דף הבית

דתות

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
איזה ערך עצום הוא חופש המחשבה! חבל שכמו רוב הערכים, הוא נשאר בעולם השאיפות. כל רסיס אנושיות בלתי נמנע שיש לנו הוא הגבלה על המחשבה. אחד מהדברים שגרמו לי להרגיש טוב אחרי שהחלטתי שאני לא משתייך לציבור הדתי הוא השחרור שחוויתי ביחס לחשיבה שלי. ההרגשה שמותר לשאול שאלות חתרניות ולא לקבל תשובות דחוקות הייתה נהדרת.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>חופש המחשבה ופבלוב / אלחנן הורמנן</title> <meta name="description" content="איזה ערך עצום הוא חופש המחשבה! חבל שכמו רוב הערכים, הוא נשאר בעולם השאיפות. כל רסיס אנושיות בלתי נמנע שיש לנו הוא הגבלה על המחשבה. אחד מהדברים שגרמו לי להרגיש טוב אחרי שהחלטתי שאני לא משתייך לציבור הדתי הוא השחרור שחוויתי ביחס לחשיבה שלי. ההרגשה שמותר לשאול שאלות חתרניות ולא לקבל תשובות דחוקות הייתה נהדרת."> <meta name="keywords" content="דתיים, צו פיוס"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>חופש המחשבה ופבלוב / אלחנן הורמנן</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="חופש המחשבה ופבלוב / אלחנן הורמנן" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author301.aspx ">הדס כהן</a></strong><br/> <br/><p><strong>איזה ערך עצום הוא חופש המחשבה! חבל שכמו רוב הערכים, הוא נשאר בעולם השאיפות. כל רסיס אנושיות בלתי נמנע שיש לנו הוא הגבלה על המחשבה.</strong></p> <p>אחד מהדברים שגרמו לי להרגיש טוב אחרי שהחלטתי שאני לא משתייך לציבור הדתי הוא השחרור שחוויתי ביחס לחשיבה שלי. ההרגשה שמותר לשאול שאלות חתרניות ולא לקבל תשובות דחוקות הייתה נהדרת. אלא שברגע ששואלים את השאלות הללו מול אדם דתי שנותן תשובה טובה, ישנה נטיה טבעית לא לקבל את התשובה. כי אני לא דתי, אז למה שאני אקבל את התירוצים האלה? אבל אלה לא תמיד תירוצים. קורה שמדובר בסיבות. כך גיליתי את הכבל החדש שמגביל את המחשבה שלי. שיוך הוא כבל, חוסר שיוך הוא כבל.</p> <p>כך מצליחים למכור לנו שוב ושוב בתקשורת שצניעות זה רע רק בגלל קומץ קיצוניים שלוקחים את הצניעות כמה צעדים רחוק מידי באותו הזמן שדוגמניות רזות עד כדי תת תזונה ולבושות עד כדי עלה תאנה מוכרות לנו דברים כמו אוכל ורהיטים ועוד פריטים שהקשר ביניהן לבין המיניות הבוטה הוא מקרי בהחלט. כל זאת בגלל שאנחנו שייכים לציבור שאינו צנוע ומתנגדים לציבור הצנוע.</p> <p>גבולות המחשבה שלנו נובעים מהאנושיות שלנו. אנחנו חייבים להגדיר את עצמנו. אם זה על ידי שיוך ואם על ידי חוסר שיוך. ככל שאנחנו בורחים יותר משיוכים אוטומטיים, אנחנו מגדירים את עצמנו במספר גדול יותר של שיוכים וכך זוכים למנה כפולה של הגבלות. במובן הזה אנחנו כולם כלבים של פבלוב. אין לנו מנוס מתגובות מותנות.</p> <p>אבל בכל זאת, יש ניצוצות של תקווה. בכל פעם שאני נוהג בניגוד לטבע שלי ותומך בדעה של יריב אידיאולוגי אני מרגיש חופשי יותר. לעולם לא נהיה חופשיים לחלוטין. אבל אנחנו יכולים לקרוע כבלים אחדים תוך כדי התקדמות אם רק נקשיב עם כל תשומת הלב שלנו ונחשוב מתי ההתנגדות שלנו עניינית ומתי מותנית.</p> <p>_____________________________________________________________</p> <p>מתוך הבלוג של אלחנן הורמנן, מאתר הארגון '<a href="http://www.tzavpius.org.il/">צו פיוס</a>'.</p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
חופש המחשבה ופבלוב / אלחנן הורמנן איזה ערך עצום הוא חופש המחשבה! חבל שכמו רוב הערכים, הוא נשאר בעולם השאיפות. כל רסיס אנושיות בלתי נמנע שיש לנו הוא הגבלה על המחשבה. אחד מהדברים שגרמו לי להרגיש טוב אחרי שהחלטתי שאני לא משתייך לציבור הדתי הוא השחרור שחוויתי ביחס לחשיבה שלי. ההרגשה שמותר לשאול שאלות חתרניות ולא לקבל תשובות דחוקות הייתה נהדרת. אלא שברגע ששואלים את השאלות הללו מול אדם דתי שנותן תשובה טובה, ישנה נטיה טבעית לא לקבל את התשובה. כי אני לא דתי, אז למה שאני אקבל את התירוצים האלה? אבל אלה לא תמיד תירוצים. קורה שמדובר בסיבות. כך גיליתי את הכבל החדש שמגביל את המחשבה שלי. שיוך הוא כבל, חוסר שיוך הוא כבל. כך מצליחים למכור לנו שוב ושוב בתקשורת שצניעות זה רע רק בגלל קומץ קיצוניים שלוקחים את הצניעות כמה צעדים רחוק מידי באותו הזמן שדוגמניות רזות עד כדי תת תזונה ולבושות עד כדי עלה תאנה מוכרות לנו דברים כמו אוכל ורהיטים ועוד פריטים שהקשר ביניהן לבין המיניות הבוטה הוא מקרי בהחלט. כל זאת בגלל שאנחנו שייכים לציבור שאינו צנוע ומתנגדים לציבור הצנוע. גבולות המחשבה שלנו נובעים מהאנושיות שלנו. אנחנו חייבים להגדיר את עצמנו. אם זה על ידי שיוך ואם על ידי חוסר שיוך. ככל שאנחנו בורחים יותר משיוכים אוטומטיים, אנחנו מגדירים את עצמנו במספר גדול יותר של שיוכים וכך זוכים למנה כפולה של הגבלות. במובן הזה אנחנו כולם כלבים של פבלוב. אין לנו מנוס מתגובות מותנות. אבל בכל זאת, יש ניצוצות של תקווה. בכל פעם שאני נוהג בניגוד לטבע שלי ותומך בדעה של יריב אידיאולוגי אני מרגיש חופשי יותר. לעולם לא נהיה חופשיים לחלוטין. אבל אנחנו יכולים לקרוע כבלים אחדים תוך כדי התקדמות אם רק נקשיב עם כל תשומת הלב שלנו ונחשוב מתי ההתנגדות שלנו עניינית ומתי מותנית. _____________________________________________________________ מתוך הבלוג של אלחנן הורמנן, מאתר הארגון 'צו פיוס'. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI