דף הבית

בנקאות

פרסום המאמר באתרך

באפשרותך לפרסם את המאמר הזה באתרך בכפוף לתנאי השימוש .בפרסום המאמר עליך להקפיד על הכללים הבאים: יש לפרסם את כותרת המאמר, תוכנו, וכן פרטים אודות כותב המאמר. כמו כן יש לכלול קישור לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים (http://www.portal-asakim.com).

בחזרה למאמר

כותרת המאמר:


תקציר המאמר:
המאמר סוקר המצב המשפטי עת הבנק סוגר את ברז האשראי, ובוחן את דרכי ההתמודדות של הלקוח, כולל המלצות ודרכי פעולה.

מילות מפתח:


קישור ישיר למאמר:


גירסת HTML:
<html> <head> <title>אתה – הבנק ו"ברז" האשראי</title> <meta name="description" content="המאמר סוקר המצב המשפטי עת הבנק סוגר את ברז האשראי, ובוחן את דרכי ההתמודדות של הלקוח, כולל המלצות ודרכי פעולה."> <meta name="keywords" content="בנק, חובות הבנק, לקוח, אשראי, מסגרת אשראי, הפסקת אשראי, ביטול אשראי, הלוואה, חובת תום הלב, חובת הנאמנות, חובת הגילוי, תום לב, חובת הזהירות, נזק, פיצוי , חוק יסוד כבוד האדם וחירותו"> <meta name="expires" CONTENT="never"> <meta name="language" CONTENT="hebrew"> <meta name="distribution" CONTENT="Global"> <meta name="robots" content="index, follow"> <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255"> </title> <body dir="rtl"> <h1>אתה – הבנק ו"ברז" האשראי</h1><br/> <br/><strong>נכתב על ידי: <a title="אתה – הבנק ו"ברז" האשראי" href="http://www.portal-asakim.com/Authors//Author320.aspx ">זילברפלד אבי, עו"ד ונוטריון</a></strong><br/> <br/><p><strong></strong></p> <p>מעטים האנשים היכולים לנהל חייהם ללא שימוש בשירותים הבנקאיים.</p> <p>אחד מהשירותים הבנקאיים הנצרכים ביותר הנו שירות האשראי, בו אדם קונה כסף מהבנק, תמורת תשלום ריבית.</p> <p> שתי צורות עיקריות לצריכת אשראי בנקאי: הלוואה ומסגרת אשראי, וטרם צריכת האשראי, יש לחשב היטב מהי העלות <span style="text-decoration: underline;">הכוללת</span> של כל אחת מהן.</p> <p> ברם, מאמרנו זה לא דן בצד הכלכלי של צריכת האשראי, אלא בפן המשפטי, בסיטואציה בה הבנק מחליט <span style="text-decoration: underline;">לסגור</span> את "ברז" האשראי.</p> <p>לצרכן הפרטי - המשמעות אינה רק ירידה ברמת החיים, אלא חשש לאי כיבוד שיקים, והסתבכות כלכלית - משפטית.</p> <p> לצרכן העסקי - המשמעות עלולה להיות קטסטרופאלית, גרימת נזקים עצומים ובלתי הפיכים, עד כדי הריסת מפעל חיים, פיטורי עובדים וכדו'.</p> <p> <strong>מתי, אם כן, זכאי הבנק להפסיק את האשראי, ואימתי ייחשב מעשה זה כמעשה פסול, בו עליו לפצות בגין הנזק שגרם.</strong></p> <p> הכלל המשפטי קובע שאין לאלץ בנק לתת אשראי ו/או להמשיך במתן האשראי ללא הגבלה: עצם מתן האשראי, גובהו, תנאיו וזמן משך האשראי - נתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק.</p> <p> לא רק זאת, הסכמי בנק - לקוח (כן, אותן שורות קטנות וצפופות עליהן אנו חותמים, ואיש אינו קורא...) מכילים תנאים חד צדדים, המתירים לבנק, בקרות אירועים מסוימים, להפסיק האשראי ו/או להעמיד הלוואות לפירעון מיידי, ולעיתים אף ללא מתן הודעה מוקדמת. </p> <p> בתי המשפט נוטים ליתן תוקף משפטי לסעיפים אלו, וכל אימת שלקוח הפר את תנאי ההסכם ו/או האשראי - קמה זכות הבנק להשתמש בזכויותיו שלו ולהפסיק את האשראי.</p> <p> יחד עם זאת, נוכח הכח העצום שבידי הבנק, והחשש להפעלה שרירותית של כח זה, הרי שבמקרים הראויים יבחן  בית המשפט לא רק אם הלקוח אכן הפר את תנאי ההסכם, אלא אף את סבירות פעולת הבנק, ותום לבו בהחלטתו לסגור את ברז האשראי.</p> <p> <strong>כל אימת שיתברר כי הבנק הפעיל את זכויותיו בשרירות, בחוסר תום לב, או שלא בזהירות המתבקשת, הרי שבנק יידרש לפצות את הלקוח על נזקיו.</strong></p> <p>  נדגיש, כי בשנים האחרונות מתחזקת מגמת בתי המשפט לקבוע - לאור פער יחסי הכוחות שבין הצדדים - כי מערכת היחסים בין בנק ללקוחו הינה מערכת יחסים מיוחדת, החורגת באופייה  מחוזה מסחרי רגיל.</p> <p>כך נפסק כי לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומעמדם הדו-מהותי של הבנקים כבעלי אופי פרטי וציבורי, יש להרחיב את היקף החובות המוטלות על הבנקים כלפי הציבור הנזקק לשירותיהם, ולזכויות הקניין של לקוחות הבנקים.</p> <p> <strong>במסגרת הלכות אלו, הוטלו על הבנקים חובות מיוחדות, כגון: חובת הנאמנות, חובת הגילוי, חובת זהירות, וחובת תום לב מוגברת.</strong></p> <p><strong> </strong><span style="text-decoration: underline;">המבחנים העיקרים לבחינת סבירות ביטול האשראי  הנם:</span></p> <p> האם חל שינוי מהותי לרעה במצב הלקוח, שהצדיק פעולה דרסטית זו</p> <p> האם ניתנה ארכה סבירה ללקוח להתארגן למצבו החדש, נטול האשראי.</p> <p> אם לא ניתנה אורכה - היש לכך הצדקה.</p> <p> נציין, כי אכן ישנם מצבים בהם אין זה סביר לתת ארכה ללקוח. כך, למשל, כשיש חשש אמיתי ומבוסס לקריסה כלכלית מיידית, או אירוע משפטי חריג (כגון::צו כינוס נכסים), הרי שאלו מצדיקים פעולה דחופה של הבנק לשם הגנה על כספו מפני כל סיכון אפשרי.</p> <p> לעומת זאת, כאשר התברר שהבנק נהג בחוסר תום לב (כגון: מנקמנות או משיקולים זרים), בחוסר סבירות או בחוסר זהירות (לדוגמא: ביטול האשראי ללא אירוע כלכלי/משפטי חריג שהצדיק זאת, או ביטול האשראי ללא מתן אורכה סבירה להתארגן) , הרי שנפסק, לא אחת, כי התנהגות הבנק גרמה לנזק ללקוח, והבנק חויב לפצות בגין הנזק שגרם נוכח הפסקת האשראי הבלתי מוצדקת, לרבות פיצוי בגין קריסת המפעל/החברה.</p> <p> <strong>הגם שכל מקרה ונסיבותיו הפרטניות, ניתן לומר ככלל, כי הבנק אינו רשאי לדרוש פירעון מיידי של אשראי בהעדר סיבה או גורם, ובלא שארע אירוע חריג, וכי בכל מקרה בו לא ייגרם לו נזק - עליו לתת ללקוח ארכה סבירה להתארגן, טרם שיסגור לו את ברז האשראי.</strong></p> <p><strong>  </strong><strong>המלצותינו: </strong></p> <p><strong>1.  </strong><strong>כשיש חשש לאירוע כלכלי/משפטי חריג, רצוי לעדכן את הבנקאי מבעוד מועד, ולבוא עם הצעות/פתרונות, ע"מ למנוע פעולה חד-צדדית של הבנק.</strong></p> <p><strong>2.  </strong><strong>אין לעבור בשתיקה על ביטול אשראי קפריזי של הבנק, ובמידת הצורך לפנות מיידית לייעוץ משפטי הולם ע"מ למנוע התדרדרות וקריסת העסק.</strong></p> <p><strong>  </strong></p> <p><strong>_____________________</strong></p> <p>מאמר זה תמציתי, מיועד למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.</p> <p><strong><span style="text-decoration: underline;">אודות הכותב</span></strong><strong>:</strong><strong><br /></strong>עו"ד,נוטריון ומגשר <strong>זילברפלד אבי</strong> <strong>עוסק במשפט אזרחי - מסחרי</strong> זה למעלה מעשרים וחמש שנה, עם <strong>התמחות מיוחדת בתחום דיני הבנקאות</strong>, לאור עברו כמייצג בנקים בעבר. <br />כבוגר(ממר"ם), בו שירת כמתכנת וכמנתח מערכות מחשב, הרצה במכללת המחשבים "סיון", בנושא "היבטים משפטיים בפיתוח פרוייקטים", וכן נותן שירותים משפטיים בתחום הקנין הרוחני.<br /><br /><strong>עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה" ,</strong> <strong>העוסק בתחום הבעייתי ופופולארי כאחד: גביית חובות באופן אישי מבעלי מניות ו/או מנהלים של חברות שקרסו.</strong><strong></strong></p> <br/><br/> <strong><u>פרטים אודות כותב המאמר</u></strong> <br/> <br/><a href="http://www.portal-asakim.com"> מקור המאמר: אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים</a>

גירסת טקסט:
אתה – הבנק ו"ברז" האשראי מעטים האנשים היכולים לנהל חייהם ללא שימוש בשירותים הבנקאיים. אחד מהשירותים הבנקאיים הנצרכים ביותר הנו שירות האשראי, בו אדם קונה כסף מהבנק, תמורת תשלום ריבית. שתי צורות עיקריות לצריכת אשראי בנקאי: הלוואה ומסגרת אשראי, וטרם צריכת האשראי, יש לחשב היטב מהי העלות הכוללת של כל אחת מהן. ברם, מאמרנו זה לא דן בצד הכלכלי של צריכת האשראי, אלא בפן המשפטי, בסיטואציה בה הבנק מחליט לסגור את "ברז" האשראי. לצרכן הפרטי - המשמעות אינה רק ירידה ברמת החיים, אלא חשש לאי כיבוד שיקים, והסתבכות כלכלית - משפטית. לצרכן העסקי - המשמעות עלולה להיות קטסטרופאלית, גרימת נזקים עצומים ובלתי הפיכים, עד כדי הריסת מפעל חיים, פיטורי עובדים וכדו'. מתי, אם כן, זכאי הבנק להפסיק את האשראי, ואימתי ייחשב מעשה זה כמעשה פסול, בו עליו לפצות בגין הנזק שגרם. הכלל המשפטי קובע שאין לאלץ בנק לתת אשראי ו/או להמשיך במתן האשראי ללא הגבלה: עצם מתן האשראי, גובהו, תנאיו וזמן משך האשראי - נתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. לא רק זאת, הסכמי בנק - לקוח (כן, אותן שורות קטנות וצפופות עליהן אנו חותמים, ואיש אינו קורא...) מכילים תנאים חד צדדים, המתירים לבנק, בקרות אירועים מסוימים, להפסיק האשראי ו/או להעמיד הלוואות לפירעון מיידי, ולעיתים אף ללא מתן הודעה מוקדמת. בתי המשפט נוטים ליתן תוקף משפטי לסעיפים אלו, וכל אימת שלקוח הפר את תנאי ההסכם ו/או האשראי - קמה זכות הבנק להשתמש בזכויותיו שלו ולהפסיק את האשראי. יחד עם זאת, נוכח הכח העצום שבידי הבנק, והחשש להפעלה שרירותית של כח זה, הרי שבמקרים הראויים יבחן בית המשפט לא רק אם הלקוח אכן הפר את תנאי ההסכם, אלא אף את סבירות פעולת הבנק, ותום לבו בהחלטתו לסגור את ברז האשראי. כל אימת שיתברר כי הבנק הפעיל את זכויותיו בשרירות, בחוסר תום לב, או שלא בזהירות המתבקשת, הרי שבנק יידרש לפצות את הלקוח על נזקיו. נדגיש, כי בשנים האחרונות מתחזקת מגמת בתי המשפט לקבוע - לאור פער יחסי הכוחות שבין הצדדים - כי מערכת היחסים בין בנק ללקוחו הינה מערכת יחסים מיוחדת, החורגת באופייה מחוזה מסחרי רגיל. כך נפסק כי לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומעמדם הדו-מהותי של הבנקים כבעלי אופי פרטי וציבורי, יש להרחיב את היקף החובות המוטלות על הבנקים כלפי הציבור הנזקק לשירותיהם, ולזכויות הקניין של לקוחות הבנקים. במסגרת הלכות אלו, הוטלו על הבנקים חובות מיוחדות, כגון: חובת הנאמנות, חובת הגילוי, חובת זהירות, וחובת תום לב מוגברת. המבחנים העיקרים לבחינת סבירות ביטול האשראי הנם: האם חל שינוי מהותי לרעה במצב הלקוח, שהצדיק פעולה דרסטית זו האם ניתנה ארכה סבירה ללקוח להתארגן למצבו החדש, נטול האשראי. אם לא ניתנה אורכה - היש לכך הצדקה. נציין, כי אכן ישנם מצבים בהם אין זה סביר לתת ארכה ללקוח. כך, למשל, כשיש חשש אמיתי ומבוסס לקריסה כלכלית מיידית, או אירוע משפטי חריג (כגון::צו כינוס נכסים), הרי שאלו מצדיקים פעולה דחופה של הבנק לשם הגנה על כספו מפני כל סיכון אפשרי. לעומת זאת, כאשר התברר שהבנק נהג בחוסר תום לב (כגון: מנקמנות או משיקולים זרים), בחוסר סבירות או בחוסר זהירות (לדוגמא: ביטול האשראי ללא אירוע כלכלי/משפטי חריג שהצדיק זאת, או ביטול האשראי ללא מתן אורכה סבירה להתארגן) , הרי שנפסק, לא אחת, כי התנהגות הבנק גרמה לנזק ללקוח, והבנק חויב לפצות בגין הנזק שגרם נוכח הפסקת האשראי הבלתי מוצדקת, לרבות פיצוי בגין קריסת המפעל/החברה. הגם שכל מקרה ונסיבותיו הפרטניות, ניתן לומר ככלל, כי הבנק אינו רשאי לדרוש פירעון מיידי של אשראי בהעדר סיבה או גורם, ובלא שארע אירוע חריג, וכי בכל מקרה בו לא ייגרם לו נזק - עליו לתת ללקוח ארכה סבירה להתארגן, טרם שיסגור לו את ברז האשראי. המלצותינו: 1. כשיש חשש לאירוע כלכלי/משפטי חריג, רצוי לעדכן את הבנקאי מבעוד מועד, ולבוא עם הצעות/פתרונות, ע"מ למנוע פעולה חד-צדדית של הבנק. 2. אין לעבור בשתיקה על ביטול אשראי קפריזי של הבנק, ובמידת הצורך לפנות מיידית לייעוץ משפטי הולם ע"מ למנוע התדרדרות וקריסת העסק. _____________________ מאמר זה תמציתי, מיועד למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. אודות הכותב: עו"ד,נוטריון ומגשר זילברפלד אבי עוסק במשפט אזרחי - מסחרי זה למעלה מעשרים וחמש שנה, עם התמחות מיוחדת בתחום דיני הבנקאות, לאור עברו כמייצג בנקים בעבר. כבוגר(ממר"ם), בו שירת כמתכנת וכמנתח מערכות מחשב, הרצה במכללת המחשבים "סיון", בנושא "היבטים משפטיים בפיתוח פרוייקטים", וכן נותן שירותים משפטיים בתחום הקנין הרוחני. עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה" , העוסק בתחום הבעייתי ופופולארי כאחד: גביית חובות באופן אישי מבעלי מניות ו/או מנהלים של חברות שקרסו. נכתב על ידי מקור המאמר:אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים http://www.portal-asakim.com
בחזרה למאמר

לכותבי מאמרים

התחבר הרשמה למערכת שחזור סיסמה

מאמרים בקטגוריות
אימון אישי
אינטרנט והחיים ברשת
בידור ופנאי
ביטוח
בית משפחה וזוגיות
בניין ואחזקה
הודעות לעיתונות
חברה, פוליטיקה ומדינה
חוק ומשפט
חינוך ולימודים
מדעי החברה
מדעי הטבע
מדעי הרוח
מחשבים וטכנולוגיה
מיסים
מתכונים ואוכל
נשים
ספורט וכושר גופני
עבודה וקריירה
עיצוב ואדריכלות
עסקים
פיננסים וכספים
קניות וצרכנות
רוחניות
רפואה ובריאות
תחבורה ורכב
תיירות ונופש

שיווק באינטרנט על ידי WSI