דף הבית

ביטוח כללי

המדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
מדריך זה, לתובעים תגמולי ביטוח, נועד להציג בפניך את האמצעים והכלים העומדים לרשותך כדי לאלץ את תאגידי הביטוח לקיים את התחייבויותיהם ולשלם לך את כל המגיע לך. מטרתנו היא לאפשר לך שיקום כלכלי מלא, ללא חסרון כיס כלשהו.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>המדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008</title> <meta name="description" content="מדריך זה, לתובעים תגמולי ביטוח, נועד להציג בפניך את האמצעים והכלים העומדים לרשותך כדי לאלץ את תאגידי הביטוח לקיים את התחייבויותיהם ולשלם לך את כל המגיע לך. מטרתנו היא לאפשר לך שיקום כלכלי מלא, ללא חסרון כיס כלשהו."> <meta name="keywords" content="גניבת רכב,תאונת דרכים,אובדן כושר עבודה,דירה,עסק,רכב,ביטוח יהלומים,ביטוח חיים,פנסיה,מדריך,מדריכים,ביטוח,ביטוח מדריכים,חיים קליר"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>המדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="המדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author230.aspx ">חיים קליר,עו"ד</a></strong><br/> <br/><p> </p> <p> </p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; line-height: 125%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 125%; " lang="HE">חיים קליר ושות' משרד עורכי דין ונוטריון</span></strong></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span style=" " lang="HE">בית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092, תל אביב, 61500<br /> <span style="letter-spacing: 1.5pt;">פקס: 03-5177078 </span><span style="letter-spacing: 0.15pt;">דואר אלקטרוני:</span></span><span style=" letter-spacing: 0.15pt;" lang="HE">  <a href="mailto:office@kalir.co.il"><span dir="ltr" lang="EN-US">office@kalir.co.il</span></a></span></p> <p class="MsoNormal" style="line-height: 150%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 150%; " lang="HE">טלפונים:</span></strong><span style=" line-height: 150%; " lang="HE"><br /> תל אביב       03-5176626<br /> מודיעין          08-9714884 <br /> חיפה            04-8524531</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"> </span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 180pt 10pt 0cm; text-align: right; line-height: 125%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 125%; font-family: "Guttman Yad-Brush";" lang="HE">מוקדש להורינו אהובינו:</span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 180pt 10pt 0cm; text-align: right; line-height: 125%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 125%; font-family: "Guttman Yad-Brush";" lang="HE">רבקה ומשה אסתר וקלמן</span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 180pt 10pt 0cm; text-align: right; line-height: 125%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 125%; font-family: "Guttman Yad-Brush";" lang="HE">זכרם</span></strong><span style=" line-height: 125%; font-family: "Guttman Yad-Brush";" lang="HE"> <strong>לברכה</strong></span></p> <p class="MsoNormal" style="margin: 0cm 180pt 10pt 0cm; text-align: justify; line-height: 125%;" dir="rtl"><span style=" line-height: 125%;" lang="HE"> </span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; line-height: 150%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 150%; " lang="HE">דע את זכויותיך</span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; line-height: 150%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 150%; " lang="HE">מדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008</span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; line-height: 150%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 150%; " lang="HE">נכתב על ידי צוות משרד חיים קליר ושות'</span></strong></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; line-height: 150%;" dir="rtl"><strong><span style=" line-height: 150%; " lang="HE">1983-2008 © חיים קליר ושות' מהדורת אינטרנט ספטמבר 2008</span></strong><span style=" line-height: 150%;" lang="HE"> </span></p> <p><br /> <strong>ניתן לקבל עותקים של מדריך זה ושל המדריך לנפגעי תאונות דרכים בגודל של ספרון בכריכה רכה אצל מנהלת משרדנו הגב' זהר שלי בטלפון 03-5176626, בסלולארי 050-5779156 או באמצעות פניה בדואר אלקטרוני <a href="mailto:office@kalir.co.il">mailto:office@kalir.co.il</a></strong><br /> <strong></strong></p> <p><strong>מידע נוסף על תביעות ביטוח ונזיקין ניתן לקבל באתר משרדנו בכתובת: <a href="http://www.kalir.co.il/" target="_blank">http://www.kalir.co.il</a>.</strong> <strong>ייעוץ משפטי מקוון</strong> <strong>ניתן לקבל באתר משרדנו .</strong><br /> <strong></strong></p> <p><strong>מטרת המדריך </strong><br /> המבוטח נרצח במהלך שוד. המנוח הותיר אחריו אלמנה ושלוש יתומות. האלמנה הוזמנה בדחיפות למשרד עורך דינו של המבטח. <br /> המעביד לא שילם את הפרמיות עבור ביטוח המנהלים של המנוח משך מחצית השנה, הודיע עורך הדין לאלמנה. לכן אין תוקף לפוליסה. אדם שהזמין מוצר, אינו זכאי לקבל אותו, אם לא שילם עבורו. יחד עם זאת, בישר עורך הדין לאלמנה, המקרה הטראגי נגע ללבו של המבטח והוא החליט לשלם 10% מסכום הביטוח, כתרומה בלבד, כנגד כתב קבלה ושחרור.<br /> הצגתָ את הדברים בטעם רב, הודתה האלמנה לעורך הדין, אולם אני לא חפצה בתרומות. עורך הדין הציע להעלות את התרומה ל- 20% ומיד לאחר מכן ל- 30%. העלאות אלה עוררו את חשדה של האלמנה והיא פנתה למשרדנו. תוך שבועיים קיבלו האלמנה והיתומות את מלוא סכום הביטוח. פוליסת ביטוח אינה מוצר רגיל. תוקף הפוליסה אינו מותנה בתשלום פרמיות. כל מבטח יודע זאת. המבוטחים, למרבה הצער, לא תמיד.<br /> <strong>כוחם של תאגידי הביטוח </strong><strong>  </strong><br /> מקרה זה מהווה דוגמא לניסיונות תאגידי הביטוח לנצל את כוחם, אל מול חוסר הידע והמצוקה של המבוטח. מצב זה מתאפשר בשל יחסי כוחות בלתי שקולים ופערי מידע בין תאגידי הביטוח למבוטחים. <br /> תאגידי הביטוח קיבלו מאת מדינתנו רישיון המעניק להם מעמד ויתרונות עסקיים שלא יסולאו בפז. תאגידי הביטוח מחזיקים ב- 30% מנכסי מגזר החיסכון החוזי כולו המסתכם ב- 460 מיליארד ₪. ועוד ידם נטויה, על רקע האישור שניתן להם לרכוש קרנות פנסיה וקופות גמל. לא זו אף זו: חמשה תאגידי ביטוח בישראל מרכזים 95% מהפעילות בתחום ביטוח החיים וכ- 70% מהפעילות בתחום הביטוח הכללי. <br /> הגישה הרווחת כיום בעולם היא, שגופים המרכזים בידיהם כוח כלכלי מהווים סכנה ממשית לזכויות האדם. הגנת החיים, הגוף, הכבוד והרכוש מופקדת בידי השלטון. ההגנה הכלכלית לערכים אלה הופקדה בידי תאגידי ביטוח פרטיים. אולם בעוד השלטון נתון לפיקוח גופים מנהליים ומשפטיים מהירים ואפקטיביים (כמו הבג"צ), תאגידי הביטוח נעדרים פיקוח יעיל. <br /> בית המשפט העליון התריע על כך, בהזכירו את הלקח המר של המדינה המתירנית במאה התשע עשרה. זו אפשרה למתי מעט לצבור כוח כלכלי העלול להשחית. תחת סיסמת חופש חוזים רחב, כמעט ללא מעורבות של המדינה, התפתחו עושק ועוול, ניצול, עוני ופיגור עמוק ורחב. דווקא בתנאים של שוק חופשי, קבע בית המשפט העליון, נדרשת המדינה להגן על חלשים. בשוק הביטוח אין הגנה שכזו. המבוטחים והנפגעים נאלצים לכתת את רגליהם שנים רבות וארוכות בין כותלי בית המשפט המתייחסים אל תאגידי הביטוח כאילו היו גוף פרטי שמותר לו הכול.<br /> מעבר לכך, שוק הביטוח אינו חופשי באמת. בתחומים מסוימים תאגידי הביטוח הפרטיים נהנים מכפיית המדינה לבצע אצלם ביטוחים. בתחומים אחרים המדינה נותנת הטבות רק למי שנזקק לתאגידי הביטוח הפרטיים. בפועל פוליסות הביטוח בשוק זהות. למבוטח אין השפעה על תוכנו של חוזה הביטוח וגם לא חופש בחירה בין פוליסות. בחוזי ביטוח לתקופות ארוכות למבוטח אין אפשרות אפקטיבית לפרוש. תאגידי הביטוח השכילו לפתח מנגנונים שכל כולם נועד לדחות תביעות מבוטחים. לרשותו של המבוטח אין יועצים, שמאים, חוקרים, מומחים וייעוץ משפטי צמוד.<br /> <strong>האתגר שלנו </strong><br /> משרדנו הציב לעצמו אתגר: לתת בידי ציבור המבוטחים מאגרי מידע וכלים להתמודדות עם המבטחים. לשם הגשמת אתגר זה, משרדנו מתמקד כבר עשור שלישי, אך ורק בתחום הביטוח והנזיקין. למטרה זו בנינו עבור ציבור המבוטחים, השופטים, עורכי הדין והמומחים בביטוח, את אתר האינטרנט של משרדנו בכתובת <a href="http://www.kalir.co.il,/" target="_blank">www.kalir.co.il,</a> אתר המכיל מידע שוטף ועדכני בתחום משפט הביטוח והנזיקין וכן ייעוץ משפטי מקוון.<br /> למטרה זו הוצאנו את המדריך לנפגעי תאונות דרכים, אותו ניתן להוריד מאתר משרדנו, או לקבלו ישירות במשרדנו.<br /> גם מדריך זה, לתובעים תגמולי ביטוח, נועד להציג בפניך את האמצעים והכלים העומדים לרשותך כדי לאלץ את תאגידי הביטוח לקיים את התחייבויותיהם ולשלם לך את כל המגיע לך. מטרתנו היא לאפשר לך שיקום כלכלי מלא, ללא חסרון כיס כלשהו.<br /> לשם הזהירות, אנו נאלצים להדגיש, כי המידע המובא במדריך זה הוא בסיסי וראשוני. הייעוץ הקונקרטי יינתן על ידינו רק לאחר בחינת מלוא נסיבות הארוע הביטוחי. לצורך זה, דלתנו פתוחה בפניך בכל שאלה, באמצעות פגישה אישית במשרדנו, או באמצעות הטלפון 03-5176626, או הטלפון הסלולרי 054-4400005, או דרך מדור ייעוץ משפטי באתר האינטרנט של משרדנו . הפניות לייעוץ ופגישות הייעוץ אינן כרוכות בתשלום.<br /> אנו מבטיחים כי נמשיך ונעדכן אתכם בעתיד הן באתר האינטרנט שלנו והן במדריכים נוספים.<br /> <br />   נושאי המדריך:<br /> צעדים ראשונים – הודעה ותביעה למבטח הזכות לקבלת תשובה וכל נימוקי הדחייה הכנת חוות דעת מומחה סנקציית הריבית מיוחדת גובה האגרה בתביעות ביטוח <br /> שיתוף פעולה עם המבטח - כבדהו וחשדהו זהירות - התיישנות מקוצרת הוכחת שווי הנכס תביעות צד שלישי הבטחת גביית תגמולי הביטוח <br /> התמודדות עם חוקרים ועורכי דין מטעם המבטח הכנת המשפט - איתור זכויות המבוטח בית המשפט שאליו מוגשת התביעה הכרה בכיסוי לתביעות צד שלישי ערובה להוצאות משפט <br /> האמת על מכונת האמת (הפוליגרף) מענה לטענות המבטח הגשת התביעה בסדר דין מקוצר פיצוי עבור נזקו של אדם אחר עיכוב ביצוע פסק דין <br /> כתבי ויתור ושחרור – האם ומתי לחתום? מי חייב להביא את הראיות במשפט גופים שבידיהם מידע נחוץ במשפט הפניית המבוטח ממבטח אחד למשנהו פטור ממס על תגמולי ביטוח<br /> <br /> <strong> </strong></p> <div><strong>                                                  </strong> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; line-height: 150%;" dir="rtl" align="center"><strong><span style=" line-height: 150%; " lang="HE">מדריך לתובעים תגמולי ביטוח</span></strong></p></div> <p>             שלוש הערות מקדימות: <br /> *  במדינת ישראל רק פסקי הדין של בית המשפט העליון מהווים תקדים מחייב. לכן דרגתו     של בית המשפט צוינה במדריך, רק כאשר מדובר בפסק דין של העליון. <br /> * במדריך מובאות הלכות מתוך פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים והשלום, אשר כוחם בהגיונם, מפאת קוצר היריעה לא הובאה מלוא קשת חילוקי הדעות בין השופטים בכל סוגיה. קיימים לעיתים פסקי דין אחרים והפוכים. אלה מובאים בהרחבה באתר האינטרנט של משרדנו בכתובת <a href="http://www.kalir.co.il/" target="_blank">www.kalir.co.il</a> .<br /> * הסכומים הנקובים במדריך זה נכונים לחודש אוקטובר 2008.<br /> <br /> <a><strong>צעדים ראשונים – הודעה ותביעה</strong></a><br /> <br /> <strong>זהירות לא למעוד</strong><br /> המבוטח רוכש במיטב כספו פוליסת ביטוח, להגנה מפני ההשלכות הכלכליות של פגיעות גוף ורכוש. למרבה הצער, בקרות מקרה הביטוח, בעת שהמבוטח נזקק להגנת המבטח, המבוטח מוצא עצמו תחת מתקפה של סוללת חוקרים, שמאים, רופאים, עורכי דין ועוד מומחים. חבורה זו מקליטה, מצלמת, ומדובבת אותו. היא עוקבת אחריו, מחפשת בנרות כל בדל מידע הנחזה כמכתים אותו, עטה על כל בלבול וסתירה, ומעלה בפניו הצעות מכשילות. <br /> <strong>כיצד חייב המבוטח לנהוג כדי לא להיכשל? </strong><br /> <strong>הודעה מיידית</strong><br /> מייד כשהדבר אפשרי, חייב המבוטח או המוטב, להודיע למבטח או לסוכן הביטוח, על עצם קרות מקרה הביטוח. די בהודעה בעל פה, אך רצוי למסרה בכתב ולתעד את מסירתה. באישור פקס, למשל.<br /> המבטחים נוהגים להתנער מאחריות כאשר המבוטח לא מוסר להם הודעה מיידית. למרות שאין להם זכות לעשות כן, אלא אם כן נגרם להם נזק ממשי.<br /> כשהוגשה נגדו התביעה, המבוטח לא הבין כי הפוליסה מכסה אותה. המבוטח העביר את התביעה למבטח זמן רב לאחר הגשתה. בית המשפט פטר את המבטח. האיחור בהודעת המבוטח מנע מהמבטח את האפשרות להיפרע ממבטחי המשנה שפשטו בינתיים את הרגל.<br /> הבעיה מתעוררת רבות בפוליסות אחריות כלפי צד שלישי. למשל, כאשר הנהג הפוגע לא מודיע למבטח שלו על התאונה. המפקח על הביטוח קבע כי במקרה כזה המבטח אינו רשאי לדחות את תביעת הצד השלישי. עליו להודיע למבוטח על דרישת הצד השלישי בדואר רשום. במידה ולא התקבלה התנגדות המבוטח תוך 30 ימים, על המבטח לשלם את תגמולי הביטוח לצד השלישי.<br /> המבטח של הרכב הפוגע, סירב לטפל בתביעת הצד השלישי, בטענה שמבוטחו, הנהג הפוגע, מתחמק משיתוף פעולה עמו. בית המשפט לא הסכים לפטור את המבטח. בפועל לא נגרם למבטח כל נזק. ניתן היה ללמוד על נסיבות התאונה מתוך עדותו של שוטר שרכבו נפגע באותה תאונה.<br /> <strong>תביעה בכתב למבטח</strong><br /> המבוטח חייב להגיש למבטח גם תביעה בכתב. בתביעה בכתב יש לתאר בתמצית את האירוע והנזק. אסור לרשום בתביעה עובדה לא בדוקה. לא רצוי לנקוב בסכום פיצוי סופי. יש לשמור את הזכות לתקן את התביעה אם לא גובשה או לא נבדקה סופית. <br /> החוק לא קובע מועד להגשת התביעה בכתב, אולם למבוטח אינטרס להגיש אותה מוקדם ככל האפשר:<br /> <br /> *   התביעה בכתב מחייבת את המבטח להתחיל לאסוף מידע ומסמכים ולשלם את תגמולי הביטוח תוך 30 יום מתום איסוף המידע והמסמכים הרלבנטיים. <br /> *   התביעה בכתב מזכה את המבוטח בריבית על תגמולי הביטוח (בנוסף להפרשי הצמדה) מתום שלושים יום לאחר הגשת התביעה למבטח.<br /> <br /> <a><strong>שיתוף פעולה - כבדהו וחשדהו</strong></a><br /> <br /> המבוטח חייב לשתף פעולה עם החוקרים, הרופאים, השמאים וכיוצא באלה המומחים שהמבטח ממנה. אולם טוב יעשה המבוטח אם יתייעץ עם מומחים משלו, בטרם המפגש עם נציגי המבטח. מטרת חוקרי ומומחי המבטח להוכיח, כי טוב עשה המבטח כאשר שכר את שירותיהם. גם אם יגלו אל המבוטח אמפטיה, תכליתה היא לפתות את המבוטח לספק להם חומר שיוקיע אותו.<br /> <strong>הכשלת המבטח בכוונת מרמה</strong><br /> לבית המשפט סמכות לקצץ מתגמולי הביטוח, אם יגיע למסקנה כי המבוטח הכשיל את המבטח וגרם לו נזק ממשי; אם יגיע למסקנה כי ההכשלה נעשתה בכוונת מרמה, רשאי בית המשפט לשלול מהמבוטח את כל תגמולי הביטוח, אפילו את החלק שאין מחלוקת לגביו.<br /> רכבו של המבוטח נגנב. המבטח דרש מהמבוטח את שני מפתחות הרכב. המבוטח נזכר כי שכח את המפתח הרזרבי בתוך הרכב שנגנב ומיהר לשכפל אותו. בית המשפט שלל ממנו את כל תגמולי הביטוח, רק משום ששיקר למבטח. זאת למרות שאין כל איסור בפוליסה לא להשאיר את המפתח הרזרבי ברכב. <br /> אולם זאת יש לדעת: לשופטים אין מכשיר רנטגן המסוגל לזהות כוונת מרמה אצל המבוטח. כוונת מרמה שכזו נלמדת מתוך התנהגות המבוטח ואמירותיו מול החוקר והמומחה מטעם המבטח. <br /> לכן לדוגמא, בעל עסק חייב לוודא עם עובדיו מה באמת נגנב מעסקו בטרם ימסור את גרסתו לחוקר או לשמאי המבטח. שמא הסחורה שהוא סבור כי נגנבה בפריצה, הועברה קודם הפריצה על ידי עובדיו למחסן אחר של העסק. כך גילה חוקר באחד המקרים. המבטח טען כי בעל העסק ניצל את הפריצה, כדי לנסות להוציא ממנו פיצוי מעבר למה שנגנב ממנו. בית המשפט העליון ייחס לבעל העסק כוונת מרמה ודחה את כל תביעתו<br /> במקרה אחר הסכים המבוטח לבדיקת פוליגרף שגילתה כי ששה תכשיטים לא נגנבו בפריצה. בית המשפט: הכמות מלמדת על כוונת מרמה.<br /> על המבוטח לדעת כי כל שיחותיו, הן בטלפון והן בפגישות פנים אל פנים מוקלטות. עליו להימנע מכל אמירה בלתי בדוקה, או מכל התנהגות העלולה להתפרש כמ?נעת מתוך כוונת מרמה. אין לספר לחוקר או למומחה אלא עובדות בדוקות הידועות למבוטח מידיעתו האישית. עדיף לומר, אינני יודע מה קרה, אינני יודע מה בדיוק נגנב, מאשר למסור עובדות לא בדוקות.<br /> <strong>סתירות בגרסת המבוטח אינן מרמה</strong><br /> המבטח נתפס לסתירה בין גרסת המבוטח טרם המשפט, לבין גרסתו במהלך המשפט, לגבי שני תכשיטים, מתוך מכלול התכשיטים שנגנבו בפריצה. בית המשפט קבע, כי יש לנהוג משנה זהירות לפני שבאים להעביר מהעולם תביעת מבוטח רק על סמך סתירות.<br /> <strong>להוכחת מרמה דרוש יותר מספק </strong><br /> אין להסיק כי המבוטח נהג בכוונת מרמה, כאשר הוא מצליח להוכיח את תביעתו רק באופן חלקי. <br /> התעורר ספק אם שני פריטים, מתוך מכלול פריטים שנגנב, אמנם נגנבו. בית המשפט קבע, כי הספק מצדיק לקבוע, שהמבוטח לא הצליח לשכנע כי שני הפריטים נגנבו, אך לא כי המבוטח הוסיף את שני הפריטים בכוונת מרמה. טענת תרמית מחייבת רמת הוכחה גבוהה יותר.<br /> <br /> <a><strong>התמודדות עם חוקרים מטעם המבטח</strong></a><br /> <strong>דברים שיש לדרוש בטרם חקירה</strong><br /> המבוטח חייב לשתף פעולה עם המבטח וזה האחרון רשאי להעסיק חוקרים פרטיים כדי לאסוף מידע רלבנטי. <br /> בתי המשפט השמיעו, לא אחת, ביקורת נוקבת, על חוקרים להוטים המנסים להכשיל מבוטחים. לכן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בטרם המפגש עם החוקר. על המבוטח להודיע לחוקר הפונה אליו, כי הוא מיוצג על ידי עורך דין, לדרוש כי החקירה תיעשה בנוכחות עורך הדין וכן הסכמה מראש ובכתב כי העתק של תמליל החקירה וכן של כל הודעה בכתב מטעם המבוטח, יימסרו לידי המבוטח, או עורך דינו. לעניין זה חשיבות רבה ביותר. אם לא דורשים זאת בכתב ומראש, המבטחים אינם מאפשרים למבוטח לעיין לאחר מכן בתמליל ובהודעות. כך, בשל מעבר השנים, או מסיבות שאין להן כל קשר לאמינות המבוטח, עלולות להתגלות סתירות בין העדות בבית המשפט, לבין התמליל וההודעות. <br /> <strong>זכויות הנחקר וכללי זהירות </strong><br /> §     החוקר חייב להציג בפני הנחקר רישיון חוקר פרטי. <br /> §      לחוקר אסור להתחזות כשוטר, כפקח, כעובד ציבורי, כבעל מקצוע הטעון רישיון על פי חוק, דוגמת עורך דין, רופא, או רואה חשבון. <br /> §      לחוקר אסור להתחזות כשליח של גוף אחר. כך לדוגמא, אסור לחוקר לומר כי הוא בא מטעם הרשויות, חברה ממשלתית, או כל גוף אחר. <br /> §     לחוקר אסור לבוא בדברים עם קטין, אלא בנוכחות הורהו או באישורו מראש ובכתב.<br /> §      לחוקר מותר להקליט שיחה שהוא מבצע עם הנפגע, או עם נחקר אחר, משום שהחוקר המקליט הוא אחד המשתתפים בשיחה. לעומת זאת, אסור לחוקר להקליט שיחה שבוצעה בין שניים אחרים, אלא אם כן אחד מהמשוחחים מסכים להקלטה.<br /> §      נפגע המשוחח עם חוקר, השולח אליו דואר רגיל, או אלקטרוני, פקס וכיוצא באלה, חייב להניח שכל הנאמר בשיחות או במסמכים, עלול לשמש נגדו ביום מן הימים בבית המשפט.<br /> §      החקירה חייבת להיעשות תוך פגיעה מינימאלית בפרטיותו של הנפגע ורק אם הדבר הכרחי. באחד המקרים, סירב בית המשפט לקבל כראיה צילומים שנעשו על ידי חוקרת. בית המשפט קבע כי החוקרת חדרה לפרטיותו של הנפגע, תוך שהיא מתחזה ומציגה עצמה כעורכת סקר. בנוסף, חברת הביטוח יכולה לברר את מצבו הרפואי של הנפגע, באמצעות מומחים רפואיים ועל ידי חקירות שאין בהן פגיעה בפרטיות.<br /> <strong>עורכי דין מטעם המבטח</strong><br /> לעורך דין המייצג מבטח, אסור להיפגש ואסור לפנות, במישרין, או בעקיפין, אישית או באמצעות שליח או חוקר, למבוטח המיוצג על ידי עורך דין. באותו אופן, אסור לעורך דין להקליט מבוטח מיוצג באמצעות שליח מטעמו וגם לא באמצעות חוקר ששוגר למבוטח.<br /> כללי האתיקה אוסרים על עורכי הדין להקליט שיחה עם לקוח, או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם. בוודאי שאסור לעורך דין להקליט מבוטח, בין שהוא מיוצג ובין אם לאו. <br /> איסורים אלה חלים גם על עורכי הדין במחלקת התביעות של המבטח. מרגע שהמבוטח מיוצג על ידי עורך דין, מנוע עורך הדין של המבטח, אפילו הוא עובד של המבטח, מלשגר חוקר שיפנה למבוטח ישירות, או יחתימו על מסמך כלשהו. כך קבעה וועדת האתיקה של וועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.<br /> <br /> <a><strong>האמת על מכונת האמת (הפוליגרף)</strong></a><br /> <br /> <strong>חוקיות השימוש בפוליגרף</strong><br /> מכשיר הפוליגרף עורר מאז הופעתו בעולם ויכוחים סוערים. בצרפת, מבטח המציע למבוטח לעבור בדיקת פוליגרף, צפוי להעמדה לדין פלילי. לעומת זאת, בתי המשפט ביפן עושים בפוליגרף שימוש נרחב.<br /> בעבר, עשו החוקרים שימוש במבחן החרב המלובנת. ההנחה הייתה, כי כאשר אדם משקר, לשונו מתייבשת מרוב חרדה. החוקר היה מניח חרב מלובנת על לשון הנחקר. אם החרב נדבקה ללשון, סימן שהנחקר משקר כי הוא בחרדה<br /> מכשיר הפוליגרף מהווה תחליף, לא בטוח מוצלח יותר, לחרב המלובנת. ממציאיו יצאו מנקודת הנחה, כי התגובות הפיסיולוגיות בגוף משתנות בעת אמירת שקר. אולם תקינות הבדיקה תלויה בכל כך הרבה גורמים, שגם בודקי הפוליגרף נאלצים להודות במרווח טעות של כחמישה עשר אחוז. יש כאלה המודים כי מרווח הטעות רב בהרבה. <br /> בית המשפט העליון קבע, כי הפוליגרף טרם הוכר כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת. על כן ממצאי הפוליגרף פסולים לשמש ראיה במשפט. <strong>אולם, בעלי הדין חופשיים </strong><br /> <strong>להגיע להסכם כי בדיקת פוליגרף תכריע את גורל המשפט. </strong><br /> <strong>התנאים לתקפות הסכם הפוליגרף</strong><br /> הסכם פוליגרף יחייב רק אם הוא נעשה בכתב ונקבע בו באופן ברור ומפורש, שהבדיקה תשמש ראיה בדיון המשפטי. <br /> <strong>שני סוגי הסכמים</strong><br /> כאשר ההסכם קובע שתוצאות הבדיקה תהווינה ראיה מכרעת, בית המשפט חייב להכריע על פי תוצאות הבדיקה. <br /> כאשר ההסכם קובע תוצאות הבדיקה תהווינה רק ראיה במשפט, המבוטח רשאי להביא ראיות אחרות, ובית המשפט רשאי להעדיף אותן על פני תוצאות הפוליגרף.<br /> <strong>המלצות למבוטח לגבי בדיקת פוליגרף</strong><br /> §         אינך חייב להסכים לעבור בדיקת פוליגרף וגם אל תסכים. <br /> §         נמק את הסירוב בכך שגם בית המשפט העליון קבע שלא הוכחה אמינות מכשיר הפוליגרף. <br /> §         אל תיפול בפח ההבטחה שבדיקת הפוליגרף "תזרז" את התשלום, או כי סירובך ללכת לבדיקה יפגע באמינותך בבית המשפט. זה פשוט לא נכון. <br /> §         אם למרות המלצתנו הבעת נכונות ללכת לבדיקת פוליגרף, עשה זאת לפחות בלי לחתום על הסכם פוליגרף. אם תצא דובר שקר, לא ניתן יהיה להגיש את תוצאות הבדיקה לבית המשפט. אם לא תצא דובר שקר, המבטח יהיה חייב לשלם לך. <br /> §         אם חתמת כבר על הסכם פוליגרף – אל תיגש לבדיקה. במקרה הרע, תביעתך תובא בפני שופט שיחייב אותך לעבור את הבדיקה. קיימים גם סיכויים טובים שתביעתך תובא בפני שופט שיפטור אותך מהבדיקה. <br /> §         אם חתמת על הסכם פוליגרף ויצאת דובר שקר – לא הכול אבוד. אתה עדיין יכול לקוות, כי תיקך יובא בפני שופט המחזיק בדעה שיש לפסול הסכם פוליגרף כאשר המבטח לא הבהיר למבוטח את מגבלות הבדיקה, לא הדגיש בפניו כי אין הוא חייב להיבדק, לא הבהיר לו כי אם יימצא דובר שקר ישללו זכויותיו, או כאשר הסכם הפוליגרף נחתם שלא במעמד עורך דין שהסביר למבוטח את משמעות החתימה. <br /> <strong>לא קראתי ולא הבנתי על מה אני חותם</strong><br /> בתי המשפט אינם אוהבים את הטענה, שהמבוטח לא טרח לקרוא, או לא הבין על מה הוא חותם. השופטים יוצאים מנקודת הנחה כי מבוטח שאין לו מושג על מה מדובר, ישאל, יתייעץ ויבדוק. רק אם המבוטח יוכיח כי הוטעה לחשוב, שהסכם הפוליגרף הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא באמת, יתאפשר לו להשתחרר מחתימתו.<br /> <strong>הסכמה לפוליגרף בנסיבות דוחקות</strong><br /> חוקר החתים את המבוטחת על הסכם הפוליגרף בשדה התעופה זמן קצר ביותר לפני טיסתה, כשהיא מלווה בילדים קטנים וטרודה בעליה למטוס. בנסיבות כאלה, קבע בית המשפט, לא ניתן לראות גמירות דעת מצד המבוטחת ואפילו לא ניתן לייחס לה ידיעה על האמור בהסכם עליו חתמה. בית המשפט פטר את המבוטחת מתוצאות בדיקת הפוליגרף.<br /> <strong>השפעת בדיקת האישה על תביעת הבעל</strong><br /> בני זוג הגישו תביעה לתגמולי ביטוח עבור פריטים שנגנבו מרכבם. האישה בלבד עברה בדיקת פוליגרף. הבדיקה הראתה כי האישה משקרת ביחס לכמות התכשיטים שנגנבה. בית המשפט קבע כי תוצאות בדיקת הפוליגרף שעברה האישה מחייבות גם את הבעל. את תביעתם הגישו בני הזוג בצוותא חדא ויוצגו על ידי אותו עורך דין. הבעל לא התנגד לבדיקת האישה. הוא לא הודיע למבטח כי ממצאי הבדיקה יחייבו רק את אשתו. לא ייתכן כי לגבי האישה יקבע בית המשפט שפריטים מסוימים לא נגנבו ולגבי הבעל ייקבע שכן נגנבו.<br /> <strong>אין חובה לעשות בדיקות פוליגרף משלימות</strong><br /> בסדרת השאלות הראשונה, שהתייחסה לחשד על מעורבות בגניבה, המבוטח דיבר, פיהק והתנשם. הדבר הפריע לקבלת תוצאות ברורות. בסדרת שאלות נוספת, שהתייחסה למיגון הרכב בעת הגניבה, יצא המבוטח דובר אמת. המבטח לא היה מרוצה ודרש בדיקה משלימה.<br /> הסכם הפוליגרף, קבע בית המשפט, אינו מחייב את המבוטח לעבור בדיקות משלימות עד שהמבטח יתרצה.<br /> <strong>סירוב לשלם למבוטח שיצא דובר אמת </strong><br /> למרות שהמבוטח יצא דובר אמת בבדיקת הפוליגרף, התמיד המבטח בסירובו ולא שילם לו את תגמולי הביטוח. בית המשפט הביע את מורת רוחו, חייב את המבטח במלוא תגמולי הביטוח בצרוף הסנקציה של ריבית מיוחדת.<br /> <strong>מהלך הבדיקה ותקינות המכשיר</strong><br /> בודק הפוליגרף חייב לתעד ולשמור את כל רשימותיו ורישומי מכשיר הפוליגרף. למבוטח הזכות לקבל תיעוד זה ולקרוא תיגר על יעילותה, מקצועיותה ואמינותה של הבדיקה באמצעות חוות דעת מומחה מטעמו. המבוטח רשאי להוכיח כי חוקר הפוליגרף לא נהג במקצועיות, כי השאלות לא נוסחו כראוי, כי המכשיר לא כויל כהלכה, לא היה תקין וכיוצ"ב. <br /> בודק הפוליגרף חייב לדעת פרטים על האירוע, לשם ניהול בדיקת פוליגרף ראויה ולשם ניסוח השאלות. הבודק שואב פרטים אלה מתוך חומר החקירה של המבטח ומתוך שיחת הקדמה עם הנבדק. בית המשפט קבע כי המבטח רשאי להעביר לבודק הפוליגרף גם את מסקנת חוקר הביטוח כי המבוטח רמאי. זאת משום שממצאי הבדיקה אינם נסמכים על התרשמות הבודק, אלא על תגובות פיזיולוגיות של הנבדק לשאלות עליהן נשאל. לדעתנו פסק הדין מוטעה.<br /> <strong>הנחית המפקח על הביטוח</strong><br /> הנחיה של המפקח, שחלה על תביעות שהוגשו למבטח לאחר יום 1.9.08, אוסרת על המבטח לחייב את מבוטחו לעבור בדיקות פוליגרף. <br /> על פי ההנחיה, מותר למבטח רק להציע הסכם פוליגרף למבוטח. אולם גם אם המבוטח יסכים להצעה, תוצאות הפוליגרף לא תחייבנה את המבוטח אלא רק את המבטח. אם המבוטח יצא דובר אמת, המבטח יהיה חייב לשלם לו את תגמולי הביטוח. אם המבוטח לא יצא דובר אמת, הוא יהיה רשאי עדיין לפנות לבית המשפט. עליו רק לקחת בחשבון כי התוצאות עשויות להתקבל כאחת מן הראיות במשפט. עדיין שמורה זכותו לתקוף את מהימנות הבדיקה, נסיבות ואופן עריכתה, ממצאיה ומסקנותיה.<br /> למבטח מותר להציע הסכם פוליגרף רק ובתנאי שעלו חשדות למרמה מצד המבוטח. המבטח חייב להודיע למבוטח מראש על חשדות אלה ולתעד אותם ואת הסיבות להם במסמך בכתב, אשר יימסר למבוטח לאחר סיום בירור תביעתו.<br /> בטרם החתימה על הסכם הפוליגרף, המבטח חייב למסור למבוטח הסבר בעל פה וגם במסמך כתב לפיו הפוליגרף אינו "מכונת אמת" וקיים סיכוי שדובר אמת ימצא עצמו בתום הבדיקה דובר שקר. במסמך יירשם כי המבוטח רשאי לסרב להצעה להיבדק בפוליגרף וסירוב זה לא יביא לדחיית תביעתו. לא זו אף זו: המבוטח רשאי לחזור בו מהסכמתו לעבור בדיקת פוליגרף גם לאחר שחתם על הסכם לגשת לבדיקה. לאחר הבדיקה, המבוטח זכאי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף תוך 10 ימים ולערוך בדיקת פוליגרף משלו, בכל מכון פוליגרף. <br /> ולבסוף מדגיש המפקח, גם אם המבוטח יוצא דובר שקר בבדיקת הפוליגרף, עדיין אסור למבטח להסתמך אך ורק על הבדיקה כדי לדחות את תביעתו.<br /> הנחית המפקח עדיין לא נבחנה בפסיקה. אנו תקווה כי בתי המשפט יאכפו אותה כלשונה וכרוחה.<br /> <br /> <a><strong>כתבי ויתור ושחרור – האם ומתי לחתום?</strong></a><br /> <br /> בית המשפט העליון קבע, כי רצוי לעודד בעלי דין להגיע להסדרי פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. לכן יש לתת תוקף לכתבי ויתור שנחתמים במסגרת פשרה. <br /> אלא שהמבטחים מחתימים את המבוטחים על כתבי ויתור בכל הזדמנות ולא רק במסגרת פשרה. באחד המקרים אמר בית המשפט כי יש לשים קץ לתופעה הנפוצה של התניית תשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בחתימה על כתב ויתור. מבוטחים תמימים נזקקים באסונם לתגמולי הביטוח כאוויר לנשימה. חתימתם על כתב הויתור נעשית תחת לחץ כלכלי המונע מהם לממש את מלוא זכויותיהם.<br /> <strong>כתב ויתור כנגד סכום שאינו שנוי במחלוקת </strong><br /> לא תמיד המבטח כופר בכל תביעתו של המבוטח. כך לדוגמא, בביטוח נכות מתאונה: הרופא מטעם המבוטח קובע כי למבוטח עשרים אחוז נכות לצמיתות. הרופא מטעם המבטח קובע רק חמישה עשר אחוז. בביטוח דירה: שמאי המבוטח מעריך את שווי הנכס שנשרף במאתיים אלף שקל. שמאי המבטח מעריך את השווי במאה וחמישים אלף שקל.<br /> בתחומי משפט אחרים, רשאי הנתבע לומר לתובע, אני מכיר בחלק מהחוב, אך איני מוכן לשלם לך חלק זה עד שתחתום על כתב ויתור. אם אני כבר משלם לך, אני לא רוצה להיות מוטרד יותר בהליכים משפטיים.<br /> בתחום הביטוח המצב שונה. המבטח חייב לשלם את מה שלא שנוי במחלוקת בתום לב ולא לחסום בפני המבוטח את הפתח למימוש יתרת זכויותיו. למבטח אסור למשל לדרוש חתימה על כתב ויתור תמורת תשלום הסכומים המבוססים על חוות דעת המומחים מטעמו. <br /> מכוניתו של המבוטח ניזוקה. שמאי מטעם המבטח אמד את עלות התיקון בכ- 60% מהערכת השמאי מטעם המבוטח. המבטח לא הסכים לשלם אפילו את הסכום שנקבע על ידי השמאי מטעמו, אלא אם המבוטח יחתום על כתב ויתור. בית המשפט קבע כי המבטח פעל שלא כדין.<br /> מאחר והוראת החוק בסוגיה זו מחייבת ואין להתנות עליה, אנו בדעה כי אם המבוטח חתם על כתב ויתור ושחרור עבור סכום שאינו שנוי במחלוקת, אין חתימתו תופסת. דעה זו התקבלה על ידי אחד השופטים, אולם היא עדיין אינה הדעה המקובלת בין השופטים. רצוי לכן לא לחתום על כתב ויתור, אלא אם הכוונה היא באמת לוותר על נזקים נוספים, עתידיים ולא ידועים בזמן החתימה.<br /> <strong>הנחית המפקח על הביטוח</strong><br /> הנחית המפקח על הביטוח אוסרת על המבטחים לנסח טופסי ויתור באופן בלתי מאוזן ולכלול בהם תנאים גורפים. ההנחיה קובעת מפורשות כי "בתשלום תגמולי ביטוח שלא מתוך הסכמה עם התובע על סילוק מלוא התביעה או חלקה, רשאי מבטח להחתים תובע רק על טופס קבלה, המציין כי התובע קיבל לידיו תשלום כאמור. טופס הקבלה ינוסח באופן שיבהיר כי שמורה לתובע הזכות לתבוע את יתרת תביעתו".<br /> בית המשפט נתן תוקף להנחיה זו ופירש אותה כך: אם שילם המבטח רק חלק מתגמולי הביטוח, עליו לנסח את כתב הקבלה באופן שיבהיר כי אין הוא גורע מזכותו של המבוטח לתבוע את יתרת התביעה שלא סולקה בהסכמתו.<br /> <strong>נזקים שנתגלו לאחר חתימת כתב ויתור</strong><br /> ביתו של אדם נפגע מפיצוץ במחסן חומרי נפץ. המבטח של בעל המחסן, פיצה את הנפגע והחתים אותו על כתב ויתור. כעבור למעלה משנה שוב הופיעו נזקים. על פי חוות דעת מהנדס מטעם הנפגע, מדובר בנזקים אשר אדם מן הישוב לא יכול היה לצפותם.<br /> המבטח נתלה בכתב הוויתור וסירב לשלם כל פיצוי נוסף. בית המשפט הצדיק את עמדת המבטח: טיבו של הסכם פשרה, שהצדדים נוטלים בו סיכון. גם כאן הסתכן הנפגע בכך שבעתיד יתגלו נזקים נוספים כדי לקבל ללא דיחוי פיצויים עבור הנזקים שנתגלו באותה עת בביתו. <br /> כתב הויתור בעניין האמור נחתם על ידי הנפגע במסגרת תביעת נזיקין. דעתנו היא, כאמור, כי כאשר כתב הויתור נחתם במסגרת תביעת ביטוח, בין מבוטח למבטחו, אין הוא מחייב אם נחתם כנגד קבלת סכומים שאינם שנויים במחלוקת. אולם דעה זו נתקבלה רק בפסק דין אחד ולא הפכה נחלת כלל השופטים. אם כי בהנחיית המפקח יש ביטוי לקבלת דעתנו.<br /> <strong>מחלה המתגלה אצל קטין לאחר כתב ויתור</strong><br /> קטין בן שמונה נפגע בתאונת דרכים. המבטח שלח אל הוריו חוקר. זה החתים את ההורים על כתב ויתור, כנגד פיצוי בסך של 150 שקל. לאחר זמן, לקה הקטין באפילפסיה. התעורר חשד שמקור המחלה בתאונה<br /> בית המשפט ביטל את כתב הויתור. מבטח החותם על כתב ויתור עם הורים, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הרשאי לבטל את כתב הויתור, אם הוא מקפח את הקטין. <strong><br /> חתימה על גב המחאה</strong><br /> כדי להפקיד המחאה בבנק, נדרשת חתימה על גב ההמחאה. על המבוטח לבדוק, אם בגב ההמחאה הנשלחת אליו מאת המבטח, מעל המקום המיועד לחתימה, לא מופיע נוסח של כתב ויתור. במקרה כזה, אין לחתום על גב ההמחאה. על המבוטח לפנות למבטח ולדרוש מכתב המאשר כי חתימתו על גב ההמחאה נעשית לצורך הפקדת ההמחאה. הא ותו לא.<br /> המבטח עקף את סוכן הביטוח עמו ניהל משא ומתן ושלח המחאה ישירות ללקוחו של הסוכן. הלקוח חתם על גב ההמחאה, כדי להפקידה בבנק, מבלי לשים לב לכך, שעל גב ההמחאה מופיע נוסח של כתב ויתור. בית המשפט ביקר קשות את המבטח, קבע כי הוא נהג שלא בתום לב וחייבו לשלם את יתרת הפיצויים.<br /> המבטח מסר למבוטח המחאה לתשלום הוצאות משפט. בגב ההמחאה הופיע נוסח של ויתור גורף. על התנהגות זו מצד המבטח באה ביקורת נוקבת של בית המשפט. המבוטח היה זכאי לתשלום ההוצאות ללא כל וויתור. במסווה תמים של נוסח קבלה על תשלום ההמחאה, התכוון המבטח להוציא מהמבוטח ויתור על מלוא התביעה.<br /> <strong>כתב ויתור הפוגע במרכיבי החיסכון בפוליסה</strong><br /> פוליסות ביטוח חיים כוללות לרוב גם מרכיבי חיסכון. לעיתים, כתבי הקבלה כה גורפים ורחבים שהם פוגעים, מבלי שהמבוטח ייתן את לבו לכך, גם בחיסכון.<br /> המבוטח והמבטח הגיעו לפשרה על תגמולי הביטוח עבור אובדן כושר לעבודה. בכתב הויתור הוספה פסקה לפיה הפוליסה בטלה ומבוטלת ומוצו מלוא זכויות המבוטח על פיה. כאשר הגיש המבוטח דרישה למבטח לקבל את מרכיבי החיסכון שנצברו בפוליסה, המבטח טען כי על פי כתב הויתור, מוצה גם החיסכון. בית המשפט קבע כי אכן מטרתו העיקרית של כתב הויתור לא הייתה לפטור את המבטח מתשלום כספי החיסכון, אולם חוסר תשומת לבו של המבוטח, על רקע מהות המסמך, אינו מצדיק לקבוע, כי תנאי הויתור מקפח. המבוטח איבד חיסכון של שנים.<br /> <a><strong>הזכות לקבלת תשובה וכל נימוקי הדחייה</strong></a><br /> שלושים יום לאחר שנאספו כל המידע והמסמכים הדרושים לבירור התביעה, חייב המבטח לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח, או להודיע למבוטח בכתב מדוע אין הוא משלמם.<br /> <strong>הנחית המפקח על הביטוח קובעת כי מבטח הדוחה תביעת מבוטח, חייב בהזדמנות הראשונה לפרט בכתב את כל נימוקי הדחייה. אם לא עשה כן, לא יוכל המבטח להעלות, במועד מאוחר יותר, נימוק נוסף או אחר לדחייה. </strong><br /> ההנחיה המובאת בהדגשה אושרה על ידי בית המשפט העליון. "מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית-משפט". העליון הוסיף כי בית המשפט יסטה מהנחייה זו אך ורק בנסיבות חריגות ומצומצמות שהצדק זועק בהן לשמיים, כגון שנטען למרמה של המבוטח. <br /> <br /> שמונה חודשים לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות התקבל אצל המבוטח מכתב מהמבטח: החקירה הושלמה, דחינו את תביעתך. בית המשפט קבע כי המבטח מנוע מלהעלות טענת התיישנות. המבטח היה חייב להודיע על דחיית התביעה לפני חלוף תקופת ההתיישנות. השתהות שכזו מנוגדת לחובת תום הלב.<br /> נימוק הדחייה היחיד שהעלה המבטח בטרם משפט היה שבביטוח נושאי משרה ברשויות מקומיות אין כיסוי להוצאות משפטיות במסגרת מאבק פוליטי. במשפט זנח המבטח טענה זו. בית המשפט אסר על המבטח להעלות טענות אחרות. "המבטח אינו רשאי לירות יריית אזהרה לכיוון המבוטח בטרם משפט ולשמור על חימושו העיקרי לקרב ההבקעה המתנהל בשלב חילופי כתבי הטענות במשפט". <br /> ומה הדין כאשר המבטח כלל לא טורח לענות לפניית המבוטח? במקרה שכזה, קבע בית המשפט, המבטח לא יורשה להעלות בבית המשפט טענה כלשהי.<br /> <a><strong>זהירות - התיישנות מקוצרת</strong></a><br /> <strong>שלוש שנים ולא יותר</strong><br /> תביעת ביטוח שלא הוגשה לבית המשפט תוך שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח מתיישנת והמבוטח לא יוכל לממש את זכויותיו.<br /> <strong>קיימת רק דרך בטוחה אחת לעצור את מרוץ התיישנות והיא לקבל הסכמה מפורשת ובכתב של המבטח להאריך את תקופת ההתיישנות. בהעדר הסכמה בכתב, המבוטח חייב להגיש את תביעתו לבית המשפט בתוך שלוש שנים. חשוב להדגיש: הגשת תביעה או דרישה למבטח, ניהול משא ומתן עם המבטח, טיפול בתביעה על ידי סוכן הביטוח וכיוצא באלה אינם מאריכים את תקופת ההתיישנות. </strong><br /> <strong>הסכמה להארכת תקופת ההתיישנות </strong><br /> המכתב שבו על המבוטח להצטייד, כדי להאריך את תקופת ההתיישנות, חייב להכיל הסכמה ברורה וחד משמעית מצד המבטח להארכת תקופת ההתיישנות.<br /> במקרה אחד, המבטח הודיע למבוטח במכתב, כי הוא ימתין לקבלת דו"ח המוסד לביטוח לאומי, כדי להיווכח אם המוסד יעניק למבוטח אחוזי נכות לצמיתות. במקרה שני המבטח הודיע למבוטח כי ידון בתביעתו לאחר סיום חקירת המשטרה. במקרה שלישי המבטח הודיע למבוטח כי ידון בתביעתו לאחר סיום חקירת החוקר מטעמו. בתי המשפט ראו בשלוש הודעות אלה הסכמות להאריך את תקופת ההתיישנות, עד לאחר סיום בדיקת המוסד והחקירות. <br /> אולם שלוש פסיקות אלה הן נדירות. שופטים רבים דורשים מכתב ברור וחד משמעי של המבטח לשם הארכת תקופת ההתיישנות. גם הבטחה בעל פה שנתן סוכן הביטוח למבוטח, כי יוכל להגיש תביעה למבטח לאחר שבית הדין לעבודה יאמר את דברו, לא הוכרה כמאריכה את תקופת ההתיישנות.<br /> <strong>המועד בו מתחיל מרוץ ההתיישנות</strong><br /> מרוץ ההתיישנות מתחיל, כלשון החוק, עם קרות מקרה הביטוח. לעיתים הפוליסה מכנה אירוע, כמו תאונה, כמקרה ביטוח, אבל תגמולי הביטוח מגיעים למבוטח רק אם וכאשר נוצר אצל המבוטח, כתוצאה מאירוע זה, נזק כמו נכות, אובדן כושר עבודה, או נזק רכוש. <br /> קיימים חילוקי דעות בין השופטים, ממתי מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות. האם ממועד קרות האירוע, או מהמועד בו מתגבשים כל מרכיבי תביעת הביטוח והיא בשלה להגשה לבית המשפט?<br /> הדיון בפסיקה התעורר בעיקר בכיסוי לנכות מתאונה. בכיסוי זה אין די בעצם קיום התאונה כדי שהמבוטח יהיה זכאי לתגמולי ביטוח. יש צורך גם בנכות צמיתה. שלושה מועדים יכולים להיות רלבנטיים לתחילת דרכו של מרוץ ההתיישנות בכיסוי זה:-<br /> *    תאריך אירוע התאונה<br /> *    המועד בו התגבשה הנכות הזמנית והפכה לצמיתה<br /> *    המועד בו המומחה קבע את שיעור הנכות הצמיתה<br /> בית המשפט העליון, פסל על הסף את האפשרות השלישית. מועד קביעת שיעור הנכות על ידי הרופאים הוא לרוב שרירותי. לעיתים הרופאים עצמם, ובמיוחד רופאי המוסד לביטוח לאומי, קובעים בחוות דעתם, כי הנכות הפכה מזמנית לצמיתה, במועד הקודם, לעיתים במספר שנים, לתאריך חוות דעתם. <br /> נותרו אם כן שתי אפשרויות: תאריך אירוע התאונה או המועד בו התגבשה הנכות לצמיתה. לדעתנו, הגון ונכון יותר לקבוע כי מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ממועד גיבוש הנכות. אולם קיימים בסוגיה זו חילוקי דעות. לכן בכל מקרה, עדיף לא להמתין למועד גיבוש הנכות. יש לנקוט משנה זהירות ולהגיש את התביעה לפני חלוף שלוש שנים<strong> </strong>ממועד התאונה.<br /> <strong>תביעת ביטוח של קטין</strong><br /> מבוטח שהוא קטין, רשאי להגיש את תביעתו נגד המבטח עד שימלאו לו 21 שנה. <br /> <strong>עובדות התביעה נעלמו מעיני המבוטח</strong><br /> כאשר עובדות התביעה אינן ידועות למבוטח, מסיבות שאינן תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה לגלותן, מתחילה תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לו עובדות אלה. <br /> אולם די בכך שנתגלה נזק פיזי כלשהו, על מנת שמרוץ ההתיישנות יחל, אפילו שהראיות לקיום הנזק (כמו חוות דעת רפואית, או קביעת רופאי המוסד לביטוח לאומי) הגיעו אל המבוטח באיחור. כך קבע בית המשפט כי מרוץ ההתיישנות מתחיל מייד עם גילוי כאבי הגב ולא כאשר התברר למבוטח שנגרמה לו נכות צמיתה.<br /> <strong>העדר ידיעה על קיום הפוליסה</strong><br /> תלמיד שנפגע בתאונה, פנה רק לאחר שחרורו מהצבא לעורך דין שהסב את תשומת לבו לפוליסה, שביטחה מטעם הרשויות המקומיות את תלמידי בתי הספר. בין לבין, מלאו לו 21 שנה וחלפו שלוש שנות ההתיישנות.<br /> בית המשפט דחה את התביעה בקבעו כי היה על הנפגע לפנות לעורך דין עוד קודם לכן כדי לברר את זכויותיו.<br /> <strong>הטעיית המבוטח בדבר זהות המבטח</strong><br /> לעומת זאת, הסכים בית המשפט להאריך את תקופת ההתיישנות לתלמיד שפרטי המבטח הנכונים התגלו לו באיחור, לאחר שתבע בטעות מבטח לא נכון, בהסתמך על פרטים מטעים שקיבל מהנהלת בית הספר. <br /> <strong>הודאה בזכות המבוטח </strong><br /> כאשר המבטח מודה בכתב, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות המבוטח, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה. אולם לשם כך דרושה הודאה ברורה וחד משמעית בקיום זכות המבוטח. <br /> המבטח דרש לקבל מסמכים רפואיים רלבנטיים, לרבות קביעת המוסד לביטוח לאומי באשר לשיעור הנכות שנקבעה למבוטח. בית המשפט ראה בדרישות אלה רצון לגיטימי של המבטח להתעדכן בהתפתחות תביעתו של המבוטח, על מנת לשקול פיצוי בגין נכות צמיתה. לא ניתן להסיק מכך הסכמה להארכת מועד ההתיישנות.<br /> <strong>תשלום עבור כיסוי אחד אינו מאריך ההתיישנות</strong><br /> הפוליסה מכילה לרוב מספר כיסויים. מבוטחים סברו, כי העובדה שהם מקבלים תשלום עבור אחד הכיסויים, דוגמת אובדן כושר עבודה, שוללת את האפשרות שהמבטח יעלה טענת התיישנות בבואם לתבוע את זכותם לתגמולי ביטוח עבור כיסוי אחר באותה פוליסה, דוגמת נכות מתאונה.<br /> אולם בתי המשפט קבעו כי תשלום עבור כיסוי אחד, אינו מאריך את התיישנות התביעה עבור הכיסוי האחר. התנאים ואופי הכיסוי לנכות מתאונה שונים מהכיסוי לאובדן כושר לעבודה, אפילו הם מצויים באותה פוליסה.<br /> <strong>הצעת פשרה אינה מאריכה את ההתיישנות</strong><br /> בתי המשפט קבעו, כי משא ומתן בין המבוטח לבין המבטח, אינו מפסיק את מרוץ ההתיישנות, אפילו המבטח מעלה הצעה כספית במהלך המשא ומתן.</p> <p>קישור למדריך המלא: <a href="http://www.kalir.co.il/1.html" target="_blank">http://www.kalir.co.il/1.html</a></p> <p>                                                            חיים קליר,עו"ד</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <html /> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
המדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008 חיים קליר ושות' משרד עורכי דין ונוטריון בית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092, תל אביב, 61500 פקס: 03-5177078 דואר אלקטרוני: office@kalir.co.il טלפונים: תל אביב 03-5176626 מודיעין 08-9714884 חיפה 04-8524531 מוקדש להורינו אהובינו: רבקה ומשה אסתר וקלמן זכרם לברכה דע את זכויותיך מדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008 נכתב על ידי צוות משרד חיים קליר ושות' 1983-2008 © חיים קליר ושות' מהדורת אינטרנט ספטמבר 2008 ניתן לקבל עותקים של מדריך זה ושל המדריך לנפגעי תאונות דרכים בגודל של ספרון בכריכה רכה אצל מנהלת משרדנו הגב' זהר שלי בטלפון 03-5176626, בסלולארי 050-5779156 או באמצעות פניה בדואר אלקטרוני mailto:office@kalir.co.il מידע נוסף על תביעות ביטוח ונזיקין ניתן לקבל באתר משרדנו בכתובת: http://www.kalir.co.il. ייעוץ משפטי מקוון ניתן לקבל באתר משרדנו . מטרת המדריך המבוטח נרצח במהלך שוד. המנוח הותיר אחריו אלמנה ושלוש יתומות. האלמנה הוזמנה בדחיפות למשרד עורך דינו של המבטח. המעביד לא שילם את הפרמיות עבור ביטוח המנהלים של המנוח משך מחצית השנה, הודיע עורך הדין לאלמנה. לכן אין תוקף לפוליסה. אדם שהזמין מוצר, אינו זכאי לקבל אותו, אם לא שילם עבורו. יחד עם זאת, בישר עורך הדין לאלמנה, המקרה הטראגי נגע ללבו של המבטח והוא החליט לשלם 10% מסכום הביטוח, כתרומה בלבד, כנגד כתב קבלה ושחרור. הצגתָ את הדברים בטעם רב, הודתה האלמנה לעורך הדין, אולם אני לא חפצה בתרומות. עורך הדין הציע להעלות את התרומה ל- 20% ומיד לאחר מכן ל- 30%. העלאות אלה עוררו את חשדה של האלמנה והיא פנתה למשרדנו. תוך שבועיים קיבלו האלמנה והיתומות את מלוא סכום הביטוח. פוליסת ביטוח אינה מוצר רגיל. תוקף הפוליסה אינו מותנה בתשלום פרמיות. כל מבטח יודע זאת. המבוטחים, למרבה הצער, לא תמיד. כוחם של תאגידי הביטוח מקרה זה מהווה דוגמא לניסיונות תאגידי הביטוח לנצל את כוחם, אל מול חוסר הידע והמצוקה של המבוטח. מצב זה מתאפשר בשל יחסי כוחות בלתי שקולים ופערי מידע בין תאגידי הביטוח למבוטחים. תאגידי הביטוח קיבלו מאת מדינתנו רישיון המעניק להם מעמד ויתרונות עסקיים שלא יסולאו בפז. תאגידי הביטוח מחזיקים ב- 30% מנכסי מגזר החיסכון החוזי כולו המסתכם ב- 460 מיליארד ₪. ועוד ידם נטויה, על רקע האישור שניתן להם לרכוש קרנות פנסיה וקופות גמל. לא זו אף זו: חמשה תאגידי ביטוח בישראל מרכזים 95% מהפעילות בתחום ביטוח החיים וכ- 70% מהפעילות בתחום הביטוח הכללי. הגישה הרווחת כיום בעולם היא, שגופים המרכזים בידיהם כוח כלכלי מהווים סכנה ממשית לזכויות האדם. הגנת החיים, הגוף, הכבוד והרכוש מופקדת בידי השלטון. ההגנה הכלכלית לערכים אלה הופקדה בידי תאגידי ביטוח פרטיים. אולם בעוד השלטון נתון לפיקוח גופים מנהליים ומשפטיים מהירים ואפקטיביים (כמו הבג"צ), תאגידי הביטוח נעדרים פיקוח יעיל. בית המשפט העליון התריע על כך, בהזכירו את הלקח המר של המדינה המתירנית במאה התשע עשרה. זו אפשרה למתי מעט לצבור כוח כלכלי העלול להשחית. תחת סיסמת חופש חוזים רחב, כמעט ללא מעורבות של המדינה, התפתחו עושק ועוול, ניצול, עוני ופיגור עמוק ורחב. דווקא בתנאים של שוק חופשי, קבע בית המשפט העליון, נדרשת המדינה להגן על חלשים. בשוק הביטוח אין הגנה שכזו. המבוטחים והנפגעים נאלצים לכתת את רגליהם שנים רבות וארוכות בין כותלי בית המשפט המתייחסים אל תאגידי הביטוח כאילו היו גוף פרטי שמותר לו הכול. מעבר לכך, שוק הביטוח אינו חופשי באמת. בתחומים מסוימים תאגידי הביטוח הפרטיים נהנים מכפיית המדינה לבצע אצלם ביטוחים. בתחומים אחרים המדינה נותנת הטבות רק למי שנזקק לתאגידי הביטוח הפרטיים. בפועל פוליסות הביטוח בשוק זהות. למבוטח אין השפעה על תוכנו של חוזה הביטוח וגם לא חופש בחירה בין פוליסות. בחוזי ביטוח לתקופות ארוכות למבוטח אין אפשרות אפקטיבית לפרוש. תאגידי הביטוח השכילו לפתח מנגנונים שכל כולם נועד לדחות תביעות מבוטחים. לרשותו של המבוטח אין יועצים, שמאים, חוקרים, מומחים וייעוץ משפטי צמוד. האתגר שלנו משרדנו הציב לעצמו אתגר: לתת בידי ציבור המבוטחים מאגרי מידע וכלים להתמודדות עם המבטחים. לשם הגשמת אתגר זה, משרדנו מתמקד כבר עשור שלישי, אך ורק בתחום הביטוח והנזיקין. למטרה זו בנינו עבור ציבור המבוטחים, השופטים, עורכי הדין והמומחים בביטוח, את אתר האינטרנט של משרדנו בכתובת www.kalir.co.il, אתר המכיל מידע שוטף ועדכני בתחום משפט הביטוח והנזיקין וכן ייעוץ משפטי מקוון. למטרה זו הוצאנו את המדריך לנפגעי תאונות דרכים, אותו ניתן להוריד מאתר משרדנו, או לקבלו ישירות במשרדנו. גם מדריך זה, לתובעים תגמולי ביטוח, נועד להציג בפניך את האמצעים והכלים העומדים לרשותך כדי לאלץ את תאגידי הביטוח לקיים את התחייבויותיהם ולשלם לך את כל המגיע לך. מטרתנו היא לאפשר לך שיקום כלכלי מלא, ללא חסרון כיס כלשהו. לשם הזהירות, אנו נאלצים להדגיש, כי המידע המובא במדריך זה הוא בסיסי וראשוני. הייעוץ הקונקרטי יינתן על ידינו רק לאחר בחינת מלוא נסיבות הארוע הביטוחי. לצורך זה, דלתנו פתוחה בפניך בכל שאלה, באמצעות פגישה אישית במשרדנו, או באמצעות הטלפון 03-5176626, או הטלפון הסלולרי 054-4400005, או דרך מדור ייעוץ משפטי באתר האינטרנט של משרדנו . הפניות לייעוץ ופגישות הייעוץ אינן כרוכות בתשלום. אנו מבטיחים כי נמשיך ונעדכן אתכם בעתיד הן באתר האינטרנט שלנו והן במדריכים נוספים. נושאי המדריך: צעדים ראשונים – הודעה ותביעה למבטח הזכות לקבלת תשובה וכל נימוקי הדחייה הכנת חוות דעת מומחה סנקציית הריבית מיוחדת גובה האגרה בתביעות ביטוח שיתוף פעולה עם המבטח - כבדהו וחשדהו זהירות - התיישנות מקוצרת הוכחת שווי הנכס תביעות צד שלישי הבטחת גביית תגמולי הביטוח התמודדות עם חוקרים ועורכי דין מטעם המבטח הכנת המשפט - איתור זכויות המבוטח בית המשפט שאליו מוגשת התביעה הכרה בכיסוי לתביעות צד שלישי ערובה להוצאות משפט האמת על מכונת האמת (הפוליגרף) מענה לטענות המבטח הגשת התביעה בסדר דין מקוצר פיצוי עבור נזקו של אדם אחר עיכוב ביצוע פסק דין כתבי ויתור ושחרור – האם ומתי לחתום? מי חייב להביא את הראיות במשפט גופים שבידיהם מידע נחוץ במשפט הפניית המבוטח ממבטח אחד למשנהו פטור ממס על תגמולי ביטוח מדריך לתובעים תגמולי ביטוח שלוש הערות מקדימות: * במדינת ישראל רק פסקי הדין של בית המשפט העליון מהווים תקדים מחייב. לכן דרגתו של בית המשפט צוינה במדריך, רק כאשר מדובר בפסק דין של העליון. * במדריך מובאות הלכות מתוך פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים והשלום, אשר כוחם בהגיונם, מפאת קוצר היריעה לא הובאה מלוא קשת חילוקי הדעות בין השופטים בכל סוגיה. קיימים לעיתים פסקי דין אחרים והפוכים. אלה מובאים בהרחבה באתר האינטרנט של משרדנו בכתובת www.kalir.co.il . * הסכומים הנקובים במדריך זה נכונים לחודש אוקטובר 2008. צעדים ראשונים – הודעה ותביעה זהירות לא למעוד המבוטח רוכש במיטב כספו פוליסת ביטוח, להגנה מפני ההשלכות הכלכליות של פגיעות גוף ורכוש. למרבה הצער, בקרות מקרה הביטוח, בעת שהמבוטח נזקק להגנת המבטח, המבוטח מוצא עצמו תחת מתקפה של סוללת חוקרים, שמאים, רופאים, עורכי דין ועוד מומחים. חבורה זו מקליטה, מצלמת, ומדובבת אותו. היא עוקבת אחריו, מחפשת בנרות כל בדל מידע הנחזה כמכתים אותו, עטה על כל בלבול וסתירה, ומעלה בפניו הצעות מכשילות. כיצד חייב המבוטח לנהוג כדי לא להיכשל? הודעה מיידית מייד כשהדבר אפשרי, חייב המבוטח או המוטב, להודיע למבטח או לסוכן הביטוח, על עצם קרות מקרה הביטוח. די בהודעה בעל פה, אך רצוי למסרה בכתב ולתעד את מסירתה. באישור פקס, למשל. המבטחים נוהגים להתנער מאחריות כאשר המבוטח לא מוסר להם הודעה מיידית. למרות שאין להם זכות לעשות כן, אלא אם כן נגרם להם נזק ממשי. כשהוגשה נגדו התביעה, המבוטח לא הבין כי הפוליסה מכסה אותה. המבוטח העביר את התביעה למבטח זמן רב לאחר הגשתה. בית המשפט פטר את המבטח. האיחור בהודעת המבוטח מנע מהמבטח את האפשרות להיפרע ממבטחי המשנה שפשטו בינתיים את הרגל. הבעיה מתעוררת רבות בפוליסות אחריות כלפי צד שלישי. למשל, כאשר הנהג הפוגע לא מודיע למבטח שלו על התאונה. המפקח על הביטוח קבע כי במקרה כזה המבטח אינו רשאי לדחות את תביעת הצד השלישי. עליו להודיע למבוטח על דרישת הצד השלישי בדואר רשום. במידה ולא התקבלה התנגדות המבוטח תוך 30 ימים, על המבטח לשלם את תגמולי הביטוח לצד השלישי. המבטח של הרכב הפוגע, סירב לטפל בתביעת הצד השלישי, בטענה שמבוטחו, הנהג הפוגע, מתחמק משיתוף פעולה עמו. בית המשפט לא הסכים לפטור את המבטח. בפועל לא נגרם למבטח כל נזק. ניתן היה ללמוד על נסיבות התאונה מתוך עדותו של שוטר שרכבו נפגע באותה תאונה. תביעה בכתב למבטח המבוטח חייב להגיש למבטח גם תביעה בכתב. בתביעה בכתב יש לתאר בתמצית את האירוע והנזק. אסור לרשום בתביעה עובדה לא בדוקה. לא רצוי לנקוב בסכום פיצוי סופי. יש לשמור את הזכות לתקן את התביעה אם לא גובשה או לא נבדקה סופית. החוק לא קובע מועד להגשת התביעה בכתב, אולם למבוטח אינטרס להגיש אותה מוקדם ככל האפשר: * התביעה בכתב מחייבת את המבטח להתחיל לאסוף מידע ומסמכים ולשלם את תגמולי הביטוח תוך 30 יום מתום איסוף המידע והמסמכים הרלבנטיים. * התביעה בכתב מזכה את המבוטח בריבית על תגמולי הביטוח (בנוסף להפרשי הצמדה) מתום שלושים יום לאחר הגשת התביעה למבטח. שיתוף פעולה - כבדהו וחשדהו המבוטח חייב לשתף פעולה עם החוקרים, הרופאים, השמאים וכיוצא באלה המומחים שהמבטח ממנה. אולם טוב יעשה המבוטח אם יתייעץ עם מומחים משלו, בטרם המפגש עם נציגי המבטח. מטרת חוקרי ומומחי המבטח להוכיח, כי טוב עשה המבטח כאשר שכר את שירותיהם. גם אם יגלו אל המבוטח אמפטיה, תכליתה היא לפתות את המבוטח לספק להם חומר שיוקיע אותו. הכשלת המבטח בכוונת מרמה לבית המשפט סמכות לקצץ מתגמולי הביטוח, אם יגיע למסקנה כי המבוטח הכשיל את המבטח וגרם לו נזק ממשי; אם יגיע למסקנה כי ההכשלה נעשתה בכוונת מרמה, רשאי בית המשפט לשלול מהמבוטח את כל תגמולי הביטוח, אפילו את החלק שאין מחלוקת לגביו. רכבו של המבוטח נגנב. המבטח דרש מהמבוטח את שני מפתחות הרכב. המבוטח נזכר כי שכח את המפתח הרזרבי בתוך הרכב שנגנב ומיהר לשכפל אותו. בית המשפט שלל ממנו את כל תגמולי הביטוח, רק משום ששיקר למבטח. זאת למרות שאין כל איסור בפוליסה לא להשאיר את המפתח הרזרבי ברכב. אולם זאת יש לדעת: לשופטים אין מכשיר רנטגן המסוגל לזהות כוונת מרמה אצל המבוטח. כוונת מרמה שכזו נלמדת מתוך התנהגות המבוטח ואמירותיו מול החוקר והמומחה מטעם המבטח. לכן לדוגמא, בעל עסק חייב לוודא עם עובדיו מה באמת נגנב מעסקו בטרם ימסור את גרסתו לחוקר או לשמאי המבטח. שמא הסחורה שהוא סבור כי נגנבה בפריצה, הועברה קודם הפריצה על ידי עובדיו למחסן אחר של העסק. כך גילה חוקר באחד המקרים. המבטח טען כי בעל העסק ניצל את הפריצה, כדי לנסות להוציא ממנו פיצוי מעבר למה שנגנב ממנו. בית המשפט העליון ייחס לבעל העסק כוונת מרמה ודחה את כל תביעתו במקרה אחר הסכים המבוטח לבדיקת פוליגרף שגילתה כי ששה תכשיטים לא נגנבו בפריצה. בית המשפט: הכמות מלמדת על כוונת מרמה. על המבוטח לדעת כי כל שיחותיו, הן בטלפון והן בפגישות פנים אל פנים מוקלטות. עליו להימנע מכל אמירה בלתי בדוקה, או מכל התנהגות העלולה להתפרש כמ?נעת מתוך כוונת מרמה. אין לספר לחוקר או למומחה אלא עובדות בדוקות הידועות למבוטח מידיעתו האישית. עדיף לומר, אינני יודע מה קרה, אינני יודע מה בדיוק נגנב, מאשר למסור עובדות לא בדוקות. סתירות בגרסת המבוטח אינן מרמה המבטח נתפס לסתירה בין גרסת המבוטח טרם המשפט, לבין גרסתו במהלך המשפט, לגבי שני תכשיטים, מתוך מכלול התכשיטים שנגנבו בפריצה. בית המשפט קבע, כי יש לנהוג משנה זהירות לפני שבאים להעביר מהעולם תביעת מבוטח רק על סמך סתירות. להוכחת מרמה דרוש יותר מספק אין להסיק כי המבוטח נהג בכוונת מרמה, כאשר הוא מצליח להוכיח את תביעתו רק באופן חלקי. התעורר ספק אם שני פריטים, מתוך מכלול פריטים שנגנב, אמנם נגנבו. בית המשפט קבע, כי הספק מצדיק לקבוע, שהמבוטח לא הצליח לשכנע כי שני הפריטים נגנבו, אך לא כי המבוטח הוסיף את שני הפריטים בכוונת מרמה. טענת תרמית מחייבת רמת הוכחה גבוהה יותר. התמודדות עם חוקרים מטעם המבטח דברים שיש לדרוש בטרם חקירה המבוטח חייב לשתף פעולה עם המבטח וזה האחרון רשאי להעסיק חוקרים פרטיים כדי לאסוף מידע רלבנטי. בתי המשפט השמיעו, לא אחת, ביקורת נוקבת, על חוקרים להוטים המנסים להכשיל מבוטחים. לכן מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בטרם המפגש עם החוקר. על המבוטח להודיע לחוקר הפונה אליו, כי הוא מיוצג על ידי עורך דין, לדרוש כי החקירה תיעשה בנוכחות עורך הדין וכן הסכמה מראש ובכתב כי העתק של תמליל החקירה וכן של כל הודעה בכתב מטעם המבוטח, יימסרו לידי המבוטח, או עורך דינו. לעניין זה חשיבות רבה ביותר. אם לא דורשים זאת בכתב ומראש, המבטחים אינם מאפשרים למבוטח לעיין לאחר מכן בתמליל ובהודעות. כך, בשל מעבר השנים, או מסיבות שאין להן כל קשר לאמינות המבוטח, עלולות להתגלות סתירות בין העדות בבית המשפט, לבין התמליל וההודעות. זכויות הנחקר וכללי זהירות § החוקר חייב להציג בפני הנחקר רישיון חוקר פרטי. § לחוקר אסור להתחזות כשוטר, כפקח, כעובד ציבורי, כבעל מקצוע הטעון רישיון על פי חוק, דוגמת עורך דין, רופא, או רואה חשבון. § לחוקר אסור להתחזות כשליח של גוף אחר. כך לדוגמא, אסור לחוקר לומר כי הוא בא מטעם הרשויות, חברה ממשלתית, או כל גוף אחר. § לחוקר אסור לבוא בדברים עם קטין, אלא בנוכחות הורהו או באישורו מראש ובכתב. § לחוקר מותר להקליט שיחה שהוא מבצע עם הנפגע, או עם נחקר אחר, משום שהחוקר המקליט הוא אחד המשתתפים בשיחה. לעומת זאת, אסור לחוקר להקליט שיחה שבוצעה בין שניים אחרים, אלא אם כן אחד מהמשוחחים מסכים להקלטה. § נפגע המשוחח עם חוקר, השולח אליו דואר רגיל, או אלקטרוני, פקס וכיוצא באלה, חייב להניח שכל הנאמר בשיחות או במסמכים, עלול לשמש נגדו ביום מן הימים בבית המשפט. § החקירה חייבת להיעשות תוך פגיעה מינימאלית בפרטיותו של הנפגע ורק אם הדבר הכרחי. באחד המקרים, סירב בית המשפט לקבל כראיה צילומים שנעשו על ידי חוקרת. בית המשפט קבע כי החוקרת חדרה לפרטיותו של הנפגע, תוך שהיא מתחזה ומציגה עצמה כעורכת סקר. בנוסף, חברת הביטוח יכולה לברר את מצבו הרפואי של הנפגע, באמצעות מומחים רפואיים ועל ידי חקירות שאין בהן פגיעה בפרטיות. עורכי דין מטעם המבטח לעורך דין המייצג מבטח, אסור להיפגש ואסור לפנות, במישרין, או בעקיפין, אישית או באמצעות שליח או חוקר, למבוטח המיוצג על ידי עורך דין. באותו אופן, אסור לעורך דין להקליט מבוטח מיוצג באמצעות שליח מטעמו וגם לא באמצעות חוקר ששוגר למבוטח. כללי האתיקה אוסרים על עורכי הדין להקליט שיחה עם לקוח, או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם. בוודאי שאסור לעורך דין להקליט מבוטח, בין שהוא מיוצג ובין אם לאו. איסורים אלה חלים גם על עורכי הדין במחלקת התביעות של המבטח. מרגע שהמבוטח מיוצג על ידי עורך דין, מנוע עורך הדין של המבטח, אפילו הוא עובד של המבטח, מלשגר חוקר שיפנה למבוטח ישירות, או יחתימו על מסמך כלשהו. כך קבעה וועדת האתיקה של וועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. האמת על מכונת האמת (הפוליגרף) חוקיות השימוש בפוליגרף מכשיר הפוליגרף עורר מאז הופעתו בעולם ויכוחים סוערים. בצרפת, מבטח המציע למבוטח לעבור בדיקת פוליגרף, צפוי להעמדה לדין פלילי. לעומת זאת, בתי המשפט ביפן עושים בפוליגרף שימוש נרחב. בעבר, עשו החוקרים שימוש במבחן החרב המלובנת. ההנחה הייתה, כי כאשר אדם משקר, לשונו מתייבשת מרוב חרדה. החוקר היה מניח חרב מלובנת על לשון הנחקר. אם החרב נדבקה ללשון, סימן שהנחקר משקר כי הוא בחרדה מכשיר הפוליגרף מהווה תחליף, לא בטוח מוצלח יותר, לחרב המלובנת. ממציאיו יצאו מנקודת הנחה, כי התגובות הפיסיולוגיות בגוף משתנות בעת אמירת שקר. אולם תקינות הבדיקה תלויה בכל כך הרבה גורמים, שגם בודקי הפוליגרף נאלצים להודות במרווח טעות של כחמישה עשר אחוז. יש כאלה המודים כי מרווח הטעות רב בהרבה. בית המשפט העליון קבע, כי הפוליגרף טרם הוכר כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת. על כן ממצאי הפוליגרף פסולים לשמש ראיה במשפט. אולם, בעלי הדין חופשיים להגיע להסכם כי בדיקת פוליגרף תכריע את גורל המשפט. התנאים לתקפות הסכם הפוליגרף הסכם פוליגרף יחייב רק אם הוא נעשה בכתב ונקבע בו באופן ברור ומפורש, שהבדיקה תשמש ראיה בדיון המשפטי. שני סוגי הסכמים כאשר ההסכם קובע שתוצאות הבדיקה תהווינה ראיה מכרעת, בית המשפט חייב להכריע על פי תוצאות הבדיקה. כאשר ההסכם קובע תוצאות הבדיקה תהווינה רק ראיה במשפט, המבוטח רשאי להביא ראיות אחרות, ובית המשפט רשאי להעדיף אותן על פני תוצאות הפוליגרף. המלצות למבוטח לגבי בדיקת פוליגרף § אינך חייב להסכים לעבור בדיקת פוליגרף וגם אל תסכים. § נמק את הסירוב בכך שגם בית המשפט העליון קבע שלא הוכחה אמינות מכשיר הפוליגרף. § אל תיפול בפח ההבטחה שבדיקת הפוליגרף "תזרז" את התשלום, או כי סירובך ללכת לבדיקה יפגע באמינותך בבית המשפט. זה פשוט לא נכון. § אם למרות המלצתנו הבעת נכונות ללכת לבדיקת פוליגרף, עשה זאת לפחות בלי לחתום על הסכם פוליגרף. אם תצא דובר שקר, לא ניתן יהיה להגיש את תוצאות הבדיקה לבית המשפט. אם לא תצא דובר שקר, המבטח יהיה חייב לשלם לך. § אם חתמת כבר על הסכם פוליגרף – אל תיגש לבדיקה. במקרה הרע, תביעתך תובא בפני שופט שיחייב אותך לעבור את הבדיקה. קיימים גם סיכויים טובים שתביעתך תובא בפני שופט שיפטור אותך מהבדיקה. § אם חתמת על הסכם פוליגרף ויצאת דובר שקר – לא הכול אבוד. אתה עדיין יכול לקוות, כי תיקך יובא בפני שופט המחזיק בדעה שיש לפסול הסכם פוליגרף כאשר המבטח לא הבהיר למבוטח את מגבלות הבדיקה, לא הדגיש בפניו כי אין הוא חייב להיבדק, לא הבהיר לו כי אם יימצא דובר שקר ישללו זכויותיו, או כאשר הסכם הפוליגרף נחתם שלא במעמד עורך דין שהסביר למבוטח את משמעות החתימה. לא קראתי ולא הבנתי על מה אני חותם בתי המשפט אינם אוהבים את הטענה, שהמבוטח לא טרח לקרוא, או לא הבין על מה הוא חותם. השופטים יוצאים מנקודת הנחה כי מבוטח שאין לו מושג על מה מדובר, ישאל, יתייעץ ויבדוק. רק אם המבוטח יוכיח כי הוטעה לחשוב, שהסכם הפוליגרף הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא באמת, יתאפשר לו להשתחרר מחתימתו. הסכמה לפוליגרף בנסיבות דוחקות חוקר החתים את המבוטחת על הסכם הפוליגרף בשדה התעופה זמן קצר ביותר לפני טיסתה, כשהיא מלווה בילדים קטנים וטרודה בעליה למטוס. בנסיבות כאלה, קבע בית המשפט, לא ניתן לראות גמירות דעת מצד המבוטחת ואפילו לא ניתן לייחס לה ידיעה על האמור בהסכם עליו חתמה. בית המשפט פטר את המבוטחת מתוצאות בדיקת הפוליגרף. השפעת בדיקת האישה על תביעת הבעל בני זוג הגישו תביעה לתגמולי ביטוח עבור פריטים שנגנבו מרכבם. האישה בלבד עברה בדיקת פוליגרף. הבדיקה הראתה כי האישה משקרת ביחס לכמות התכשיטים שנגנבה. בית המשפט קבע כי תוצאות בדיקת הפוליגרף שעברה האישה מחייבות גם את הבעל. את תביעתם הגישו בני הזוג בצוותא חדא ויוצגו על ידי אותו עורך דין. הבעל לא התנגד לבדיקת האישה. הוא לא הודיע למבטח כי ממצאי הבדיקה יחייבו רק את אשתו. לא ייתכן כי לגבי האישה יקבע בית המשפט שפריטים מסוימים לא נגנבו ולגבי הבעל ייקבע שכן נגנבו. אין חובה לעשות בדיקות פוליגרף משלימות בסדרת השאלות הראשונה, שהתייחסה לחשד על מעורבות בגניבה, המבוטח דיבר, פיהק והתנשם. הדבר הפריע לקבלת תוצאות ברורות. בסדרת שאלות נוספת, שהתייחסה למיגון הרכב בעת הגניבה, יצא המבוטח דובר אמת. המבטח לא היה מרוצה ודרש בדיקה משלימה. הסכם הפוליגרף, קבע בית המשפט, אינו מחייב את המבוטח לעבור בדיקות משלימות עד שהמבטח יתרצה. סירוב לשלם למבוטח שיצא דובר אמת למרות שהמבוטח יצא דובר אמת בבדיקת הפוליגרף, התמיד המבטח בסירובו ולא שילם לו את תגמולי הביטוח. בית המשפט הביע את מורת רוחו, חייב את המבטח במלוא תגמולי הביטוח בצרוף הסנקציה של ריבית מיוחדת. מהלך הבדיקה ותקינות המכשיר בודק הפוליגרף חייב לתעד ולשמור את כל רשימותיו ורישומי מכשיר הפוליגרף. למבוטח הזכות לקבל תיעוד זה ולקרוא תיגר על יעילותה, מקצועיותה ואמינותה של הבדיקה באמצעות חוות דעת מומחה מטעמו. המבוטח רשאי להוכיח כי חוקר הפוליגרף לא נהג במקצועיות, כי השאלות לא נוסחו כראוי, כי המכשיר לא כויל כהלכה, לא היה תקין וכיוצ"ב. בודק הפוליגרף חייב לדעת פרטים על האירוע, לשם ניהול בדיקת פוליגרף ראויה ולשם ניסוח השאלות. הבודק שואב פרטים אלה מתוך חומר החקירה של המבטח ומתוך שיחת הקדמה עם הנבדק. בית המשפט קבע כי המבטח רשאי להעביר לבודק הפוליגרף גם את מסקנת חוקר הביטוח כי המבוטח רמאי. זאת משום שממצאי הבדיקה אינם נסמכים על התרשמות הבודק, אלא על תגובות פיזיולוגיות של הנבדק לשאלות עליהן נשאל. לדעתנו פסק הדין מוטעה. הנחית המפקח על הביטוח הנחיה של המפקח, שחלה על תביעות שהוגשו למבטח לאחר יום 1.9.08, אוסרת על המבטח לחייב את מבוטחו לעבור בדיקות פוליגרף. על פי ההנחיה, מותר למבטח רק להציע הסכם פוליגרף למבוטח. אולם גם אם המבוטח יסכים להצעה, תוצאות הפוליגרף לא תחייבנה את המבוטח אלא רק את המבטח. אם המבוטח יצא דובר אמת, המבטח יהיה חייב לשלם לו את תגמולי הביטוח. אם המבוטח לא יצא דובר אמת, הוא יהיה רשאי עדיין לפנות לבית המשפט. עליו רק לקחת בחשבון כי התוצאות עשויות להתקבל כאחת מן הראיות במשפט. עדיין שמורה זכותו לתקוף את מהימנות הבדיקה, נסיבות ואופן עריכתה, ממצאיה ומסקנותיה. למבטח מותר להציע הסכם פוליגרף רק ובתנאי שעלו חשדות למרמה מצד המבוטח. המבטח חייב להודיע למבוטח מראש על חשדות אלה ולתעד אותם ואת הסיבות להם במסמך בכתב, אשר יימסר למבוטח לאחר סיום בירור תביעתו. בטרם החתימה על הסכם הפוליגרף, המבטח חייב למסור למבוטח הסבר בעל פה וגם במסמך כתב לפיו הפוליגרף אינו "מכונת אמת" וקיים סיכוי שדובר אמת ימצא עצמו בתום הבדיקה דובר שקר. במסמך יירשם כי המבוטח רשאי לסרב להצעה להיבדק בפוליגרף וסירוב זה לא יביא לדחיית תביעתו. לא זו אף זו: המבוטח רשאי לחזור בו מהסכמתו לעבור בדיקת פוליגרף גם לאחר שחתם על הסכם לגשת לבדיקה. לאחר הבדיקה, המבוטח זכאי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף תוך 10 ימים ולערוך בדיקת פוליגרף משלו, בכל מכון פוליגרף. ולבסוף מדגיש המפקח, גם אם המבוטח יוצא דובר שקר בבדיקת הפוליגרף, עדיין אסור למבטח להסתמך אך ורק על הבדיקה כדי לדחות את תביעתו. הנחית המפקח עדיין לא נבחנה בפסיקה. אנו תקווה כי בתי המשפט יאכפו אותה כלשונה וכרוחה. כתבי ויתור ושחרור – האם ומתי לחתום? בית המשפט העליון קבע, כי רצוי לעודד בעלי דין להגיע להסדרי פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. לכן יש לתת תוקף לכתבי ויתור שנחתמים במסגרת פשרה. אלא שהמבטחים מחתימים את המבוטחים על כתבי ויתור בכל הזדמנות ולא רק במסגרת פשרה. באחד המקרים אמר בית המשפט כי יש לשים קץ לתופעה הנפוצה של התניית תשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בחתימה על כתב ויתור. מבוטחים תמימים נזקקים באסונם לתגמולי הביטוח כאוויר לנשימה. חתימתם על כתב הויתור נעשית תחת לחץ כלכלי המונע מהם לממש את מלוא זכויותיהם. כתב ויתור כנגד סכום שאינו שנוי במחלוקת לא תמיד המבטח כופר בכל תביעתו של המבוטח. כך לדוגמא, בביטוח נכות מתאונה: הרופא מטעם המבוטח קובע כי למבוטח עשרים אחוז נכות לצמיתות. הרופא מטעם המבטח קובע רק חמישה עשר אחוז. בביטוח דירה: שמאי המבוטח מעריך את שווי הנכס שנשרף במאתיים אלף שקל. שמאי המבטח מעריך את השווי במאה וחמישים אלף שקל. בתחומי משפט אחרים, רשאי הנתבע לומר לתובע, אני מכיר בחלק מהחוב, אך איני מוכן לשלם לך חלק זה עד שתחתום על כתב ויתור. אם אני כבר משלם לך, אני לא רוצה להיות מוטרד יותר בהליכים משפטיים. בתחום הביטוח המצב שונה. המבטח חייב לשלם את מה שלא שנוי במחלוקת בתום לב ולא לחסום בפני המבוטח את הפתח למימוש יתרת זכויותיו. למבטח אסור למשל לדרוש חתימה על כתב ויתור תמורת תשלום הסכומים המבוססים על חוות דעת המומחים מטעמו. מכוניתו של המבוטח ניזוקה. שמאי מטעם המבטח אמד את עלות התיקון בכ- 60% מהערכת השמאי מטעם המבוטח. המבטח לא הסכים לשלם אפילו את הסכום שנקבע על ידי השמאי מטעמו, אלא אם המבוטח יחתום על כתב ויתור. בית המשפט קבע כי המבטח פעל שלא כדין. מאחר והוראת החוק בסוגיה זו מחייבת ואין להתנות עליה, אנו בדעה כי אם המבוטח חתם על כתב ויתור ושחרור עבור סכום שאינו שנוי במחלוקת, אין חתימתו תופסת. דעה זו התקבלה על ידי אחד השופטים, אולם היא עדיין אינה הדעה המקובלת בין השופטים. רצוי לכן לא לחתום על כתב ויתור, אלא אם הכוונה היא באמת לוותר על נזקים נוספים, עתידיים ולא ידועים בזמן החתימה. הנחית המפקח על הביטוח הנחית המפקח על הביטוח אוסרת על המבטחים לנסח טופסי ויתור באופן בלתי מאוזן ולכלול בהם תנאים גורפים. ההנחיה קובעת מפורשות כי "בתשלום תגמולי ביטוח שלא מתוך הסכמה עם התובע על סילוק מלוא התביעה או חלקה, רשאי מבטח להחתים תובע רק על טופס קבלה, המציין כי התובע קיבל לידיו תשלום כאמור. טופס הקבלה ינוסח באופן שיבהיר כי שמורה לתובע הזכות לתבוע את יתרת תביעתו". בית המשפט נתן תוקף להנחיה זו ופירש אותה כך: אם שילם המבטח רק חלק מתגמולי הביטוח, עליו לנסח את כתב הקבלה באופן שיבהיר כי אין הוא גורע מזכותו של המבוטח לתבוע את יתרת התביעה שלא סולקה בהסכמתו. נזקים שנתגלו לאחר חתימת כתב ויתור ביתו של אדם נפגע מפיצוץ במחסן חומרי נפץ. המבטח של בעל המחסן, פיצה את הנפגע והחתים אותו על כתב ויתור. כעבור למעלה משנה שוב הופיעו נזקים. על פי חוות דעת מהנדס מטעם הנפגע, מדובר בנזקים אשר אדם מן הישוב לא יכול היה לצפותם. המבטח נתלה בכתב הוויתור וסירב לשלם כל פיצוי נוסף. בית המשפט הצדיק את עמדת המבטח: טיבו של הסכם פשרה, שהצדדים נוטלים בו סיכון. גם כאן הסתכן הנפגע בכך שבעתיד יתגלו נזקים נוספים כדי לקבל ללא דיחוי פיצויים עבור הנזקים שנתגלו באותה עת בביתו. כתב הויתור בעניין האמור נחתם על ידי הנפגע במסגרת תביעת נזיקין. דעתנו היא, כאמור, כי כאשר כתב הויתור נחתם במסגרת תביעת ביטוח, בין מבוטח למבטחו, אין הוא מחייב אם נחתם כנגד קבלת סכומים שאינם שנויים במחלוקת. אולם דעה זו נתקבלה רק בפסק דין אחד ולא הפכה נחלת כלל השופטים. אם כי בהנחיית המפקח יש ביטוי לקבלת דעתנו. מחלה המתגלה אצל קטין לאחר כתב ויתור קטין בן שמונה נפגע בתאונת דרכים. המבטח שלח אל הוריו חוקר. זה החתים את ההורים על כתב ויתור, כנגד פיצוי בסך של 150 שקל. לאחר זמן, לקה הקטין באפילפסיה. התעורר חשד שמקור המחלה בתאונה בית המשפט ביטל את כתב הויתור. מבטח החותם על כתב ויתור עם הורים, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הרשאי לבטל את כתב הויתור, אם הוא מקפח את הקטין. חתימה על גב המחאה כדי להפקיד המחאה בבנק, נדרשת חתימה על גב ההמחאה. על המבוטח לבדוק, אם בגב ההמחאה הנשלחת אליו מאת המבטח, מעל המקום המיועד לחתימה, לא מופיע נוסח של כתב ויתור. במקרה כזה, אין לחתום על גב ההמחאה. על המבוטח לפנות למבטח ולדרוש מכתב המאשר כי חתימתו על גב ההמחאה נעשית לצורך הפקדת ההמחאה. הא ותו לא. המבטח עקף את סוכן הביטוח עמו ניהל משא ומתן ושלח המחאה ישירות ללקוחו של הסוכן. הלקוח חתם על גב ההמחאה, כדי להפקידה בבנק, מבלי לשים לב לכך, שעל גב ההמחאה מופיע נוסח של כתב ויתור. בית המשפט ביקר קשות את המבטח, קבע כי הוא נהג שלא בתום לב וחייבו לשלם את יתרת הפיצויים. המבטח מסר למבוטח המחאה לתשלום הוצאות משפט. בגב ההמחאה הופיע נוסח של ויתור גורף. על התנהגות זו מצד המבטח באה ביקורת נוקבת של בית המשפט. המבוטח היה זכאי לתשלום ההוצאות ללא כל וויתור. במסווה תמים של נוסח קבלה על תשלום ההמחאה, התכוון המבטח להוציא מהמבוטח ויתור על מלוא התביעה. כתב ויתור הפוגע במרכיבי החיסכון בפוליסה פוליסות ביטוח חיים כוללות לרוב גם מרכיבי חיסכון. לעיתים, כתבי הקבלה כה גורפים ורחבים שהם פוגעים, מבלי שהמבוטח ייתן את לבו לכך, גם בחיסכון. המבוטח והמבטח הגיעו לפשרה על תגמולי הביטוח עבור אובדן כושר לעבודה. בכתב הויתור הוספה פסקה לפיה הפוליסה בטלה ומבוטלת ומוצו מלוא זכויות המבוטח על פיה. כאשר הגיש המבוטח דרישה למבטח לקבל את מרכיבי החיסכון שנצברו בפוליסה, המבטח טען כי על פי כתב הויתור, מוצה גם החיסכון. בית המשפט קבע כי אכן מטרתו העיקרית של כתב הויתור לא הייתה לפטור את המבטח מתשלום כספי החיסכון, אולם חוסר תשומת לבו של המבוטח, על רקע מהות המסמך, אינו מצדיק לקבוע, כי תנאי הויתור מקפח. המבוטח איבד חיסכון של שנים. הזכות לקבלת תשובה וכל נימוקי הדחייה שלושים יום לאחר שנאספו כל המידע והמסמכים הדרושים לבירור התביעה, חייב המבטח לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח, או להודיע למבוטח בכתב מדוע אין הוא משלמם. הנחית המפקח על הביטוח קובעת כי מבטח הדוחה תביעת מבוטח, חייב בהזדמנות הראשונה לפרט בכתב את כל נימוקי הדחייה. אם לא עשה כן, לא יוכל המבטח להעלות, במועד מאוחר יותר, נימוק נוסף או אחר לדחייה. ההנחיה המובאת בהדגשה אושרה על ידי בית המשפט העליון. "מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית-משפט". העליון הוסיף כי בית המשפט יסטה מהנחייה זו אך ורק בנסיבות חריגות ומצומצמות שהצדק זועק בהן לשמיים, כגון שנטען למרמה של המבוטח. שמונה חודשים לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות התקבל אצל המבוטח מכתב מהמבטח: החקירה הושלמה, דחינו את תביעתך. בית המשפט קבע כי המבטח מנוע מלהעלות טענת התיישנות. המבטח היה חייב להודיע על דחיית התביעה לפני חלוף תקופת ההתיישנות. השתהות שכזו מנוגדת לחובת תום הלב. נימוק הדחייה היחיד שהעלה המבטח בטרם משפט היה שבביטוח נושאי משרה ברשויות מקומיות אין כיסוי להוצאות משפטיות במסגרת מאבק פוליטי. במשפט זנח המבטח טענה זו. בית המשפט אסר על המבטח להעלות טענות אחרות. "המבטח אינו רשאי לירות יריית אזהרה לכיוון המבוטח בטרם משפט ולשמור על חימושו העיקרי לקרב ההבקעה המתנהל בשלב חילופי כתבי הטענות במשפט". ומה הדין כאשר המבטח כלל לא טורח לענות לפניית המבוטח? במקרה שכזה, קבע בית המשפט, המבטח לא יורשה להעלות בבית המשפט טענה כלשהי. זהירות - התיישנות מקוצרת שלוש שנים ולא יותר תביעת ביטוח שלא הוגשה לבית המשפט תוך שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח מתיישנת והמבוטח לא יוכל לממש את זכויותיו. קיימת רק דרך בטוחה אחת לעצור את מרוץ התיישנות והיא לקבל הסכמה מפורשת ובכתב של המבטח להאריך את תקופת ההתיישנות. בהעדר הסכמה בכתב, המבוטח חייב להגיש את תביעתו לבית המשפט בתוך שלוש שנים. חשוב להדגיש: הגשת תביעה או דרישה למבטח, ניהול משא ומתן עם המבטח, טיפול בתביעה על ידי סוכן הביטוח וכיוצא באלה אינם מאריכים את תקופת ההתיישנות. הסכמה להארכת תקופת ההתיישנות המכתב שבו על המבוטח להצטייד, כדי להאריך את תקופת ההתיישנות, חייב להכיל הסכמה ברורה וחד משמעית מצד המבטח להארכת תקופת ההתיישנות. במקרה אחד, המבטח הודיע למבוטח במכתב, כי הוא ימתין לקבלת דו"ח המוסד לביטוח לאומי, כדי להיווכח אם המוסד יעניק למבוטח אחוזי נכות לצמיתות. במקרה שני המבטח הודיע למבוטח כי ידון בתביעתו לאחר סיום חקירת המשטרה. במקרה שלישי המבטח הודיע למבוטח כי ידון בתביעתו לאחר סיום חקירת החוקר מטעמו. בתי המשפט ראו בשלוש הודעות אלה הסכמות להאריך את תקופת ההתיישנות, עד לאחר סיום בדיקת המוסד והחקירות. אולם שלוש פסיקות אלה הן נדירות. שופטים רבים דורשים מכתב ברור וחד משמעי של המבטח לשם הארכת תקופת ההתיישנות. גם הבטחה בעל פה שנתן סוכן הביטוח למבוטח, כי יוכל להגיש תביעה למבטח לאחר שבית הדין לעבודה יאמר את דברו, לא הוכרה כמאריכה את תקופת ההתיישנות. המועד בו מתחיל מרוץ ההתיישנות מרוץ ההתיישנות מתחיל, כלשון החוק, עם קרות מקרה הביטוח. לעיתים הפוליסה מכנה אירוע, כמו תאונה, כמקרה ביטוח, אבל תגמולי הביטוח מגיעים למבוטח רק אם וכאשר נוצר אצל המבוטח, כתוצאה מאירוע זה, נזק כמו נכות, אובדן כושר עבודה, או נזק רכוש. קיימים חילוקי דעות בין השופטים, ממתי מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות. האם ממועד קרות האירוע, או מהמועד בו מתגבשים כל מרכיבי תביעת הביטוח והיא בשלה להגשה לבית המשפט? הדיון בפסיקה התעורר בעיקר בכיסוי לנכות מתאונה. בכיסוי זה אין די בעצם קיום התאונה כדי שהמבוטח יהיה זכאי לתגמולי ביטוח. יש צורך גם בנכות צמיתה. שלושה מועדים יכולים להיות רלבנטיים לתחילת דרכו של מרוץ ההתיישנות בכיסוי זה:- * תאריך אירוע התאונה * המועד בו התגבשה הנכות הזמנית והפכה לצמיתה * המועד בו המומחה קבע את שיעור הנכות הצמיתה בית המשפט העליון, פסל על הסף את האפשרות השלישית. מועד קביעת שיעור הנכות על ידי הרופאים הוא לרוב שרירותי. לעיתים הרופאים עצמם, ובמיוחד רופאי המוסד לביטוח לאומי, קובעים בחוות דעתם, כי הנכות הפכה מזמנית לצמיתה, במועד הקודם, לעיתים במספר שנים, לתאריך חוות דעתם. נותרו אם כן שתי אפשרויות: תאריך אירוע התאונה או המועד בו התגבשה הנכות לצמיתה. לדעתנו, הגון ונכון יותר לקבוע כי מרוץ ההתיישנות מתחיל רק ממועד גיבוש הנכות. אולם קיימים בסוגיה זו חילוקי דעות. לכן בכל מקרה, עדיף לא להמתין למועד גיבוש הנכות. יש לנקוט משנה זהירות ולהגיש את התביעה לפני חלוף שלוש שנים ממועד התאונה. תביעת ביטוח של קטין מבוטח שהוא קטין, רשאי להגיש את תביעתו נגד המבטח עד שימלאו לו 21 שנה. עובדות התביעה נעלמו מעיני המבוטח כאשר עובדות התביעה אינן ידועות למבוטח, מסיבות שאינן תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה לגלותן, מתחילה תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לו עובדות אלה. אולם די בכך שנתגלה נזק פיזי כלשהו, על מנת שמרוץ ההתיישנות יחל, אפילו שהראיות לקיום הנזק (כמו חוות דעת רפואית, או קביעת רופאי המוסד לביטוח לאומי) הגיעו אל המבוטח באיחור. כך קבע בית המשפט כי מרוץ ההתיישנות מתחיל מייד עם גילוי כאבי הגב ולא כאשר התברר למבוטח שנגרמה לו נכות צמיתה. העדר ידיעה על קיום הפוליסה תלמיד שנפגע בתאונה, פנה רק לאחר שחרורו מהצבא לעורך דין שהסב את תשומת לבו לפוליסה, שביטחה מטעם הרשויות המקומיות את תלמידי בתי הספר. בין לבין, מלאו לו 21 שנה וחלפו שלוש שנות ההתיישנות. בית המשפט דחה את התביעה בקבעו כי היה על הנפגע לפנות לעורך דין עוד קודם לכן כדי לברר את זכויותיו. הטעיית המבוטח בדבר זהות המבטח לעומת זאת, הסכים בית המשפט להאריך את תקופת ההתיישנות לתלמיד שפרטי המבטח הנכונים התגלו לו באיחור, לאחר שתבע בטעות מבטח לא נכון, בהסתמך על פרטים מטעים שקיבל מהנהלת בית הספר. הודאה בזכות המבוטח כאשר המבטח מודה בכתב, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות המבוטח, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה. אולם לשם כך דרושה הודאה ברורה וחד משמעית בקיום זכות המבוטח. המבטח דרש לקבל מסמכים רפואיים רלבנטיים, לרבות קביעת המוסד לביטוח לאומי באשר לשיעור הנכות שנקבעה למבוטח. בית המשפט ראה בדרישות אלה רצון לגיטימי של המבטח להתעדכן בהתפתחות תביעתו של המבוטח, על מנת לשקול פיצוי בגין נכות צמיתה. לא ניתן להסיק מכך הסכמה להארכת מועד ההתיישנות. תשלום עבור כיסוי אחד אינו מאריך ההתיישנות הפוליסה מכילה לרוב מספר כיסויים. מבוטחים סברו, כי העובדה שהם מקבלים תשלום עבור אחד הכיסויים, דוגמת אובדן כושר עבודה, שוללת את האפשרות שהמבטח יעלה טענת התיישנות בבואם לתבוע את זכותם לתגמולי ביטוח עבור כיסוי אחר באותה פוליסה, דוגמת נכות מתאונה. אולם בתי המשפט קבעו כי תשלום עבור כיסוי אחד, אינו מאריך את התיישנות התביעה עבור הכיסוי האחר. התנאים ואופי הכיסוי לנכות מתאונה שונים מהכיסוי לאובדן כושר לעבודה, אפילו הם מצויים באותה פוליסה. הצעת פשרה אינה מאריכה את ההתיישנות בתי המשפט קבעו, כי משא ומתן בין המבוטח לבין המבטח, אינו מפסיק את מרוץ ההתיישנות, אפילו המבטח מעלה הצעה כספית במהלך המשא ומתן. קישור למדריך המלא: http://www.kalir.co.il/1.html חיים קליר,עו"ד נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI