבה מונעים על ידי הפחד להיכשל. שליליים, ביקורתיים, כעוסים, נמצאים בסכסוך מתמיד עם אנשים ש"לא מבינים את חשיבות הדברים שלמענם הם נלחמים ". נהנים בעיקר כאשר חוזרים הביתה אחרי יום קשה ומורידים את הנעליים הלוחצות. בעיני הסביבה נחשבים לאנשים מאד נחושים, אבל למעשה פשוט רודפים במרץ אחרי הזנב של עצמם. משפט סוף החיים: "תמיד עמדתי בהתחייבויות שלי". 2) הנהנתן-גם בטוחים שלחיים אין משמעות, והדבר היחידי שאפשר לעשות זה להינות. אוהבים חיי לילה של העיר הגדולה, ומוכרים בכל המועדונים. בתחום העבודה בעיקר מחפשים "הזדמנויות". מציגים את עצמם כפטליסטים שניסו "הכול" בחיים והתאכזבו, ובכל רגע מוכנים להשליך אותם לזבל. מצד שני, פוחדים מאד מכל הנושא של כאב ומוות, ועם כל סימן קטן של מחלה רצים לרופא. בזים לחברה בגלל ה"שחיתות", אבל לא מסוגלים להיות לבד אפילו יום אחד. בקיצור אישיות רבת צדדים ומעמיקה. בעלי מוניטין של מישהו ש"יודע לחיות". משפט סוף החיים: "כל אלה שעבדו קשה כל החיים, ומה יצא להם מזה? אני לפחות נהניתי!" 3) הרומנטיקן. כאן לא תמצאו את הציניות שמאפיינת את שתי הטיפוסים הקודמים. לחיים יש מטרה, מעין פסגה מושלגת שזוהרת באור השקיעה. מי שמצליח לכבוש את הפסגה הזו חווה כמובן, אקסטזה, התעלות רגשית, שלמות ואושר... רק אם הייתי מצליח ללמוד לנגן! או לצייר! או לתרום לחברה! המטרה נשגבת,היא עד כדי כך מרוממת, שהגיבור שלנו לא ממהר לתפס עד אליה. הוא כל כך מתרגש מלחשוב ולדבר עליה, שכבר לא צריך להיות שם. למעשה, הוא נמנע מזה כדי לא להרוס את הרומנטיקה וההתרגשות על ידי המגע עם המציאות הגסה. בדומה למחזר עדין, הוא משתדל שלא להישאר עם מושא אהבתו בארבע עיניים, כי אז ייתכן שיצטרך לעשות משהו ואולי להיכשל! מונע בעיקר על ידי פחד מביצוע, המטרות קיימות אך ורק בתוך מוחו המרוגש. נחשב לאיש עדין, מופנם, רגיש, חבל רק, שמתרגש בעיקר מעצמו. משפט סוף החיים: "התרגשתי עד דמעות!" 4) היסודי-יש לו מטרה, יש לו חזון, הוא כמובן איש מעשי מאד, אבל-בואו לא נמהר, החיפזון מהשטן. כדי להגיע למטרה, צריכים להיות מוכנים, מצוידים היטב, ורצוי לעשות את הדרך בנוחיות. אם למשל החלום הוא ללמוד לצלם, אז האיש לא יעשה את זה עם מצלמה פשוטה, לא ולא! אם כבר-אז כבר. כבר מזמן הוא שם כסף בצד כדי לקנות את המצלמה הכי מתוחכמת בשוק, איתה הוא מייד יתחיל לעשות את היצירות המופת שלו. והנה, היום הגיע, המצלמה נקנתה, עוברים על כל הפונקציות, אחר כך מצלמים את החתול, את האישה, את כפות הרגליים... זה הזמן לעשות תמונה אמיתית! יש רגע קטן של מבוכה כאשר נהיה מובן שמי שצריך ליצור עכשיו זה בכל זאת הוא ולא המצלמה, ולו אין אף רעיון מה בכל זאת לעשות, הרי כל הזמן חשב על מצלמה ולא על מה שיעשה איתה! ומיד אחרי זה מבין בהקלה רבה שזה לא זה בלי מעבדת צילום שמצוידת לפי המילה האחרונה. מעבדה דורשת חדר נוסף, וגם מנורה מיוחדת, וכולם מזמן יודעים שאיציק "חזק בעניין הצילום". כל צעצוע חדש אהוד בערך שבוע ולאחר מכן מעלה אבק במחסן, וכמובן שאסור לגעת במשהו או למכור, כי יש תוכניות מאד מפורטות של מה הוא עוד יעשה עם כל זה... אף תמונה לא יוצאת מזה, כי מי שרוצה להגשים רעיון אמיתי יעשה את זה גם עם המצלמה המקולקלת של סבא... בימינו, שופינג הוא הסוג הדומיננטי של הבעה עצמית. משפט סוף החיים: "אני מחכה עכשיו למודל החדש. אתה לא מאמין איזה פונקציות יש לה ומה שהדבר הזה מסוגל לעשות!" אלה הם רק מעטים מהטיפוסים הידועים למדע נכון להיום, ויש עוד אינספור סוגים. יש גם חברי הוותיק האינטלקטואל יודע-כל, יש את המאשים את כל העולם, וגם חברו המתווכח-עם-כל אחד-על הכול... אולי יום אחד אוציא אנציקלופדיה יפה עם מפתח סיווגים ואיורים צבעוניים... הרבה אנשים מרגישים בגיל מבוגר שהחיים הם סוג של מתיחה. הם מרגישים שהחיים אכזבו, לא סיפקו את הסחורה, הוליכו אותם שולל. מכר אחד אמר לי: "תשמע, החיים הם אכזבה, הילדים מאכזבים, החברים מאכזבים, העבודה מאכזבת. אין מה לעשות עם זה. כל מה שאתה יכול לעשות זה לא להודות בפני עצמך והסובבים שאתה מאוכזב..." אני מתאר לעצמי שזה באמת מעייף ומתיש במשך שנים ארוכות לשחק את אותו התפקיד בסרט בינוני שביימת, לקרוא את הספר שכל העלילה ידועה מראש... אכן, המרדף אחרי האשליות מביא אותנו אל המבוי סתום, אל החיים ריקים מתוכן, קשים ומייגעים. אז איך לצאת מזה? איך למצוא את הדבר האמיתי? קשה מאד לתת תשובה שתתאים לכולם, כי לכל אחד החלומות שלו. אפשר לומר שכדאי להציב מטרות קונקרטיות ומוחשיות, אבל הנה, האיש הנלחם שלנו כל חייו הציב מטרות מוחשיות ולא הגיע לשום מקום. אפשר לומר גם, שחייבים לעשות את הדברים שהרגש אומר לנו לעשות, אבל גם הרגש שלנו יכול להיות אמיתי או מזויף, ושוב נרדוף אחר חלום יפה וריק. ובכל זאת, יש דברים שמתאימים, פחות או יותר, לכולם: 1) צאו מאזור הנוחיות שלכם. תעשו משהו שלא עשיתם עד עכשיו, משהו לא אופייני לכם. אם אתם פעלתנים ופטפטנים , תישארו עם עצמכם ותשתקו. אם אתם אנשים מופנמים ושקטים, לכו על ספורט אתגרי בקבוצה. תוסיפו את חתיכת הפאזל שחסרה לחייכם, כך תתקרבו לשלמות וסביר להניח שתתקלו בלא מעט הפתעות, מחשבות ותובנות מרעננות. הרגלי הנוחיות מרדימים אותנו, ובתוך השינה הזו אנחנו שוקעים אל תוך החלומות. 2) תעשו משהו בשביל אחרים. באופן מפתיע, מי שעוזר לאחרים עוזר בסופו של דבר לעצמו. אני יודע שרבים מכם חושבים שכל חייהם הם הקדישו לאחרים, רק שהפעם, תעשו בשבילם את מה שהם מבקשים ובדרך שהם מבקשים. פשוט תשאלו קודם לפני שאתם עושים אותו מאושר. 3) ובלי יוצאים מן הכלל: תתרחקו טיפה מהמבול של אינפורמציה, תפרידו את עצמכם מהמדיה, תכבו את העין המהפנטת של המסך. הטלויזיה לא תספר לכם שום דבר חדש עליכם, למרות שהיא כל הזמן מנסה. אני אומר לכם בוודאות- אף אחד שם לא מכיר אתכם וגם לא רוצה להכיר. חשוב ללמוד לסנן מה נכנס פנימה ומה נשאר בחוץ. כך יגדל הסיכוי שיום אחד בתוך כל הרעש והמולה תזהו את הקול של עצמכם. אני מאחל לכם בהצלחה. שלמה, מאמן אישי לחופש. mail@hameamen.co.il נכתב על ידי שלמה יום טוב, מאמן אישי לחופש mail@hameamen.co.il www.hameamen.co.il מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI