דף הבית

דיני עבודה

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
אדם הסובל ממוגבלות, עובד במפעל רגיל (שאינו מוגן), אך מקבל שכר העומד על סך כ – 30% - 40% משכר המינימום. בחלוף עשור, לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים מסתיימים, הוא תובע את מעסיקיו לשעבר לתשלום שכר מינימום, רטרואקטיבית, לכל השנים הללו.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>זכויות אדם בעל מוגבלות במקום עבודה רגיל</title> <meta name="description" content="אדם הסובל ממוגבלות, עובד במפעל רגיל (שאינו מוגן), אך מקבל שכר העומד על סך כ – 30% - 40% משכר המינימום. בחלוף עשור, לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים מסתיימים, הוא תובע את מעסיקיו לשעבר לתשלום שכר מינימום, רטרואקטיבית, לכל השנים הללו."> <meta name="keywords" content="עוד דיני עבודה,עורך דין לדיני עבודה,אדם בעל מוגבלות במקום עבודה,שכר,"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>זכויות אדם בעל מוגבלות במקום עבודה רגיל</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="זכויות אדם בעל מוגבלות במקום עבודה רגיל" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author1981.aspx ">מה הסיכוי?</a></strong><br/> <br/><p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;">אדם הסובל ממוגבלות, עובד במפעל רגיל (שאינו מוגן), אך מקבל שכר העומד על סך כ – 30% - 40% משכר המינימום. בחלוף עשור, לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים מסתיימים, הוא תובע את מעסיקיו לשעבר לתשלום שכר מינימום, רטרואקטיבית, לכל השנים הללו. האם בין אדם בעל מוגבלות לבין מעסיקו מתקיימים יחסי עובד-מעביד אשר מצדיקים תשלום שכר מינימום מלא? שאלה זו נדונה בע"ע (ארצי) 670/06 יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ, ניתן ביום 1.10.09.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;">באותה פרשה, מעסיקתו הישירה של מר רוט הייתה הקרן למפעלי שיקום למוגבלים, אשר נתבעה באותה פרשה ע"י מר רוט, יחד עם המפעל.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;">בדעת רוב באותה פרשה נקבע, כי בנסיבות אותו המקרה, אין זה נכון ליישם את המבחנים המקובלים בפסיקה לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד, מאחר שטיב הקשר שבין משתקם לבין המפעל שבו הוא משוקם במסגרתו, אינו של עבודה ותמורה. בין היתר נאמר כי -</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;">"בחינת טיב הקשר שבין הצדדים במקרה שלפנינו צריכה להיעשות, ראשית - על פי 'חוזה ההתקשרות' שביניהם ולאחר מכן לאור נסיבות הקשר בפועל בתקופת קיומו... ההתקשרות בין הצדדים הייתה שיקומית על פי טיבה ולא נכרת ביניהם חוזה משפטי מחייב של עבודה וגמולה כפי שהדברים בין עובד למעביד.... בהיותה של ההתקשרות בין הצדדים למטרת שיקום בלבד, אין להכיר ביחסי עובד-ומעביד בין הצדדים."</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;">כב' השופט אדלר ציין באותה פרשה כי תרומתו המופחתת של אדם למקום העבודה אינה מאפשרת להכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד.</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;">למעשה, ברוח "מבחן התרומה" שבפרשת רוט, מכירה החקיקה כיום ב 3 מצבים עובדתיים שונים אשר מקימים 3 מסגרות נורמטיביות שונות להעסקת בעלי מוגבלויות:</p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <ul, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> <br />• מצב בו האדם עם המוגבלות כשיר לתפקיד, אך על מנת לאפשר לו לבצע את תפקידו באופן מיטבי וללא קושי מיוחד, נדרשות התאמות במקום עבודתו. במצב זה, מוכרים יחסי עובד-מעביד. <br />• מצב בו האדם עם המוגבלות אינו מסוגל לבצע תפקיד במקום העבודה ככל אדם, אך הוא מסוגל לתרום למקום העבודה בצורה משמעותית (יכולת עבודה המוערכת כבין 75%-20% על ידי גורם מקצועי מוסמך). במצב זה, מוכרים יחסי עובד-מעביד וניתן ליתן לו שכר הנמוך משכר מינימום. <br />• מצב בו האדם עם המוגבלות אינו כשיר לבצע תפקיד במקום העבודה ככל אדם, ואף אינו מסוגל לתרום למקום העבודה בצורה משמעותית (יכולת עבודה המוערכת כפחותה מ- 20% על ידי גורם מקצועי מוסמך). במצב זה, לא מוכרים יחסי עובד-מעביד וההתייחסות של החוק לאדם היא כאל משתקם. </ul> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;"> </p> <p, Helvetica, sans-serif; font-size: 14px; text-align: -webkit-auto;">אדם בעל מוגבלות אשר קופחו זכויותיו במקום עבודתו – טוב יעשה אם יפנה ל<a href="http://www.ma-hasikui.co.il/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94.aspx" target="_blank">עו"ד לדיני עבודה</a>, אשר יסייע לו לעמוד על זכויותיו כנגד המפעל המעסיק, גם בדיעבד, לאחר שנסתיימה תקופת העבודה.</p> </p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
זכויות אדם בעל מוגבלות במקום עבודה רגיל אדם הסובל ממוגבלות, עובד במפעל רגיל (שאינו מוגן), אך מקבל שכר העומד על סך כ – 30% - 40% משכר המינימום. בחלוף עשור, לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים מסתיימים, הוא תובע את מעסיקיו לשעבר לתשלום שכר מינימום, רטרואקטיבית, לכל השנים הללו. האם בין אדם בעל מוגבלות לבין מעסיקו מתקיימים יחסי עובד-מעביד אשר מצדיקים תשלום שכר מינימום מלא? שאלה זו נדונה בע"ע (ארצי) 670/06 יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ, ניתן ביום 1.10.09. באותה פרשה, מעסיקתו הישירה של מר רוט הייתה הקרן למפעלי שיקום למוגבלים, אשר נתבעה באותה פרשה ע"י מר רוט, יחד עם המפעל. בדעת רוב באותה פרשה נקבע, כי בנסיבות אותו המקרה, אין זה נכון ליישם את המבחנים המקובלים בפסיקה לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד, מאחר שטיב הקשר שבין משתקם לבין המפעל שבו הוא משוקם במסגרתו, אינו של עבודה ותמורה. בין היתר נאמר כי - "בחינת טיב הקשר שבין הצדדים במקרה שלפנינו צריכה להיעשות, ראשית - על פי 'חוזה ההתקשרות' שביניהם ולאחר מכן לאור נסיבות הקשר בפועל בתקופת קיומו... ההתקשרות בין הצדדים הייתה שיקומית על פי טיבה ולא נכרת ביניהם חוזה משפטי מחייב של עבודה וגמולה כפי שהדברים בין עובד למעביד.... בהיותה של ההתקשרות בין הצדדים למטרת שיקום בלבד, אין להכיר ביחסי עובד-ומעביד בין הצדדים." כב' השופט אדלר ציין באותה פרשה כי תרומתו המופחתת של אדם למקום העבודה אינה מאפשרת להכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד. למעשה, ברוח "מבחן התרומה" שבפרשת רוט, מכירה החקיקה כיום ב 3 מצבים עובדתיים שונים אשר מקימים 3 מסגרות נורמטיביות שונות להעסקת בעלי מוגבלויות: • מצב בו האדם עם המוגבלות כשיר לתפקיד, אך על מנת לאפשר לו לבצע את תפקידו באופן מיטבי וללא קושי מיוחד, נדרשות התאמות במקום עבודתו. במצב זה, מוכרים יחסי עובד-מעביד. • מצב בו האדם עם המוגבלות אינו מסוגל לבצע תפקיד במקום העבודה ככל אדם, אך הוא מסוגל לתרום למקום העבודה בצורה משמעותית (יכולת עבודה המוערכת כבין 75%-20% על ידי גורם מקצועי מוסמך). במצב זה, מוכרים יחסי עובד-מעביד וניתן ליתן לו שכר הנמוך משכר מינימום. • מצב בו האדם עם המוגבלות אינו כשיר לבצע תפקיד במקום העבודה ככל אדם, ואף אינו מסוגל לתרום למקום העבודה בצורה משמעותית (יכולת עבודה המוערכת כפחותה מ- 20% על ידי גורם מקצועי מוסמך). במצב זה, לא מוכרים יחסי עובד-מעביד וההתייחסות של החוק לאדם היא כאל משתקם. אדם בעל מוגבלות אשר קופחו זכויותיו במקום עבודתו – טוב יעשה אם יפנה לעו"ד לדיני עבודה, אשר יסייע לו לעמוד על זכויותיו כנגד המפעל המעסיק, גם בדיעבד, לאחר שנסתיימה תקופת העבודה. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI